בראשית פרק טו
בראשית פרק טו
פסוק יח
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:
ביום ההוא - מה תלמוד לומר ההוא, מלמד שגילה לו העולם הבא, וכן הוא אומר[1] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו (פסיקתא[2]): ביום ההוא - באותה המראה כרת עמו ברית לתת לזרעו את הארץ כלה, ורמז לו בזה שיירשו אותה כלה לסיבת הגלות הזה, כי אמר לו שיתן לזרעו עשר אומות שזכר ובירושה ראשונה לא ירשו אלא ארץ שבעה אומות וקיני וקניזי וקדמוני לא ירשו עדיין, מלמד שהמאמר הזה לעתיד הוא: לזרעך נתתי - אמירתו של הקדוש ברוך הוא כאילו היא עשויה (רש"י):
ר' חלבו ור' שמעיה בר אבא בשם ר' יוחנן אמרו כך עלה בדעתו של הקדוש ברוך הוא להנחיל עשרת עממין לישראל, אולם כדי לנסות בם, הניח מהם קני קניזי וקדמוני, ודוגמא לדבר ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל[3] (שכל טוב - בובר):
- ביום ההוא כרת וגו'. אומרו נתתי לשון עבר, לפי מה שקדם לנו שהחזיק בה אברהם כמו שפירשנו במקומו (לעיל י"ג ט"ו) יוצדק לומר נתתי כבר כי הבנים יזכו מדין יורש: הנה יש לתמוה איך טח מראות עיניהם של הממאנים להאמין בגדולתינו ומעלתינו העתידה לבא, כי מקרא מלא דבר הכתוב שכרת ה' ברית עם אברהם אבינו עליו השלום לתת לזרעו עשרה אומות ועד עתה לא מצינו שנתן ה' לישראל אלא ז' אומות ונשארו ג' אומות ואיך יאמרו העצמות היבשות אבדה תקות נחלתינו ושבועת ה' מנגדתם, וגם הז' שנתן ה' לא כולם באו לפרק התקבל ובעונותינו עבדים משלו בנו, ועשה ה' ככה לרמוז מדה כנגד מדה כשם שאנו עבדי ה' ואין נכנעים לו ית' כעבד מורד ברבו גם כן יבואו עבדים שלנו וימרדו בנו. ועוד יש לאלוה מילין לקיים בריתו. עוד נתתי לבי לתור בסדר הכתובים ואראה כי הקדים הקיני והקניזי והקדמוני שהם עמון ומואב ואדום שלא באו לידינו בראשונה אלא ז' המאוחרים ואין נכון להקדים המאוחר, אכן ודאי כי מאת ה' היתה זאת להעירך ולהגיד לך כי עיקר הנתינה היא העתידה שיבואו יחד הג' ועמם הנותר מהז' אומות ותקפוץ פיה עולה בראות שבועת ה', וסימן לדבר נתינת הד' מלכים אשר נתן ה' לאברהם ג' כנגד קיני וקניזי וקדמוני והרביעי תדעל מלך גוים רמז אל התאספות הגוים הנשארים בהשבעה הראשונים והבן (אור החיים):
פסוקים יט-כא
(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: (כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים: (כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:
נחלקו תנאים בארצות אלו של קיני קנזי וקדמוני איזו הן:
רבי יהודה אומר ערבייא שלמייא נבטייא[4]. רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק[5]. רבי אליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגני ותורקי[6]. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד).
את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר[7] אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י):
- לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא (לחץ להורדה) בארוכה.
מפת קיני קניזי וקדמוני
המפה נערכה ע"פ מפה שהכין יהודה אליצור להורדת מפה המקורית במאסף לעניני חינוך והוראה ח"ה עמ' 206, ופי' מנחת יהודה לבראשית רבא. (אבל לדעת מאיר בן-שלום 'אסיה' המוזכרת בדברי רבי שמעון, הוא גם מצפון לארץ ישראל, באיזור אספמיה ודמשק[8]). וראה גם המפות שבסוף אנצי' תלמודית כרך ב'.
בביאור דעת ר' אליעזר בן יעקב
צ"ב בדעת ר' אליעזר בן יעקב דלכאורה "אסיא וקרתיגני ותורקי" אינם בתחום "מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" שבפסוק י"ח?
וביאר הר"מ בן שלום[9]: "לא בא ראב"י אלא לומר שארצם של קני וקניזי וקדמוני כבר הוא נכלל בארץ ז' עממין שאילו הג' משפחות כבר פינו משם והלכו להם למדינות רחוקות שהם אסיא ותרקי וקרתיגנא. וכדרך שאמרו בגרשי בדברים רבה פ"ה מה עשה הגרגשי פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקי ... ודעת ארב"י שאילו הג' משפחות פינו כבר את הארץ קודם משה ולכך לא נזכרו עוד".
ויש שכתבו[10], שדעה זו מוציאה את הכתוב מדי פשוטו ודורשת שהארץ לעתיד לבוא תהיה "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", ונוסף עליהם, את הקיני, את הקנזי ואת הקדמוני.
לעיון נוסף
- תורה שלמה (לחץ להורדה).
- אוסף מפרשים על פסוקים אלו ראה ילקוט משיח וגאולה (לחץ להורדה).
- דעת מקרא (לחץ להורדה).
- מאמר על 'קיני קניזי וקדמוני' מתוך ספר הנה ימים באים (לחץ להורדה).
- זיהוי המקומות שנזכרו במקורות להלן הוא ע"פ 'מנחת יהודה' (להורדה).
- גבולות הארץ במסורת ישראל, יהודה אליצור, מאסף לעניני חנוך והוראה חלק ה' (למהורדה מקוונת עם מפות משופרות, אך ללא ההערות ראה כאן).
זהות העמים
ערבייא
במנחת יהודה פירש דהיינו פרובינציה הרומית Αραβία / Arabia המשתרעת מגבולות הארץ צפונה ומזרחה (מפה - האיזור המסומן באדום). אך אם כן, הרי Arabia ההיא כללה בשטחה גם את הממלכה הנבטית, ואם כן מהי ההבדל ביניהם? ובספר כלי זכוכית בספרות התלמוד (בראנד) עמ' 236 להורדה עמד על כך וביאר שחז"ל השתמשו במונחים אלה במשמעותם המקורית ולא לפי מובנם המדיני הרומי, עיי"ש. וכן מוכח כוונת אליצור שכתב דנבטייא הוא דרומית לערבייא, וראה המפה בדף זה.
שלמייא
דעת מקרא: נראה שהכוונה לארץ שבצפון המדבר הערבי-סורי, בה ישב בימיהם שבט ערבי שנתכנה בידי היוונים והרומיים בכינוי Salmioi). ראה אודותם בספר כלי זכוכית בספרות התלמוד (בראנד) עמ' 236 הע' 14 להורדה.
נוטייה
במנחת יהודה: Ναβαταία, היינו הממלכה הנבטית, דרומית לערבייא. (מפה).
אסיא (דר' שמעון)
לפי יהודה אליצור, היינו מחוז עציון גבר (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת. אך בחידושי הרד"ל (מדרש רבה פמ"ד ד"ה ואספמיה) כתב דהיינו אסיא הקטנה (ראה להלן "אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)".
דמשק
Δαμασκός - Damascus. היינו מחוז דמשק בצפון מזרח (יהודה אליצור).
אספמייא
במנחת יהודה: Ἀπάμεια - Apamea מחוז אפמיא בסוריה הצפונית (מפה). וראה ערך Apamea בג'ואיש אנציקלופידיה ושם שלפעמים כונתה בשם אספמייא. עוד שם שבתרגומים לוירד הגבול משפם (במדבר לד, יא) כתבו דהיינו אפמיא.
אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)
אנטוליא, אסיא הקדמית בפי הרומים Asia (יהודה אליצור, בביאור הדעה הרביעית).
קרתיגנא
מנחת יהודה: Karthago היינו קרתגו, עיר ומעצמה בנומידיה, בשטחה הנוכחי של תוניסיה.
תורקי
מנחת יהודה: Θράκη / Thrace, היינו תראקיה חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה).
מקורות
- ↑ ישעיה כה ט.
- ↑ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק טו סימן יח.
- ↑ שופטים ג, א.
- ↑ ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית שם).
- ↑ ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).
- ↑ ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).
- ↑ ישעיה יא, יד.
- ↑ ירושלים (לונץ), ב עמ' 104, "דמשק הוא הארץ היותר דרומית בסוריא, ואספמיה הוא נמשך למערבה עד לחוץ היום, ואסיא היא לצפון דמשק מקיף את אספמיא ממזרחה ונמשך כלפי צפון אספמיה, ואולי על שם עיר איסוס היו קוראין כל המחוז אסיא. ועמוד 43 שם הדגיש "יראה שאין אסיא דראב"י כאסיא דר' שמעון עיי"ש.
- ↑ ירושלים (לונץ), ב עמ' 43, הובא באנצי' תלמודית שם.
- ↑ יהודה אליצור, עמ' 202.