שינויים

אמר ר' יוסי כך הוא [כמו שאמרת, כי] תמן [בבנות לוט] כתיב בכירה וצעירה, והכא [בבנות לבן] כתיב גדולה וקטנה [הרי שהם דומות לאותן הבנות], אמר רבי יוסי, אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה, משמע דכתיב שם הגדולה לאה [שפירושו] שלאה מכחה ומרשעתה [פי' שנתעיפה ונתיגעה מכחה ונחה מלעשות רשעות.] ושם הקטנה רחל [גם כן מורה] שאין בה כח המתעורר [לתאות] כמא דאת אמר [ישעיה נג] וכרחל לפני גוזזיה נאלמה [פירוש כשה העומד לפני הגוזז צמרו שהוא נאלם ואינו צועק להתלונן, כך לעתיד לבא יוחלש כח היצר הרע ולא יהיה בו עוד כח לעורר את האדם לתאות עולם הזה, וכן], אמר רב הונא זה יצר הרע ושתי בנותיו מתחלפות מכמות שהיו בראשונה, [ומפרש] בתחלה לוט מקולל מנוול עכשיו לבן מלובן שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה, בתחלה שתי בנותיו חזקות כל אחת ואחת בכחה ועכשיו שם הגדולה לאה, [פירוש] לאה בלא כח, לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים, ושם הקטנה רחל כדקאמרן [שהיא נאלמת בלי פעולה], ולא כמות שהיו בראשונה. [מפרשים]  

אמר ר' יוסי כך הוא [כמו שאמרת, כי] תמן [בבנות לוט] כתיב בכירה וצעירה, והכא [בבנות לבן] כתיב גדולה וקטנה [הרי שהם דומות לאותן הבנות], אמר רבי יוסי, אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה, משמע דכתיב שם הגדולה לאה [שפירושו] שלאה מכחה ומרשעתה [פי' שנתעיפה ונתיגעה מכחה ונחה מלעשות רשעות.] ושם הקטנה רחל [גם כן מורה] שאין בה כח המתעורר [לתאות] כמא דאת אמר [ישעיה נג] וכרחל לפני גוזזיה נאלמה [פירוש כשה העומד לפני הגוזז צמרו שהוא נאלם ואינו צועק להתלונן, כך לעתיד לבא יוחלש כח היצר הרע ולא יהיה בו עוד כח לעורר את האדם לתאות עולם הזה, וכן], אמר רב הונא זה יצר הרע ושתי בנותיו מתחלפות מכמות שהיו בראשונה, [ומפרש] בתחלה לוט מקולל מנוול עכשיו לבן מלובן שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה, בתחלה שתי בנותיו חזקות כל אחת ואחת בכחה ועכשיו שם הגדולה לאה, [פירוש] לאה בלא כח, לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים, ושם הקטנה רחל כדקאמרן [שהיא נאלמת בלי פעולה], ולא כמות שהיו בראשונה. [מפרשים]  

אמר רבי אחא בר יעקב תא חזי מה כתיב ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה [שאין לה בנים] היא אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם [לעורר פריה ורביה], ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה [כי ע"י התפלה פועלים למעלה יחודים שעי"ז יוצאות ונולדות נשמות, וממילא יהיה להם כח למטה לעשות ולהוליד גופים שבהם יתלבשו הנשמות{{הערה|כן הוא במתוק מדבש, והוא מבני יששכר (מאמרי ר"ח מאמר ה), וז"ל: ע"י פעולת הזיווגים שיפעלו למעלה ע"י תפלתם ויתיילדו נשמות כמו כן יהיה להם כח למטה לעשות לבושי הנשמות.}}], מה כתיב ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו [פי' ע"י התפלה נתעברה], כיון שמתעורר יצר הרע נמצא פריה ורביה  

אמר רבי אחא בר יעקב תא חזי מה כתיב ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה [שאין לה בנים] היא אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם [לעורר פריה ורביה], ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה [כי ע"י התפלה פועלים למעלה יחודים שעי"ז יוצאות ונולדות נשמות, וממילא יהיה להם כח למטה לעשות ולהוליד גופים שבהם יתלבשו הנשמות{{הערה|כן הוא במתוק מדבש, והוא מבני יששכר (מאמרי ר"ח מאמר ה), וז"ל: ע"י פעולת הזיווגים שיפעלו למעלה ע"י תפלתם ויתיילדו נשמות כמו כן יהיה להם כח למטה לעשות לבושי הנשמות.}}], מה כתיב ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו [פי' ע"י התפלה נתעברה], כיון שמתעורר יצר הרע נמצא פריה ורביה

 

==חלק ב': ונתתי לכם לב בשר==

==חלק ב': ונתתי לכם לב בשר==

'''[דף קלח עמוד א]''' רבי יצחק בר' יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד, פגע ביה רבי יהודה, א"ל רבי יצחק, תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא [תאמר לי בענין מה שחברינו חכמי המשנה נתעוררו לענין זה שלמדנו] דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא [שהיצר הרע ישתכח ויתבטל מן העולם לבד מבשעת הזווג], א"ל חייך, הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם [כך נצרך היצר הרע לעולם כצורך המטר לעולם], דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי [שאלמלא יצר הרע לא היתה שמחת הלימוד בעולם, וכן לא היה ענין פריה ורביה בעולם], אבל לא מנוולה כקדמיתא למחטי ביה [אבל לא יהיה היצר הרע מנוול כמקודם לחטוא על ידו] הדא הוא דכתיב [ישעיה יא] לא ירעו ולא ישחיתו [פי' היצר הרע לא ירע ולא ישחית עוד את ישראל], בכל הר קדשי וגו' [פירושו] אמר רבי שמעון, הוא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה [הר הקודש הוא הלב שבו מדורו של היצר הרע], רבי אליעזר אומר לבא טבא בניינא דגופא ונשמתא [לב טוב הוא בנין הגוף והנשמה], ובגין כך כתיב [דברים ו] ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך דהוא עקרא דכלא [שהלב הוא עיקר הכל ובו צריך לאהוב את הקב"ה].

'''[דף קלח עמוד א]''' רבי יצחק בר' יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד, פגע ביה רבי יהודה, א"ל רבי יצחק, תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא [תאמר לי בענין מה שחברינו חכמי המשנה נתעוררו לענין זה שלמדנו] דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא [שהיצר הרע ישתכח ויתבטל מן העולם לבד מבשעת הזווג], א"ל חייך, הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם [כך נצרך היצר הרע לעולם כצורך המטר לעולם], דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי [שאלמלא יצר הרע לא היתה שמחת הלימוד בעולם, וכן לא היה ענין פריה ורביה בעולם], אבל לא מנוולה כקדמיתא למחטי ביה [אבל לא יהיה היצר הרע מנוול כמקודם לחטוא על ידו] הדא הוא דכתיב [ישעיה יא] לא ירעו ולא ישחיתו [פי' היצר הרע לא ירע ולא ישחית עוד את ישראל], בכל הר קדשי וגו' [פירושו] אמר רבי שמעון, הוא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה [הר הקודש הוא הלב שבו מדורו של היצר הרע], רבי אליעזר אומר לבא טבא בניינא דגופא ונשמתא [לב טוב הוא בנין הגוף והנשמה], ובגין כך כתיב [דברים ו] ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך דהוא עקרא דכלא [שהלב הוא עיקר הכל ובו צריך לאהוב את הקב"ה].

=== המגיד ממעזריטש ===

=== המגיד ממעזריטש ===

----

----

בראתי יצה"ר בראתי תבלין תורה, והנה יש להבין הלא התבלין הם הממתיקים את התבשיל והתבשיל הוא העיקר ובכאן הלא התורה היא העיקר, אך הענין הוא ע"ד משרז"ל (יומא סט, ב) אי מסר בידיהו יצר דעבירה אפילו בעיתא בת יומא לא הוה אשתכח, דהנה יש ב' מיני תפלות בהתלהבות, הא' שהאדם עושה לעצמו הכנה וב' מה מתפלל בלי שום הכנה רק הזמן הוא גורם כמו בשבתות וי"ט שאז הוא השראת הקדושה בעולם, וזהו אפילו בעיתא, ר"ל תפלה בת יומא שהזמן גורם לא אשתכח כי יצה"ר נקרא כח התאוה והוא החשק, וכמו שהאדם רוצה כך מהפך החשק{{הערה|וראה להלן ב'ערבי נחל'}}. (לקוטי אמרים{{הערה| להמגיד ממעזריטש סי' עט}})

בראתי יצה"ר בראתי תבלין תורה, והנה יש להבין הלא התבלין הם הממתיקים את התבשיל והתבשיל הוא העיקר ובכאן הלא התורה היא העיקר, אך הענין הוא ע"ד משרז"ל (יומא סט, ב) אי מסר בידיהו יצר דעבירה אפילו בעיתא בת יומא לא הוה אשתכח, דהנה יש ב' מיני תפלות בהתלהבות, הא' שהאדם עושה לעצמו הכנה וב' מה מתפלל בלי שום הכנה רק הזמן הוא גורם כמו בשבתות וי"ט שאז הוא השראת הקדושה בעולם, וזהו אפילו בעיתא, ר"ל תפלה בת יומא שהזמן גורם לא אשתכח כי יצה"ר נקרא כח התאוה והוא החשק, וכמו שהאדם רוצה כך מהפך החשק. (לקוטי אמרים{{הערה| להמגיד ממעזריטש סי' עט}})

===אדמו"ר הזקן===

===אדמו"ר הזקן===

אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו' והוא חם ויבש{{הערה|צ"ב שהרי דרום הוא בחי' חסד, ונה"ב הרי שרשה מהגבורות כמבואר בכ"מ. ראה [[שיחה:זהר פרשת תולדות דף קלז, א|כאן]] לשקו"ט בזה.}} כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו', והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}

אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו'{{הערה|ראה להלן במדור לעיון נוסף.}}, והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}

===ה'צמח צדק'===

===ה'צמח צדק'===

הנה לעתיד שיהי' הכל מתוקן והכל יהי' נכנע להקדושה, וישארו כל האומות מתוקנים כמ"ש (ישעי' ס"א) ובני נכר אכריכם וכורמיכם, זולת עמלק דכתיב כי מחה אמחה וכו' וגם כתיב ולא יהי' שריד לבית עשו ובש"ס ע"ז (י' ב) בעושה מעשה עשו. והיינו דשני מיני יצה"ר כנ"ל אחד מהם יתלבן ויכלל בקדושה והוא יצה"ר של תאוה, כדאיתא בזוה"ק שאלמלא היצה"ר לא היתה חדוותא דשמעתתא, וא"כ יש לו שורש בקדושה, ולעתיד תדחה ממנו הזוהמא וישאר מנוקה ומלובן. אבל יצה"ר של שקר להטעות את השכל לאמור לרע טוב אין לו שום ענין ושורש בקדושה, כי בקדושה אינו נמצא כלל ענין השקר וההטעאה.{{הערה|שם משמואל בראשית פרשת וישלח. וראה בספר 'היום יום' ליום כ"ג סיון: מענה אאזמו"ר (מהר"ש) לאאמו"ר (הרש"ב) ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית, לא מפני שהיא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרבה להבין תחבולותיו, ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות ... וסיים אאמו"ר נ"ע: עד אז לא ידעתי שתתכן נפש בהמית (בלבוש) ירא שמים, שלא לדבר על נפש בהמית (בלבוש) "חסידי". וראה תורת מנחם חלק יט סעיף כט, וש"נ.}}

הנה לעתיד שיהי' הכל מתוקן והכל יהי' נכנע להקדושה, וישארו כל האומות מתוקנים כמ"ש (ישעי' ס"א) ובני נכר אכריכם וכורמיכם, זולת עמלק דכתיב כי מחה אמחה וכו' וגם כתיב ולא יהי' שריד לבית עשו ובש"ס ע"ז (י' ב) בעושה מעשה עשו. והיינו דשני מיני יצה"ר כנ"ל אחד מהם יתלבן ויכלל בקדושה והוא יצה"ר של תאוה, כדאיתא בזוה"ק שאלמלא היצה"ר לא היתה חדוותא דשמעתתא, וא"כ יש לו שורש בקדושה, ולעתיד תדחה ממנו הזוהמא וישאר מנוקה ומלובן. אבל יצה"ר של שקר להטעות את השכל לאמור לרע טוב אין לו שום ענין ושורש בקדושה, כי בקדושה אינו נמצא כלל ענין השקר וההטעאה.{{הערה|שם משמואל בראשית פרשת וישלח. וראה בספר 'היום יום' ליום כ"ג סיון: מענה אאזמו"ר (מהר"ש) לאאמו"ר (הרש"ב) ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית, לא מפני שהיא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרבה להבין תחבולותיו, ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות ... וסיים אאמו"ר נ"ע: עד אז לא ידעתי שתתכן נפש בהמית (בלבוש) ירא שמים, שלא לדבר על נפש בהמית (בלבוש) "חסידי". וראה תורת מנחם חלק יט סעיף כט, וש"נ.}}

==חלק ד' - אחרי שיחלש היצר - למה זה אנכי?==

==לעיון נוסף==

כד אתא רב כהנא אמר הכי אמרי' משמיהון דמארי מתניתא [כך אמרו משמם של בעלי המשנה], תרי בנייני דגופא אינון כבדא ולבא [שני בונים של הגוף הם הכבד והלב], דאמר רבי שמעון אמר ר' יהודה כבדא ולבא אינון מנהגי גופא בכל סטרי אברוי [כי הכבד והלב הם מנהיגים את הגוף בכל צדדי אבריו, ומפרש] מנהגא דרישא מוחא [מנהיג הראש הוא המוח], אבל דגופא אינון תרין [אבל לגוף יש שני מנהיגים], וקדמאה הוא כבדא תניינא לבא [הראשון הוא הכבד והשני הוא הלב כמבואר להלן], והיינו דכתיב בפרשתא [וזה מש"כ בפרשה] ויתרוצצו הבנים בקרבה [פי' אל תקרי בנים אלא בונים], אלין תרין בנייני דגופא [אלו הם שני בוני ומנהיגי הגוף שהם הכבד והלב], מ"ט ויתרוצצו [למה הכבד ולהב מתקוטטים] משום דלבא אתנשי מניה יצר הרע [משום שנתבטל היצר הרע מן הלב, ומקשה א"כ למה כתוב], ויתרוצצו [שפי' שנתקוטטו], וישליו מבעי ליה [שעשו שלום ביניהם היה צריך לומר], אלא אמר רב הונא, ויתרוצצו [פירושו] וישברו, כלומר נשבר כחם וחילם [של הלב והכבד מלהתאות לתאות עולם הזה], אמר רבי יהודה הגוף מהו אומר [אחר שנתבטל היצר הרע], אם כן למה זה אנכי [רצונו לומר] ולמה נבראתי [שאם אין התגברות היצר הרע מה חשובה העבודה], מיד ותלך לדרוש את ה':

* עיין היטב בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמודים 13-19 בענין ביטול נפש הבהמית בעבודת ה' בזמן הזה.

ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים וגו' אלו השני גאים הכבד והלב רבי יוסי אמר המוח והלב רבי יהודה אמר המוח אין בכלל זה משמע דכתיב בבטנך והמוח אין בבטן אלא בראש, ושני לאמים ממעיך ורב יעבוד צעיר זהו הכבד שהוא רב וגדול והוא משמש לפני הלב דאמר ר' יהודה הכבד קולט הדם ומשמש בו לפני הלב:

* ראה [[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]].

 

* ראה [[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]].

:::וע"פ כל הנ"ל נראה לפרש דברי אדה"ז, שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית [דייקא, אף שיש בנה"ב גם בחי' קרירות, אבל היצה"ר הוא ענין החמימות שבו] שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא [כנ"ל דדוקא מבחי' חמימות יש לקליפה יניקה ממנה] כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו' והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו'. וראה בכל זה לקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר (שמות-דברים) עמ' תלח.

* ראה ביאורי סוגיות בענין [[סוגיא: ייתי ולא איחמיניה|ייתי ולא איחמיניה]].

* ראה ביאורי סוגיות בענין [[סוגיא: ייתי ולא איחמיניה|ייתי ולא איחמיניה]].

* ראשית חכמה שער הקדושה פט"ז אות יז-יח.{{הערה|צויין בס' הליקוטים שם עמ' א'רפא, ושם צויין גם לזהר בראשית דף מט, א בעניין זה.}}

* ראשית חכמה שער הקדושה פט"ז אות יז-יח.{{הערה|צויין בס' הליקוטים שם עמ' א'רפא, ושם צויין גם לזהר בראשית דף מט, א בעניין זה.}}

* לב שמחה - איתא בזהר הקדוש פ' אמור (צז, ב) עצרת דאית בית ביטול יצר הרע ועל דא לא כתיב ביה חטאת כו'. וענין ביטול יצה"ר אף שרז"ל דרשו בכל לבבך בשני יצריך ואיתא בזוה"ק אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא ליהוי, א"כ מה ענין ביטול יצה"ר הלא צריכין אותו לעבודת השם, רק פי' ביטול היצר היינו שהיצר הרע יהיה בטל אל האדם{{הערה|לב שמחה שבועות תשל"ז הובא באמרי הרי"מ פ' ראה.}}. וזהו הפירוש על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע, דלכאורה וכי איזה חטא אין עושין ביצה"ר? רק הפי' על החטא שלא עשו מהיצה"ר עצמו טוב.{{הערה|ע"פ לב שמחה, לך לך תשד"מ הובא באוצרותיהם של צדיקים, יום כיפור.}}

* לב שמחה - איתא בזהר הקדוש פ' אמור (צז, ב) עצרת דאית בית ביטול יצר הרע ועל דא לא כתיב ביה חטאת כו'. וענין ביטול יצה"ר אף שרז"ל דרשו בכל לבבך בשני יצריך ואיתא בזוה"ק אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא ליהוי, א"כ מה ענין ביטול יצה"ר הלא צריכין אותו לעבודת השם, רק פי' ביטול היצר היינו שהיצר הרע יהיה בטל אל האדם{{הערה|לב שמחה שבועות תשל"ז הובא באמרי הרי"מ פ' ראה.}}. וזהו הפירוש על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע, דלכאורה וכי איזה חטא אין עושין ביצה"ר? רק הפי' על החטא שלא עשו מהיצה"ר עצמו טוב.{{הערה|ע"פ לב שמחה, לך לך תשד"מ הובא באוצרותיהם של צדיקים, יום כיפור.}}

==מראי מקומות==

==מראי מקומות==