שינויים

'''פיסקא הקורא למפרע לא יצא. ר' יונה אמר תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי אומר תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו.'''  

'''פיסקא הקורא למפרע לא יצא. ר' יונה אמר תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי אומר תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו.'''  

'''תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה [אסתר ט כז] ככתבם, ברם בהלילא בגין דכתיב [תהילים קיג ג] ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מה את שמע מינה?'''  

'''תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה''' )אסתר ט, כז) '''ככתבם, ברם בהלילא בגין דכתיב''' (תהילים קיג, ג) '''ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מה את שמע מינה?'''  

'''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידיד משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפה מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא''' לתחיית המים<ref>מהלשון "אלי אתה" משמע שאומר כן לה' פנים אל פנים, והיינו לעתיד לבוא, כמו שאמרו (תענית לא, א) שעתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכל אחד מראה באצבע: הנה אלוקינו זה (יפה מראה, שדה יהושע, מהר"א פולדא). ועוד יש להוכיח מהמלה "ואודך" בלשון יחיד, שמשמע שדוד אומר כן על עצמו, שלאחר שיקום בתחיית המתים יודה הוא עצמו לה' (פני משה, קרבן העדה מגילה שם). [עיין בבלי פסחים קיח, א הדורש פסוקים אחרים בהלל כרומזים לתחיית המתים, חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג.]</ref>. כיון שכן, לזה רומז הפסוק: "ממזרח שמש", דהיינו מזריחת גאולתם של ישראל ביציאתם ממצרים, "עד מבואו", היינו עד קץ העולם, "מהלל שם ה'", כלומר כסדר הזה ראוי להלל את שם ה', ולא למפרע<ref>הגמרא מתרצת, שאמנם מהמשמעות הפשוטה של הפסוק "ממזרח שמש" אין ראיה שצריך לקרוא על הסדר, אולם הואיל ואנו רואים שפרקי ההלל נאמרו לפי סדר ימי עולם, אנו דורשים את הפסוק בענין זה, שיש להלל לה' לפי הסדר, מזריחת שמשו של עם ישראל ועד סוף העולם (חרדים. עיין גם מהר"א פולדא). עיין פירוש אחר לשאלת ותשובת הגמרא, בחילופי גירסאות וביאורים, א. [מהגמרא כאן מבואר שאין יוצאים ידי חובת הלל אם שינה סדר המזמורים, אף על פי שלא שינה את סדר הפסוקים שבכל מזמור (עיין פרי חדש תכב, ו). אמנם עיין במשנה ברורה שם, כו, הדן בזה.]</ref>.

'''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידיד משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפה מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא''' לתחיית המים<ref>מהלשון "אלי אתה" משמע שאומר כן לה' פנים אל פנים, והיינו לעתיד לבוא, כמו שאמרו (תענית לא, א) שעתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכל אחד מראה באצבע: הנה אלוקינו זה (יפה מראה, שדה יהושע, מהר"א פולדא). ועוד יש להוכיח מהמלה "ואודך" בלשון יחיד, שמשמע שדוד אומר כן על עצמו, שלאחר שיקום בתחיית המתים יודה הוא עצמו לה' (פני משה, קרבן העדה מגילה שם). [עיין בבלי פסחים קיח, א הדורש פסוקים אחרים בהלל כרומזים לתחיית המתים, חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג.]</ref>. כיון שכן, לזה רומז הפסוק: "ממזרח שמש", דהיינו מזריחת גאולתם של ישראל ביציאתם ממצרים, "עד מבואו", היינו עד קץ העולם, "מהלל שם ה'", כלומר כסדר הזה ראוי להלל את שם ה', ולא למפרע<ref>הגמרא מתרצת, שאמנם מהמשמעות הפשוטה של הפסוק "ממזרח שמש" אין ראיה שצריך לקרוא על הסדר, אולם הואיל ואנו רואים שפרקי ההלל נאמרו לפי סדר ימי עולם, אנו דורשים את הפסוק בענין זה, שיש להלל לה' לפי הסדר, מזריחת שמשו של עם ישראל ועד סוף העולם (חרדים. עיין גם מהר"א פולדא). עיין פירוש אחר לשאלת ותשובת הגמרא, בחילופי גירסאות וביאורים, א. [מהגמרא כאן מבואר שאין יוצאים ידי חובת הלל אם שינה סדר המזמורים, אף על פי שלא שינה את סדר הפסוקים שבכל מזמור (עיין פרי חדש תכב, ו). אמנם עיין במשנה ברורה שם, כו, הדן בזה.]</ref>.