| "ובמיוחד בנוגע להתפילה על הגאולה האמיתית והשלמה (ובפרט לאחרי שכבר "כלו כל הקיצין", ונשלמו כל ענייני העבודה, כדברי כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו) - שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה (עד עתה) צריך להיות עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש". | | "ובמיוחד בנוגע להתפילה על הגאולה האמיתית והשלמה (ובפרט לאחרי שכבר "כלו כל הקיצין", ונשלמו כל ענייני העבודה, כדברי כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו) - שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה (עד עתה) צריך להיות עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש". |
− | הרבי הוסיף וביאר (שם ע, 303 ואילך), ששילוב זה בין תשוקה וגעגועים לגאולה - ובין רגש השמחה בגלל בוא הגאולה, מודגש אצל נשי ובנות ישראל1. הרבי הביא את המדרש האומר ש״מרים - על שם המירור" (שמו״ר רפכ״ו), כלומר: עניינה של מרים הוא רגש המרירות הנובע מכך שבני ישראל מתעכבים בגלות; ומצד שני, דווקא במרים, ויתר הנשים הצדקניות שבדורה, מצינו שעוד בגלות מצרים היו בטוחות וחדורות בישועת ה׳: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב״ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים״, (רש״י פרשתנו טו, כ - בהסבירו מהיכן היו למרים הנביאה ולכל הנשים כלי זמר). | + | הרבי הוסיף וביאר (שם ע, 303 ואילך), ששילוב זה בין תשוקה וגעגועים לגאולה - ובין רגש השמחה בגלל בוא הגאולה, מודגש אצל נשי ובנות ישראל{{הערה|ואגב, כאן אנו רואים שאם כי הגאולה נמשלת לזכר בחוזקה ונצחיותה - הרי שאין זה בסתירה כלל למעלתן של הנשים והבנות דווקא בהבאת הגאולה, וגם בזמן הגאולה עצמה - ידוע בקבלה ובחסידות, שאז "נקבה תסובב גבר" (ירמיה לא, כא). וראה במאמרנו לפרשת במדבר.}}. הרבי הביא את המדרש האומר ש״מרים - על שם המירור" (שמו״ר רפכ״ו), כלומר: עניינה של מרים הוא רגש המרירות הנובע מכך שבני ישראל מתעכבים בגלות; ומצד שני, דווקא במרים, ויתר הנשים הצדקניות שבדורה, מצינו שעוד בגלות מצרים היו בטוחות וחדורות בישועת ה׳: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב״ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים״, (רש״י פרשתנו טו, כ - בהסבירו מהיכן היו למרים הנביאה ולכל הנשים כלי זמר). |