שינויים

בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>.  

בטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקין למקדש (רמב"ם)<ref>הל' סנהדרין פי"ד הי"ב. וראה בהל' סהדרין פ"ד הי"א שחידוש הסמיכה לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה" יכול להעשות ע"י פעולתם של ישראל עצמם אפילו לפני ביאת משיח ובנין ביהמ"ק (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 561)</ref>.  

לכאורה צריך להבין, כשמדובר אודות הגאולה העתידה ביאת המשיח בנין ביהמ"ק גילוי אלקות וכו' מה נוגע כל כך להדגיש הענין דהשבת השופטים ואשיבה שופטיך כבראשונה גו" בערך לענינים הכי נפלאים שיהיו בגאולה העתידה? וי"ל דבכדי לקבל את הענינים הנפלאים שיהיו בגאולה העתידה באופן המתאים יש צורך להסיר את הדברים המונעים לא רק בנוגע לענינים גשמיים אלא גם ובעיקר בנוגע לענינים רוחניים כמו מנוחת הנפש כו', ומכיון שא' הענינים המפריעים ומבלבלים למנוחת הנפש הוא ספיקות בלימוד התורה לכן מודגש ביותר הצורך בהיעוד דאשיבה שופטיך כבראשונה ב"ר הגדול שיפתרו כל הספיקות שאז תהי' מנוחת הנפש בשלימותה, ויוכלו לקבל ולקלוט כל הענינים הכי נפלאים שבגאולה העתידה (כ"ק אדמו"ר<ref>ש"פ מקץ תשמ"ח, אות כ"ז. תורת מנחם ח"ב עמ' 143.</ref>).

לכאורה צריך להבין, כשמדובר אודות הגאולה העתידה ביאת המשיח בנין ביהמ"ק גילוי אלקות וכו' מה נוגע כל כך להדגיש הענין דהשבת השופטים ואשיבה שופטיך כבראשונה גו" בערך לענינים הכי נפלאים שיהיו בגאולה העתידה? וי"ל דבכדי לקבל את הענינים הנפלאים שיהיו בגאולה העתידה באופן המתאים יש צורך להסיר את הדברים המונעים לא רק בנוגע לענינים גשמיים אלא גם ובעיקר בנוגע לענינים רוחניים כמו מנוחת הנפש כו', ומכיון שא' הענינים המפריעים ומבלבלים למנוחת הנפש הוא ספיקות בלימוד התורה לכן מודגש ביותר הצורך בהיעוד דאשיבה שופטיך כבראשונה ב"ר הגדול שיפתרו כל הספיקות שאז תהי' מנוחת הנפש בשלימותה, ויוכלו לקבל ולקלוט כל הענינים הכי נפלאים שבגאולה העתידה (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ מקץ תשמ"ח, אות כ"ז. תורת מנחם ח"ב עמ' 143.</ref>.

וההכנה לזה הענין דשופטיך ויועציך בעבודת האדם ובהדגשה שופטיך ויועציך דייקא היינו השופטים והיועצים האמיתיים שמעונינים בטוסתו של האדם יצר הטוב משא"כ היצר הרע שמשפטו ועצתו אינה לטובתו של האדם אלא לטובתו של היצר שצריך למלא את שליחותו לפתות את האדם כמשל בן המלך והזונה כו' ובמילא אינו שופט ויועץ אמיתי שאינו משוחד משיקולים אישיים (כ"ק אדמו"ר<ref>ש"פ ויגש תשמ"ח בסופו. תורת מנחם ח"ב עמ' 186.</ref>).

וההכנה לזה הענין דשופטיך ויועציך בעבודת האדם ובהדגשה שופטיך ויועציך דייקא היינו השופטים והיועצים האמיתיים שמעונינים בטוסתו של האדם יצר הטוב משא"כ היצר הרע שמשפטו ועצתו אינה לטובתו של האדם אלא לטובתו של היצר שצריך למלא את שליחותו לפתות את האדם כמשל בן המלך והזונה כו' ובמילא אינו שופט ויועץ אמיתי שאינו משוחד משיקולים אישיים (כ"ק אדמו"ר)<ref>ש"פ ויגש תשמ"ח בסופו. תורת מנחם ח"ב עמ' 186.</ref>.

י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.

י"ל דפעולתם הראשונה של הסנהדרין תהיה קידוש החודש, "כימי צאתך מארץ מצרים", שההתחלה היתה בהענין ד"כזה ראה וקדש" (כ"ק אדמו"ר)<ref>תורת מנחם תשמ"ח ח"ב עמ' 557.</ref>.