שינויים

נחלקו תנאים בארצות אלו של קיני קנזי וקדמוני איזו הן:  

נחלקו תנאים בארצות אלו של קיני קנזי וקדמוני איזו הן:  

רבי יהודה אומר '''ערבייא שלמייא<ref>הקדים ערבייא לשלמייא ומשמע דערבייא היינו קיני, ושלמייא היינו קניזי, וכן הוא בבראשית רבה. אמנם בירושלמי קידושין הגירסא היא שלמאה, שבייה (צ"ל ערבייה - ר"מ א"ש עמ' 41 - שמן ער נעשה ש ומן ב נעשה כ) נבטייה, היינו ששלמייא הוא הקיני. וכן מפורש במדרש שכל טוב (לך לך פט"ו סי' יט). וכן הוא באונקלוס, ותרגום יותנן. ולאידך בבבלי (ב"ב נו, א) הגירסא היא נפתוחא, ערבאה, ושלמאה.</ref> נבטייא'''<ref>ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית שם).</ref>. רבי שמעון אומר '''אסיא ואספמיא ודמשק'''<ref>ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אליעזר בן יעקב אומר '''אסייא וקרתיגני ותורקי'''<ref>ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אומר '''אדום ומואב וראשית בני עמון'''. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד).

רבי יהודה אומר '''ערבייא שלמייא<ref>הקדים ערבייא לשלמייא ומשמע דערבייא היינו קיני, ושלמייא היינו קניזי, וכן הוא בבראשית רבה. אמנם בירושלמי קידושין הגירסא היא שלמאה, שבייה (צ"ל ערבייה - ר"מ א"ש עמ' 41 - שמן ער נעשה ש ומן ב נעשה כ) נבטייה, היינו ששלמייא הוא הקיני. וכן מפורש במדרש שכל טוב (לך לך פט"ו סי' יט). וכן הוא באונקלוס, ותרגום יותנן. ולאידך בבבלי (ב"ב נו, א) הגירסא היא נפתוחא, ערבאה, ושלמאה.</ref> נבטייא'''<ref>ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית שם).</ref>. רבי שמעון אומר '''אסיא ואספמיא ודמשק'''<ref>ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אליעזר בן יעקב אומר '''אסייא וקרתיגני ותורקי'''<ref>ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אומר '''אדום ומואב וראשית בני עמון'''. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו<ref>פי' מהרז"ו, "כי עתה גם הם גלו ואינם במקומם אלא לימות המשיח יחזרו למקומם וירשו אותם ישראל."</ref> ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד).

את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר<ref>ישעיה יא, יד.</ref> אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י):  

את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר<ref>ישעיה יא, יד.</ref> אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י):  

* לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]) בארוכה.

* לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]) בארוכה.

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל. וכתב הר"מ איש-שלום<ref>עמ' 44.</ref> דנקט מקרא דדניאל לומר שמקרא זה מרמז שעתידים הם לחזור לישראל, שאל"כ למה לו להזכיר ואלה ימלטו מידי אדום וגו' כיון שעיקר החזיון על ישראל נאמר ומאי נפקא לן מינה שאלה ימלטו מידו אלא לפי שאף הם בכלל ארצם של ישראל. ע"כ.

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל. וכתב הר"מ איש-שלום<ref>עמ' 44.</ref> דנקט מקרא דדניאל לומר שמקרא זה מרמז שעתידים הם לחזור לישראל, שאל"כ למה לו להזכיר ואלה ימלטו מידי אדום וגו' כיון שעיקר החזיון על ישראל נאמר ומאי נפקא לן מינה שאלה ימלטו מידו אלא לפי שאף הם בכלל ארצם של ישראל. ע"כ.

* צ"ב מהי טעם המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. וביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, כנ"ל) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף".</ref>. ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאלוי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עולי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ.   

* צ"ב מהי טעם המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. ובמהרז"ו ביאר כוונת המדרש בהבאת הפסוקים, אדום שנאמר כו' ובמואב כתיב כו' ד"מדהוצרך לומר טעם למה אינו נותן להם את ארץ שעיר וכן אמר טעם למה אינו נותן להם ארץ מואב וארץ בני עמון, אלא שהם ג' אומות קיני וקנזכי והקדמוני שהבטיח להם."  ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". אך ביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף".</ref>. והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאלוי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עולי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ.   

* צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו.  

* צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו.