ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן א׃ יום שבן דוד בא וזמנה של הגאולה

מתי צריך להיות ביאת אליהו לפני ביאת משיח

ידועה קושיית המפרשים דלפי מה שנחלקו רבי יהושע ורבי אליעזר (ר"ה יא, א) דלר"י בניסן עתידין ליגאל ולר"א בתשרי עתידין ליגאל, א"כ היאך מבואר בעירובין (מג, א) באומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא אסור לשתות יין כל ימות החול שבכל השנה, הרי לפי ר"א לא יאסר אלא בחודש תשרי ולפי ר"י לא יאסר כי אם בחודש ניסן?

והטורי אבן (ר"ה שם) תירץ עפ"י המבואר בסנהדרין (צח, א), דאם זכו אחישנה לא זכו בעתה, נמצא שישנם ב' קיצין לביאת המשיח, במילא י"ל דהפלוגתא אם בניסן או בתשרי עתידין ליגאל קאי על הזמן ד"בעתה"; אבל הך דעירובין דאסור ביין בכל השנה הוא משום דילמא יום זה הוא יום שבן דוד בא מפני הגאולה ד"אחישנה", שזה אפשר בכל יום ויום, וכדאיתא בסנהדרין שם דרבי יהושע בן לוי שאל משיח לאימת אתי מר וענה לו משיח היום, אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך וכו' א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא, אמר ליה הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו. – אלמא שזה אפשר להיות בכל יום ויום, ומחמת זה אסור לשתות יין בכל יום, עיי"ש.

ועי' גם בספרו גבורת ארי (תענית יז, א) שכתב עד"ז, דהקשה בהא דאיתא שם לרבנן דכהנים בזמן הזה אסורין לשתות יין דמהרה יבנה ביהמ"ק ובעינן כהן הראוי לעבודה ושתויי יין פסולין לעבודה, והקשה כנ"ל שהרי פליגי אם בניסן או בתשרי עתידין ליגאל וא"כ למה אסורין בכל השנה? ותירץ דהא דאסורין לשתות בכל השנה הוא משום שמא יהי' הקץ של אחישנה וזה אפשר להיות בכל יום, ופלוגתת ר"י ור"א הוא בהקץ ד"בעתה", עיי"ש.

ולכאורה יש להקשות ע"ז, דהרי בהסוגיא דעירובין שקו"ט שם דלמה אסור ביין הלא אליהו הנביא צריך לבוא יום אחד לפני משיח וכיון שלא בא למה אסור לשתות, ומתרץ דילמא לבי"ד הגדול אתא מאתמול ועדיין אינו ידוע, עיי"ש. ולפי הטורי אבן דהסוגיא שם איירי בהגאולה דאחישנה נמצא דגם אז מוכרח שאליהו הנביא יבוא מקודם, ולפי"ז קשה מהך דסנהדרין דאיך ענה לו משיח "היום" ופירש אליהו שזהו היום אם בקולו תשמעו [שזהו הגאולה דאחישנה], הרי גם בזה אי אפשר לו לבוא היום, כיון דצריך שאליהו יבוא יום אחד קודם והרי לא בא?

ואפשר לומר דסב"ל להטורי אבן כמ"ש המהרש"א שם בחדא"ג (ד"ה היום), דצ"ל דהיום דקאמר לאו דוקא היום ממש, ומצד טעם הנ"ל דהא אליהו הנביא לא בא מאתמול, עיי"ש.

ולפי"ז נראה דדעת המהרש"א והטו"א הוא דגם בגאולת "אחישנה" צריך אליהו הנביא לבוא מקודם.

אמנם כבר הקשו ע"ז מהא דמבואר בגמ' שם ד"משיח שרי חד ואסיר חד דילמא מבעינא דלא איעכב", ועי' ברש"י שם שצריך להיות מוכן מיד לגאול את ישראל, משמע דליכא שום עיכוב כלל, ואין צריך אפילו ביאת אליהו מקודם. וראה גם לקוטי שיחות חכ"ב ע' 79 שכתב ד"היום" דקאמר כוונתו להיום ממש.

דעת הפלתי דביאת אליהו הוא רק בגאולת "בעתה"

והנה דעת הפלתי הוא (יו"ד סי' ק"י סוף קונטרס בית הספק) דרק בגאולת "בעתה" צריך אליהו הנביא לבוא מקודם, משא"כ בגאולת "אחישנה" שהוא באופן דמהירות אי"צ שיבוא מקודם, ובזה תירץ דברי הרמב"ם שכתב (הל' מלכים פי"ב ה"ב) שאין הדבר מוחלט שיבוא אליהו לפני משיח, ותקשי עליו מסוגיית הגמ' דעירובין דמבואר שם דבודאי צריך לבוא לפני משיח, אלא דכוונת הרמב"ם הוא דאולי יהי' הגאולה באופן דאחישנה ובמילא לא יבוא מקודם, וראה בס' כלי חמדה פ' שמיני (ע' 50) שביאר עפ"ז סדר נוסח "הרחמן" שאומרים בברית מילה כפי שיסד הפייטן, דבתחילה מתפללים על ביאת משיח שישלח לנו משיחו וכו', ואח"כ מתפללים על ביאת אליהו כהן צדק וכו' דלכאורה הי' הסדר צריך להיות להיפך? כי בתחילה אנו מתפללים שיהי' הגאולה באופן ד"אחישנה" דאז אי"צ ביאת אליהו מקודם, ואח"כ מתפללים שאם לא נזכה לזה יהי' הגאולה עכ"פ באופן של "בעתה" ויבוא אליהו לבשר הגאולה.

דלפי"ז א"ש הך דסנהדרין, דכוונת משיח הוא היום ממש – דאם בקולו תשמעו ויהי' הגאולה באופן ד"אחישנה" אי"צ ביאת אליהו הנביא מקודם.

ועי' בפי' אוצר בלום בעין יעקב שם שפי' דזה גופא הוא כוונת הגמ', דטענת רבי יהושע בן לוי לאליהו הוא דאיך יבוא היום הלא צריך ביאת אליהו יום אחד קודם, וענה לו אליהו דכוונת משיח הוא דבגאולת "אחישנה" כשבקולו תשמעו אי"צ ביאת אליהו יום אחד קודם, ואפשר להיות היום ממש, עיי"ש. וראה בכ"מ בתורת רבינו שכן מבואר, דבגאולה ד"אחישנה" אי"צ שאליהו הנביא יבוא מקודם.

אם הרמב"ם בספר היד איירי בגאולת אחישנה

אמנם בזה שביאר הפלתי דזה גופא הוא כוונת הרמב"ם בהל' מלכים שם – דאין הכרח שיבוא מקודם משום דאפשר שתהי' הגאולה באופן של "זכו אחישנה", הנה לכאורה ממה שמבואר בלקוטי שיחות בכ"מ משמע דלא סב"ל כן, וראה לדוגמא לקוטי שיחות חכ"ז פ' בחוקותי (א) שם, שביאר דמ"ש הרמב"ם בס' היד דעולם כמנהגו נוהג ושבנין ביהמ"ק תהי' בידי אדם דוקא, ה"ז משום דבס' היד איירי הרמב"ם רק כפי מה שמוכרח מצד עצם גדרו של משיח כשהוא באופן ד"בעתה", משא"כ כשהוא באופן ד"זכו" אז ירד המקדש מלמעלה ויהי' הנהגה נסית וכו'. וביאר דזהו כוונת הרמב"ם באגרת תחיית המתים שלו, שכתב, דמה שכתב בס' היד דכל היעודים דלעתיד הם בדרך משל וחידה אין זה החלטי שהם משל וכו', דכוונתו דאם יהי' הגאולה באופן של "זכו - אחישנה" אפשר שיתקיימו כפשוטן, עיי"ש.

ולפי"ז הרי אין לבאר טעמו של הרמב"ם שם במ"ש דאפשר שאליהו לא יבוא לפני משיח הוא משום "זכו", כיון שבס' היד איירי רק מצד מצב המוכרח דבעתה, ועוד דהרי דיעה הראשונה בהרמב"ם הוא שאליהו יבוא אחר ביאת משיח לפני מלחמת גוג ומגוג, ואיך נימא שמקדים הסדר דזכו לפני "בעתה". גם מלשון הרמב"ם משמע שיש כאן פלוגתא ויש בזה ב' דעות, וכלשונו: "ויש מן החכמים שאומרים וכו'", ואיך נימא דכוונתו שזה תלוי באיזה אופן תהי' הגאולה?

ביאור ב' הדעות שברמב"ם בנוגע לביאת אליהו

וי"ל שלכן מבאר בלקוטי שיחות ח"ה ע' 419 דב' הדעות בהרמב"ם פליגי בפירוש הפסוק הנני שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום הגדול והנורא, דדיעה הא' סב"ל דקאי על מלחמת גוג ומגוג, אבל לא לפני ביאת משיח, ודיעה הב' סב"ל דקאי על יום הגאולה, ולכן סב"ל שאליהו בא לפני משיח, עיי"ש. ותירץ בזה מה שמקשים על הרמב"ם במה שפסק בהל' נזירות (פ"ד הי"א) באומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא שאסור לשתות יין מיד, ובשבת ויו"ט מותר משום שיש ספק אם יבוא בשבת ויו"ט או לא וספק נזירות לקולא עיי"ש, ולא הזכיר הטעם שמבואר בסוגיית הגמ' דעירובין דבשבת ויו"ט מותר משום דאליהו הנביא צריך לבוא יום אחד קודם ביאת משיח ואינו בא בערב שבת וערב יו"ט עיי"ש? (ראה כס"מ ולח"מ שם ועוד), ולהנ"ל לא קשה – דבהל' נזירות סב"ל כדעה הראשונה שבהל' מלכים, משא"כ הסוגיא דעירובין סב"ל כדעה הב', עיי"ש.

גם החת"ס בשו"ת (ח"ו סי' צ"ח) פי' ב' דעות בהרמב"ם ע"ד הנ"ל, אלא שכתב דלכו"ע יום הגדול והנורא קאי על מלחמת גוג ומגוג (עיי"ש בראייתו), ורק דפליגי אם מלחמת גוג ומגוג יהי' באותו יום עצמו שיבוא משיח – דאי נימא כן ודאי צ"ל שיבוא יום לפני ביאת משיח, או שיהי' משך זמן אחר ביאת משיח – דאי נימא כן אין הכרח שיבוא לפני משיח, עיי"ש.

נוסף לכל זה הנה הרבי פירש ג"כ דברי הרמב"ם במ"א באופן אחר מהנ"ל, (ראה לקמן סי' ב' וש"נ) דלכו"ע יבוא אליהו הנביא לפני ביאת משיח, אלא דלדיעה הראשונה בא לפני מלחמת גוג ומגוג שהוא משך זמן לפני ביאת המשיח, ולדיעה הב' יבוא ממש בסמיכות לביאת המשיח, עיי"ש. כמבואר בס' הדרנים על הרמב"ם וש"ס הדרן ה', ובכ"מ.

נודר בנזירות ביום שבן דוד בא למה אסור בכל השנה

אלא דלפי"ז יוצא דהסוגיא דעירובין איירי אודות הגאולה ד"בעתה" כיון דרק בזה צריך ביאת אליהו מקודם, ולא כהטורי אבן. ולפי"ז אכתי יוקשה קושייתו מהא דפליגי ר"א ור"י אם בניסן עתידין ליגאל או בתשרי וזה איירי בגאולת ב"עתה", א"כ למה אסור ביין בכל השנה?

[אבל אין להקשות גם מהא דאחכה לו בכל יום שיבוא ולישועתך קוינו כל היום, דאיך זה מתאים בהא דאמרינן דבניסן או בתשרי עתידין ליגאל וכו'? דזה אינו קושיא, די"ל דפלוגתתם הוא כנ"ל רק בגאולת "בעתה" משא"כ גאולת "אחישנה" ליכא הגבלת זמן כלל ומחכים לו בכל יום שיבוא].

ואפשר לומר בזה, דהנה במה שכתב הרמב"ם בהל' מלכים שם בנוגע למלך המשיח: "ויקבץ נדחי ישראל" כתב ע"ז בלקוטי שיחות (חלק ח ע' 358, 362, ובכ"מ) וזלה"ק: "לבסוף - שהרי ברמב"ם גם סדר הדברים בדיוק הוא. וכ"כ גם בר"פ זה. (זח"א קלד, א. קלט, א - וכ"פ רש"י ברכות מט, א - ופליג אתנחומא הנ"ל, - וראה בארוכה מכתב כ"ק אדנ"ע [הרש"ב] בקובץ מכתבים א' ס"ט, ומתרץ שם ג"כ שלא יוקשה על הרמב"ם ממגילה יז, ב, (ומבאר ג"כ הב"ח או"ח סקי"ח), ירושלמי מע"ש פ"ב ה"ב)", עכלה"ק. וראה גם לקוטי שיחות חי"ח ע' 281 הערה 66 בזה.

"בן דוד" ו"דוד"

ובמכתב אדמו"ר הרש"ב נ"ע הנ"ל (נדפס ג"כ באגרות קודש שלו ח"א אגרת ק"ל, וביגדיל תורה חוברת כ"ה ע' תשנח) האריך להוכיח דקיבוץ גליות יהי' ע"י משיח דוקא. ומביא רמב"ם הנ"ל דהל' מלכים, ואח"כ מביא מגמ' מגילה יז, ב, דכיון שנבנית ירושלים בא דוד, וכ"כ הב"ח או"ח סי' קי"ח שצריך להיות הכל מוכן קודם, ואחר שיבנה ביהמ"ק וירושלים ויכונן כסא דוד אז בא דוד ויושב על כסאו שהכין לו ה' ית', וממשיך שם וזלה"ק: ולא יסתר דבר זה להרמב"ם שכתב דמשיח יבנה את ביהמ"ק, דבודאי ביאת משיח קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח וע"י תהי' קיבוץ גליות [ואז יהי' אח"כ מלכותו והיא] מלכות בית דוד, וזהו דקדוק ל' הגמ' וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, ולא קאמר בן דוד, דמשיח נקרא בכמה מקומות בשם בן דוד במד"ר בגמ', ואמר כאן בא דוד הכוונה על מלכותו, וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם (יחזקאל ל"ז כ"ד), וע"ש במצודות, וקרוב הדבר לאמר שאז יתוסף מעלה בו עצמו ומובן למשכיל ע"פ מה שנתבאר, עכלה"ק. וראה גם רשימות חוברת י"א בנוגע להשם "בן דוד" שהוא הפחות שבשמות עיי"ש.

היינו שמבאר שיש בזה ב' ענינים: ביאת משיח מצ"ע ובזה נקרא "בן דוד" ואז יעשה פעולותיו – כמ"ש הרמב"ם יכוף כל ישראל וכו' ובנין ביהמ"ק וכו', אבל אז עדיין לא נתכונן מלכותו - מלכות בית דוד, ורק אח"כ בא "דוד", שהכוונה שאז תכונן מלכותו. ולכן אין דברי הרמב"ם סותרים הגמ' דמגילה.

דלפי"ז יש לתרץ גם קושיית הטורי אבן הנ"ל בנודר א"ע לנזירות ביום שבן דוד בא אסור ביין וכו', והקשה שהרי פליגי אם בניסן או בתשרי עתידין ליגאל וא"כ למה אסור בכל השנה. ולפי הנ"ל יש לתרץ שהם ב' ענינים נפרדים, די"ל דהגאולה תהי' בזמן שתכונן מלכות בית דוד, דהא בהא תליא מלכות בית דוד וגאולה השלימה, וזהו או בניסן או בתשרי; אבל יום שבן דוד בא הוא לפני זה כנ"ל, וזה אפשר בכל יום ויום.

וראה גם לקוטי שיחות חל"ב ע' 184 במכתב הרבי שכתב דקיימ"ל כרבי יהושע דבניסן עתידין ליגאל ע"פ הכלל דר"א ור"י הלכה כר"י, ומקשה מהא דמפטירין בשבת חוהמ"ס ביום בוא גוג מפני דבתשרי תהי' מלחמת גוג (טוש"ע או"ח סי' ת"צ) דמשמע מזה לכאורה דס"ל דבתשרי נגאלין? ומתרץ די"ל דהיינו דוקא מלחמת גוג שהיא תחלת ימוה"מ, אבל הגאולה תהי' בניסן עיי"ש, וזהו כנ"ל.

ועי' בשו"ת תשובה מאהבה סי' רי"א שהביא קושיית הטורי אבן ותירץ וז"ל: ולענ"ד אין זה בגדר קושיא כלל כי ביום שבן דוד בא אז לא תהי' הגאולה כי אם כמ"ש הרמב"ם פי"א מהל' מלכים אחר שיכוף את ישראל ללכת בדרכי התורה וילחם מלחמת ה' ויצליח ויבנה המקדש וכו' אז תהי' הגאולה שלימה וכו', עכ"ל. והן הן דברי אדמוהרש"ב נ"ע הנ"ל. וכן תירץ גם בשפ"א ר"ה שם, ומביא דוגמא מגאולת מצרים שמשה רבינו בא למצרים קודם הגאולה וכמו"כ יוכל להיות בגאולה העתידה (והוסיף שכן י"ל דזכו אחישנה וכו' קאי על ביאת משיח אבל הגאולה עצמה תהי' למר בניסן ולמר בתשרי), עיי"ש.

ובס' מגדים חדשים עירובין שם הקשה ע"ז מהא דמבואר בגמ' שם דמשיח יכול לבוא בע"ש דכיון דאתי משיחא הכל עבדים הן לישראל, ז.א. דבאותו יום שבן דוד בא יהיו אוה"ע עבדים לישראל ולכן לא יצטרכו לטרוח עיי"ש, וכן איתא בפסיקתא רבתי סו"פ ל"ו, משמע מזה שהגאולה היא מיד?

ולכאורה יש לתרץ ע"ד המבואר בלקוטי שיחות הנ"ל בחל"ב, די"ל דהגאולה מתחלת מקודם למלחמת גוג ומגוג אבל אין הגאולה שלימה אלא אחרי מפלת גוג ומגוג, עיי"ש. וכן אפ"ל הכא דכשבן דוד בא ה"ז "אתחלתא דגאולה" ומחמת גדלותו של משיח והיראה ממנו (ראה ישעי' יא,ד וברוח שפתיו וגו') כבר יהיו עבדים לישראל וכו', וע"ד שכתב בילקוט שמעוני (ישעי' רמז תצט): "באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כלם לאורן של מלך המשיח ושל ישראל שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך, ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח שנאמר ועפר רגליך ילחכו, ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל ואומרים נהיה לך ולישראל לעבדים, וכל אחד מישראל אלפים ות"ת עבדים יהיו לו, אבל כללות הגאולה בשלימות תהי' אח"כ כשתכונן מלכות בית דוד, ובזה נחלקו ר"א ורבי יהושע אם הוא בניסן או בתשרי. וראה גם בשו"ת בית שערים או"ח סי' קמ"ב (בד"ה אך לכאורה) שהקשה כן, ותירץ ג"כ ע"ד זה, וראה לקמן סו"ס ט"ו.