שינויים

נמצא מזה דלדעת אדה"ז אפילו בלי הטעם דעוברי עבירה, אין להתפלל באופן שאחר העומד חוץ לד"א ישמע תפלתו, וראה עוד בברכי יוסף או"ח שם ונימוקי או"ח סי' תקפב ועוד.

נמצא מזה דלדעת אדה"ז אפילו בלי הטעם דעוברי עבירה, אין להתפלל באופן שאחר העומד חוץ לד"א ישמע תפלתו, וראה עוד בברכי יוסף או"ח שם ונימוקי או"ח סי' תקפב ועוד.

ובמה שהוזכר לעיל דלע"ל יתבטל הרע בעולם ולא יהיו עוברי עבירה,יל"ע אם יהי' כן גם בתחילת ימות המשיח בתקופה הראשונה לפי דעת הרמב"ם דעולם כמנהגו נוהג, דבלקוטי שיחות חכ"ד פ' שופטים (ב) הקשה בתחילה לגבי ערי מקלט לע"ל שאפילו רוצח בשוגג לא יהי' שייך אז, אבל בסעי' ו שם משמע דלדעת הרמב"ם דעולם כמנהגו נוהג יהי' שייך רוצח בשוגג, עיי"ש{{הערה|וראה בההדרן על הרמב"ם בשיחת קודש י"ט כסלו תשל"ה (נדפס בס' "הדרנים על הרמב"ם" ע' סו ואילך), ולקוטי שיחות חכ"ז פ' בחוקותי (א) הערה 78, ובס' שערי גאולה - ימוה"מ סי' כט הערה 108.}}.  

ובמה שהוזכר לעיל דלע"ל יתבטל הרע בעולם ולא יהיו עוברי עבירה,יל"ע אם יהי' כן גם בתחילת ימות המשיח בתקופה הראשונה לפי דעת הרמב"ם דעולם כמנהגו נוהג, דבלקוטי שיחות חכ"ד פ' שופטים (ב) הקשה בתחילה לגבי ערי מקלט לע"ל שאפילו רוצח בשוגג לא יהי' שייך אז, אבל בסעי' ו שם משמע דלדעת הרמב"ם דעולם כמנהגו נוהג יהי' שייך רוצח בשוגג, עיי"ש{{הערה|וראה בההדרן על הרמב"ם בשיחת קודש י"ט כסלו תשל"ה (נדפס בס' "הדרנים על הרמב"ם" ע' סו ואילך), ולקוטי שיחות חכ"ז פ' בחוקותי (א) הערה 78, ובס' שערי גאולה - ימוה"מ סי' כט הערה 108.}}.  

וראה בס' מגיד מישרים פ' ויקהל (ד"ה שנת ש"ו) וז"ל: "מגלינא לך רזא טמירא . . שבזמן תחיית המתים דהוא בתר ימות המשיח, יהא חרב עלמא מתאוות וכיסופין בהאי עלמא, והא בהוא זימנא יתבטל יצר הרע מעלמא", עכ"ל, דמבואר דיתבטל רק אח"כ.

וראה בס' מגיד מישרים פ' ויקהל (ד"ה שנת ש"ו) וז"ל: "מגלינא לך רזא טמירא . . שבזמן תחיית המתים דהוא בתר ימות המשיח, יהא חרב עלמא מתאוות וכיסופין בהאי עלמא, והא בהוא זימנא יתבטל יצר הרע מעלמא", עכ"ל, דמבואר דיתבטל רק אח"כ.

ועי' שבת קנא, ב, והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה, ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ובפי' הרמב"ן על התורה על הפסוק ומל ה' וגו' (דברים ל,ו) כתב וז"ל: כי מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן, כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל.. וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו..וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי..אלא שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי.. וזהו שאמרו רבותינו (שבת קנא ב) והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב א), אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה. כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי, ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ עכ"ל.

ועי' שבת קנא, ב, והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה, ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ובפי' הרמב"ן על התורה על הפסוק ומל ה' וגו' (דברים ל,ו) כתב וז"ל: כי מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן, כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל.. וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו..וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי..אלא שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי.. וזהו שאמרו רבותינו (שבת קנא ב) והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב א), אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה. כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי, ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ עכ"ל.

ולפי"ז לכאורה יש להוכיח דלפי שיטת הרמב"ם שפסק כשמואל דלא יתבטל היצה"ר כדמוכח מהגמ' שבת הנ"ל דפליגא אדשמואל, אבל יש לדחות דרש"י פירש שם "זכות וחובה" באופן אחר דלא קאי על היצה"ר, אלא דהיינו לא דבר לזכות בו שכולם יהיו עשירים וכו' עיי"ש, ואין זה שייך ליצה"ר, וא"כ אפשר לומר שכן פי' גם הרמב"ם.

ולפי"ז לכאורה יש להוכיח דלפי שיטת הרמב"ם שפסק כשמואל דלא יתבטל היצה"ר כדמוכח מהגמ' שבת הנ"ל דפליגא אדשמואל, אבל יש לדחות דרש"י פירש שם "זכות וחובה" באופן אחר דלא קאי על היצה"ר, אלא דהיינו לא דבר לזכות בו שכולם יהיו עשירים וכו' עיי"ש, ואין זה שייך ליצה"ר, וא"כ אפשר לומר שכן פי' גם הרמב"ם.

וראה שו"ת להורות נתן חלק אהע"ז סי' נט שביאר שישנם ב' סוגי יצה"ר, הא' מלאך נברא המסית לחטוא, והב' יצה"ר שהוטבע בטבע האדם בכדי לתת לו האפשריות לבחור בטוב ולדחות הרע, והביא שם ראיות מחז"ל לב' סוגים אלו, ובימות המשיח יתבטל רק סוג הא' ולא סוג הב', ובזה תירץ כמה סתירות בענין זה עיי"ש בארוכה, וראה ויק"ר פכ"ז, יב, דלע"ל כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה, ועי' בפי' המהרז"ו שם משום דלעת"ל לא יחטאו, אבל הקשה שם מקראי דיחזקאל פמ"ה ופמ"ו, דמפורש שם שיהיו קרבנות חטאות ואשמות עיי"ש, ועי' גם בס' עבודה תמה שער ז' (סג,א) שהאריך ג"כ בזה והביא קראי דיחזקאל, ומבאר שבתחילת ימות המשיח לא ישתנה עדיין טבע האדם ורק ברבות הימים שיהיו ישראל פנוים לתורה ולעבודת ה' יתחכמו מאד ויזדככו עד שברבות הימים יהייו כולם קדושים עיי"ש בארוכה.

וראה שו"ת להורות נתן חלק אהע"ז סי' נט שביאר שישנם ב' סוגי יצה"ר, הא' מלאך נברא המסית לחטוא, והב' יצה"ר שהוטבע בטבע האדם בכדי לתת לו האפשריות לבחור בטוב ולדחות הרע, והביא שם ראיות מחז"ל לב' סוגים אלו, ובימות המשיח יתבטל רק סוג הא' ולא סוג הב', ובזה תירץ כמה סתירות בענין זה עיי"ש בארוכה, וראה ויק"ר פכ"ז, יב, דלע"ל כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה, ועי' בפי' המהרז"ו שם משום דלעת"ל לא יחטאו, אבל הקשה שם מקראי דיחזקאל פמ"ה ופמ"ו, דמפורש שם שיהיו קרבנות חטאות ואשמות עיי"ש, ועי' גם בס' עבודה תמה שער ז' (סג,א) שהאריך ג"כ בזה והביא קראי דיחזקאל, ומבאר שבתחילת ימות המשיח לא ישתנה עדיין טבע האדם ורק ברבות הימים שיהיו ישראל פנוים לתורה ולעבודת ה' יתחכמו מאד ויזדככו עד שברבות הימים יהייו כולם קדושים עיי"ש בארוכה.