בראשית פרק טו
בראשית פרק טו
פסוק יח
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:
ביום ההוא - מה תלמוד לומר ההוא, מלמד שגילה לו העולם הבא, וכן הוא אומר[1] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו (פסיקתא[2]): ביום ההוא - באותה המראה כרת עמו ברית לתת לזרעו את הארץ כלה, ורמז לו בזה שיירשו אותה כלה לסיבת הגלות הזה, כי אמר לו שיתן לזרעו עשר אומות שזכר ובירושה ראשונה לא ירשו אלא ארץ שבעה אומות וקיני וקניזי וקדמוני לא ירשו עדיין, מלמד שהמאמר הזה לעתיד הוא: לזרעך נתתי - אמירתו של הקדוש ברוך הוא כאילו היא עשויה (רש"י):
- ביום ההוא כרת וגו'. אומרו נתתי לשון עבר, לפי מה שקדם לנו שהחזיק בה אברהם כמו שפירשנו במקומו (לעיל י"ג ט"ו) יוצדק לומר נתתי כבר כי הבנים יזכו מדין יורש: הנה יש לתמוה איך טח מראות עיניהם של הממאנים להאמין בגדולתינו ומעלתינו העתידה לבא, כי מקרא מלא דבר הכתוב שכרת ה' ברית עם אברהם אבינו עליו השלום לתת לזרעו עשרה אומות ועד עתה לא מצינו שנתן ה' לישראל אלא ז' אומות ונשארו ג' אומות ואיך יאמרו העצמות היבשות אבדה תקות נחלתינו ושבועת ה' מנגדתם, וגם הז' שנתן ה' לא כולם באו לפרק התקבל ובעונותינו עבדים משלו בנו, ועשה ה' ככה לרמוז מדה כנגד מדה כשם שאנו עבדי ה' ואין נכנעים לו ית' כעבד מורד ברבו גם כן יבואו עבדים שלנו וימרדו בנו. ועוד יש לאלוה מילין לקיים בריתו. עוד נתתי לבי לתור בסדר הכתובים ואראה כי הקדים הקיני והקניזי והקדמוני שהם עמון ומואב ואדום שלא באו לידינו בראשונה אלא ז' המאוחרים ואין נכון להקדים המאוחר, אכן ודאי כי מאת ה' היתה זאת להעירך ולהגיד לך כי עיקר הנתינה היא העתידה שיבואו יחד הג' ועמם הנותר מהז' אומות ותקפוץ פיה עולה בראות שבועת ה', וסימן לדבר נתינת הד' מלכים אשר נתן ה' לאברהם ג' כנגד קיני וקניזי וקדמוני והרביעי תדעל מלך גוים רמז אל התאספות הגוים הנשארים בהשבעה הראשונים והבן (אור החיים):
פסוקים יט-כא
(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: (כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים: (כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:
את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר (ישעיה יא יד) אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י): את הקיני וגו' - והיטבך והרבך מאבותיך ... מה מקיים רבי לעזר מאבותיך פתר לה לעתיד לבוא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ ז' עממים ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים תלתי אחרנייתא אילין אינון, את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. רבי יודה אמר שלמאה שכייה נכטייה, רבי שמעון אמר אסייא[3] ואסטטיה ודרמשק[4], רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא[3] וקרתיגנה[5] ותורקי[6], רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון (ירושלמי א, ח):
- לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא (לחץ להורדה) בארוכה.
ואיזה הם הג' שלא ניתן להם, רבי אומר ערביה[7], שלמייה[8], נוטייה[9]. רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס[10], ואסייא[3], ואספמייא[11]. ר"א בן יעקב אמר, אסיא[3] ותרקי וקרטגינה. רבנן אמרי אדום ומואב, וראשית בני עמון. הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר (דברים ב) כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ובמואב כתיב[12] אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר[13] שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה)
- זיהוי המקומות שנזכרו הוא ע"פ פירוש מנחת יהודה שם (להורדה).
קיני קנזי וקדמוני, עתיד ליתן להם, שנאמר ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך[14] (פסיקתא[15]): את הקיני. זה שלמאי[16]: ואת הקניזי. ערביי[17]: ואת הקדמוני. טוטי[18], דברי ר"י, וחכמים אומרים אדום ומואב וראשית בני עמלק (שכל טוב - בובר): את הקיני את הקנזי ואת הקדמוני - ית שלמאי[19] וית קנזאי[20] וית קדמונאי[21] (אונקלוס, ותרגום יונתן): וית כל בְּנֵי מַדִינְחָא[22] (תרגום ירושלמי):
את הקני - קראו על שם העיר שישבו בה תחלה כי שם העיר היה קין כמו שאמר וחבר הקני נפרד מקין[23] אולי הבונה אותה היה שמו קין וקרא העיר על שמו כמו, כשם בנו חנוך[24] כשם דן אביהם[25] שומרון על שם שמר אדני ההר, והמשפחה ההיא נקראת קיני, קינים, ונתחתנו עם שבט יהודה עם משפחות רכב כמו שאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב[26]. ואפשר כי זה הקני הנזכר הנה היה אחר, אלא שאונקלס תרגם ית שלמאי, כמו שתרגם וירא את הקני (רד"ק):
וקיני וקנזי וקדמוני מבני כנען, ויש להם שני שמות (אבן עזרא):
בראשית י, טו-יח - (טו) וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת: (טז) וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי: (יז) וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי: (יח) וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי:
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח[27] משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול. סיני בדרום כמ"ש[28] מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש[29] פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן[30] לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה[31] לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים[32] לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא[33] לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):
ר' חלבו ור' שמעיה בר אבא בשם ר' יוחנן אמרו כך עלה בדעתו של הקדוש ברוך הוא להנחיל עשרת עממין לישראל, אולם כדי לנסות בם, הניח מהם קני קניזי וקדמוני, ודוגמא לדבר ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל[34] (שכל טוב - בובר):
לעיון נוסף
- קובץ מפרשים על פסוקים אלו ראה ילקוט משיח וגאולה (לחץ להורדה).
- דעת מקרא בענין זיהוי קיני קניזי וקדמוני (לחץ להורדה).
- מאמר על 'קיני קניזי וקדמוני' מתוך ספר הנה ימים באים (לחץ להורדה).
- תורה שלמה על הפסוקים (לחץ להורדה).
- גבולות הארץ במסורת ישראל, יהודה אליצור.
מקורות
- ↑ ישעיה כה ט.
- ↑ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק טו סימן יח.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 מחוז עציון גבר (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת (יהודה אליצור).
- ↑ מחוז דמשק בצפון מזרח - ראה כאן.
- ↑ מנחת יהודה: Karthago היינו קרתגו, עיר ומעצמה בנומידיה, בשטחה הנוכחי של תוניסיה.
- ↑ מנחת יהודה: Θράκη / Thrace.
- ↑ במנחת יהודה Αραβία, היינו פרובינציה הרומית Arabia המשתרעת מגבולות הארץ צפונה ומזרחה.
- ↑ דעת מקרא: נראה שהכוונה לארץ שבצפון המדבר הערבי-סורי, בה ישב בימיהם שבט ערבי שנתכנה בידי היוונים והרומיים בכינוי Salmioi (או Salmenoi).
- ↑ במנחת יהודה: Ναβαταία, היינו הממלכה הנבטית, דרומית לערבייא.
- ↑ מנחת יהודה: Δαμασκός - Damascus. היינו מחוז דמשק בצפון מזרח (יהודה אליצור).
- ↑ במנחת יהודה: Ἀπάμεια - מחוז Apamea בסוריה הצפונית.
- ↑ דברים ב'.
- ↑ דברים ז'.
- ↑ שמות כג, לא.
- ↑ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב).
- ↑ ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.
- ↑ ראה הערה על 'ערביה' בבראשית רבה.
- ↑ במנחת יהודה כתב שצריך להיות: נווטי (ראה הערה על 'נוטייה' בבראשית רבה).
- ↑ ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.
- ↑ העתיק את לשון הפסוק "הקניזי".
- ↑ העתיק את לשון הפסוק "הקדמוני".
- ↑ פירוש בני קדם. ראה יחזקאל מח, כג, "פאת קדימה", ותרגם יונתן "מרוח מדינחא".
- ↑ שופטים ד', י"א.
- ↑ בראשית ד'.
- ↑ יהושע י"ט.
- ↑ דברי הימים א' ב, נה.
- ↑ י, טו.
- ↑ ישעיה מט, יב.
- ↑ דברים א' ז'.
- ↑ ז, א.
- ↑ שמות ג, ח.
- ↑ כ, יז.
- ↑ יג, ה.
- ↑ שופטים ג, א.