שינויים

אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה").  

אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה").  

לית צורכה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא [ישעי' נו ז] והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי. א"ר ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת. ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם [שם כט כג] והקדישו את קדוש יעקב מה כתיב בתריה [שם כד] וידעו תועי רוח בינה. דיעה לתשובה [שם ו י] השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד ולבבו יבין ושב. תשובה לסליחה [שם נה ז] וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. סליחה לגאולה [תהילים קג ג] הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ויאמר רופא חולים קדמיי אמר רבי אחא מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. רבי יונה בשם ר' אחא [שם קכו א] שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון שירה שביעית היא להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה שהיא לשמנה על שם [מלאכי ב ה] בריתי היתה אתו החיים. א"ר אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד [תהילים כט ה] קול ה' שובר ארזים שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל על שם [יחזקאל לו ח] ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל למה כי קרבו לבוא נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים [הושע ג ה] אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם.  

 

'''לית צורכה''' - האם לא כך היה צריך להיות הסדר: '''(דבנה ביתך ושמע עתירתינו) ["שמע תפילתנו" ו"בנה ביתך"] ו"רצינו בתוכו"'''?

 

 

'''אלא, כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא''' - כסדר שדיבר הפסוק בענינים אלו, כך דיברה גם המשנה, כלומר התנא שתיקן ברכות אלו סדר כסדר הפסוק. שנאמר (ישעי' נו ז) "'''והביאותים אל הר קדשי'''", היינו בנין בית המקדש, ואחר כך "ושמחתים בבית תפילתי", זהו עניין שמיעת תפילותינו, ולאחר מכן ["'''עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי'''"], דהיינו "רצנו בתוכו".  

 

 

'''אמר רבי ירמיה: מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה).  

 

'''ומה ראו לסמוך "האל הקדוש" ל'''ברכת "'''חונן הדעת'''"? '''על שם''' שנאמר (ישעיהו כט, כג): "'''והקדישו את קדוש יעקב'''" (היינו "האל הקדוש"), '''מה כתיב בתריה''' - ומה כתוב אחריו (שם פסוק כד) "'''וידעו תועי רוח בינה'''" (זהו חונן הדעת).  

 

ומדוע סמכו '''דיעה''' ("חונן הדעת") '''לתשובה''' ("השיבנו")? על שם הפסוק (שם ו, י) "'''השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו''''", '''עד: "ולבבו יבין''' (היינו "דיעה") '''ושב'''" (היינו תשובה).  

 

תשובה לסליחה [שם נה ז] וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. סליחה לגאולה [תהילים קג ג] הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ויאמר רופא חולים קדמיי אמר רבי אחא מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. רבי יונה בשם ר' אחא [שם קכו א] שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון שירה שביעית היא להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה שהיא לשמנה על שם [מלאכי ב ה] בריתי היתה אתו החיים. א"ר אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד [תהילים כט ה] קול ה' שובר ארזים שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל על שם [יחזקאל לו ח] ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל למה כי קרבו לבוא נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים [הושע ג ה] אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם.

 

====ג====

====ג====

רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מי חייא הוא דוד שמיה אין מי דמכייא הוא דוד שמיה. א"ר תנחומא אנא אמרית טעמא [תהילים יח נא] ועושה חסד למשיחו לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם.  

רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מי חייא הוא דוד שמיה אין מי דמכייא הוא דוד שמיה. א"ר תנחומא אנא אמרית טעמא [תהילים יח נא] ועושה חסד למשיחו לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם.