| * צ"ב מהי טעם המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. ובמהרז"ו ביאר כוונת המדרש בהבאת הפסוקים, אדום שנאמר כו' ובמואב כתיב כו' ד"מדהוצרך לומר טעם למה אינו נותן להם את ארץ שעיר וכן אמר טעם למה אינו נותן להם ארץ מואב וארץ בני עמון, אלא שהם ג' אומות קיני וקנזכי והקדמוני שהבטיח להם." ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". אך ביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך.<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף". ותמצית דבריו, דלולי דברי חז"ל היה אפשר לומר (א) דנתקיים מאמר ה' לזרעך נתתי ע"י שזכו בהם עמון, מואב ואדום, דעשו הוא מזרע אברהם, ולוט עשאו כבנו יעו"ש. (ב) לגבי שיטת רבי, הרי אף אם מצינו שאדום מואב ועמון יינתנו לבנ"י, הרי יתכן שקני קניזי וקדמוני הם ארצות אחרות שגם הם יינתנו?</ref> והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאולי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עולי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ<ref>ולהעיר מדברי הפסיקתא לקמן ב"מקורות נוספים".</ref>. | | * צ"ב מהי טעם המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. ובמהרז"ו ביאר כוונת המדרש בהבאת הפסוקים, אדום שנאמר כו' ובמואב כתיב כו' ד"מדהוצרך לומר טעם למה אינו נותן להם את ארץ שעיר וכן אמר טעם למה אינו נותן להם ארץ מואב וארץ בני עמון, אלא שהם ג' אומות קיני וקנזכי והקדמוני שהבטיח להם." ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". אך ביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך.<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף". ותמצית דבריו, דלולי דברי חז"ל היה אפשר לומר (א) דנתקיים מאמר ה' לזרעך נתתי ע"י שזכו בהם עמון, מואב ואדום, דעשו הוא מזרע אברהם, ולוט עשאו כבנו יעו"ש. (ב) לגבי שיטת רבי, הרי אף אם מצינו שאדום מואב ועמון יינתנו לבנ"י, הרי יתכן שקני קניזי וקדמוני הם ארצות אחרות שגם הם יינתנו?</ref> והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאולי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עולי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ<ref>ולהעיר מדברי הפסיקתא לקמן ב"מקורות נוספים".</ref>. |
| * צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו. | | * צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו. |
| + | * צ"ב, דאם אדום ומואב וראשית בני עמון הם קיני קנזי וקדמוני, הרי הם עוד לא היו בימי אברהם? ופירש ביפה תואר, דודאי האומות קיני קנזי וקדמוני היו אומות ידועות בימי אברהם (וכדמשמע בהמשך דברי המדרש שם חזירתא רעיא בי'), ואדום מואב ועמון ירשו אותם. ולעתיד הנה ''ארצותם'', שהיו בתחילה של קיני קנזי וקדמוני יחזרו וישובו לישראל. |