1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: − + שורה 43:
שורה 43: − + + שורה 56:
שורה 57: − + שורה 69:
שורה 70: − + + + + + + + − * מנין אתם אומרים שבזכות הצדקה הגאולה באה ובית המקדש נבנה, שכן אומר ישעיהו ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. במשפט תפדה זו הגאולה, ושביה בצדקה אלו הגליות, שבזכות הצדקה הגליות מתכנסות (מדרש)<ref>מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א, וראה גם שבת קלט, א.</ref> אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (רמב"ם)<ref>הלכות מתנות עניים, פרק י הלכה א.</ref>. − − + + + + − +
←פסוקים א-כג
==פסוקים א-כג==
==פסוקים א-כג==
פסוקים א-כג אינם נבואות על ביאת המשיח, והובאו כאן ללא פירוש כדי שיובן המשך הענין.
פסוקים א-כג אינם נבואות על ביאת המשיח, והובאו כאן ללא פירוש כדי שיובן המשך הענין. לדעת האברבנאל גם הפסוקים שאח"כ אין מדברים על לע"ל, ראה [[ישעיהו פרק ב|בפרק ב']].
(א) חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה:
(א) חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה:
(ב) שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:
(ב) שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:
וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:
וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:
'''ואשיבה ידי עליך''' - מכה אחר מכה עד כלות הפושעים (רש"י): '''כבור''' - ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כ"ד) על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג (רש"י): '''כל בדיליך''' - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז (רש"י):
'''ואשיבה ידי''' - מכתי. כמו הנה יד ה' הויה<ref>שמות ט, ג.</ref> (אבן עזרא): '''ואשיבה ידי עליך''' - מכה אחר מכה עד כלות הפושעים (רש"י): '''כבור''' - ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כ"ד) על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג (רש"י): '''כל בדיליך''' - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז (רש"י):
'''ואסירה כל בדיליך''' - [רמז לקיבוץ גלויות] דבגלות אנחנו מופרדים ומובדלים זה מזה וגם בינינו לבין השי"ת ובקבוצם יסורו המבדילים (רש"ש)<ref>מגילה יז, ב. ובזה מיושב קושיית המהרש"א שם ד"ה וכיון.</ref>.
==פסוק כו==
==פסוק כו==
ע"י שאשיב '''שפטיך כבראשנה''', '''יקרא לך עיר הצדק''' בין אדם לחבירו. וע"י שאשיב '''יועציך כבתחלה''', יקרא לך '''קריה נאמנה''' בדברים שבין אדם למקום (מלבי"ם)<ref>ראה עוד בביאור המילות שם.</ref>:
ע"י שאשיב '''שפטיך כבראשנה''', '''יקרא לך עיר הצדק''' בין אדם לחבירו. וע"י שאשיב '''יועציך כבתחלה''', יקרא לך '''קריה נאמנה''' בדברים שבין אדם למקום (מלבי"ם)<ref>ראה עוד בביאור המילות שם.</ref>:
* בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>. י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.
* בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב ע"פ שבת לא, ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>. י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.
* צ"ב: (א) בציווי בתורה נאמר שופטים ושומרים תתן לך, משא"כ בלשון היעוד נאמר רק ואשיבה שפטיך ולא מוזכר שוטרים, ולאידך נוסף הלשון וענין ויועציך. (ב) מה הם שני הענינים דשופטיך ויועציך. (ג) מדוע נאמר בשופטיך הלשון "כבראשונה" וביועציך "כבתחלה". (ד) הדיוק שופטיך ויועציך בלשון נוכח לא כבפרשתנו שופטים ושוטרים סתם אע"פ שאח"כ כתוב תתן ''לך''. לביאור ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א<ref>תורת מנחם תנש"א ח"ד עמ' 190. לסיכום הדברים, ראה ס' הנה ימים באים עמ' 366.</ref>.
* צ"ב: (א) בציווי בתורה נאמר שופטים ושומרים תתן לך, משא"כ בלשון היעוד נאמר רק ואשיבה שפטיך ולא מוזכר שוטרים, ולאידך נוסף הלשון וענין ויועציך. (ב) מה הם שני הענינים דשופטיך ויועציך. (ג) מדוע נאמר בשופטיך הלשון "כבראשונה" וביועציך "כבתחלה". (ד) הדיוק שופטיך ויועציך בלשון נוכח לא כבפרשתנו שופטים ושוטרים סתם אע"פ שאח"כ כתוב תתן ''לך''. לביאור ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א<ref>תורת מנחם תנש"א ח"ד עמ' 190. לסיכום הדברים, ראה ס' הנה ימים באים עמ' 366.</ref>.
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:
'''ציון''' - בעבור ה'''משפט תפדה''' מיד סנחריב<ref>הרי שפירש נבואה זו על סנחריב, ולא על ימות המשיח. דלא כרד"ק לעיל.</ref> (אבן עזרא): '''במשפט תפדה''' - ע"י שיהיו בה עושה משפט (רש"י): '''תפדה''' - מעונותיה (רש"י): '''תפדה''' - יפדו הם וישובו לה (רד"ק): '''ושביה''' - עושי תשובה שבתוכה (רש"י): '''ושביה''' - ישובו לה הגולים ממנה (רד"ק): '''במשפט, בצדקה''' - דע כי צדקה ומשפט הנרדפים בכתבי הקדש, תהיה הצדקה בין אדם למקום, והמשפט בין אדם לחברו, כמ"ש צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל<ref>דברים לג, כא.</ref> (מלבי"ם):
'''ציון''' - בעבור ה'''משפט תפדה''' מיד סנחריב<ref>הרי שפירש נבואה זו על סנחריב, ולא על ימות המשיח. דלא כרד"ק לעיל.</ref> (אבן עזרא):
'''ציון''' - חמינא דכנסת ישראל אקרי בשמא דציון (זוהר)<ref>זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת צו דף לה עמוד א. וראה עוד בזה ב[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/footnoteRef6a3008946 ד"ה ציון במשפט תשח"י ד"ה והענין.]</ref>:
'''במשפט תפדה''' - ע"י שיהיו בה עושה משפט (רש"י): '''תפדה''' - מעונותיה (רש"י): '''תפדה''' - יפדו הם וישובו לה (רד"ק): '''ושביה''' - עושי תשובה שבתוכה (רש"י): '''ושביה''' - ישובו לה הגולים ממנה (רד"ק): '''במשפט, בצדקה''' - דע כי צדקה ומשפט הנרדפים בכתבי הקדש, תהיה הצדקה בין אדם למקום, והמשפט בין אדם לחברו, כמ"ש צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל<ref>דברים לג, כא.</ref> (מלבי"ם):
* מנין אתם אומרים שבזכות הצדקה הגאולה באה ובית המקדש נבנה, שכן אומר ישעיהו ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (מדרש)<ref>מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א, וראה גם שבת קלט, א.</ref>. אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (רמב"ם)<ref>הלכות מתנות עניים, פרק י הלכה א.</ref>.
* נראה שלדעת רש"י<ref>[[מגילה יז, ב]] ד"ה וכיון ע"פ דברי הגמרא שם.</ref> הפסוק '''ואסירה כל בדיליך''' מרמז על קיבוץ גלויות<ref>ראה לעיל ברש"ש.</ref>. הפסוק '''ואשיבה שופטיך כבראשונה''' כולל גם עשיית דין ברשעים (והמאורעות ההם נזכרו גם בפסוק הבא "ושבר פשעים וחטאים יחדיו ועזבי ה' יכלו"), וזה יגרום שיתרומם קרן הצדיקים. והפסוק '''ציון במשפט תפדה''' מדבר על התיישבות בירושלים שזה יקרה רק אחרי שייעשה דין ברשעים. ולכן סדרו את ברכות י"ח בהתאם לסדר הנ"ל: תקע בשופר כו' מקבץ נדחי עמו ישראל. השיבה שופטינו. ולמלשינים כו' וכל המינים וכל הזדים. על הצדיקים. ולירושלים עירך. ואח"כ נקבעה את צמח דוד עבדך, דכיון שנבנית ירושלים בא דוד, שנאמר<ref>הושע ג, ה.</ref> אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. עיי"ש.
* '''ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה''', שבכדי לפעול הגאולה בפועל הנה התחלת העבודה היא ע"י לימוד התורה שנקראת משפט, ונוסף לזה צריך להיות קיום המצוות שנקראים צדקה, והו"ע בירור הניצוצות, כמרז"ל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:
* '''ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה''', שבכדי לפעול הגאולה בפועל הנה התחלת העבודה היא ע"י לימוד התורה שנקראת משפט, ונוסף לזה צריך להיות קיום המצוות שנקראים צדקה, והו"ע בירור הניצוצות, כמרז"ל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:
* ''ראה גם ד"ה ציון במשפט:'' [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3008946 תשח"י], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3080557 תשל"ה], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052557 תשל"ו], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052566 תשמ"א]. וש"נ.
* ''לביאור פסוק זה ע"פ דא"ח ראה ד"ה ציון במשפט:'' [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3008946 תשח"י], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3080557 תשל"ה], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052557 תשל"ו], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052566 תשמ"א]. וש"נ.
* הקשה הגר"ח מאי שנא דנקט גבי פדיית ציון לשון משפט, ולגבי שביה נקט לשון צדקה? (ראה הערה)<ref>חידושי הגרי"ז החדשים סימן טו: והביאור הוא דהנה בלוה וערב כאשר מוחל המלוה ללוה את חובו, ממילא נתבטלה ערבותו של הערב ושניהם פטורים, אמנם יש חילוק בין הלוה לערב, כי הלוה קבל דבר מה, שהמלוה עשה עמו חסד בזה שמחל לו את חובו. אמנם הערב לא קבל שום דבר מן המלוה ואין זאת אלא דבר המתחייב ממחילת הלואתו, דכל שבטל חובו אין מקום לערבותו, אבל לא שייך לומר דהמלוה עשה חסד עם הערב. והנה בפרשת פקודי (לח כא) אלה פקודי המשכן משכן העדות, וברש"י כ' המשכן שני פעמים, רמז למשכן שנתמשכן בשני החורבנות על עונותיהם של ישראל ע"כ. ומבואר דחורבן ביהמ"ק הוא משכון שלקח הקדוש ברוך הוא מהכלל ישראל על חטאיהם, והיינו דהמקדש הוא "ערב" עבור ישראל. והנה כאשר הקדוש ברוך הוא ירחם על עמו ישראל וימחול להם על חטאיהם, שוב מתחייב מזה ממילא ביטול ערבותו של הבית המקדש, דכיון דנתבטל החוב ע"י כפרת עוונותיהם שוב לא שייך ערבות וממילא יבנה שוב בית המקדש, באופן דנמצא דמחילת חטאיהם של ישראל מחייבת בנין ביהמ"ק, וכמו דמחילת הלואתו מחייבת ביטול ערבותו של הערב. וזהו ביאור הכתוב, דגבי "שביה" כתב "בצדקה" דמחילה על חטאיהם של ישראל צריך להגיע מחמת צדקה מאתו יתברך, אמנם כאשר כבר מוחל הקדוש ברוך הוא על חטאיהם שוב מתחייב מזה בנין בית המקדש, ואין זה בגדר צדקה אלא דבר המתחייב. וע"כ כתב "ציון במשפט תפדה" דאינו צדקה אלא משפט, באופן דנמצא דהצדקה שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל יצמח מזה במשפט בנין בית המקדש במהרה בימינו או"א. הגר"ח. <br />חידושי הגרי"ז החדשים סימן טז: [ביאור אחר בזה:] על ציון נאמרה הבטחה כי תפדה, ושוב אין זה צדקה כיון שהובטח על כך, וזהו ציון במשפט תפדה. אבל מי יהיה מן השבים על זה לא הובטח, וזה יהיה בצדקה, וזהו שאמר ושביה בצדקה, הגר"ח.
</ref>
==פסוק כח==
==פסוק כח==
וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ:
וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ:
'''ושבר''' - ואז ישברו ויכלו הפושעים וחטאים יחדו, כמו שאמר בנבואת מלאכי, והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא (רד"ק): '''פושעים''' - מורדים והעובדים לעכו"ם (רש"י): '''וחטאים''' - אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין (רש"י): '''יכלו''' - בלי שארית (מצודת דוד):
'''ושבר''' - ואז ישברו ויכלו הפושעים וחטאים יחדו, כמו שאמר בנבואת מלאכי, והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא (רד"ק): '''פושעים''' - מורדים והעובדים לעכו"ם (רש"י): '''וחטאים''' - אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין (רש"י): '''יכלו''' - בלי שארית (מצודת דוד): '''ושבר פושעים''' - היינו זדים, כדאמר<ref>יומא לו, ב.</ref> פשעים אלו המרדין<ref>רש"י מגילה יז, ב ד"ה כלו המינים.</ref> - פירוש, שמתכוין להכעיס<ref>(רש"י תהלים יט, יד. ובשמות לד, ז, ד"ה עון ופשע).</ref>. '''עוזבי ה' '''- אלו המינים.<ref>רש"י מגילה יז, ב.</ref>. תלמידי ישו הנוצרי (רש"י)<ref>שם ד"ה כלו המינים.</ref>:
* אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי: מאי דכתיב '''ועוזבי ה' יכלו''', זה המניח ספר תורה ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא (ברכות ח, א). אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר דמי (שו"ע או"ח סי' קמו, א).
* אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי: מאי דכתיב '''ועוזבי ה' יכלו''', זה המניח ספר תורה ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא (ברכות ח, א). אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר דמי (שו"ע או"ח סי' קמו, א).