1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − <span style="color:silver">+ − שורה 27:
שורה 26: − </span> שורה 45:
שורה 43: − + + שורה 58:
שורה 57: − + − + − + − + שורה 71:
שורה 70: − + + + − '''ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה''', שבכדי לפעול הגאולה בפועל הנה התחלת העבודה היא ע"י לימוד התורה שנקראת משפט, ונוסף לזה צריך להיות קיום המצוות שנקראים צדקה, והו"ע בירור הניצוצות, כמרז"ל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:+ − + + + + + + + + − + − + + + − + שורה 90:
שורה 100: − <span style="color:silver"> − </span> − + − <span style="color:silver"> − </span> שורה 109:
שורה 115: − <span style="color:silver"> − </span>
←פסוקים א-כג
ספר ישעי' - ענינו של ישעי' כשמו כן הוא<ref>ראה רשימות הצ"צ לאיכה (ע' 28. אוה"ת נ"ך ח"ב ריש ע' א'נט): ישעי' מלשון וישע ה' כו' (ובאגה"ק ס"ג: ישועה היא מלשון וישע ה').</ref>, וכדאיתא בגמרא<ref>ב"ב יד, ב.</ref> ישעי' כולי' נחמתא. ועד שאפילו אלו הענינים בנבואות ישעי' שלכאורה אינם ישועה, הנה באמת גם הם ישועה ונחמה, וכמבואר בקבלה<ref>קה"י ערך ישעי'. – ספר שהובא בכ"מ ע"י אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.</ref> שהם בחי' גבורות ממותקות (כ"ק אדמו"ר<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשל"ה</ref>).
ספר ישעי' - ענינו של ישעי' כשמו כן הוא<ref>ראה רשימות הצ"צ לאיכה (ע' 28. אוה"ת נ"ך ח"ב ריש ע' א'נט): ישעי' מלשון וישע ה' כו' (ובאגה"ק ס"ג: ישועה היא מלשון וישע ה').</ref>, וכדאיתא בגמרא<ref>ב"ב יד, ב.</ref> ישעי' כולי' נחמתא. ועד שאפילו אלו הענינים בנבואות ישעי' שלכאורה אינם ישועה, הנה באמת גם הם ישועה ונחמה, וכמבואר בקבלה<ref>קה"י ערך ישעי'. – ספר שהובא בכ"מ ע"י אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.</ref> שהם בחי' גבורות ממותקות (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשל"ה</ref>.
==פסוקים א-כג==
==פסוקים א-כג==
פסוקים א-כג אינם נבואות על ביאת המשיח, והובאו כאן ללא פירוש כדי שיובן המשך הענין. לדעת האברבנאל גם הפסוקים שאח"כ אין מדברים על לע"ל, ראה [[ישעיהו פרק ב|בפרק ב']].
פסוקים א-כג אלו אינם נבואות על ביאת המשיח, והובאו כאן רק לשלימות הענין.
(א) חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה:
(א) חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה:
(ב) שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:
(ב) שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:
(כב) כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם:
(כב) כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם:
(כג) שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם: פ
(כג) שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם: פ
==פסוק כד==
==פסוק כד==
וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:
וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:
'''ואשיבה ידי עליך''' - מכה אחר מכה עד כלות הפושעים (רש"י): '''כבור''' - ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כ"ד) על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג (רש"י): '''כל בדיליך''' - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז (רש"י):
'''ואשיבה ידי''' - מכתי. כמו הנה יד ה' הויה<ref>שמות ט, ג.</ref> (אבן עזרא): '''ואשיבה ידי עליך''' - מכה אחר מכה עד כלות הפושעים (רש"י): '''כבור''' - ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כ"ד) על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג (רש"י): '''כל בדיליך''' - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז (רש"י):
'''ואסירה כל בדיליך''' - [רמז לקיבוץ גלויות] דבגלות אנחנו מופרדים ומובדלים זה מזה וגם בינינו לבין השי"ת ובקבוצם יסורו המבדילים (רש"ש)<ref>מגילה יז, ב. ובזה מיושב קושיית המהרש"א שם ד"ה וכיון.</ref>.
==פסוק כו==
==פסוק כו==
ע"י שאשיב '''שפטיך כבראשנה''', '''יקרא לך עיר הצדק''' בין אדם לחבירו. וע"י שאשיב '''יועציך כבתחלה''', יקרא לך '''קריה נאמנה''' בדברים שבין אדם למקום (מלבי"ם)<ref>ראה עוד בביאור המילות שם.</ref>:
ע"י שאשיב '''שפטיך כבראשנה''', '''יקרא לך עיר הצדק''' בין אדם לחבירו. וע"י שאשיב '''יועציך כבתחלה''', יקרא לך '''קריה נאמנה''' בדברים שבין אדם למקום (מלבי"ם)<ref>ראה עוד בביאור המילות שם.</ref>:
בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>. י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.
* בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב ע"פ שבת לא, ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>. י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.
צ"ב: (א) בציווי בתורה נאמר שופטים ושומרים תתן לך, משא"כ בלשון היעוד נאמר רק ואשיבה שפטיך ולא מוזכר שוטרים, ולאידך נוסף הלשון וענין ויועציך. (ב) מה הם שני הענינים דשופטיך ויועציך. (ג) מדוע נאמר בשופטיך הלשון "כבראשונה" וביועציך "כבתחלה". (ד) הדיוק שופטיך ויועציך בלשון נוכח לא כבפרשתנו שופטים ושוטרים סתם אע"פ שאח"כ כתוב תתן ''לך''. לביאור ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א<ref>תורת מנחם תנש"א ח"ד עמ' 190. לסיכום הדברים, ראה ס' הנה ימים באים עמ' 366.</ref>.
* צ"ב: (א) בציווי בתורה נאמר שופטים ושומרים תתן לך, משא"כ בלשון היעוד נאמר רק ואשיבה שפטיך ולא מוזכר שוטרים, ולאידך נוסף הלשון וענין ויועציך. (ב) מה הם שני הענינים דשופטיך ויועציך. (ג) מדוע נאמר בשופטיך הלשון "כבראשונה" וביועציך "כבתחלה". (ד) הדיוק שופטיך ויועציך בלשון נוכח לא כבפרשתנו שופטים ושוטרים סתם אע"פ שאח"כ כתוב תתן ''לך''. לביאור ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א<ref>תורת מנחם תנש"א ח"ד עמ' 190. לסיכום הדברים, ראה ס' הנה ימים באים עמ' 366.</ref>.
צ"ב, כשמדובר אודות הגאולה העתידה ביאת המשיח בנין ביהמ"ק גילוי אלקות וכו' מה נוגע כל כך להדגיש הענין דהשבת השופטים ואשיבה שופטיך כבראשונה גו' בערך לענינים הכי נפלאים שיהיו בגאולה העתידה? וי"ל דבכדי לקבל את הענינים הנפלאים שיהיו בגאולה העתידה באופן המתאים יש צורך להסיר את הדברים המונעים לא רק בנוגע לענינים גשמיים אלא גם ובעיקר בנוגע לענינים רוחניים כמו מנוחת הנפש כו', ומכיון שאחד הענינים המפריעים ומבלבלים למנוחת הנפש הוא ספיקות בלימוד התורה, לכן מודגש ביותר הצורך בהיעוד דאשיבה שופטיך כבראשונה ב"ר הגדול שיפתרו כל הספיקות שאז תהי' מנוחת הנפש בשלימותה, ויוכלו לקבל ולקלוט כל הענינים הכי נפלאים שבגאולה העתידה (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ מקץ תשמ"ח, אות כ"ז. תורת מנחם ח"ב עמ' 143.</ref>.
* צ"ב, כשמדובר אודות הגאולה העתידה ביאת המשיח בנין ביהמ"ק גילוי אלקות וכו' מה נוגע כל כך להדגיש הענין דהשבת השופטים ואשיבה שופטיך כבראשונה גו' בערך לענינים הכי נפלאים שיהיו בגאולה העתידה? וי"ל דבכדי לקבל את הענינים הנפלאים שיהיו בגאולה העתידה באופן המתאים יש צורך להסיר את הדברים המונעים לא רק בנוגע לענינים גשמיים אלא גם ובעיקר בנוגע לענינים רוחניים כמו מנוחת הנפש כו', ומכיון שאחד הענינים המפריעים ומבלבלים למנוחת הנפש הוא ספיקות בלימוד התורה, לכן מודגש ביותר הצורך בהיעוד דאשיבה שופטיך כבראשונה ב"ר הגדול שיפתרו כל הספיקות שאז תהי' מנוחת הנפש בשלימותה, ויוכלו לקבל ולקלוט כל הענינים הכי נפלאים שבגאולה העתידה (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ מקץ תשמ"ח, אות כ"ז. תורת מנחם ח"ב עמ' 143.</ref>.
ההכנה לזה ע"י דשופטיך ויועציך בעבודת האדם, ובהדגשה שופטיך ויועציך דייקא היינו השופטים והיועצים האמיתיים שמעונינים בטוסתו של האדם יצר הטוב. משא"כ היצר הרע שמשפטו ועצתו אינה לטובתו של האדם אלא לטובתו של היצר שצריך למלא את שליחותו לפתות את האדם כמשל בן המלך והזונה כו' ובמילא אינו שופט ויועץ אמיתי שאינו משוחד משיקולים אישיים (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ ויגש תשמ"ח בסופו. תורת מנחם ח"ב עמ' 186.</ref>.
* ההכנה לזה ע"י דשופטיך ויועציך בעבודת האדם, ובהדגשה שופטיך ויועציך דייקא היינו השופטים והיועצים האמיתיים שמעונינים בטוסתו של האדם יצר הטוב. משא"כ היצר הרע שמשפטו ועצתו אינה לטובתו של האדם אלא לטובתו של היצר שצריך למלא את שליחותו לפתות את האדם כמשל בן המלך והזונה כו' ובמילא אינו שופט ויועץ אמיתי שאינו משוחד משיקולים אישיים (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ ויגש תשמ"ח בסופו. תורת מנחם ח"ב עמ' 186.</ref>.
דעת מקרא: כבראשונה - בימי דוד שנאמר עליו ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו<ref>ש"ב ח טו.</ref>. שמה ישבו כסאות למשפט<ref>תהלים קכב, ה.</ref>. ויעציך כבתחלה - היועצים הנזכרים כאן הם מפקידי המלכות. והמלך נועץ בהם בעניני מלכותו, ולפעמים השפעתם גדולה מאד ובכחם לכון את הנהגת הממלכה ולהדריך את המלך ואתם העם בדרכי הצדק או הרשע.<ref>לעניין היועץ והשפעתו השווה המעשה באחיתפל (ש"ב טז כג וכל הענין שם) והמעשה של יועצי רחבעם (מ"א יב ו-יד). ועי' גם לקמן ג ג. מי' ד ט; איוב יב יז; דה"א כו יד; שם כז לב-לג.</ref>
דעת מקרא: כבראשונה - בימי דוד שנאמר עליו ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו<ref>ש"ב ח טו.</ref>. שמה ישבו כסאות למשפט<ref>תהלים קכב, ה.</ref>. ויעציך כבתחלה - היועצים הנזכרים כאן הם מפקידי המלכות. והמלך נועץ בהם בעניני מלכותו, ולפעמים השפעתם גדולה מאד ובכחם לכון את הנהגת הממלכה ולהדריך את המלך ואתם העם בדרכי הצדק או הרשע.<ref>לעניין היועץ והשפעתו השווה המעשה באחיתפל (ש"ב טז כג וכל הענין שם) והמעשה של יועצי רחבעם (מ"א יב ו-יד). ועי' גם לקמן ג ג. מי' ד ט; איוב יב יז; דה"א כו יד; שם כז לב-לג.</ref>
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:
'''ציון''' - בעבור ה'''משפט תפדה''' מיד סנחריב<ref>הרי שפירש נבואה זו על סנחריב, ולא על ימות המשיח. דלא כרד"ק לעיל.</ref> (אבן עזרא): '''במשפט תפדה''' - ע"י שיהיו בה עושה משפט (רש"י): '''תפדה''' - מעונותיה (רש"י): '''תפדה''' - יפדו הם וישובו לה (רד"ק): '''ושביה''' - עושי תשובה שבתוכה (רש"י): '''ושביה''' - ישובו לה הגולים ממנה (רד"ק): '''במשפט, בצדקה''' - דע כי צדקה ומשפט הנרדפים בכתבי הקדש, תהיה הצדקה בין אדם למקום, והמשפט בין אדם לחברו, כמ"ש צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל<ref>דברים לג, כא.</ref> (מלבי"ם):
'''ציון''' - בעבור ה'''משפט תפדה''' מיד סנחריב<ref>הרי שפירש נבואה זו על סנחריב, ולא על ימות המשיח. דלא כרד"ק לעיל.</ref> (אבן עזרא):
'''ציון''' - חמינא דכנסת ישראל אקרי בשמא דציון (זוהר)<ref>זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת צו דף לה עמוד א. וראה עוד בזה ב[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/footnoteRef6a3008946 ד"ה ציון במשפט תשח"י ד"ה והענין.]</ref>:
'''במשפט תפדה''' - ע"י שיהיו בה עושה משפט (רש"י): '''תפדה''' - מעונותיה (רש"י): '''תפדה''' - יפדו הם וישובו לה (רד"ק): '''ושביה''' - עושי תשובה שבתוכה (רש"י): '''ושביה''' - ישובו לה הגולים ממנה (רד"ק): '''במשפט, בצדקה''' - דע כי צדקה ומשפט הנרדפים בכתבי הקדש, תהיה הצדקה בין אדם למקום, והמשפט בין אדם לחברו, כמ"ש צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל<ref>דברים לג, כא.</ref> (מלבי"ם):
* מנין אתם אומרים שבזכות הצדקה הגאולה באה ובית המקדש נבנה, שכן אומר ישעיהו ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (מדרש)<ref>מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א, וראה גם שבת קלט, א.</ref>. אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (רמב"ם)<ref>הלכות מתנות עניים, פרק י הלכה א.</ref>.
''ראה גם ד"ה ציון במשפט:'' [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3008946 תשח"י], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3080557 תשל"ה], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052557 תשל"ו], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052566 תשמ"א]. וש"נ.
* נראה שלדעת רש"י<ref>[[מגילה יז, ב]] ד"ה וכיון ע"פ דברי הגמרא שם.</ref> הפסוק '''ואסירה כל בדיליך''' מרמז על קיבוץ גלויות<ref>ראה לעיל ברש"ש.</ref>. הפסוק '''ואשיבה שופטיך כבראשונה''' כולל גם עשיית דין ברשעים (והמאורעות ההם נזכרו גם בפסוק הבא "ושבר פשעים וחטאים יחדיו ועזבי ה' יכלו"), וזה יגרום שיתרומם קרן הצדיקים. והפסוק '''ציון במשפט תפדה''' מדבר על התיישבות בירושלים שזה יקרה רק אחרי שייעשה דין ברשעים. ולכן סדרו את ברכות י"ח בהתאם לסדר הנ"ל: תקע בשופר כו' מקבץ נדחי עמו ישראל. השיבה שופטינו. ולמלשינים כו' וכל המינים וכל הזדים. על הצדיקים. ולירושלים עירך. ואח"כ נקבעה את צמח דוד עבדך, דכיון שנבנית ירושלים בא דוד, שנאמר<ref>הושע ג, ה.</ref> אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. עיי"ש.
* '''ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה''', שבכדי לפעול הגאולה בפועל הנה התחלת העבודה היא ע"י לימוד התורה שנקראת משפט, ונוסף לזה צריך להיות קיום המצוות שנקראים צדקה, והו"ע בירור הניצוצות, כמרז"ל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:
* ''לביאור פסוק זה ע"פ דא"ח ראה ד"ה ציון במשפט:'' [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3008946 תשח"י], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3080557 תשל"ה], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052557 תשל"ו], [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3052566 תשמ"א]. וש"נ.
* הקשה הגר"ח מאי שנא דנקט גבי פדיית ציון לשון משפט, ולגבי שביה נקט לשון צדקה? (ראה הערה)<ref>חידושי הגרי"ז החדשים סימן טו: והביאור הוא דהנה בלוה וערב כאשר מוחל המלוה ללוה את חובו, ממילא נתבטלה ערבותו של הערב ושניהם פטורים, אמנם יש חילוק בין הלוה לערב, כי הלוה קבל דבר מה, שהמלוה עשה עמו חסד בזה שמחל לו את חובו. אמנם הערב לא קבל שום דבר מן המלוה ואין זאת אלא דבר המתחייב ממחילת הלואתו, דכל שבטל חובו אין מקום לערבותו, אבל לא שייך לומר דהמלוה עשה חסד עם הערב. והנה בפרשת פקודי (לח כא) אלה פקודי המשכן משכן העדות, וברש"י כ' המשכן שני פעמים, רמז למשכן שנתמשכן בשני החורבנות על עונותיהם של ישראל ע"כ. ומבואר דחורבן ביהמ"ק הוא משכון שלקח הקדוש ברוך הוא מהכלל ישראל על חטאיהם, והיינו דהמקדש הוא "ערב" עבור ישראל. והנה כאשר הקדוש ברוך הוא ירחם על עמו ישראל וימחול להם על חטאיהם, שוב מתחייב מזה ממילא ביטול ערבותו של הבית המקדש, דכיון דנתבטל החוב ע"י כפרת עוונותיהם שוב לא שייך ערבות וממילא יבנה שוב בית המקדש, באופן דנמצא דמחילת חטאיהם של ישראל מחייבת בנין ביהמ"ק, וכמו דמחילת הלואתו מחייבת ביטול ערבותו של הערב. וזהו ביאור הכתוב, דגבי "שביה" כתב "בצדקה" דמחילה על חטאיהם של ישראל צריך להגיע מחמת צדקה מאתו יתברך, אמנם כאשר כבר מוחל הקדוש ברוך הוא על חטאיהם שוב מתחייב מזה בנין בית המקדש, ואין זה בגדר צדקה אלא דבר המתחייב. וע"כ כתב "ציון במשפט תפדה" דאינו צדקה אלא משפט, באופן דנמצא דהצדקה שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל יצמח מזה במשפט בנין בית המקדש במהרה בימינו או"א. הגר"ח. <br />חידושי הגרי"ז החדשים סימן טז: [ביאור אחר בזה:] על ציון נאמרה הבטחה כי תפדה, ושוב אין זה צדקה כיון שהובטח על כך, וזהו ציון במשפט תפדה. אבל מי יהיה מן השבים על זה לא הובטח, וזה יהיה בצדקה, וזהו שאמר ושביה בצדקה, הגר"ח.
</ref>
==פסוק כח==
==פסוק כח==
וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ:
וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ:
'''ושבר''' - ואז ישברו ויכלו הפושעים וחטאים יחדו, כמו שאמר בנבואת מלאכי, והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא (רד"ק): '''פושעים''' - מורדים והעובדים לעכו"ם (רש"י): '''וחטאים''' - אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין (רש"י): '''יכלו''' - בלי שארית (מצודת דוד):
'''ושבר''' - ואז ישברו ויכלו הפושעים וחטאים יחדו, כמו שאמר בנבואת מלאכי, והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא (רד"ק): '''פושעים''' - מורדים והעובדים לעכו"ם (רש"י): '''וחטאים''' - אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין (רש"י): '''יכלו''' - בלי שארית (מצודת דוד): '''ושבר פושעים''' - היינו זדים, כדאמר<ref>יומא לו, ב.</ref> פשעים אלו המרדין<ref>רש"י מגילה יז, ב ד"ה כלו המינים.</ref> - פירוש, שמתכוין להכעיס<ref>(רש"י תהלים יט, יד. ובשמות לד, ז, ד"ה עון ופשע).</ref>. '''עוזבי ה' '''- אלו המינים.<ref>רש"י מגילה יז, ב.</ref>. תלמידי ישו הנוצרי (רש"י)<ref>שם ד"ה כלו המינים.</ref>:
הנה ידענו כי כל עון אשמה אשר יעשה האדם יברא משחית לחבל, והוא המשבר ומדכא אותו בכל מיני ייסורין בעה"ז ובגהינם אחרי מותו, כד"א ותמוגנו ביד עונינו<ref>ישעיהו סד, ו.</ref>, וכמאמרנו על פסוק תיסרך רעתך<ref>ירמיהו ב, יט.</ref>, והנה בשוב החוטא מאשר חטא על הנפש, הכח הטמא ההוא אשר ברא כלה ונמחק עד תומו. ונבא אל הענין, אמר אחר שציון הם בני ציון תופשי התורה יעסקו במשפט שהיא תשובתם וגם שביה הם העושקים וגונבים בעזרת השרים השופטים שהם חברי גנבים, אז ע"י כן '''ושבר פושעים''' הוא המשחית של הפושעים אשר עשו בהיותם סוררים כו', אשר הוא השובר אותם וכן שבר '''החטאים''' בעזרת השרים שעל כן יתייחסו לשוגגין שני שברים אלו עם '''עוזבי ה'''' הם הבלתי שבים משתי הכתות, ב', משחיתי השבים וגופי העוזבים את ה' '''יכלו יחדו''', המשחיתים ע"י תשובה ועוזבי ה' בעונם (אלשיך):
* אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי: מאי דכתיב '''ועוזבי ה' יכלו''', זה המניח ספר תורה ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא (ברכות ח, א). אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר דמי (שו"ע או"ח סי' קמו, א).
* הנה ידענו כי כל עון אשמה אשר יעשה האדם יברא משחית לחבל, והוא המשבר ומדכא אותו בכל מיני ייסורין בעה"ז ובגהינם אחרי מותו, כד"א ותמוגנו ביד עונינו<ref>ישעיהו סד, ו.</ref>, וכמאמרנו על פסוק תיסרך רעתך<ref>ירמיהו ב, יט.</ref>, והנה בשוב החוטא מאשר חטא על הנפש, הכח הטמא ההוא אשר ברא כלה ונמחק עד תומו. ונבא אל הענין, אמר אחר שציון הם בני ציון תופשי התורה יעסקו במשפט שהיא תשובתם וגם שביה הם העושקים וגונבים בעזרת השרים השופטים שהם חברי גנבים, אז ע"י כן '''ושבר פושעים''' הוא המשחית של הפושעים אשר עשו בהיותם סוררים כו', אשר הוא השובר אותם וכן שבר '''החטאים''' בעזרת השרים שעל כן יתייחסו לשוגגין שני שברים אלו עם '''עוזבי ה'''' הם הבלתי שבים משתי הכתות, ב', משחיתי השבים וגופי העוזבים את ה' '''יכלו יחדו''', המשחיתים ע"י תשובה ועוזבי ה' בעונם (אלשיך):
כאשר ישנו הענין דמשפט וצדקה הנה עז"נ<ref>תהלים קיט, קכא.</ref> עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי, ואמרו רז"ל<ref>ראה שמו"ר פ"ל, כח. פרש"י שופטים כ, א.</ref> שע"י עשיית משפט וצדק נעשית ההצלה משונאיהם של ישראל. וזהו שלאחרי ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה ממשיך בכתוב '''ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי הוי' יכלו''', היינו, שע"י המשפט וצדקה מכלים את שונאיהם של ישראל. ועי"ז נעשה גם פדיון נה"א, שהו"ע ההתגלות מן ההעלם, וכן ההשבה בנה"ב, שישוב מהשבי', ויתגלה בו האמת שתכלית בריאתו הוא בשביל להשלים הכוונה, ועי"ז יהי' גם גילוי אלקות בעולם, שידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו<ref>נוסח תפלת ראש השנה.</ref> (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:
* כאשר ישנו הענין דמשפט וצדקה הנה עז"נ<ref>תהלים קיט, קכא.</ref> עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי, ואמרו רז"ל<ref>ראה שמו"ר פ"ל, כח. פרש"י שופטים כ, א.</ref> שע"י עשיית משפט וצדק נעשית ההצלה משונאיהם של ישראל. וזהו שלאחרי ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה ממשיך בכתוב '''ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי הוי' יכלו''', היינו, שע"י המשפט וצדקה מכלים את שונאיהם של ישראל. ועי"ז נעשה גם פדיון נה"א, שהו"ע ההתגלות מן ההעלם, וכן ההשבה בנה"ב, שישוב מהשבי', ויתגלה בו האמת שתכלית בריאתו הוא בשביל להשלים הכוונה, ועי"ז יהי' גם גילוי אלקות בעולם, שידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו<ref>נוסח תפלת ראש השנה.</ref> (כ"ק אדמו"ר)<ref>ד"ה ציון במשפט תפדה תשח"י ד"ה וזהו.</ref>:
==פסוק כט==
==פסוק כט==
''אלה הג' פסוקים עד סוף הפרשה אינם לימות המשיח'', כי מימי חרבן בית ראשון ואילך לא היו עובדים עכו"ם בישראל בגנות ותחת כל עץ רענן כמו שהיו ואין זכרון אלים וגנות אלא לאותם דורות שהיו בבית ראשון, לפי שזכרו כליון הרשעים כלם בין מעובדי עכו"ם בין משאר עבירות, וזה יהיה בימות המשיח אמר כי כליון עכו"ם תהיה טרם זה וזהו בחרבן בית ראשון שיכלו עובדי עבודת עכו"ם בישראל שהיו בוחרים הגנות והאילים לאשירה ואז בחרבן הבית יבשו כי יראו כי לא יועילו להם האשרים ולא יצילום מיד האויב המחריב אותם והמגלה אותם אז יבשו ויחפרו וידעו כי שקר היה נסכם ועבודתם לעכו"ם, לפיכך לא היה בבית שני עובדי עכו"ם כלל בישראל, ואילים כמו אילנים, וכן הנחמים באלים אילי הצדק, ותרגם יונתן ארי תתבהתון מאילני טעותא דחמדתון, והפסוק כפול בענין במלות שונות כמנהג (רד"ק):
''אלה הג' פסוקים עד סוף הפרשה אינם לימות המשיח'', כי מימי חרבן בית ראשון ואילך לא היו עובדים עכו"ם בישראל בגנות ותחת כל עץ רענן כמו שהיו ואין זכרון אלים וגנות אלא לאותם דורות שהיו בבית ראשון, לפי שזכרו כליון הרשעים כלם בין מעובדי עכו"ם בין משאר עבירות, וזה יהיה בימות המשיח אמר כי כליון עכו"ם תהיה טרם זה וזהו בחרבן בית ראשון שיכלו עובדי עבודת עכו"ם בישראל שהיו בוחרים הגנות והאילים לאשירה ואז בחרבן הבית יבשו כי יראו כי לא יועילו להם האשרים ולא יצילום מיד האויב המחריב אותם והמגלה אותם אז יבשו ויחפרו וידעו כי שקר היה נסכם ועבודתם לעכו"ם, לפיכך לא היה בבית שני עובדי עכו"ם כלל בישראל, ואילים כמו אילנים, וכן הנחמים באלים אילי הצדק, ותרגם יונתן ארי תתבהתון מאילני טעותא דחמדתון, והפסוק כפול בענין במלות שונות כמנהג (רד"ק):
כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם:
כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם:
'''מאילים''' - לשון אלה מין אילן שקורין אולמ"א בלע"ז (רש"י): '''אשר חמדתם''' - לעבוד תחתיהם עבוד' כוכבים כענין שנאמר תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה <ref>הושע ד, יג.</ref> (רש"י):
'''מאילים''' - לשון אלה מין אילן שקורין אולמ"א בלע"ז (רש"י): '''אשר חמדתם''' - לעבוד תחתיהם עבוד' כוכבים כענין שנאמר תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה <ref>הושע ד, יג.</ref> (רש"י):
'''מהגנות''' - שם היו עובדים כוכבים כמה דאת אמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות <ref>ישעיהו סו, יז.</ref> (מצודת דוד):
'''מהגנות''' - שם היו עובדים כוכבים כמה דאת אמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות <ref>ישעיהו סו, יז.</ref> (מצודת דוד):
ושמא תאמרו איך ע"י עשות משפט שהיא מצוה מעשית יתקנו הדיינים עותתם אשר שפטו שקר, איך יכופר עון העוות במשפט העתיד, וכן בצדקת השבים מעושקם איך ימחה עונם, לזה אמר '''כי יבושו''' כו' שהוא במה שידענו מרז"ל, כי אין תשובה גדולה כהתבייש החוטא מאשר חטא כמאמרם ז"ל כי למה זכה שאול שהמית נוב עיר הכהנים להיות במחיצת שמואל הנביא, מפני שנתבייש שאמר ולא ענני גם בחלומות גם בנביאים כו' ולא אמר גם באורים ותומים, מפני שבוש להזכיר אורים ותומים על שהרג הכהנים נושאי אפוד בד ואורים ותומים (אלשיך):
* ושמא תאמרו איך ע"י עשות משפט שהיא מצוה מעשית יתקנו הדיינים עותתם אשר שפטו שקר, איך יכופר עון העוות במשפט העתיד, וכן בצדקת השבים מעושקם איך ימחה עונם, לזה אמר '''כי יבושו''' כו' שהוא במה שידענו מרז"ל, כי אין תשובה גדולה כהתבייש החוטא מאשר חטא כמאמרם ז"ל כי למה זכה שאול שהמית נוב עיר הכהנים להיות במחיצת שמואל הנביא, מפני שנתבייש שאמר ולא ענני גם בחלומות גם בנביאים כו' ולא אמר גם באורים ותומים, מפני שבוש להזכיר אורים ותומים על שהרג הכהנים נושאי אפוד בד ואורים ותומים (אלשיך):
==פסוק ל==
==פסוק ל==
כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ:
כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ:
'''כי תהיו''' - יאמר אתם המרתם אותי באלים ותהיו כאלה נובלת, אתם בחרתם גנות ותהיו כגנה אשר אין מים לה (רד"ק): (ל) נבלת - ענין כמישה כמו נבל ציץ<ref>ישעיהו מ, ז.</ref> (מצודת ציון): עלה - העלין שלה (מצודת ציון):
'''כי תהיו''' - יאמר אתם המרתם אותי באלים ותהיו כאלה נובלת, אתם בחרתם גנות ותהיו כגנה אשר אין מים לה (רד"ק): (ל) נבלת - ענין כמישה כמו נבל ציץ<ref>ישעיהו מ, ז.</ref> (מצודת ציון): עלה - העלין שלה (מצודת ציון):
==פסוק לא==
==פסוק לא==
וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה:
וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה:
'''החסון''' - התוקף שהיו אונסין את העניים וגוזלין אותן ומתחסנין בממון כמו שאמר למעלה וחברי גנבים יהיה אותו ממון '''לנעורת''' שמנערין מן הפשתן שהוא קל ונוח לישרף (רש"י): '''ופעלו''' - והעושה אותו תוקף יהיה '''לניצוץ''' אש '''ובערו''' זה בזה (רש"י): '''ואין מכבה''' - ת"י ולא יהא עליהון חייס (רש"י):
'''החסון''' - התוקף שהיו אונסין את העניים וגוזלין אותן ומתחסנין בממון כמו שאמר למעלה וחברי גנבים יהיה אותו ממון '''לנעורת''' שמנערין מן הפשתן שהוא קל ונוח לישרף (רש"י): '''ופעלו''' - והעושה אותו תוקף יהיה '''לניצוץ''' אש '''ובערו''' זה בזה (רש"י): '''ואין מכבה''' - ת"י ולא יהא עליהון חייס (רש"י):