1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + שורה 12:
שורה 14: − ==== גירסת הבבלי והבראשית רבה ==== − − ואיזה הם הג' שלא ניתן להם, רבי אומר ערביה<ref>במנחת יהודה [https://en.wikipedia.org/wiki/Arabian_Peninsula Αραβία], היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A6%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99_%D7%A2%D7%A8%D7%91 פרובינציה הרומית Arabia] המשתרעת מגבולות הארץ צפונה ומזרחה. </ref>, שלמייה<ref>דעת מקרא: נראה שהכוונה לארץ שבצפון המדבר הערבי-סורי, בה ישב בימיהם שבט ערבי שנתכנה בידי היוונים והרומיים בכינוי Salmioi (או Salmenoi). − </ref>, נוטייה<ref>במנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Nabataean_kingdom Ναβαταία], היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%AA הממלכה הנבטית], דרומית לערבייא. ([http://books.openedition.org/ifpo/docannexe/image/4896/img-1-small700.jpg מפה])</ref>. רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס<ref>מנחת יהודה: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%A9%D7%A7 Δαμασκός - Damascus]. היינו מחוז דמשק בצפון מזרח ([http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/gvul-eli-1.htm יהודה אליצור]).</ref>, ואסייא<ref name="asia" />, ואספמייא<ref> − במנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Apamea,_Syria Ἀπάμεια] - Apamea מחוז [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3818 אפמיא] בסוריה הצפונית ([https://goo.gl/maps/qpuKL2aqXUR2 מפה]).</ref>. ר"א בן יעקב אמר, אסיא<ref name="asia" /> ותרקי<ref name="thrace" /> וקרטגינה<ref name="carthage" />. רבנן אמרי אדום ומואב, וראשית בני עמון. הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר (דברים ב) כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ובמואב כתיב<ref>דברים ב'.</ref> אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר<ref>דברים ז'.</ref> שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה). − − קיני, קניזי, וקדמוני. תניא, רבי מאיר אומר: נפתוחא<ref>'נוטייה' בגירסת הב"ר.</ref>, ערבאה, ושלמאה; רבי יהודה אומר: הר שעיר, עמון, ומואב; רבי שמעון אומר: ערדיסקיס<ref>היינו 'דרמוסקוס' בגירסת הב"ר.</ref>, אסיא, ואספמיא (תלמוד בבלי, בבא בתרא דף נו, א)<ref>לזיהוי המקורות ראה הערות לבראשית רבה.</ref>: − − ====גירסת הירושלמי==== − − את הקיני וגו' - והיטבך והרבך מאבותיך ... מה מקיים רבי לעזר מאבותיך פתר לה לעתיד לבוא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ ז' עממים ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים תלתי אחרנייתא אילין אינון, את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. − − רבי יודה אמר שלמאה<ref>ראה הערה על '''שלמייה''' בבראשית רבה.</ref> שבייה<ref>אולי זהה ל''''ערבייה'''' לעיל בבראשית רבה, ראה שם בהערה.</ref> נבטייה<ref>ראה הערה על '''נוטייה''' בבראשית רבה.</ref>. רבי שמעון אמר אסייא<ref name="asia">מחוז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%A8 עציון גבר] (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת (יהודה אליצור).</ref> ואסטטיה<ref>בבראשית רבה הגירסא בדברי רבי שמעון היא: '''אספמייא'''. ראה בהערה לשם.</ref> ודרמשק<ref>מחוז דמשק בצפון מזרח - ראה [http://www.jstor.org/stable/23502457?seq=1#page_scan_tab_contents כאן].</ref>. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא<ref name="asia" /> וקרתיגנה<ref name="carthage">מנחת יהודה: Karthago היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%AA%D7%92%D7%95 קרתגו], עיר ומעצמה בנומידיה, בשטחה הנוכחי של תוניסיה.</ref> ותורקי<ref name="thrace">מנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Thrace Θράκη / Thrace], היינו '''[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%94 תראקיה]''' חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה).</ref>, רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון (ירושלמי קדושין פ"א ה"ח): − − − קיני קנזי וקדמוני, עתיד ליתן להם, שנאמר ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך<ref>שמות כג, לא.</ref> (פסיקתא<ref>פסיקתא זוטרתא (לקח טוב).</ref>): '''את הקיני'''. זה שלמאי<ref>ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.</ref>: '''ואת הקניזי'''. ערביי<ref>ראה הערה על 'ערביה' בבראשית רבה.</ref>: '''ואת הקדמוני'''. טוטי<ref>במנחת יהודה כתב שצריך להיות: '''נווטי''' (ראה הערה על 'נוטייה' בבראשית רבה).</ref>, דברי ר"י, וחכמים אומרים אדום ומואב וראשית בני עמלק (שכל טוב - בובר): '''את הקיני את הקנזי ואת הקדמוני''' - ית שלמאי<ref>ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.</ref> וית קנזאי<ref>העתיק את לשון הפסוק "הקניזי".</ref> וית קדמונאי<ref>העתיק את לשון הפסוק "הקדמוני".</ref> (אונקלוס, ותרגום יונתן): וית כל בְּנֵי מַדִינְחָא<ref>פירוש בני קדם. ראה יחזקאל מח, כג, "פאת קדימה", ותרגם יונתן "מרוח מדינחא".</ref> (תרגום ירושלמי): שורה 37:
שורה 23: + + + + + +
אין תקציר עריכה
צ"ב למה לא הביא הרמב"ם פסוקים אלו כהוכחה למשיח? וראה דברי האור החיים. וראיה שאלתנו לגבי ימי שלמה, ושאז לא היה התיישבות, ואולי משום כן לא היה ערי מקלט. ואולי משום שכתוב כאן לרעך נתתי לשון עבר, לכן אין הרמב"ם מביאו. או שמא משום שכן ירשוה בני אברהם (ועי' ענף יוסף) לכן אין להביא הוכחה גמורה מפסוקים אלו?
במפה אולי אפשר גם להיעזר ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9F#/media/File:Levant_830-HE.svg מפה זו] כדי לדייק יותר בעמון מואב ואדום.
----
צ"ב למה לא הביא הרמב"ם פסוקים אלו כהוכחה למשיח? וראה דברי האור החיים. וראיה שאלתנו לגבי ימי שלמה, ושאז לא היה התיישבות, ואולי משום כן לא היה ערי מקלט. ואולי משום שכתוב כאן לרעך נתתי לשון עבר, לכן אין הרמב"ם מביאו. או שמא משום שכן ירשוה בני אברהם (ועי' ענף יוסף) לכן אין להביא הוכחה גמורה מפסוקים אלו? או שמא הולך בשיטת ראב"ע והר"מ ב"ש שכבר הורישו את קק"ק? וע"ע.
----
----
לגבי נבואת יחזקאל, ראה אנצי' שנחלקו בזה האם הוא גבולות מצרים או גבולות בין הבתרים. וראה צוריאל שדברי יחזקאל הוא רק לגבי השלב הראשון בגאולה ואח"כ יורחב יותר. והצמח צדק באור התורה האריך בזה גם כן (ראה מה שהובא בילקוט).
לגבי נבואת יחזקאל, ראה אנצי' שנחלקו בזה האם הוא גבולות מצרים או גבולות בין הבתרים. וראה צוריאל שדברי יחזקאל הוא רק לגבי השלב הראשון בגאולה ואח"כ יורחב יותר. והצמח צדק באור התורה האריך בזה גם כן (ראה מה שהובא בילקוט).
ואולי זוהי סברת האומרים שהם שלמייא ערבייא כו'? ועיין.
ואולי זוהי סברת האומרים שהם שלמייא ערבייא כו'? ועיין.
====מקורות נוספים====
====מקורות נוספים====
את הקני - קראו על שם העיר שישבו בה תחלה כי שם העיר היה קין כמו שאמר וחבר הקני נפרד מקין<ref>שופטים ד', י"א.</ref> אולי הבונה אותה היה שמו קין וקרא העיר על שמו כמו, כשם בנו חנוך<ref>בראשית ד'.</ref> כשם דן אביהם<ref>יהושע י"ט.</ref> שומרון על שם שמר אדני ההר, והמשפחה ההיא נקראת קיני, קינים, ונתחתנו עם שבט יהודה עם משפחות רכב כמו שאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב<ref>דברי הימים א' ב, נה.</ref>. ואפשר כי זה הקני הנזכר הנה היה אחר, אלא שאונקלס תרגם ית שלמאי, כמו שתרגם וירא את הקני (רד"ק):
את הקני - קראו על שם העיר שישבו בה תחלה כי שם העיר היה קין כמו שאמר וחבר הקני נפרד מקין<ref>שופטים ד', י"א.</ref> אולי הבונה אותה היה שמו קין וקרא העיר על שמו כמו, כשם בנו חנוך<ref>בראשית ד'.</ref> כשם דן אביהם<ref>יהושע י"ט.</ref> שומרון על שם שמר אדני ההר, והמשפחה ההיא נקראת קיני, קינים, ונתחתנו עם שבט יהודה עם משפחות רכב כמו שאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב<ref>דברי הימים א' ב, נה.</ref>. ואפשר כי זה הקני הנזכר הנה היה אחר, אלא שאונקלס תרגם ית שלמאי, כמו שתרגם וירא את הקני (רד"ק):
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח<ref>י, טו.</ref> משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, ''אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול''. סיני בדרום כמ"ש<ref>ישעיה מט, יב.</ref> מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש<ref>דברים א' ז'.</ref> פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן<ref>ז, א.</ref> לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה<ref>שמות ג, ח.</ref> לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים<ref>כ, יז.</ref> לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא<ref>יג, ה.</ref> לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח<ref>י, טו.</ref> משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, ''אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול''. סיני בדרום כמ"ש<ref>ישעיה מט, יב.</ref> מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש<ref>דברים א' ז'.</ref> פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן<ref>ז, א.</ref> לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה<ref>שמות ג, ח.</ref> לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים<ref>כ, יז.</ref> לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא<ref>יג, ה.</ref> לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):
---
חתם סופר מסכת ביצה דף כד עמוד ב:
בעירובי' בעובדא דטבי' דר"ש לא אכיל דהוה ס"ל וכן הי' ר' יוסי אוסר בבי"ט של גליות והנה לקושטא דמילתא מודה ר' יוסי ויל"ד מאי צריך לאשמועינן כלל דמודה ר"י דמה"ת לטעות להשוות ב' י"ט של גליות לר"ה וי"ל ר' יוסי לשיטתו עפ"י מ"ש מג"א סי' תצ"ד לר' יוסי דמשה הוסיף יום א' מדעתו בא הקדוש ברוך הוא בהר סיני לרמוז לנו בי"ט של גליות וא"כ ה"א קדושה א' הם ולא מספיקא בעלמא קמ"ל מודה ר' יוסי ודע דעכ"פ ב' י"ט של עצרת מתחלה לא נעשו מספק וקרוב להיות קדושה א'. ומשו"ה רמז לו הקדוש ברוך הוא בסיני והוא עפ"י מ"ש רמב"ם פ"ג מהו' קידוש החדש ה' י"ב יש מקומו' וכו' ואפי' יום טוב של עצרת עכ"ל ועיי' במפרש שם ועיי' תוס' ר"ה י"ח ע"א ד"ה על ניסן וכו' ונ"ל דב' י"ט לאו דוקא מפני אנשי גולה. אלא אי היינו זוכים לכי ירחיב ה' את גבולך ויספת לך עוד ג' ערים והוא קני קניזי וקדמוני ועיי' ב"ב נ"ו ע"א כל שהראוה הקדוש ברוך הוא למשה וכו' ועוד נזכה בב"א ואז לא יגיעו השלוחי' לכל בני א"י ונ"ל אפי' משיאי' משואות לא מהני כי מה נעשה לנסין שבים עד סוף הים עיי' גיטין ח' ע"א וא"כ לא רמז הקדוש ברוך הוא בי"ט בסיני משום גליות ח"ו אלא להרחבת הגבול במהרה בימינו ולא משום ניסן ותשרי שאין השלוחי' מגיעי' דאיצטריך רחמנא לרמוז ספיקא אלא לעצרת דמניסן עד עצרת כ"ע יודעי' ואפ"ה עבדי' תרי יומי מתקנת חכמי' שלא לחלק בין י"ט לי"ט. והסכים הקדוש ברוך הוא לתקנותיהם ולכן רמז זה בעצרת דוקא ואולי עובדא דטבי' בעצרת הוה ואיכא סברא שיהי' דומה לר"ה קמ"ל דלא. עכ"ל בחי' שם: