שינויים

====ב====

====ב====

אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה").  

אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''<ref>כתב הטור (קטו): ומשום שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל, קבעוה [לברכת אתה חונן] ראה לאמצעיות". ועוד הביא שם בשם הירושלמי (לקמן נ, א): "אם אין דעה אין תפלה". עיין גם אבודרהם בשם ריב"א.</ref>; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''<ref>רק לאחר שביקשנו עד הדעה אנו יכולים לבקש על התשובה, שאם אין דעת אין תשובה, כי בלי דעת לא ידע להבחין בין רע לטוב (שדה יהושע ע"פ אבודרהם, מהר"א פולדא).</ref>; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"<ref>שאם לא שבנו בתשובה, כיצד יכולים אנו לבקש על סליחת העונות? (מהר"א פולדא, עיין שדה יהושע בשם אבודרהם).</ref>; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו<ref>אבל לפני שנסלחו עונותינו אין מקום לבקש על גאולה מצרותינו, שכל זמן שלא נסלחו העונות לא יסורו האויבים והצרות (שדה יהושע בשם אבודרהם).</ref>; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''<ref>בלא גאולה מהצרות מה תועיל הרפואה, הרי ירדפוהו שונאיו ויטרידו את מנוחתו ויחלה שוב (שם).</ref>; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"<ref>אבל כל זמן שלא נתרפא והוא חולה ומעונה, מה תועלת בעושרו? (שם).</ref>; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"<ref>לאחר "ברך שנותינו" שהיא סיום בקשת צרכי היחיד, אנו מתחילים לבקש על צרכי הרבים, דהיינו גאולת ישראל, וקיבוץ גלויות הוא ראשית הגאולה (שם).</ref>; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"<ref>כלומר, העמד לנו שופטים שישפטונו בצדק. שלאחר קיבוץ הגלויות, יזדקקו עם ישראל לשופטים כדי לשפוט את הרשעים (שם). ועיין עוד רבינו יונה יט, ב מדפי הרי"ף ד"ה והתועים.</ref>; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"<ref>כי מינוי השופטים הוא כדי להכרית את הרשעים (שם).</ref>; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"<ref>צריך עיון מה השייכות של "צדקינו במשפט" לברכת "על הצדיקים" שעניני הרמת קרן הצדיקים. ובשדה יהושע מפרש: צדקינו במשפט, ונזכה להיות בין הצדיקים ולשמוח בכריתת הרשעים [והיינו "ושים חלקנו עמהם"].</ref>; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה")<ref>הגמרא אינה מזכירה כאן את ברכת "את צמח דוד". החרדים מפרש, שבני ארץ ישראל לא היו אומרים ברכה זו בפני עצמה אלא כללוה בברכת "בונה ירושלים" (עיין כוכבי יצחק, יד). ולפי זה, אנשי כנסת הגדולה תיקנו שבע עשרה ברכות בלבד, ורק בצירוף ברכת המינים ("ולמלשינים") שהוסיפו ביבנה, יש שמונה עשרה ברכות. וכן משמע בגמרא לקמן (בעמוד הבא, וכן מח, א-ב, לפי גירסת החרדים שם). אבל בני בבל היו אומרים את ברכת "את צמח דוד" בפני עצמה, ולדעתם יש תשע עשרה ברכות, ולפיכך נדחקו לפרש (בבלי כח, ב) את דברי המשנה (לקמן ד, ג): בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה, שהכוונה מלבד ברכת המינים שנתקנה אחר כך. וכן כתב תוספות רי"ד תענית יג, א. אבל עיין ר"ש סיריליאו ומהר"א פולדא לקמן שם.</ref>.  

הגמרא תמהה על סדר שלשת הברכות האחרונות:

הגמרא תמהה על סדר שלשת הברכות האחרונות:

'''לית צורכה''' - האם לא כך היה צריך להיות הסדר: '''(דבנה ביתך ושמע עתירתינו) ["שמע תפילתנו" ו"בנה ביתך"] ו"רצינו בתוכו"'''?

'''לית צורכה''' - האם לא כך היה צריך להיות הסדר: '''(דבנה ביתך ושמע עתירתינו) ["שמע תפילתנו" ו"בנה ביתך"]<ref>ההגהה על פי כת"י רומי, פריס ולונדון, וכן הוא בנוסח סיריליאו.</ref> ו"רצינו בתוכו"'''?

מתרצת הגמרא:

מתרצת הגמרא: