שינויים

==פסוקים א-כג==

==פסוקים א-כג==

  פסוקים א-כג אינם נבואות על ביאת המשיח, והובאו כאן ללא פירוש כדי שיובן המשך הענין.  

  פסוקים א-כג אינם נבואות על ביאת המשיח, והובאו כאן ללא פירוש כדי שיובן המשך הענין. לדעת האברבנאל גם הפסוקים שאח"כ אין מדברים על לע"ל, ראה [[ישעיהו פרק ב|בפרק ב']].  

(א) חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה:

(א) חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה:

(ב) שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:

(ב) שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:

וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:

וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:

'''ואשיבה ידי''' - מכתי. כמו הנה יד ה' הויה<ref>שמות ט, ג.</ref> (אבן עזרא): '''ואשיבה ידי עליך''' - מכה אחר מכה עד כלות הפושעים (רש"י): '''כבור''' - ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כ"ד) על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג (רש"י): '''כל בדיליך''' - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז (רש"י):

'''ואשיבה ידי''' - מכתי. כמו הנה יד ה' הויה<ref>שמות ט, ג.</ref> (אבן עזרא): '''ואשיבה ידי עליך''' - מכה אחר מכה עד כלות הפושעים (רש"י): '''כבור''' - ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כ"ד) על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג (רש"י): '''כל בדיליך''' - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז (רש"י):  

==פסוק כו==

==פסוק כו==

* מנין אתם אומרים שבזכות הצדקה הגאולה באה ובית המקדש נבנה, שכן אומר ישעיהו ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (מדרש)<ref>מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א, וראה גם שבת קלט, א.</ref>. אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (רמב"ם)<ref>הלכות מתנות עניים, פרק י הלכה א.</ref>.  

* מנין אתם אומרים שבזכות הצדקה הגאולה באה ובית המקדש נבנה, שכן אומר ישעיהו ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (מדרש)<ref>מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א, וראה גם שבת קלט, א.</ref>. אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (רמב"ם)<ref>הלכות מתנות עניים, פרק י הלכה א.</ref>.  

 

 

* '''ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה''', שבכדי לפעול הגאולה בפועל הנה התחלת העבודה היא ע"י לימוד התורה שנקראת משפט, ונוסף לזה צריך להיות קיום המצוות שנקראים צדקה, והו"ע בירור הניצוצות, כמרז"ל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:

* '''ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה''', שבכדי לפעול הגאולה בפועל הנה התחלת העבודה היא ע"י לימוד התורה שנקראת משפט, ונוסף לזה צריך להיות קיום המצוות שנקראים צדקה, והו"ע בירור הניצוצות, כמרז"ל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:

וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ:

וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ:

'''ושבר''' - ואז ישברו ויכלו הפושעים וחטאים יחדו, כמו שאמר בנבואת מלאכי, והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא (רד"ק): '''פושעים''' - מורדים והעובדים לעכו"ם (רש"י): '''וחטאים''' - אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין (רש"י): '''יכלו''' - בלי שארית (מצודת דוד):

'''ושבר''' - ואז ישברו ויכלו הפושעים וחטאים יחדו, כמו שאמר בנבואת מלאכי, והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא (רד"ק): '''פושעים''' - מורדים והעובדים לעכו"ם (רש"י): '''וחטאים''' - אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין (רש"י): '''יכלו''' - בלי שארית (מצודת דוד): '''ושבר פושעים''' - היינו זדים, כדאמר<ref>יומא לו, ב.</ref> פשעים אלו המרדין<ref>רש"י מגילה יז, ב ד"ה כלו המינים.</ref> - פירוש, שמתכוין להכעיס<ref>(רש"י תהלים יט, יד. ובשמות לד, ז, ד"ה עון ופשע).</ref>. '''עוזבי ה' '''- אלו המינים.<ref>רש"י מגילה יז, ב.</ref>. תלמידי ישו הנוצרי (רש"י)<ref>שם ד"ה כלו המינים.</ref>:

* אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי: מאי דכתיב '''ועוזבי ה' יכלו''', זה המניח ספר תורה ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא (ברכות ח, א). אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר דמי (שו"ע או"ח סי' קמו, א).

* אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי: מאי דכתיב '''ועוזבי ה' יכלו''', זה המניח ספר תורה ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא (ברכות ח, א). אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר דמי (שו"ע או"ח סי' קמו, א).

   

   

* הנה ידענו כי כל עון אשמה אשר יעשה האדם יברא משחית לחבל, והוא המשבר ומדכא אותו בכל מיני ייסורין בעה"ז ובגהינם אחרי מותו, כד"א ותמוגנו ביד עונינו<ref>ישעיהו סד, ו.</ref>, וכמאמרנו על פסוק תיסרך רעתך<ref>ירמיהו ב, יט.</ref>, והנה בשוב החוטא מאשר חטא על הנפש, הכח הטמא ההוא אשר ברא כלה ונמחק עד תומו. ונבא אל הענין, אמר אחר שציון הם בני ציון תופשי התורה יעסקו במשפט שהיא תשובתם וגם שביה הם העושקים וגונבים בעזרת השרים השופטים שהם חברי גנבים, אז ע"י כן '''ושבר פושעים''' הוא המשחית של הפושעים אשר עשו בהיותם סוררים כו', אשר הוא השובר אותם וכן שבר '''החטאים''' בעזרת השרים שעל כן יתייחסו לשוגגין שני שברים אלו עם '''עוזבי ה'''' הם הבלתי שבים משתי הכתות, ב', משחיתי השבים וגופי העוזבים את ה' '''יכלו יחדו''', המשחיתים ע"י תשובה ועוזבי ה' בעונם (אלשיך):

* הנה ידענו כי כל עון אשמה אשר יעשה האדם יברא משחית לחבל, והוא המשבר ומדכא אותו בכל מיני ייסורין בעה"ז ובגהינם אחרי מותו, כד"א ותמוגנו ביד עונינו<ref>ישעיהו סד, ו.</ref>, וכמאמרנו על פסוק תיסרך רעתך<ref>ירמיהו ב, יט.</ref>, והנה בשוב החוטא מאשר חטא על הנפש, הכח הטמא ההוא אשר ברא כלה ונמחק עד תומו. ונבא אל הענין, אמר אחר שציון הם בני ציון תופשי התורה יעסקו במשפט שהיא תשובתם וגם שביה הם העושקים וגונבים בעזרת השרים השופטים שהם חברי גנבים, אז ע"י כן '''ושבר פושעים''' הוא המשחית של הפושעים אשר עשו בהיותם סוררים כו', אשר הוא השובר אותם וכן שבר '''החטאים''' בעזרת השרים שעל כן יתייחסו לשוגגין שני שברים אלו עם '''עוזבי ה'''' הם הבלתי שבים משתי הכתות, ב', משחיתי השבים וגופי העוזבים את ה' '''יכלו יחדו''', המשחיתים ע"י תשובה ועוזבי ה' בעונם (אלשיך):