שינויים

"ובמיוחד בנוגע להתפילה על הגאולה האמיתית והשלמה (ובפרט לאחרי שכבר "כלו כל הקיצין", ונשלמו כל ענייני העבודה, כדברי כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו) - שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה (עד עתה) צריך להיות עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש".

"ובמיוחד בנוגע להתפילה על הגאולה האמיתית והשלמה (ובפרט לאחרי שכבר "כלו כל הקיצין", ונשלמו כל ענייני העבודה, כדברי כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו) - שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה (עד עתה) צריך להיות עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש".

הרבי הוסיף וביאר (שם ע, 303 ואילך), ששילוב זה בין תשוקה וגעגועים לגאולה - ובין רגש השמחה בגלל בוא הגאולה, מודגש אצל נשי ובנות ישראל1. הרבי הביא את המדרש האומר ש״מרים - על שם המירור" (שמו״ר רפכ״ו), כלומר: עניינה של מרים הוא רגש המרירות הנובע מכך שבני ישראל מתעכבים בגלות; ומצד שני, דווקא במרים, ויתר הנשים הצדקניות שבדורה, מצינו שעוד בגלות מצרים היו בטוחות וחדורות בישועת ה׳: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב״ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים״, (רש״י פרשתנו טו, כ - בהסבירו מהיכן היו למרים הנביאה ולכל הנשים כלי זמר).

הרבי הוסיף וביאר (שם ע, 303 ואילך), ששילוב זה בין תשוקה וגעגועים לגאולה - ובין רגש השמחה בגלל בוא הגאולה, מודגש אצל נשי ובנות ישראל{{הערה|ואגב, כאן אנו רואים שאם כי הגאולה נמשלת לזכר בחוזקה ונצחיותה - הרי שאין זה בסתירה כלל למעלתן של הנשים והבנות דווקא בהבאת הגאולה, וגם בזמן הגאולה עצמה - ידוע בקבלה ובחסידות, שאז "נקבה תסובב גבר" (ירמיה לא, כא). וראה במאמרנו לפרשת במדבר.}}. הרבי הביא את המדרש האומר ש״מרים - על שם המירור" (שמו״ר רפכ״ו), כלומר: עניינה של מרים הוא רגש המרירות הנובע מכך שבני ישראל מתעכבים בגלות; ומצד שני, דווקא במרים, ויתר הנשים הצדקניות שבדורה, מצינו שעוד בגלות מצרים היו בטוחות וחדורות בישועת ה׳: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב״ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים״, (רש״י פרשתנו טו, כ - בהסבירו מהיכן היו למרים הנביאה ולכל הנשים כלי זמר).

וזה מה שנדרש מאיתנו גם בדורנו אנו:

וזה מה שנדרש מאיתנו גם בדורנו אנו: