בראשית פרק טו

בראשית פרק טו

פסוק יח

בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:

ביום ההוא - מה תלמוד לומר ההוא, מלמד שגילה לו העולם הבא, וכן הוא אומר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו (פסיקתא): ביום ההוא - באותה המראה כרת עמו ברית לתת לזרעו את הארץ כלה, ורמז לו בזה שיירשו אותה כלה לסיבת הגלות הזה, כי אמר לו שיתן לזרעו עשר אומות שזכר ובירושה ראשונה לא ירשו אלא ארץ שבעה אומות וקיני וקניזי וקדמוני לא ירשו עדיין, מלמד שהמאמר הזה לעתיד הוא: לזרעך נתתי - אמירתו של הקדוש ברוך הוא כאילו היא עשויה (רש"י):

ר' חלבו ור' שמעיה בר אבא בשם ר' יוחנן אמרו כך עלה בדעתו של הקדוש ברוך הוא להנחיל עשרת עממין לישראל, אולם כדי לנסות בם, הניח מהם קני קניזי וקדמוני, ודוגמא לדבר ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל (שכל טוב - בובר):

• ביום ההוא כרת וגו'. אומרו נתתי לשון עבר, לפי מה שקדם לנו שהחזיק בה אברהם כמו שפירשנו במקומו (לעיל י"ג ט"ו) יוצדק לומר נתתי כבר כי הבנים יזכו מדין יורש: הנה יש לתמוה איך טח מראות עיניהם של הממאנים להאמין בגדולתינו ומעלתינו העתידה לבא, כי מקרא מלא דבר הכתוב שכרת ה' ברית עם אברהם אבינו עליו השלום לתת לזרעו עשרה אומות ועד עתה לא מצינו שנתן ה' לישראל אלא ז' אומות ונשארו ג' אומות ואיך יאמרו העצמות היבשות אבדה תקות נחלתינו ושבועת ה' מנגדתם, וגם הז' שנתן ה' לא כולם באו לפרק התקבל ובעונותינו עבדים משלו בנו, ועשה ה' ככה לרמוז מדה כנגד מדה כשם שאנו עבדי ה' ואין נכנעים לו ית' כעבד מורד ברבו גם כן יבואו עבדים שלנו וימרדו בנו. ועוד יש לאלוה מילין לקיים בריתו. עוד נתתי לבי לתור בסדר הכתובים ואראה כי הקדים הקיני והקניזי והקדמוני שהם עמון ומואב ואדום שלא באו לידינו בראשונה אלא ז' המאוחרים ואין נכון להקדים המאוחר, אכן ודאי כי מאת ה' היתה זאת להעירך ולהגיד לך כי עיקר הנתינה היא העתידה שיבואו יחד הג' ועמם הנותר מהז' אומות ותקפוץ פיה עולה בראות שבועת ה', וסימן לדבר נתינת הד' מלכים אשר נתן ה' לאברהם ג' כנגד קיני וקניזי וקדמוני והרביעי תדעל מלך גוים רמז אל התאספות הגוים הנשארים בהשבעה הראשונים והבן (אור החיים):

פסוקים יט-כא

(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: (כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים: (כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:

נחלקו תנאים בארצות אלו של קיני קנזי וקדמוני איזו הן:

רבי יהודה אומר ערבייא שלמייא נבטייא. רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק. רבי אליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגני ותורקי. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד).

את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י):

• לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא (לחץ להורדה) בארוכה.
• צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל.
• צ"ב מהי יסוד המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. וביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ואף רבנן (לגירסת המדרש, כנ"ל) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך.
• צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו.

מפת קיני קניזי וקדמוני

זיהוי המקומות - דעת ר' יהודה צבוע בירוק. דעת ר' שמעון בכחול. דעת ר' אליעזר בן יעקב באדום. ודעת רבי בוָרוד.

המפה נערכה ע"פ מפה שהכין יהודה אליצור להורדת מפה המקורית במאסף לעניני חינוך והוראה ח"ה עמ' 206, ופי' מנחת יהודה לבראשית רבא. (אבל לדעת מאיר בן-שלום 'אסיה' המוזכרת בדברי רבי שמעון, הוא גם מצפון לארץ ישראל, באיזור אספמיה ודמשק). וראה גם המפות שבסוף אנצי' תלמודית כרך ב'.

בביאור דעת ר' אליעזר בן יעקב

צ"ב בדעת ר' אליעזר בן יעקב דלכאורה "אסיא וקרתיגני ותורקי" אינם בתחום "מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" שבפסוק י"ח?

וביאר הר"מ בן שלום: "לא בא ראב"י אלא לומר שארצם של קני וקניזי וקדמוני כבר הוא נכלל בארץ ז' עממין שאילו הג' משפחות כבר פינו משם והלכו להם למדינות רחוקות שהם אסיא ותרקי וקרתיגנא. וכדרך שאמרו בגרשי בדברים רבה פ"ה מה עשה הגרגשי פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקי ... ודעת ארב"י שאילו הג' משפחות פינו כבר את הארץ קודם משה ולכך לא נזכרו עוד".

ויש שכתבו, שדעה זו מוציאה את הכתוב מדי פשוטו ודורשת שהארץ לעתיד לבוא תהיה "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", ונוסף עליהם, את הקיני, את הקנזי ואת הקדמוני.

לעיון נוסף

• תורה שלמה (לחץ להורדה).
• אוסף מפרשים על פסוקים אלו ראה ילקוט משיח וגאולה (לחץ להורדה).
• דעת מקרא (לחץ להורדה).
• מאמר על 'קיני קניזי וקדמוני' מתוך ספר הנה ימים באים (לחץ להורדה).
• זיהוי המקומות שנזכרו במקורות להלן הוא ע"פ 'מנחת יהודה' (להורדה).
• גבולות הארץ במסורת ישראל, יהודה אליצור, מאסף לעניני חנוך והוראה חלק ה' (למהורדה מקוונת עם מפות משופרות, אך ללא ההערות ראה כאן).

זהות העמים

ערבייא

בעץ יוסף (ב"ר פמ"ד) ערבייא, שלמייא ונוטייא הם אומות ההשוכנים במזרח ארץ ישראל עד נהר פרת. במנחת יהודה (על המדרש שם) פירש דערבייא היינו פרובינציה הרומית Αραβία / Arabia המשתרעת מגבולות הארץ צפונה ומזרחה (מפה - האיזור המסומן באדום). אך אם כן, הרי Arabia ההיא כללה בשטחה גם את הממלכה הנבטית, ואם כן מהי ההבדל ביניהם? ובספר כלי זכוכית בספרות התלמוד (בראנד) עמ' 236 להורדה עמד על כך וביאר שחז"ל השתמשו במונחים אלה במשמעותם המקורית ולא לפי מובנם המדיני הרומי, עיי"ש. וכן מוכח כוונת אליצור שכתב דנבטייא הוא דרומית לערבייא, וראה המפה בדף זה.

שלמייא

דעת מקרא: נראה שהכוונה לארץ שבצפון המדבר הערבי-סורי, בה ישב בימיהם שבט ערבי שנתכנה בידי היוונים והרומיים בכינוי Salmioi). ראה אודותם בספר כלי זכוכית בספרות התלמוד (בראנד) עמ' 236 הע' 14 להורדה.

נוטייא

במנחת יהודה: Ναβαταία, היינו הממלכה הנבטית, דרומית לערבייא. (מפה).

אסיא (דר' שמעון)

לפי יהודה אליצור, היינו מחוז עציון גבר (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת. ולהעיר שמימרא זו דר' שמעון מופיעה גם בבבלי (בבא בתרא נו,א) "רבי שמעון אומר: ערדיסקיס, אסיא, ואספמיא", ולפי גירסת התוס' גרסינן עסיא ערדיסקיס אספמיא", ובדקדוקי סופרים (ב"ב שם) דכן הוא בכמה כת"י. ראה עוד על ישוב זה כאן. ולדעת מאיר בן-שלום "אסיא" המוזכרת בדברי ר' שמעון נמצאת באיזור אספמיה ודמשק . ולפי הרד"ל (בחידושיו למדרש רבה פמ"ד ד"ה ואספמיה) היינו אסיא הקטנה (ראה להלן "אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)".

דמשק

Δαμασκός - Damascus. היינו מחוז דמשק בצפון מזרח (יהודה אליצור).

אספמייא

במנחת יהודה: Ἀπάμεια - Apamea מחוז אפמיא בסוריה הצפונית (מפה). וכן דעת הרד"ל במדרש רבה פמ"ד. ובדקדוקי סופרים (בבא בתרא נו, א) כתב דבכמה כת"י גרסינן שם אמפיא במקום אספמייא. וראה כאן שלפעמים השם אספמיא קאי על אפמיא ההיא.

אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)

אנטוליא, אסיא הקדמית בפי הרומים Asia (יהודה אליצור, בביאור הדעה הרביעית).

קרתיגנא

מנחת יהודה: Karthago היינו קרתגו, בשטחה הנוכחי של תוניסיה. וכ"כ הר"מ בן שלום עמ' 43, שקרתיגנא היא בארץ אפריקא.

תורקי

מנחת יהודה: Θράκη / Thrace, היינו תראקיה חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה). וכן כתב הר"מ בן שלום (עמ' 43) שתורקי היא בארץ יון, שכן תרגמו המתרגם תירס של בני יפת תרקי.

מקורות נוספים

בראשית רבה, לך לך פרשה מד

לעיל הועתק רק חלקו, ועתה יועתק כולו. וראה דברי הר"מ בן שלום בענין חילופי הגירסאות בין המדרש לבין הירושלמי.  

כב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, ר' יודן ורבי יוחנן בן זכאי ור"ע, חד אמר העולם הזה גלה לו אבל העולם הבא לא גלה לו, ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העוה"ב גלה לו, ר' ברכיה אר"א ור' יוסי בר חנינא חד אמר עד היום הזה גלה לו ואוחרנא אמר עד היום ההוא גלה לו, לזרעך נתתי וגו', ר' הונא ור' דוסתאי בשם רשב"ג אף מאמרו של הקדוש ברוך הוא מעשה שנא' לזרעך נתתי אתן את הארץ הזאת אין כתיב כאן אלא נתתי את הארץ הזאת, רבי יודן בשם רבי אבא בר כהנא אמר (תהלים קז) יאמרו גאולי ה' אשר הוא גואלם לא נאמר אלא אשר גאלם א"ר אבון כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן אלא (ירמיה לא) כי פדה ה' את יעקב, רבנן אמרי (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם, כי אפדם אין כתיב כאן אלא כי פדיתים, אמר רבי יהושע (ישעיה ד) ויברא ה' על כל מכון הר ציון אין כתיב כאן אלא ברא כבר היא ברואה ומתוקנת.

כג רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שאינו מזכיר כאן החוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם, רבי חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, את הקיני ואת הקנזי, ואת הקדמוני, ולא נתן להם אלא ז', את החתי, ואת הפרזי, ואת הרפאים, ואת האמורי, ואת הכנעני, ואת הגרגשי, ואת היבוסי, הרי שבעה, ולמה נתן להם שבעה (פירושן לעיל), ואיזה הם הג' שלא ניתן להם, רבי אומר ערביה שלמייה, נוטייה, רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס, ואסייא, ואספמייא, ר"א בן יעקב אמר, אסיא ותרקי וקרטגינה, רבנן אמרי אדום ומואב, וראשית בני עמון, הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר (דברים ב) כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ובמואב כתיב (דברים ב) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר (דברים ז) שבעה גוים רבים ועצומים ממך

תלמוד בבלי, בבא בתרא דף נו, א

קיני, קניזי, וקדמוני. תניא, רבי מאיר אומר: נפתוחא, ערבאה, ושלמאה; רבי יהודה אומר: הר שעיר, עמון, ומואב; רבי שמעון אומר: ערדיסקיס, אסיא, ואספמיא: