שינויים

'''תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה [אסתר ט כז] ככתבם, ברם בהלילא בגין דכתיב [תהילים קיג ג] ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מה את שמע מינה?'''  

'''תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה [אסתר ט כז] ככתבם, ברם בהלילא בגין דכתיב [תהילים קיג ג] ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מה את שמע מינה?'''  

'''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידיד משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפה מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא'''.  

'''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידיד משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפה מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא''' לתחיית המים<ref>מהלשון "אלי אתה" משמע שאומר כן לה' פנים אל פנים, והיינו לעתיד לבוא, כמו שאמרו (תענית לא, א) שעתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכל אחד מראה באצבע: הנה אלוקינו זה (יפה מראה, שדה יהושע, מהר"א פולדא). ועוד יש להוכיח מהמלה "ואודך" בלשון יחיד, שמשמע שדוד אומר כן על עצמו, שלאחר שיקום בתחיית המתים יודה הוא עצמו לה' (פני משה, קרבן העדה מגילה שם). [עיין בבלי פסחים קיח, א הדורש פסוקים אחרים בהלל כרומזים לתחיית המתים, חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג.]</ref>. כיון שכן, לזה רומז הפסוק: "ממזרח שמש", דהיינו מזריחת גאולתם של ישראל ביציאתם ממצרים, "עד מבואו", היינו עד קץ העולם, "מהלל שם ה'", כלומר כסדר הזה ראוי להלל את שם ה', ולא למפרע<ref>הגמרא מתרצת, שאמנם מהמשמעות הפשוטה של הפסוק "ממזרח שמש" אין ראיה שצריך לקרוא על הסדר, אולם הואיל ואנו רואים שפרקי ההלל נאמרו לפי סדר ימי עולם, אנו דורשים את הפסוק בענין זה, שיש להלל לה' לפי הסדר, מזריחת שמשו של עם ישראל ועד סוף העולם (חרדים. עיין גם מהר"א פולדא). עיין פירוש אחר לשאלת ותשובת הגמרא, בחילופי גירסאות וביאורים, א. [מהגמרא כאן מבואר שאין יוצאים ידי חובת הלל אם שינה סדר המזמורים, אף על פי שלא שינה את סדר הפסוקים שבכל מזמור (עיין פרי חדש תכב, ו). אמנם עיין במשנה ברורה שם, כו, הדן בזה.]</ref>.

 

====ב====

====ב====

אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה").  

אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה").