שינויים

'''אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמנה''' - והרך הנימול צריך רפואה, על שם (מלאכי ב, ה): '''"בריתי היתה אתו החיים"''', כלומר נתתי לו חיים, לרפואתו מברית המילה. מטעם זה מובן גם מה ששאלנו לעיל, מדוע לא הקדימו ברכת "רפאנו" לברכת גאולה.  

'''אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמנה''' - והרך הנימול צריך רפואה, על שם (מלאכי ב, ה): '''"בריתי היתה אתו החיים"''', כלומר נתתי לו חיים, לרפואתו מברית המילה. מטעם זה מובן גם מה ששאלנו לעיל, מדוע לא הקדימו ברכת "רפאנו" לברכת גאולה.  

'''אמר רבי אלכסנדרי: מפני מה התקינו "מברך השנים"''' ב'''ברכה תשיעית? כנגד "קול ה' שובר ארזים"''' (תהילים כט, ה), שהיא האזכרה התשיעית משמונה עשרה אזכרות של השם שבאותו הפרק. פסוק זה מלמד '''שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים''', אותם המפקיעים את שער התבואה וגורמים לרעב לעולם, והוא מענין ברכת השנים, שהיא תפילה להרבות שפע בעולם.  

'''אמר רבי אלכסנדרי: מפני מה התקינו "מברך השנים"''' ב'''ברכה תשיעית? כנגד "קול ה' שובר ארזים"''' (תהילים כט, ה), שהיא האזכרה התשיעית משמונה עשרה אזכרות של השם שבאותו הפרק<ref>בגמרא לקמן (מח, א, וכן בבבלי כח, ב) אמרו ששמונה עשרה ברכות התפילה נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות של שם ה' שנאמרו במזמור זה. וכיון שהאזכרה התשיעית שבמזמור זה רומזת לברכת השנים כפי שהגמרא תפרש מיד, קבעוה כברכה תשיעית בתפילה (חרדים, מהר"א פולדא; עיין גם ר"ש סיריליאו).</ref>. פסוק זה מלמד '''שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים''', אותם המפקיעים את שער התבואה וגורמים לרעב לעולם<ref>המלה "ארזים" רומזת על העשירים ובעלי זרוע ומפקיעי שערים (מהר"א פולדא, עיין מדרש תהלים כט). עיין פירוש אחר בר"ש סיריליאו. ועיין עוד שדה יהושע. [בבבלי מגילה יז, ב הביאו בשם רבי אלכסנדרי דרשה מפסוק אחר על ענין זה. עיין מראה הפנים.]</ref>, והוא מענין ברכת השנים, שהיא תפילה להרבות שפע בעולם.  

הגמרא ממשיכה לפרש מדוע נסדרה לאחר מכן ברכת קיבוץ הגלויות:

הגמרא ממשיכה לפרש מדוע נסדרה לאחר מכן ברכת קיבוץ הגלויות:

'''נתקבצו הגליות''', '''ו'''אז '''הדין נעשה''' ברשעים (היינו "מלך אוהב צדקה ומשפט"), ומתוך כך '''הזידים נכנעין''' ("שובר אויבים ומכניע זדים"), '''והצדיקים שמחים''' ("משען ומבטח לצדיקים").  

'''נתקבצו הגליות''', '''ו'''אז '''הדין נעשה''' ברשעים (היינו "מלך אוהב צדקה ומשפט"), ומתוך כך '''הזידים נכנעין''' ("שובר אויבים ומכניע זדים"), '''והצדיקים שמחים''' ("משען ומבטח לצדיקים").  

'''ותני עלה''' - ושנינו על כך בברייתא: '''כולל של מינים ושל רשעים ב"מכניע זידים". ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים". ושל דוד ב"בונה ירושלים"''' שנאמר (הושע ג, ה) '''"אחר ישובו בני ישראל''' [לירושלים] '''ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"''', הרי שביאת דוד כרוכה בבנין ירושלים.

'''ותני עלה''' - ושנינו על כך בברייתא: '''כולל של מינים ושל רשעים ב"מכניע זידים"'''<ref>כגון, "ולמינים ולמלשינים אל תהי תקוה", או "וכל המינים כרגע יאבדו". וכגון, "וכל הרשעה כרגע תאבד", או "ומלכות הרשעה מהרה תעקר" (עיין חרדים).</ref>'''. ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים"'''<ref>דהיינו, "ועל זקני עמך [בית] ישראל... ועל גרי הצדק" (עיין חרדים).</ref>'''. ושל דוד ב"בונה ירושלים"'''<ref>כלומר, אינו מזכיר "את צמח דוד" כברכה בפני עצמה, אלא כוללה בתוך ברכת "בונה ירושלים"; עיין חרדים בעמוד הקודם ד"ה צדקנו, ובהערה 22 שם. אבל אחרים מפרשים שהכוונה ל"וכסא דוד..." הנאמר בברכת "בונה ירושלים" (שדה יהושע), [לפי שמלכות דוד היא חלק בלתי נפרד מבנין ירושלים (עיין ב"ח אורח חיים קיח, ב, ומרן רי"ז הלוי על התורה, עמוד נד).]</ref> שנאמר (הושע ג, ה) '''"אחר ישובו בני ישראל''' [לירושלים] '''ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"''', הרי שביאת דוד כרוכה בבנין ירושלים<ref>עיין בבלי מגילה שם. ועיין חרדים.</ref>.

====ג====

====ג====