בראשית פרק טו
בראשית פרק טו
פסוק יח
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:
ביום ההוא - מה תלמוד לומר ההוא, מלמד שגילה לו העולם הבא, וכן הוא אומר[1] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו (פסיקתא[2]): ביום ההוא - באותה המראה כרת עמו ברית לתת לזרעו את הארץ כלה, ורמז לו בזה שיירשו אותה כלה לסיבת הגלות הזה, כי אמר לו שיתן לזרעו עשר אומות שזכר ובירושה ראשונה לא ירשו אלא ארץ שבעה אומות וקיני וקניזי וקדמוני לא ירשו עדיין, מלמד שהמאמר הזה לעתיד הוא: לזרעך נתתי - אמירתו של הקדוש ברוך הוא כאילו היא עשויה (רש"י):
- ביום ההוא כרת וגו'. אומרו נתתי לשון עבר, לפי מה שקדם לנו שהחזיק בה אברהם כמו שפירשנו במקומו (לעיל י"ג ט"ו) יוצדק לומר נתתי כבר כי הבנים יזכו מדין יורש: הנה יש לתמוה איך טח מראות עיניהם של הממאנים להאמין בגדולתינו ומעלתינו העתידה לבא, כי מקרא מלא דבר הכתוב שכרת ה' ברית עם אברהם אבינו עליו השלום לתת לזרעו עשרה אומות ועד עתה לא מצינו שנתן ה' לישראל אלא ז' אומות ונשארו ג' אומות ואיך יאמרו העצמות היבשות אבדה תקות נחלתינו ושבועת ה' מנגדתם, וגם הז' שנתן ה' לא כולם באו לפרק התקבל ובעונותינו עבדים משלו בנו, ועשה ה' ככה לרמוז מדה כנגד מדה כשם שאנו עבדי ה' ואין נכנעים לו ית' כעבד מורד ברבו גם כן יבואו עבדים שלנו וימרדו בנו. ועוד יש לאלוה מילין לקיים בריתו. עוד נתתי לבי לתור בסדר הכתובים ואראה כי הקדים הקיני והקניזי והקדמוני שהם עמון ומואב ואדום שלא באו לידינו בראשונה אלא ז' המאוחרים ואין נכון להקדים המאוחר, אכן ודאי כי מאת ה' היתה זאת להעירך ולהגיד לך כי עיקר הנתינה היא העתידה שיבואו יחד הג' ועמם הנותר מהז' אומות ותקפוץ פיה עולה בראות שבועת ה', וסימן לדבר נתינת הד' מלכים אשר נתן ה' לאברהם ג' כנגד קיני וקניזי וקדמוני והרביעי תדעל מלך גוים רמז אל התאספות הגוים הנשארים בהשבעה הראשונים והבן (אור החיים):
פסוקים יט-כא
(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: (כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים: (כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:
נחלקו תנאים בארצות אלו של קיני קנזי וקדמוני איזו הן: ר' יהודה אומר ערבייא שלמייא נבטיא[3]. ר' שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק[4]. ר' אליעזר בן יעקב אומר אסיא וקרתיגני ותורקי[5]. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. (ע"פ ירושלמי שביעית פ"ד ה"א[6]).
את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר[7] אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י):
מפת הדעות
- לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא (לחץ להורדה) בארוכה.
ר' חלבו ור' שמעיה בר אבא בשם ר' יוחנן אמרו כך עלה בדעתו של הקדוש ברוך הוא להנחיל עשרת עממין לישראל, אולם כדי לנסות בם, הניח מהם קני קניזי וקדמוני, ודוגמא לדבר ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל[8] (שכל טוב - בובר):
לעיון נוסף
- תורה שלמה (לחץ להורדה).
- אוסף מפרשים על פסוקים אלו ראה ילקוט משיח וגאולה (לחץ להורדה).
- דעת מקרא (לחץ להורדה).
- מאמר על 'קיני קניזי וקדמוני' מתוך ספר הנה ימים באים (לחץ להורדה).
- זיהוי המקומות שנזכרו במקורות להלן הוא ע"פ 'מנחת יהודה' (להורדה).
- גבולות הארץ במסורת ישראל, יהודה אליצור.
מקורות
- ↑ ישעיה כה ט.
- ↑ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק טו סימן יח.
- ↑ ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית שם).
- ↑ ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).
- ↑ ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).
- ↑ הועתק לפי הגירסא באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו.
- ↑ ישעיה יא, יד.
- ↑ שופטים ג, א.