שינויים

* לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]) בארוכה.

* לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]) בארוכה.

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל.

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל.

* צ"ב מהי יסוד המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. וביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, כנ"ל) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך.  

* צ"ב מהי יסוד המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. וביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, כנ"ל) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך. ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאלוי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עוי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ. 

* צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו.

* צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו.  

====מפת קיני קניזי וקדמוני====

====מפת קיני קניזי וקדמוני====

[[קובץ:3lands.jpg|ממוסגר|מרכז|זיהוי המקומות - דעת ר' יהודה צבוע בירוק. דעת ר' שמעון בכחול. דעת ר' אליעזר בן יעקב באדום. ודעת רבי בוָרוד.]]

[[קובץ:3lands.jpg|ממוסגר|מרכז|זיהוי המקומות - דעת ר' יהודה צבוע בירוק. דעת ר' שמעון בכחול. דעת ר' אליעזר בן יעקב באדום. ודעת רבי בוָרוד.]]

המפה נערכה ע"פ מפה שהכין יהודה אליצור [http://torashageula.org/images/8/80/3lands-map-elittzur.jpg להורדת מפה המקורית] במאסף לעניני חינוך והוראה ח"ה עמ' 206, ופי' [http://torashageula.org/books/midrash-ta-lech-15.pdf מנחת יהודה לבראשית רבא]. (אבל לדעת מאיר בן-שלום 'אסיה' המוזכרת בדברי רבי שמעון, הוא גם מצפון לארץ ישראל, באיזור אספמיה ודמשק<ref name="asia-alt">ירושלים (לונץ), ב עמ' 104, "היה נחלק כל המחוז הצפוני של ארץ ישראל לשלשה שמות ... דמשק הוא הארץ היותר דרומית בסוריא, ואספמיה הוא נמשך למערבה עד לחוץ היום, ואסיא היא לצפון דמשק מקיף את אספמיא ממזרחה ונמשך כלפי צפון אספמיה, ואולי על שם עיר איסוס היו קוראין כל המחוז אסיא. ועמוד 43 שם הדגיש "יראה שאין אסיא דראב"י כאסיא דר' שמעון עיי"ש.</ref>). וראה גם המפות שבסוף אנצי' תלמודית כרך ב'.

המפה נערכה ע"פ מפה שהכין יהודה אליצור [http://torashageula.org/images/8/80/3lands-map-elittzur.jpg להורדת מפה המקורית] במאסף לעניני חינוך והוראה ח"ה עמ' 206, ופי' [http://torashageula.org/books/midrash-ta-lech-15.pdf מנחת יהודה לבראשית רבא]. (אבל לדעת מאיר איש-שלום 'אסיה' המוזכרת בדברי רבי שמעון, הוא גם מצפון לארץ ישראל, באיזור אספמיה ודמשק<ref name="asia-alt">ירושלים (לונץ), ב עמ' 104, "היה נחלק כל המחוז הצפוני של ארץ ישראל לשלשה שמות ... דמשק הוא הארץ היותר דרומית בסוריא, ואספמיה הוא נמשך למערבה עד לחוץ היום, ואסיא היא לצפון דמשק מקיף את אספמיא ממזרחה ונמשך כלפי צפון אספמיה, ואולי על שם עיר איסוס היו קוראין כל המחוז אסיא. ועמוד 43 שם הדגיש "יראה שאין אסיא דראב"י כאסיא דר' שמעון עיי"ש.</ref>). וראה גם המפות שבסוף אנצי' תלמודית כרך ב'.

====בביאור דעת ר' אליעזר בן יעקב====

====בביאור דעת ר' אליעזר בן יעקב====

צ"ב בדעת ר' אליעזר בן יעקב דלכאורה "אסיא וקרתיגני ותורקי" אינם בתחום "מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" שבפסוק י"ח?   

צ"ב בדעת ר' אליעזר בן יעקב דלכאורה "אסיא וקרתיגני ותורקי" אינם בתחום "מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" שבפסוק י"ח?   

וביאר הר"מ בן שלום<ref>ירושלים (לונץ), ב עמ' 43, הובא באנצי' תלמודית שם.</ref>: "לא בא ראב"י אלא לומר שארצם של קני וקניזי וקדמוני כבר הוא נכלל בארץ ז' עממין שאילו הג' משפחות כבר פינו משם והלכו להם למדינות רחוקות שהם אסיא ותרקי וקרתיגנא. וכדרך שאמרו בגרשי בדברים רבה פ"ה מה עשה הגרגשי פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקי ... ודעת ארב"י שאילו הג' משפחות פינו כבר את הארץ קודם משה ולכך לא נזכרו עוד".

וביאר הר"מ איש-שלום<ref>ירושלים (לונץ), ב עמ' 43, הובא באנצי' תלמודית שם.</ref>: "לא בא ראב"י אלא לומר שארצם של קני וקניזי וקדמוני כבר הוא נכלל בארץ ז' עממין שאילו הג' משפחות כבר פינו משם והלכו להם למדינות רחוקות שהם אסיא ותרקי וקרתיגנא. וכדרך שאמרו בגרשי בדברים רבה פ"ה מה עשה הגרגשי פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקי ... ודעת ארב"י שאילו הג' משפחות פינו כבר את הארץ קודם משה ולכך לא נזכרו עוד".

ויש שכתבו<ref>יהודה אליצור, עמ' 202.</ref>, שדעה זו מוציאה את הכתוב מדי פשוטו ודורשת שהארץ לעתיד לבוא תהיה "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", ו''נוסף עליהם'', את הקיני, את הקנזי ואת הקדמוני.

ויש שכתבו<ref>יהודה אליצור, עמ' 202.</ref>, שדעה זו מוציאה את הכתוב מדי פשוטו ודורשת שהארץ לעתיד לבוא תהיה "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", ו''נוסף עליהם'', את הקיני, את הקנזי ואת הקדמוני.