שיחה:בראשית פרק טו
גירסת הבבלי והבראשית רבה
ואיזה הם הג' שלא ניתן להם, רבי אומר ערביה[1], שלמייה[2], נוטייה[3]. רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס[4], ואסייא[5], ואספמייא[6]. ר"א בן יעקב אמר, אסיא[5] ותרקי[7] וקרטגינה[8]. רבנן אמרי אדום ומואב, וראשית בני עמון. הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר (דברים ב) כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ובמואב כתיב[9] אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר[10] שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה).
קיני, קניזי, וקדמוני. תניא, רבי מאיר אומר: נפתוחא[11], ערבאה, ושלמאה; רבי יהודה אומר: הר שעיר, עמון, ומואב; רבי שמעון אומר: ערדיסקיס[12], אסיא, ואספמיא (תלמוד בבלי, בבא בתרא דף נו, א)[13]:
גירסת הירושלמי
את הקיני וגו' - והיטבך והרבך מאבותיך ... מה מקיים רבי לעזר מאבותיך פתר לה לעתיד לבוא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ ז' עממים ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים תלתי אחרנייתא אילין אינון, את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני.
רבי יודה אמר שלמאה[14] שבייה[15] נבטייה[16]. רבי שמעון אמר אסייא[5] ואסטטיה[17] ודרמשק[18]. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא[5] וקרתיגנה[8] ותורקי[7], רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון (ירושלמי קדושין פ"א ה"ח):
מקורות נוספים
קיני קנזי וקדמוני, עתיד ליתן להם, שנאמר ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך[19] (פסיקתא[20]): את הקיני. זה שלמאי[21]: ואת הקניזי. ערביי[22]: ואת הקדמוני. טוטי[23], דברי ר"י, וחכמים אומרים אדום ומואב וראשית בני עמלק (שכל טוב - בובר): את הקיני את הקנזי ואת הקדמוני - ית שלמאי[24] וית קנזאי[25] וית קדמונאי[26] (אונקלוס, ותרגום יונתן): וית כל בְּנֵי מַדִינְחָא[27] (תרגום ירושלמי):
את הקני - קראו על שם העיר שישבו בה תחלה כי שם העיר היה קין כמו שאמר וחבר הקני נפרד מקין[28] אולי הבונה אותה היה שמו קין וקרא העיר על שמו כמו, כשם בנו חנוך[29] כשם דן אביהם[30] שומרון על שם שמר אדני ההר, והמשפחה ההיא נקראת קיני, קינים, ונתחתנו עם שבט יהודה עם משפחות רכב כמו שאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב[31]. ואפשר כי זה הקני הנזכר הנה היה אחר, אלא שאונקלס תרגם ית שלמאי, כמו שתרגם וירא את הקני (רד"ק):
וקיני וקנזי וקדמוני מבני כנען, ויש להם שני שמות (אבן עזרא):
בראשית י, טו-יח - (טו) וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת: (טז) וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי: (יז) וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי: (יח) וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי:
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח[32] משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול. סיני בדרום כמ"ש[33] מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש[34] פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן[35] לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה[36] לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים[37] לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא[38] לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):
- ↑ במנחת יהודה Αραβία, היינו פרובינציה הרומית Arabia המשתרעת מגבולות הארץ צפונה ומזרחה.
- ↑ דעת מקרא: נראה שהכוונה לארץ שבצפון המדבר הערבי-סורי, בה ישב בימיהם שבט ערבי שנתכנה בידי היוונים והרומיים בכינוי Salmioi (או Salmenoi).
- ↑ במנחת יהודה: Ναβαταία, היינו הממלכה הנבטית, דרומית לערבייא. (מפה)
- ↑ מנחת יהודה: Δαμασκός - Damascus. היינו מחוז דמשק בצפון מזרח (יהודה אליצור).
- ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 מחוז עציון גבר (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת (יהודה אליצור).
- ↑ במנחת יהודה: Ἀπάμεια - Apamea מחוז אפמיא בסוריה הצפונית (מפה).
- ↑ 7.0 7.1 מנחת יהודה: Θράκη / Thrace, היינו תראקיה חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה).
- ↑ 8.0 8.1 מנחת יהודה: Karthago היינו קרתגו, עיר ומעצמה בנומידיה, בשטחה הנוכחי של תוניסיה.
- ↑ דברים ב'.
- ↑ דברים ז'.
- ↑ 'נוטייה' בגירסת הב"ר.
- ↑ היינו 'דרמוסקוס' בגירסת הב"ר.
- ↑ לזיהוי המקורות ראה הערות לבראשית רבה.
- ↑ ראה הערה על שלמייה בבראשית רבה.
- ↑ אולי זהה ל'ערבייה' לעיל בבראשית רבה, ראה שם בהערה.
- ↑ ראה הערה על נוטייה בבראשית רבה.
- ↑ בבראשית רבה הגירסא בדברי רבי שמעון היא: אספמייא. ראה בהערה לשם.
- ↑ מחוז דמשק בצפון מזרח - ראה כאן.
- ↑ שמות כג, לא.
- ↑ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב).
- ↑ ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.
- ↑ ראה הערה על 'ערביה' בבראשית רבה.
- ↑ במנחת יהודה כתב שצריך להיות: נווטי (ראה הערה על 'נוטייה' בבראשית רבה).
- ↑ ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.
- ↑ העתיק את לשון הפסוק "הקניזי".
- ↑ העתיק את לשון הפסוק "הקדמוני".
- ↑ פירוש בני קדם. ראה יחזקאל מח, כג, "פאת קדימה", ותרגם יונתן "מרוח מדינחא".
- ↑ שופטים ד', י"א.
- ↑ בראשית ד'.
- ↑ יהושע י"ט.
- ↑ דברי הימים א' ב, נה.
- ↑ י, טו.
- ↑ ישעיה מט, יב.
- ↑ דברים א' ז'.
- ↑ ז, א.
- ↑ שמות ג, ח.
- ↑ כ, יז.
- ↑ יג, ה.
