| '''כב''' ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, ר' יודן ורבי יוחנן בן זכאי ור"ע, חד אמר העולם הזה גלה לו אבל העולם הבא לא גלה לו, ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העוה"ב גלה לו, ר' ברכיה אר"א ור' יוסי בר חנינא חד אמר עד היום הזה גלה לו ואוחרנא אמר עד היום ההוא גלה לו, לזרעך נתתי וגו', ר' הונא ור' דוסתאי בשם רשב"ג אף מאמרו של הקדוש ברוך הוא מעשה שנא' לזרעך נתתי אתן את הארץ הזאת אין כתיב כאן אלא נתתי את הארץ הזאת, רבי יודן בשם רבי אבא בר כהנא אמר (תהלים קז) יאמרו גאולי ה' אשר הוא גואלם לא נאמר אלא אשר גאלם א"ר אבון כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן אלא (ירמיה לא) כי פדה ה' את יעקב, רבנן אמרי (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם, כי אפדם אין כתיב כאן אלא כי פדיתים, אמר רבי יהושע (ישעיה ד) ויברא ה' על כל מכון הר ציון אין כתיב כאן אלא ברא כבר היא ברואה ומתוקנת. | | '''כב''' ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, ר' יודן ורבי יוחנן בן זכאי ור"ע, חד אמר העולם הזה גלה לו אבל העולם הבא לא גלה לו, ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העוה"ב גלה לו, ר' ברכיה אר"א ור' יוסי בר חנינא חד אמר עד היום הזה גלה לו ואוחרנא אמר עד היום ההוא גלה לו, לזרעך נתתי וגו', ר' הונא ור' דוסתאי בשם רשב"ג אף מאמרו של הקדוש ברוך הוא מעשה שנא' לזרעך נתתי אתן את הארץ הזאת אין כתיב כאן אלא נתתי את הארץ הזאת, רבי יודן בשם רבי אבא בר כהנא אמר (תהלים קז) יאמרו גאולי ה' אשר הוא גואלם לא נאמר אלא אשר גאלם א"ר אבון כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן אלא (ירמיה לא) כי פדה ה' את יעקב, רבנן אמרי (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם, כי אפדם אין כתיב כאן אלא כי פדיתים, אמר רבי יהושע (ישעיה ד) ויברא ה' על כל מכון הר ציון אין כתיב כאן אלא ברא כבר היא ברואה ומתוקנת. |
− | '''כג''' רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שאינו מזכיר כאן החוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם, רבי חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, את הקיני ואת הקנזי, ואת הקדמוני, ולא נתן להם אלא ז', את החתי, ואת הפרזי, ואת הרפאים, ואת האמורי, ואת הכנעני, ואת הגרגשי, ואת היבוסי, הרי שבעה, ולמה נתן להם שבעה (פירושן לעיל<ref>כתב בעץ יוסף שצ"ל פירשן לע"ל (לעתיד לבוא).</ref>), ואיזה הם הג' שלא ניתן להם, רבי אומר ערביה שלמייה, נוטייה, רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס, ואסייא, ואספמייא, ר"א בן יעקב אמר, אסיא ותרקי וקרטגינה, רבנן אמרי אדום ומואב, וראשית בני עמון, הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר (דברים ב) כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ובמואב כתיב (דברים ב) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר (דברים ז) שבעה גוים רבים ועצומים ממך | + | '''כג''' רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שאינו מזכיר כאן החוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם, רבי חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, את הקיני ואת הקנזי, ואת הקדמוני, ולא נתן להם אלא ז', את החתי, ואת הפרזי, ואת הרפאים, ואת האמורי, ואת הכנעני, ואת הגרגשי, ואת היבוסי, הרי שבעה, ולמה נתן להם שבעה (פירושן לעיל<ref>כתב בעץ יוסף שצ"ל פירשן לע"ל (לעתיד לבוא).</ref>), ואיזה הם הג' שלא ניתן להם, רבי אומר ערביה שלמייה, נוטייה, רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס, ואסייא, ואספמייא, ר"א בן יעקב אמר, אסיא ותרקי וקרטגינה, רבנן אמרי אדום ומואב, וראשית בני עמון, הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר (דברים ב) כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ובמואב כתיב (דברים ב) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר (דברים ז) שבעה גוים רבים ועצומים ממך. |
| + | * הקשה היפה תואר<ref>ב"ר שם. </ref>, דצ"ב בלשון המדרש רבה שהרי ברש"י עה"פ כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר (דברים ב, ה) כתב "ירשה לעשו - מאברהם, עשרה עממים נתתי לו, שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר, אחד מהם לעשו והשנים לבני לוט, בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיה אומר על אשתו, אחותי היא, ''עשאו כבנו''". דאיך ידעינן שכך עלה בדעתו של מקום? דלמא לא עלה בדעתו רק ז', ושאלו הג' יינתנו לבני לוט דחשיבי כבנו ולאדום שהוא מזרעו של אברהם, ובזה נתקיים מאמר ה'? ומש"כ "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם", אולי אינו מצד קיום הבטחה זו אלא ענין בפני עצמו? והסיק דודאי היה לחז"ל מסורה בזה, והכי גמירי לה, שקיני קניזי וקדמוני הם אדום ומואב וראשית בני עמון, ושכוונת ב"לזרעך נתתי" הוא לישראל, ומהאי טעמא יירשוה ישראל לעתיד לבוא. |
| + | * עוד הקשה שם, דממ"נ, אם קיום היעוד לע"ל נחשב כמילוי ההבטחה, איך ידעינן ד"עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, את הקיני ואת הקנזי, ואת הקדמוני, ולא נתן להם אלא ז'", הרי אולי כך עלה בדעתו לכתחילה שיקבלוה רק לע"ל? ואם אין בקיום היעוד לע"ל משום מילוי ההבטחה, והחטא גרם שיעוד לא תתקיים, אם כן למה אמרו "אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל ''כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא''", עיי"ש בדבריו לביאור הדברים. |