ישעיהו פרק א

פסוק כד

לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי:

האדון - שהכל שלו ובידו מאין מוחה (מצודת דוד). אביר - ענין חוזק כמו מידי אביר יעקב (מצודת ציון). הוי - ל' הזמנה והכרזה ודומה לו הוי ונוסו מארץ צפון וידעו הכל כי אֶנָּחֵם מצרי שהכעיסוני במעשיהם (רש"י). הוי - כמו אוי להם בעשותי כך (אבן עזרא). מצרי - הם פועלי האון בפועל עושקי יתום ואלמנה (אלשיך). מאויבי - הם הדיינים הנקראים אויבים, שהם בשב ואל תעשה מאבדים דין יתום ואלמנה שיתום לא ישפוטו (אלשיך).

פסוק כה

וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:

ואשיבה ידי עליך - מכה אחר מכה עד כלות הפושעים (רש"י). כבור - ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהלים כ"ד) על שם שהוא מנקה הבגד מכתמיו סיגיך האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעים שהם הסיג (רש"י). כל בדיליך - בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז (רש"י).

פסוק כו

וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: ואשיבה שופטיך כבראשונה - כמו שאמר מלאתי משפט, וזה יהיה בימות המשיח שיכלו הרשעים כלם, ושארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב (רד"ק).

פסוק כז

צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:

פסוק כח

וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ:

פסוק כט

כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם:

פסוק ל

כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ:

פסוק לא

וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה: ס