− | רבי יהודה אומר '''ערבייא שלמייא<ref>הקדים ערבייא לשלמייא ומשמע דערבייא היינו קיני, ושלמייא היינו קניזי, וכן הוא בבראשית רבה. אמנם בירושלמי קידושין הגירסא היא שלמאה, שבייה (צ"ל ערבייה - ר"מ א"ש עמ' 41 - שמן ער נעשה ש ומן ב נעשה כ) נבטייה, היינו ששלמייא הוא הקיני. וכן מפורש במדרש שכל טוב (לך לך פט"ו סי' יט). וכן הוא באונקלוס, ותרגום יותנן. ולאידך בבבלי (ב"ב נו, א) הגירסא היא נפתוחא, ערבאה, ושלמאה.</ref> נבטייא'''<ref>ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית שם).</ref>. רבי שמעון אומר '''אסיא ואספמיא ודמשק'''<ref>ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אליעזר בן יעקב אומר '''אסייא וקרתיגני ותורקי'''<ref>ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אומר '''אדום ומואב וראשית בני עמון'''. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו<ref>פי' מהרז"ו, "כי עתה גם הם גלו ואינם במקומם [כמבואר בברכות כח, א - העורך] אלא לימות המשיח יחזרו למקומם וירשו אותם ישראל. ע"כ. וביפה תואר פירש שהכוונה בזה הוא ש''ארצותיהם'' ישובו לישראל."</ref> ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד). | + | רבי יהודה אומר '''ערבייא שלמייא<ref>הקדים ערבייא לשלמייא ומשמע דערבייא היינו קיני, ושלמייא היינו קניזי, וכן הוא בבראשית רבה. אמנם בירושלמי קידושין הגירסא היא שלמאה, שבייה (צ"ל ערבייה - ר"מ א"ש עמ' 41 - שמן ער נעשה ש ומן ב נעשה כ) נבטייה, היינו ששלמייא הוא הקיני. וכן מפורש במדרש שכל טוב (לך לך פט"ו סי' יט). וכן הוא באונקלוס, ותרגום יותנן. ולאידך בבבלי (ב"ב נו, א) הגירסא היא נפתוחא, ערבאה, ושלמאה.</ref> נבטייא'''<ref>ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית שם).</ref>. רבי שמעון אומר '''אסיא ואספמיא ודמשק'''<ref>ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אליעזר בן יעקב אומר '''אסייא וקרתיגני ותורקי'''<ref>ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אומר '''אדום ומואב וראשית בני עמון'''. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו<ref>פי' מהרז"ו, "כי עתה גם הם גלו ואינם במקומם [כמבואר בברכות כח, א - העורך] אלא לימות המשיח יחזרו למקומם וירשו אותם ישראל". ע"כ. וביפה תואר פירש שהכוונה בזה הוא ש''ארצותיהם'' ישובו לישראל. ע"כ. וע"פ מש"כ היפה תואר בד"ה קנז יומתק שהכוונה היא שארצות קיני קניזי וקדמוני שירשוה אדום מואב ועמון יחזרו ''מהם'' ויהיו לישראל (העורך).</ref> ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד). |
| את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר<ref>ישעיה יא, יד.</ref> אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י): | | את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר<ref>ישעיה יא, יד.</ref> אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י): |