שינויים

ומדוע סמכו '''דיעה''' ("חונן הדעת") '''לתשובה''' ("השיבנו")? על שם הפסוק (שם ו, י) "'''השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו''''", '''עד: "ולבבו יבין''' (היינו "דיעה") '''ושב'''" (היינו תשובה).  

ומדוע סמכו '''דיעה''' ("חונן הדעת") '''לתשובה''' ("השיבנו")? על שם הפסוק (שם ו, י) "'''השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו''''", '''עד: "ולבבו יבין''' (היינו "דיעה") '''ושב'''" (היינו תשובה).  

תשובה לסליחה [שם נה ז] וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. סליחה לגאולה [תהילים קג ג] הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ויאמר רופא חולים קדמיי אמר רבי אחא מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. רבי יונה בשם ר' אחא [שם קכו א] שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון שירה שביעית היא להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה שהיא לשמנה על שם [מלאכי ב ה] בריתי היתה אתו החיים. א"ר אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד [תהילים כט ה] קול ה' שובר ארזים שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל על שם [יחזקאל לו ח] ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל למה כי קרבו לבוא נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים [הושע ג ה] אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם.

ולמה קדמה '''תשובה לסליחה''' בברכות שמונה עשרה? על שם הפסוק (ישעי' נה, ז): "'''וישוב אל ה' וירחמהו''' ("תשובה") '''ואל אלהינו כי ירבה לסלוח''' ("סליחה").  

 

ולמה קדמה '''סליחה לגאולה'''? על שם הפסוק (תהילים קג, ג-ד): "'''הסולח לכל עווניכי''' (היינו "סליחה") '''הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי''' ("היינו גאולה")".  

 

מקשה הגמרא: '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - אם כן תאמר תחילה ברכת "רפאינו" שהרי הפסוק מקדים "הרפא לכל תחלואיכי" לפני "הגאולה משחת חייכי"?

 

מתרצת הגמרא: '''אמר רבי אחא:''' הקדימנו ברכת "גואל ישראל" כדי שתהיה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה. ו'''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית''', היינו בשנת השמיטה. ומנין המקור לכך? אמר '''רבי יונה בשם ר' אחא''': המזמור (תהלים קכו, א) '''"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", שירה שביעית היא''', היינו, המזמור השביעי מתוך חמשה עשר מזמורי "שיר המעלות" (קכ-קלד), '''להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''.  

 

'''אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמנה''' - והרך הנימול צריך רפואה, על שם (מלאכי ב, ה): '''"בריתי היתה אתו החיים"''', כלומר נתתי לו חיים, לרפואתו מברית המילה. מטעם זה מובן גם מה ששאלנו לעיל, מדוע לא הקדימו ברכת "רפאנו" לברכת גאולה.

 

'''אמר רבי אלכסנדרי: מפני מה התקינו "מברך השנים"''' ב'''ברכה תשיעית? כנגד "קול ה' שובר ארזים"''' (תהילים כט, ה), שהיא האזכרה התשיעית משמונה עשרה אזכרות של השם שבאותו הפרק. פסוק זה מלמד '''שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים''', אותם המפקיעים את שער התבואה וגורמים לרעב לעולם, והוא מענין ברכת השנים, שהיא תפילה להרבות שפע בעולם.  

 

 

אמר '''רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא מה ראו לסמוך "מברך השנים" ל"מקבץ נדחי ישראל" על שם''' (יחזקאל לו, ח) '''"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" למה? "כי קרבו לבוא" ''' - לשוב לארץ ישראל. הרי שקיבוץ גלויות יהיה בעת שיתברכו השנים וישאו ההרים פרי.

 

 

'''נתקבצו הגליות''', '''ו'''אז '''הדין נעשה''' ברשעים (היינו "מלך אוהב צדקה ומשפט"), ומתוך כך '''הזידים נכנעין''' ("שובר אויבים ומכניע זדים"), '''והצדיקים שמחים''' ("משען ומבטח לצדיקים").  

 

'''ותני עלה''' - ושנינו על כך בברייתא: '''כולל של מינים ושל רשעים ב"מכניע זידים". ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים". ושל דוד ב"בונה ירושלים"''' שנאמר (הושע ג, ה) '''"אחר ישובו בני ישראל''' [לירושלים] '''ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"''', הרי שביאת דוד כרוכה בבנין ירושלים.

====ג====

====ג====