ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן ג׃ מי יחזיר ה"קבלה" דתושבע"פ בביאת המשיח

בדעת הרמב"ם שכל חכמי ישראל יכולים לסמוך

הנה ידוע מ"ש הרמב"ם (הל' סנהדרין פ"ד הי"א) שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותן הרי אלו סמוכין ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך אחרים, עיי"ש. ובפיהמ"ש ריש סנהדרין משנה ג' הביא הוכחה לזה וז"ל (בפיהמ"ש קאפח): לפי שאם לא תאמר כן לא תהא אפשרית מציאות בי"ד הגדול לעולם, לפי שצריך שיהי' כל אחד מהם סמוך, והרי כבר הבטיח ה' בשיבתם באומרו ואשיבה שופטיך כבראשונה, ושמא תאמר שהמשיח ימנה אותם ואע"פ שאינם סמוכים, זה מוכחש לפי שכבר ביארנו בהקדמת ספרינו זה שהמשיח לא יוסיף בתורה ולא יגרע [וכיון דהוא עצמו אינו סמוך איך יסמוך אחרים], [ועוד] שאני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהי' מסימניו שנאמר ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה ואח"כ יקרא לך עיר הצדק, עכ"ל.

וכבר תמהו ע"ז (ראה רדב"ז שם, תויו"ט שם, לחם שמים שם, ומהרלב"ח בקונטרס הסמיכה ועוד) דאיזה הוכחה היא זו הרי אליהו הנביא יהי' אז והוא סמוך וקיים בגוף ונפש ויכול לסמוך לכל דיני ישראל?

ובתומים סי' א' ס"ק ב' תירץ שהרמב"ם לשיטתו קאי שכתב בסוף הל' מלכים וז"ל: יראה מפשוטם של דברי הנביאים שבתחלת ימות המשיח תהי' מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי' וגו', ואינו בא לטמא הטהור וכו' אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים, ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו, עכ"ל. – נמצא שאין דבר ברור שאליהו יבוא קודם משיח, לכן נתקשה מאין יבוא בי"ד קודם ביאת הגואל ולכן חידש דין הנ"ל, אבל מסיק דלפי מה דנקטינן דאליהו יבוא לפני משיח, באמת ליכא ראיית הרמב"ם כיון דאליהו יכול לסמוך עיי"ש.

(ונמצא מדבריו אלו שהפירוש בדברי הרמב"ם הוא, דבתחילה מוכיח שחכמי ישראל יכולים לסמוך כיון דבזמן ביאת המשיח ודאי יתקיים היעוד דהשיבה שופטיך וכו', ואז עדיין לא בא אליהו [לפי דעה הא' בהל' מלכים], וממשיך שאין לדחות שמשיח יסמוך כיון שמשיח אינו סמוך במילא לא יוכל לסמוך, וממשיך ועוד דבכלל נקטינן שחזרת הסנהדרין יהי' לפני ביאת משיח, וא"כ ודאי לא יוכל משיח לסמוך, ומוכח מזה שכל חכמי ישראל יכולים לסמוך, וכ"ז הוא לפי דעה הא' שבהל' מלכים).

ויש להוסיף בזה במ"ש בלקוטי שיחות ח"ה ע' 419 דלפי דעה הא' שברמב"ם מ"ש "הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני יום הגדול והנורא וגו'" ה"ז קאי על מלחמת גוג ומגוג (ולכן סב"ל לדעה זו שיבוא לאחר ביאת המשיח לפני מלחמת גוג ומגוג), משא"כ לדעה הב' ה"ז קאי על יום הגאולה, ולכן סב"ל שיבוא לפני ביאת המשיח. וממשיך דע"פ סברת ודעת הרמב"ם סרו קושיות נ"כ בהל' נזירות פ"ד הי"א, ע"כ.

ומבואר יותר בס' שערי גאולה - ימות המשיח (סי' י"ג, משיחות תשמ"ג ועוד) דידוע מה שמקשים על הרמב"ם שפסק בהל' נזירות בהאומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא אסור לשתות יין מיד, ובשבת ויו"ט מותר משום שיש ספק אם יבוא בשבת ויו"ט או לא וספק נזירות לקולא עיי"ש, ולא הזכיר הטעם שמבואר בסוגיית הגמ' דעירובין דבשבת ויו"ט מותר משום דאליהו הנביא צריך לבוא יום אחד קודם ביאת משיח ואינו בא בערב שבת וערב יו"ט עיי"ש? (ראה כס"מ ולח"מ שם ועוד), אבל להנ"ל לא קשה שהרי לדעה הא' שברמב"ם בא אליהו לאחר ביאת משיח לפני מלחמת גוג ומגוג וכדעה זו קאי בהל' נזירות, אבל הגמ' דעירובין קאי לפי דעה הב' עיי"ש, וזהו ע"ד שכתב התומים דדבריו בפיהמ"ש קאי לפי דעה הראשונה שאליהו הנביא יבוא אחר ביאת משיח, לכן הכריח מזה לומר שהסמיכה לבי"ד הגדול יהי' ע"י כל חכמי ישראל.

והנה כ"ז איירי לענין חידוש ה"סמיכה", ויש לדון כעין זה גם לענין "החזרת הקבלה של תושבע"פ" שנתבטלה אחרי חתימת התלמוד ויוחזר לנו לע"ל (ראה בס' הגרי"ז עה"ת שה"ש עה"פ מי יתנך, וכתבי הגרי"ז עה"ת אות ק"פ) – מתי ואיך תהי'.

דעת היערות דבש והגר"ח בענין חזרת ה"קבלה"

וראה בס' יערות דבש (יא,א דרוש א' בד"ה השיבה) שכתב וז"ל: ולכן כאשר יבוא אליהו לפני משיח הוא יחזור סנהדרין על מכונם כי הוא סמוך מבי"ד של אחי' השלוני והוא יסמוך לזקני הדור ויהיו סמוכים ראויים לסנהדרין וימסור להם תושבע"פ כאשר קיבל מפי אחי' השלוני, כי לא בשמים היא, אבל הוא יכול למסור תושבע"פ כפי קבלתו וא"כ ישבות מחלוקת, ולכן אמרו שאליהו בא לעשות שלום בעולם ואז יצמיח הגאולה וכו', עכ"ל. הרי מבואר בדבריו דאליהו לא רק שיחדש הסמיכה אלא גם יחזיר הקבלה דתושבע"פ.

וראה גם בס' תורת חיים - תנ"ך (מלוקט מדברי הגר"ח, ע' רל"ב) עה"פ (מלאכי ב, ה-ז): "בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו", שכתב שם שהגר"ח שאל במה שהובטח שתחזור הקבלה לישראל לע"ל איך תחזור, הרי "קבלה" פי' שנמסר מאיש לאיש עד משה רבינו והרי זה נפסקה כבר מדורות ואיך שייך לתקן דבר זה? וביאר דאליהו הנביא שהוא הי' ממקבלי התורה, כמבואר בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה, הוא אשר יבוא וימסרנה לישראל, וזהו דמבואר כאן "בריתי הי' אתו החיים והשלום" והיינו פינחס שהיתה אתו ברית זו, וע"ז סיים "כי שפתי כהן ישמרו דעת", דפינחס זהו אליהו והוא שומר תורה לישראל ולכן ותורה יבקשו מפיהו דממנו יבוקש התורה לישראל. ועיי"ש ע' קל"ה שכ"כ, והוסיף דבשביל שהוא החזיר ההלכה דקנאין פוגעין בו וכו' לכן גם באחרית הימים הוא יחזיר ההלכה בישראל (וראה גם חי' הגרי"ז על התורה ע' 71).

ובפרטיות יותר ביאר בס' חי' מהרי"ז הלוי עה"ת (פ' פינחס) דכיון דהקבלה של תושבע"פ נלקחה מאתנו אחרי חתימת התלמוד וא"א שתוחזר לנו ע"י מי שהוא כמבואר בתמורה דף ט"ז א"ל ליהושע שאל א"ל לא בשמים היא וכו', נמצא דאי אפשר שתוחזר לנו קבלת התורה רק ע"י אחד שהי' ממקבלי התורה מתחילה שאצלו גנוזה הקבלה והמסורת, וזהו אליהו הנביא דקחשיב ליה הרמב"ם בסדר הקבלה דקבל מאחי' השלוני ובית דינו, והוא עודו חי וקיים ועל ידו תוחזר לנו קבלת התורה כנתינתה מסיני, עכ"ד. ומפרש בזה קרא דמלאכי כנ"ל. וראה בס' אוצרות רבותינו מבריסק - ע' לה, וע' עט.

חידוש הסנהדרין בלי חזרת ה"קבלה"

והנה לפי מ"ש הרמב"ם בפיהמ"ש כנ"ל דכיון דחזרת סנהדרין יהי' לפני ביאת משיח עכצ"ל שכל חכמי ישראל יכולים לסמוך, ולפי ביאורו של התומים הנ"ל משום דסב"ל שם דאליהו הנביא בא לאחר ביאת משיח, וכן קאי גם בס' היד בהל' סנהדרין פ"ד הנ"ל, – יוצא לפי שיטה זו דחזרת "הקבלה בתושבע"פ" לא תהי' עדיין בהסנהדרין לפני ביאת המשיח, רק אח"כ בביאת אליהו, דהרי כל חכמי ישראל יכולים רק לסמוך, אבל לא להחזיר הקבלה, אבל לפי מה דמסיק התומים דקיימא לן שאליהו הנביא בא מקודם ובמילא הוא יסמוך, יוצא דגם חזרת הקבלה יהי' ע"י אליהו הנביא מיד בחידוש הסנהדרין לפני ביאת המשיח.

אמנם מהר"י בי רב שם תירץ קושיית מהרלב"ח הנ"ל [על הרמב"ם – דמהו ראייתו הרי אליהו הנביא יוכל לסמוך] וז"ל: דאליהו הרי הוא כשאר הצדיקים שמתו שכשיחיו לא יועיל הסמיכה שנעשה להם מקודם בזה העולם וכו', וכן נראה מאותה התשובה שהשיב רא"י בתרומת הדשן (סי' ק"ב) על אשת אליהו כשעלה למרום אם היא מותרת, עכ"ל. וכוונתו דכיון שפסק שהיא מותרת אלמא שאינו חשוב כחי, ובמילא ה"ה לענין סמיכה, ובמילא א"ש ראיית הרמב"ם דעכצ"ל שכל חכמי ישראל יכולים לסמוך, עיי"ש.

דאי נימא כדבריו דסב"ל להרמב"ם דאליהו הנביא לא יוכל לסמוך, ולכן הוכרח לומר שתתחדש הסמיכה ע"י כל חכמי ישראל, א"כ אכתי יל"ע בנוגע להחזרת הקבלה בכלל איך תהי'? כיון דזה אי אפשר ע"י חכמי ישראל וגם לא ע"י הצדיקים הקמים בתחיית המתים?

ולדבריו לכאורה צריכים לומר, דחלוק דין סמיכה מהחזרת קבלה תושבע"פ, דסמיכה הו"ע שנפעל על אדם זה וחל על גופו של אדם זה שמותר לו להורות וכו', ולכן י"ל דכשמת נפקע כחו כי בתחי' יהי' גוף אחר (ראה בענין זה לקמן סי' נט), משא"כ החזרת הקבלה הו"ע של מציאות שהוא יודע הקבלה איש מפי איש וכו', ובמילא גם לשיטתו שפיר יוכל להיות החזרת הקבלה ע"י אליהו הנביא. ולפי מה דנקטינן שאליהו הנביא בא לפני ביאת המשיח נמצא למהר"י בי רב שיוכל עכ"פ להחזיר הקבלה מיד בחידוש הסנהדרין ע"י חכמי ישראל.

יתכן שחידוש הסמיכה והקבלה יהי' ע"י משה רבינו

וי"ל בזה עוד, דלפי דעת מהרלב"ח שם (באמצע ד"ה עוד כתב), דאפילו בשאר צדיקים שמתו, נוכל לומר דבני סמיכה לאחרים נינהו כיון שיקומו בכל חכמתם ובאותה המעלה עצמה שהי' להם כשמתו, ומה שאנו צריכים לאליהו הנביא לענין הסמיכה הוא מטעם שלא ידענו מתי תהי' תחיית המתים כי יש מי שאומר שתהי' זמן רב אחר ביאת המשיח ואנו צריכים לשופטים קודם, עיי"ש.

– הנה כיון דבנוגע למשה ואהרן אמרינן שיקומו מיד בביאת המשיח, וכדאיתא ביומא ה,ב ד"אהרן ובניו ומשה עמהם", נמצא דלפי דעה הראשונה ברמב"ם שאליהו הנביא בא לאחר ביאת המשיח, וכן לפי המבואר דכשיהי' באופן של "אחישנה" יוכל להיות ביאת המשיח לפני ביאת אליהו, נמצא שהן הסמיכה והן החזרת הקבלה יוכל להיות ע"י משה רבינו עצמו, ולאו דוקא ע"י אליהו הנביא ולא כהנ"ל. אבל בזה י"ל דהגר"ח סב"ל כדעת המהרש"א בסנהדרין (המובא לעיל סי' א') דגם בהגאולה ד"אחישנה" יבוא אליהו הנביא מקודם.

לפירוש הרבי בדברי הרמב"ם דלכל הדעות יבוא אליהו מקודם

והנה כל הנ"ל הוא לפי מה דנקטינן דדעה הא' ברמב"ם סב"ל דאליהו הנביא יבוא אחרי ביאת משיח (וכן נקט החת"ס בשו"ת ח"ו סי' צ"ח ועוד) אבל עי' בס' הדרנים על הרמב"ם וש"ס (הדרן ה') ובס' שערי גאולה (סי' י"א) שהביא דברי הרמב"ם הנ"ל בסוף הל' מלכים (פי"ב ה"ב) ומבאר שם בארוכה דלא פליגי במציאות, מתי הוא בא אלא דפליגי בפעולותיו שהוא פועל אם הם חלק מהגאולה או שהם פעולות בפ"ע שאינם שייכים להגאולה ע"ד פעולותיו שבזמן תנ"ך. ולפי המבואר שם יוצא שהפירוש בהרמב"ם הוא, דלכו"ע בא לפני ביאת המשיח, אלא דלדיעה הראשונה בא לפני מלחמת גוג ומגוג שהוא משך זמן לפני ביאת משיח, משא"כ לפי דיעה הב' בא אחר מלחמת גוג ומגוג בסמיכות ממש לפני ביאת המשיח, עיי"ש, וכפי שנת' לעיל בסי' א'.

נמצא לפי"ז דלכו"ע כבר יהי' אליהו הנביא שם לפני ביאת המשיח, ושפיר י"ל לפי כו"ע שהוא יסמוך הסנהדרין לפני ביאת המשיח, וגם הוא יחזור הקבלה דתושבע"פ.

"לבי"ד הגדול אתא"

ובענין זה ראה לקוטי שיחות ח"ט ע' 105 הערה 74 שהביא פיהמ"ש הנ"ל דואשיבה שופטיך יהי' עוד לפני בוא המשיח ושקו"ט שם לענין סמיכה, ובמה שכתב שם דלפי הרדב"ז (בהל' סנהדרין פ"ד שם, (וראה גם פי"ד הי"ב שם ד"ה ולעשרה) דסב"ל דלא שייך סמיכה לפני ביאת המשיח) צ"ל דהא דמבואר בעירובין מג,ב, דאליהו הנביא "לבי"ד הגדול אתא" דלאו דוקא סמוכין, כ"א שיגרא דלישנא, והכוונה לבי"ד הגדול שבדור, עיי"ש - ויש להביא ראי' לזה משו"ע חו"מ סי' י"ד ס"א, שכתב הרמ"א י"א שבי"ד חשוב שבכל דור ודור לפי מה שהוא מקרי בי"ד הגדול, והוא מדברי הרא"ש (סופ"ג דסנהדרין) שפירש בי"ד הגדול, הגדול שבדור עיי"ש, וזהו כנ"ל. וראה שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד' חו"מ סי' ב' שכ"כ.

ועי' גם בחי' הריטב"א שם שפירש "לבי"ד הגדול": ללשכת הגזית מקום בי"ד הגדול, דמשמע דמפרש דאי"צ שיהיו בפועל כבר בי"ד הגדול דהיינו סמוכין, אלא רק מקום בי"ד הגדול. וכ"כ החת"ס בשו"ת שם ח"ו בד"ה ועד"ז. ולפ"ז יש לתרץ כן גם לפי הרדב"ז, ולא כמ"ש המהר"ץ חיות שם שהביא ראי' מדברי הריטב"א לפיהמ"ש הנ"ל שכל חכמי ישראל יכולים לסמוך עוד לפני ביאת המשיח כיון שיבוא ללשכת הגזית, וי"ל דזה אינו – כי מלשון הריטב"א משמע שיבוא להמקום דלשכת הגזית, דהמקום גורם, אבל לא שיהיו כבר סמוכין. ועי' גם רש"ש שם.