שיחה:בראשית פרק טו
במפה אולי אפשר גם להיעזר במפה זו כדי לדייק יותר בעמון מואב ואדום.
צ"ב למה לא הביא הרמב"ם פסוקים אלו כהוכחה למשיח? וראה דברי האור החיים. וראיה שאלתנו לגבי ימי שלמה, ושאז לא היה התיישבות, ואולי משום כן לא היה ערי מקלט. ואולי משום שכתוב כאן לרעך נתתי לשון עבר, לכן אין הרמב"ם מביאו. או שמא משום שכן ירשוה בני אברהם (ועי' ענף יוסף) לכן אין להביא הוכחה גמורה מפסוקים אלו? או שמא הולך בשיטת ראב"ע והר"מ ב"ש שכבר הורישו את קק"ק? וע"ע.
לגבי נבואת יחזקאל, ראה אנצי' שנחלקו בזה האם הוא גבולות מצרים או גבולות בין הבתרים. וראה צוריאל שדברי יחזקאל הוא רק לגבי השלב הראשון בגאולה ואח"כ יורחב יותר. והצמח צדק באור התורה האריך בזה גם כן (ראה מה שהובא בילקוט).
בילקוט הושמט קטע מביאור הצמח צדק ע"פ קבלה, שהובא בספר הליקוטים ערך ארץ ישראל (בסופו).
ראה שיחת אדמו"ר מתשנ"ב, וגם השיחה מחלק ל"ב.
להלן הובא רק חלק מדברי האבן עזרא, אבל ראה המשך דבריו. והיפה ענף השיג עליו מאוד שחולק על דברי חז"ל.
כאן הביא: בני קדם נזכרו בנבואת הנחמה של ישעיהו (י"א 11-16) כמי שיקבלו עונשם ויסבלו מבני ישראל לאחר קיבוץ הגלויות ואיחוד אפרים ויהודה, יחד עם פלישתים, אדום, מואב ובני עמון (14). יתכן שהכוונה לארמים שישבו גם כן בעבר הירדן המזרחי.
ואולי זוהי סברת האומרים שהם שלמייא ערבייא כו'? ועיין.
מקורות נוספים
את הקני - קראו על שם העיר שישבו בה תחלה כי שם העיר היה קין כמו שאמר וחבר הקני נפרד מקין[1] אולי הבונה אותה היה שמו קין וקרא העיר על שמו כמו, כשם בנו חנוך[2] כשם דן אביהם[3] שומרון על שם שמר אדני ההר, והמשפחה ההיא נקראת קיני, קינים, ונתחתנו עם שבט יהודה עם משפחות רכב כמו שאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב[4]. ואפשר כי זה הקני הנזכר הנה היה אחר, אלא שאונקלס תרגם ית שלמאי, כמו שתרגם וירא את הקני (רד"ק):
וקיני וקנזי וקדמוני מבני כנען, ויש להם שני שמות (אבן עזרא):
בראשית י, טו-יח - (טו) וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת: (טז) וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי: (יז) וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי: (יח) וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי:
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח[5] משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול. סיני בדרום כמ"ש[6] מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש[7] פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן[8] לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה[9] לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים[10] לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא[11] לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):
---
חתם סופר מסכת ביצה דף כד עמוד ב:
בעירובי' בעובדא דטבי' דר"ש לא אכיל דהוה ס"ל וכן הי' ר' יוסי אוסר בבי"ט של גליות והנה לקושטא דמילתא מודה ר' יוסי ויל"ד מאי צריך לאשמועינן כלל דמודה ר"י דמה"ת לטעות להשוות ב' י"ט של גליות לר"ה וי"ל ר' יוסי לשיטתו עפ"י מ"ש מג"א סי' תצ"ד לר' יוסי דמשה הוסיף יום א' מדעתו בא הקדוש ברוך הוא בהר סיני לרמוז לנו בי"ט של גליות וא"כ ה"א קדושה א' הם ולא מספיקא בעלמא קמ"ל מודה ר' יוסי ודע דעכ"פ ב' י"ט של עצרת מתחלה לא נעשו מספק וקרוב להיות קדושה א'. ומשו"ה רמז לו הקדוש ברוך הוא בסיני והוא עפ"י מ"ש רמב"ם פ"ג מהו' קידוש החדש ה' י"ב יש מקומו' וכו' ואפי' יום טוב של עצרת עכ"ל ועיי' במפרש שם ועיי' תוס' ר"ה י"ח ע"א ד"ה על ניסן וכו' ונ"ל דב' י"ט לאו דוקא מפני אנשי גולה. אלא אי היינו זוכים לכי ירחיב ה' את גבולך ויספת לך עוד ג' ערים והוא קני קניזי וקדמוני ועיי' ב"ב נ"ו ע"א כל שהראוה הקדוש ברוך הוא למשה וכו' ועוד נזכה בב"א ואז לא יגיעו השלוחי' לכל בני א"י ונ"ל אפי' משיאי' משואות לא מהני כי מה נעשה לנסין שבים עד סוף הים עיי' גיטין ח' ע"א וא"כ לא רמז הקדוש ברוך הוא בי"ט בסיני משום גליות ח"ו אלא להרחבת הגבול במהרה בימינו ולא משום ניסן ותשרי שאין השלוחי' מגיעי' דאיצטריך רחמנא לרמוז ספיקא אלא לעצרת דמניסן עד עצרת כ"ע יודעי' ואפ"ה עבדי' תרי יומי מתקנת חכמי' שלא לחלק בין י"ט לי"ט. והסכים הקדוש ברוך הוא לתקנותיהם ולכן רמז זה בעצרת דוקא ואולי עובדא דטבי' בעצרת הוה ואיכא סברא שיהי' דומה לר"ה קמ"ל דלא. עכ"ל בחי' שם: