שינויים

ע"י שאשיב '''שפטיך כבראשנה''', '''יקרא לך עיר הצדק''' בין אדם לחבירו. וע"י שאשיב '''יועציך כבתחלה''', יקרא לך '''קריה נאמנה''' בדברים שבין אדם למקום (מלבי"ם)<ref>ראה עוד בביאור המילות שם.</ref>:

ע"י שאשיב '''שפטיך כבראשנה''', '''יקרא לך עיר הצדק''' בין אדם לחבירו. וע"י שאשיב '''יועציך כבתחלה''', יקרא לך '''קריה נאמנה''' בדברים שבין אדם למקום (מלבי"ם)<ref>ראה עוד בביאור המילות שם.</ref>:

בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>. י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.

* בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>. י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.

צ"ב: (א) בציווי בתורה נאמר שופטים ושומרים תתן לך, משא"כ בלשון היעוד נאמר רק ואשיבה שפטיך ולא מוזכר שוטרים, ולאידך נוסף הלשון וענין ויועציך. (ב) מה הם שני הענינים דשופטיך ויועציך. (ג) מדוע נאמר בשופטיך הלשון "כבראשונה" וביועציך "כבתחלה". (ד) הדיוק שופטיך ויועציך בלשון נוכח לא כבפרשתנו שופטים ושוטרים סתם אע"פ שאח"כ כתוב תתן ''לך''. לביאור ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א<ref>תורת מנחם תנש"א ח"ד עמ' 190. לסיכום הדברים, ראה ס' הנה ימים באים עמ' 366.</ref>.

* צ"ב: (א) בציווי בתורה נאמר שופטים ושומרים תתן לך, משא"כ בלשון היעוד נאמר רק ואשיבה שפטיך ולא מוזכר שוטרים, ולאידך נוסף הלשון וענין ויועציך. (ב) מה הם שני הענינים דשופטיך ויועציך. (ג) מדוע נאמר בשופטיך הלשון "כבראשונה" וביועציך "כבתחלה". (ד) הדיוק שופטיך ויועציך בלשון נוכח לא כבפרשתנו שופטים ושוטרים סתם אע"פ שאח"כ כתוב תתן ''לך''. לביאור ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א<ref>תורת מנחם תנש"א ח"ד עמ' 190. לסיכום הדברים, ראה ס' הנה ימים באים עמ' 366.</ref>.

צ"ב, כשמדובר אודות הגאולה העתידה ביאת המשיח בנין ביהמ"ק גילוי אלקות וכו' מה נוגע כל כך להדגיש הענין דהשבת השופטים ואשיבה שופטיך כבראשונה גו' בערך לענינים הכי נפלאים שיהיו בגאולה העתידה? וי"ל דבכדי לקבל את הענינים הנפלאים שיהיו בגאולה העתידה באופן המתאים יש צורך להסיר את הדברים המונעים לא רק בנוגע לענינים גשמיים אלא גם ובעיקר בנוגע לענינים רוחניים כמו מנוחת הנפש כו', ומכיון שאחד הענינים המפריעים ומבלבלים למנוחת הנפש הוא ספיקות בלימוד התורה, לכן מודגש ביותר הצורך בהיעוד דאשיבה שופטיך כבראשונה ב"ר הגדול שיפתרו כל הספיקות שאז תהי' מנוחת הנפש בשלימותה, ויוכלו לקבל ולקלוט כל הענינים הכי נפלאים שבגאולה העתידה (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ מקץ תשמ"ח, אות כ"ז. תורת מנחם ח"ב עמ' 143.</ref>.

* צ"ב, כשמדובר אודות הגאולה העתידה ביאת המשיח בנין ביהמ"ק גילוי אלקות וכו' מה נוגע כל כך להדגיש הענין דהשבת השופטים ואשיבה שופטיך כבראשונה גו' בערך לענינים הכי נפלאים שיהיו בגאולה העתידה? וי"ל דבכדי לקבל את הענינים הנפלאים שיהיו בגאולה העתידה באופן המתאים יש צורך להסיר את הדברים המונעים לא רק בנוגע לענינים גשמיים אלא גם ובעיקר בנוגע לענינים רוחניים כמו מנוחת הנפש כו', ומכיון שאחד הענינים המפריעים ומבלבלים למנוחת הנפש הוא ספיקות בלימוד התורה, לכן מודגש ביותר הצורך בהיעוד דאשיבה שופטיך כבראשונה ב"ר הגדול שיפתרו כל הספיקות שאז תהי' מנוחת הנפש בשלימותה, ויוכלו לקבל ולקלוט כל הענינים הכי נפלאים שבגאולה העתידה (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ מקץ תשמ"ח, אות כ"ז. תורת מנחם ח"ב עמ' 143.</ref>.

ההכנה לזה ע"י דשופטיך ויועציך בעבודת האדם, ובהדגשה שופטיך ויועציך דייקא היינו השופטים והיועצים האמיתיים שמעונינים בטוסתו של האדם יצר הטוב. משא"כ היצר הרע שמשפטו ועצתו אינה לטובתו של האדם אלא לטובתו של היצר שצריך למלא את שליחותו לפתות את האדם כמשל בן המלך והזונה כו' ובמילא אינו שופט ויועץ אמיתי שאינו משוחד משיקולים אישיים (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ ויגש תשמ"ח בסופו. תורת מנחם ח"ב עמ' 186.</ref>.

* ההכנה לזה ע"י דשופטיך ויועציך בעבודת האדם, ובהדגשה שופטיך ויועציך דייקא היינו השופטים והיועצים האמיתיים שמעונינים בטוסתו של האדם יצר הטוב. משא"כ היצר הרע שמשפטו ועצתו אינה לטובתו של האדם אלא לטובתו של היצר שצריך למלא את שליחותו לפתות את האדם כמשל בן המלך והזונה כו' ובמילא אינו שופט ויועץ אמיתי שאינו משוחד משיקולים אישיים (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ ויגש תשמ"ח בסופו. תורת מנחם ח"ב עמ' 186.</ref>.

דעת מקרא: כבראשונה - בימי דוד שנאמר עליו ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו<ref>ש"ב ח טו.</ref>. שמה ישבו כסאות למשפט<ref>תהלים קכב, ה.</ref>. ויעציך כבתחלה - היועצים הנזכרים כאן הם מפקידי המלכות. והמלך נועץ בהם בעניני מלכותו, ולפעמים השפעתם גדולה מאד ובכחם לכון את הנהגת הממלכה ולהדריך את המלך ואתם העם בדרכי הצדק או הרשע.<ref>לעניין היועץ והשפעתו השווה המעשה באחיתפל (ש"ב טז כג וכל הענין שם) והמעשה של יועצי רחבעם (מ"א יב ו-יד). ועי' גם לקמן ג ג. מי' ד ט; איוב יב יז; דה"א כו יד; שם כז לב-לג.</ref>

דעת מקרא: כבראשונה - בימי דוד שנאמר עליו ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו<ref>ש"ב ח טו.</ref>. שמה ישבו כסאות למשפט<ref>תהלים קכב, ה.</ref>. ויעציך כבתחלה - היועצים הנזכרים כאן הם מפקידי המלכות. והמלך נועץ בהם בעניני מלכותו, ולפעמים השפעתם גדולה מאד ובכחם לכון את הנהגת הממלכה ולהדריך את המלך ואתם העם בדרכי הצדק או הרשע.<ref>לעניין היועץ והשפעתו השווה המעשה באחיתפל (ש"ב טז כג וכל הענין שם) והמעשה של יועצי רחבעם (מ"א יב ו-יד). ועי' גם לקמן ג ג. מי' ד ט; איוב יב יז; דה"א כו יד; שם כז לב-לג.</ref>