| :::אבל במאמרי אדה"ז תקס"ז עמ' קמ נתבאר, דתוקף חמימות השמש הוא בחי' גבורה שבחסד, כלומר ''התגברות'' החסד, למשל חמימות השמש שמפשרת את השלגים שאם תהי' בתוקף והתגברות אז גם אף הקרח ימס ממנה ויהי' למים - מימי החסדים. עכת"ד. הרי שתוקפא דשמשא פירושו גבורה (תוקפא) שבחסד (שמשא). ובמאמרי אדה"ז הקצרים עמ' ט' נתבאר דדוקא מחמימות, גבורה, יש לקליפה יניקה ממנה מאחורים שלה (לדוגמא חמימות בעבודת ה' דהיינו רשפי אש אהבתו, יביא חמימות התאוה וכעס ודומיהן), משא"כ במדת החסד שכולו טוב ואין לקליפה אחיזה כלל. ובמאמרי אדמו"ר האמצעי (ויקרא ב, עמ' תרה) נתבאר שנפש הטבעית הוא בחי' יבש "מפני שהנפש הטבעית נמשכה מקליפת נוגה שהוא מעורב טו"ר והוא בבחי' חמימות התאוה שמלא תאות רעות וקשות ... וע"כ מצד בחי' היבשות שהוא חמימות התאוה ולא יצמח מן הנה"ט עצמה שום גילוי ע"י תומ"צ משום שהיבשות דחמימות התאוה מכלה ושורף כל גילוי אור אלקי ... ועל כן המים התחתונים שהם הנשמות הושפלו מתחת לארץ שהוא הגוף כדי להשקיט וללח את חמימות התאוה דנפש הטבעית ע"י אור הנשמה ויוכל להיות מזה צמיחה בתוספת גילוי אור אלקי". ע"כ. וראה בד"ה באתי לגני תשל"ג (ב) סעיף ג', דיש בקליפה גם חמימות וגם קרירות עיי"ש משום ששרשם הן מריבוי הצמצומים דאור פנימי, והן מבחי' מקיף דשם אם צדקת מה תתן לו וכו'. | | :::אבל במאמרי אדה"ז תקס"ז עמ' קמ נתבאר, דתוקף חמימות השמש הוא בחי' גבורה שבחסד, כלומר ''התגברות'' החסד, למשל חמימות השמש שמפשרת את השלגים שאם תהי' בתוקף והתגברות אז גם אף הקרח ימס ממנה ויהי' למים - מימי החסדים. עכת"ד. הרי שתוקפא דשמשא פירושו גבורה (תוקפא) שבחסד (שמשא). ובמאמרי אדה"ז הקצרים עמ' ט' נתבאר דדוקא מחמימות, גבורה, יש לקליפה יניקה ממנה מאחורים שלה (לדוגמא חמימות בעבודת ה' דהיינו רשפי אש אהבתו, יביא חמימות התאוה וכעס ודומיהן), משא"כ במדת החסד שכולו טוב ואין לקליפה אחיזה כלל. ובמאמרי אדמו"ר האמצעי (ויקרא ב, עמ' תרה) נתבאר שנפש הטבעית הוא בחי' יבש "מפני שהנפש הטבעית נמשכה מקליפת נוגה שהוא מעורב טו"ר והוא בבחי' חמימות התאוה שמלא תאות רעות וקשות ... וע"כ מצד בחי' היבשות שהוא חמימות התאוה ולא יצמח מן הנה"ט עצמה שום גילוי ע"י תומ"צ משום שהיבשות דחמימות התאוה מכלה ושורף כל גילוי אור אלקי ... ועל כן המים התחתונים שהם הנשמות הושפלו מתחת לארץ שהוא הגוף כדי להשקיט וללח את חמימות התאוה דנפש הטבעית ע"י אור הנשמה ויוכל להיות מזה צמיחה בתוספת גילוי אור אלקי". ע"כ. וראה בד"ה באתי לגני תשל"ג (ב) סעיף ג', דיש בקליפה גם חמימות וגם קרירות עיי"ש משום ששרשם הן מריבוי הצמצומים דאור פנימי, והן מבחי' מקיף דשם אם צדקת מה תתן לו וכו'. |
− | :::וע"פ כל הנ"ל נראה לפרש דברי אדה"ז, שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית [דייקא, אף שיש בנה"ב גם בחי' קרירות, אבל היצה"ר הוא ענין החמימות שבו] שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא [כנ"ל דדוקא מבחי' חמימות יש לקליפה יניקה ממנה] כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו' והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו'. אך עצ"ע למה אין בו חמימות כלל. וראה בכל זה לקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר (שמות-דברים) עמ' תלח. | + | :::וע"פ כל הנ"ל נראה לפרש דברי אדה"ז, שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית [דייקא, אף שיש בנה"ב גם בחי' קרירות, אבל היצה"ר הוא ענין החמימות שבו] שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא [כנ"ל דדוקא מבחי' חמימות יש לקליפה יניקה ממנה] כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו' והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו'. וראה בכל זה לקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר (שמות-דברים) עמ' תלח. |