שינויים

ולפי שיטה זו לכאורה יש להקשות, שהרי אין למדין מלפני מ"ת, וכמ"ש הרמב"ם בפיהמ"ש הנ"ל בחולין? ועי' בס' 'בית האוצר' להגר"י ענגל (מערכת א-ב סי' ז' בד"ה וע"ע) שכתב דבברכות כו, ב, איתא דתפלות אבות תקנום, וקשה, דאיך יש חיוב מכח האבות, הרי זה לימוד מקודם מ"ת? "...וצ"ל דתפלות הי' בקבלה לחכמים, שלא לבד שאבות בעצמם התפללו, רק שתיקנו כן בפירוש לזרעם אחריהם ולדורות הבאים שיתפללו ג' תפלות. וכן מבואר בהדיא במדרש משלי פכ"ב פסוק כ"ח: אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך, אם ראית מנהג שעשו האבות, אל תשנה אותו, כגון אברהם שתיקן תפלת שחרית ויצחק מנחה ויעקב ערבית וכו', וכיון שתיקנו בפירוש לדורות הבאים, לא שייך ביה אין למדים מקודם מ"ת, ורק בדברים שלא תיקנו בפירוש על דורות הבאים, כגון אבילות שבעה, אמרינן דאין למדין מלפני מ"ת". עכ"ד. וראה בזה בלקוטי שיחות חכ"ט ר"ה-ו' תשרי ע' 183 (ובנוגע לדעת הרמב"ם, משמע דסב"ל כפירוש הא', וראה בהגרי"פ סהמ"צ ח"א ע' 112, ואכמ"ל).

ולפי שיטה זו לכאורה יש להקשות, שהרי אין למדין מלפני מ"ת, וכמ"ש הרמב"ם בפיהמ"ש הנ"ל בחולין? ועי' בס' 'בית האוצר' להגר"י ענגל (מערכת א-ב סי' ז' בד"ה וע"ע) שכתב דבברכות כו, ב, איתא דתפלות אבות תקנום, וקשה, דאיך יש חיוב מכח האבות, הרי זה לימוד מקודם מ"ת? "...וצ"ל דתפלות הי' בקבלה לחכמים, שלא לבד שאבות בעצמם התפללו, רק שתיקנו כן בפירוש לזרעם אחריהם ולדורות הבאים שיתפללו ג' תפלות. וכן מבואר בהדיא במדרש משלי פכ"ב פסוק כ"ח: אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך, אם ראית מנהג שעשו האבות, אל תשנה אותו, כגון אברהם שתיקן תפלת שחרית ויצחק מנחה ויעקב ערבית וכו', וכיון שתיקנו בפירוש לדורות הבאים, לא שייך ביה אין למדים מקודם מ"ת, ורק בדברים שלא תיקנו בפירוש על דורות הבאים, כגון אבילות שבעה, אמרינן דאין למדין מלפני מ"ת". עכ"ד. וראה בזה בלקוטי שיחות חכ"ט ר"ה-ו' תשרי ע' 183 (ובנוגע לדעת הרמב"ם, משמע דסב"ל כפירוש הא', וראה בהגרי"פ סהמ"צ ח"א ע' 112, ואכמ"ל).

דלפי זה י"ל, לפי המ"ד דאבות תיקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות (וכתב הלח"מ שכן פסק הרמב"ם), דאי נימא כאופן הא' שכל החיוב הוא משום אנשי כנה"ג שתיקנו כנגד קרבנות, א"כ י"ל כפי שנתבאר לעיל, שבזמן שביהמ"ק הי' קיים והי' הקרבת הקרבנות בפועל, וכן בביאת המשיח כשיחזור עבודת הקרבנות, לא יהי' חיוב להתפלל ג"פ וכו'. אבל אי נימא כאופן הב', שהחיוב הוא משום תקנת האבות, ורק בנוגע לזמני התפלה אמרינן דאסמכינהו אקרבנות, וכדפי' בס' 'האשכול' כנ"ל, הנה לפי"ז נראה דצ"ל שחיוב התפלה מעולם לא נתבטל, וכן יהי' בימות המשיח לע"ל משום תקנת האבות.

דלפי זה י"ל, לפי המ"ד דאבות תיקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות (וכתב הלח"מ שכן פסק הרמב"ם), דאי נימא כאופן הא' שכל החיוב הוא משום אנשי כנה"ג שתיקנו כנגד קרבנות, א"כ י"ל כפי שנתבאר לעיל, שבזמן שביהמ"ק הי' קיים והי' הקרבת הקרבנות בפועל, וכן בביאת המשיח כשיחזור עבודת הקרבנות, לא יהי' חיוב להתפלל ג"פ וכו'. אבל אי נימא כאופן הב', שהחיוב הוא משום תקנת האבות, ורק בנוגע לזמני התפלה אמרינן דאסמכינהו אקרבנות, וכדפי' בס' 'האשכול' כנ"ל, הנה לפי"ז נראה דצ"ל שחיוב התפלה מעולם לא נתבטל, וכן יהי' בימות המשיח לע"ל משום תקנת האבות.

== זמנה של תפלת מנחה בביהמ"ק ==

== זמנה של תפלת מנחה בביהמ"ק ==

והנה, בהברייתא דסוכה שהובאה לעיל, דאמר רבי יהושע בן חנניא שעה ראשונה תמיד של שחר ומשם לתפלה, אבל בנוגע למנחה אמר "משם לתפלת מנחה משם לתמיד של בין הערביים" – הנה לכאו' קשה למה התפללו שחרית '''אחרי''' הקרבת התמיד, ואילו במנחה התפללו '''לפני''' הקרבת התמיד.

והנה, בהברייתא דסוכה שהובאה לעיל, דאמר רבי יהושע בן חנניא שעה ראשונה תמיד של שחר ומשם לתפלה, אבל בנוגע למנחה אמר "משם לתפלת מנחה משם לתמיד של בין הערביים" – הנה לכאו' קשה למה התפללו שחרית '''אחרי''' הקרבת התמיד, ואילו במנחה התפללו '''לפני''' הקרבת התמיד.