שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,311 בתים ,  12:26, ז' באייר ה'תשע"ו
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:     
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח<ref>י, טו.</ref> משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, ''אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול''. סיני בדרום כמ"ש<ref>ישעיה מט, יב.</ref> מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש<ref>דברים א' ז'.</ref> פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן<ref>ז, א.</ref> לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה<ref>שמות ג, ח.</ref> לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים<ref>כ, יז.</ref>  לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא<ref>יג, ה.</ref> לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):
 
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח<ref>י, טו.</ref> משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, ''אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול''. סיני בדרום כמ"ש<ref>ישעיה מט, יב.</ref> מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש<ref>דברים א' ז'.</ref> פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן<ref>ז, א.</ref> לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה<ref>שמות ג, ח.</ref> לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים<ref>כ, יז.</ref>  לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא<ref>יג, ה.</ref> לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):
 +
 +
---
 +
 +
חתם סופר מסכת ביצה דף כד עמוד ב:
 +
 +
בעירובי' בעובדא דטבי' דר"ש לא אכיל דהוה ס"ל וכן הי' ר' יוסי אוסר בבי"ט של גליות והנה לקושטא דמילתא מודה ר' יוסי ויל"ד מאי צריך לאשמועינן כלל דמודה ר"י דמה"ת לטעות להשוות ב' י"ט של גליות לר"ה וי"ל ר' יוסי לשיטתו עפ"י מ"ש מג"א סי' תצ"ד לר' יוסי דמשה הוסיף יום א' מדעתו בא הקדוש ברוך הוא בהר סיני לרמוז לנו בי"ט של גליות וא"כ ה"א קדושה א' הם ולא מספיקא בעלמא קמ"ל מודה ר' יוסי ודע דעכ"פ ב' י"ט של עצרת מתחלה לא נעשו מספק וקרוב להיות קדושה א'. ומשו"ה רמז לו הקדוש ברוך הוא בסיני והוא עפ"י מ"ש רמב"ם פ"ג מהו' קידוש החדש ה' י"ב יש מקומו' וכו' ואפי' יום טוב של עצרת עכ"ל ועיי' במפרש שם ועיי' תוס' ר"ה י"ח ע"א ד"ה על ניסן וכו' ונ"ל דב' י"ט לאו דוקא מפני אנשי גולה. אלא אי היינו זוכים לכי ירחיב ה' את גבולך ויספת לך עוד ג' ערים והוא קני קניזי וקדמוני ועיי' ב"ב נ"ו ע"א כל שהראוה הקדוש ברוך הוא למשה וכו' ועוד נזכה בב"א ואז לא יגיעו השלוחי' לכל בני א"י ונ"ל אפי' משיאי' משואות לא מהני כי מה נעשה לנסין שבים עד סוף הים עיי' גיטין ח' ע"א וא"כ לא רמז הקדוש ברוך הוא בי"ט בסיני משום גליות ח"ו אלא להרחבת הגבול במהרה בימינו ולא משום ניסן ותשרי שאין השלוחי' מגיעי' דאיצטריך רחמנא לרמוז ספיקא אלא לעצרת דמניסן עד עצרת כ"ע יודעי' ואפ"ה עבדי' תרי יומי מתקנת חכמי' שלא לחלק בין י"ט לי"ט. והסכים הקדוש ברוך הוא לתקנותיהם ולכן רמז זה בעצרת דוקא ואולי עובדא דטבי' בעצרת הוה ואיכא סברא שיהי' דומה לר"ה קמ"ל דלא. עכ"ל בחי' שם:

תפריט ניווט