שינויים

'''(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: (כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים: (כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:'''  

'''(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: (כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים: (כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:'''  

'''את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני''' - רבי יהודה אומר '''ערבייא שלמייא<ref>הקדים ערבייא לשלמייא ומשמע דערבייא היינו קיני, ושלמייא היינו קניזי, וכן הוא בבראשית רבה. אמנם בירושלמי קידושין הגירסא היא שלמאה, שבייה (צ"ל ערבייה - ר"מ א"ש עמ' 41 - שמן ער נעשה ש ומן ב נעשה כ) נבטייה, היינו ששלמייא הוא הקיני. וכן מפורש במדרש שכל טוב (לך לך פט"ו סי' יט). וכן הוא באונקלוס, ותרגום יותנן. ולאידך בבבלי (ב"ב נו, א) הגירסא היא נפתוחא, ערבאה, ושלמאה.</ref> נבטייא'''<ref>ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית ע' ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי שמעון אומר '''אסיא ואספמיא ודמשק'''<ref>ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית שם).</ref>. רבי אליעזר בן יעקב אומר '''אסייא וקרתיגני ותורקי'''<ref>ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית שם).</ref>. רבי אומר '''אדום ומואב וראשית בני עמון'''. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו<ref>פי' מהרז"ו, "כי עתה גם הם גלו ואינם במקומם [כמבואר בברכות כח, א - העורך] אלא לימות המשיח יחזרו למקומם וירשו אותם ישראל". ע"כ. וביפה תואר פירש שהכוונה בזה הוא ש''ארצותיהם'' ישובו לישראל. ע"כ. וע"פ מש"כ היפה תואר בד"ה קנז יומתק שהכוונה היא שארצות קיני קניזי וקדמוני שירשוה אדום מואב ועמון יחזרו ''מהם'' ויהיו לישראל (העורך).</ref> ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד).

 

רבי יהודה אומר '''ערבייא שלמייא<ref>הקדים ערבייא לשלמייא ומשמע דערבייא היינו קיני, ושלמייא היינו קניזי, וכן הוא בבראשית רבה. אמנם בירושלמי קידושין הגירסא היא שלמאה, שבייה (צ"ל ערבייה - ר"מ א"ש עמ' 41 - שמן ער נעשה ש ומן ב נעשה כ) נבטייה, היינו ששלמייא הוא הקיני. וכן מפורש במדרש שכל טוב (לך לך פט"ו סי' יט). וכן הוא באונקלוס, ותרגום יותנן. ולאידך בבבלי (ב"ב נו, א) הגירסא היא נפתוחא, ערבאה, ושלמאה.</ref> נבטייא'''<ref>ירושלמי שביעית פ"ו ה"א, וכ"ה בירושלמי קדושין פ"א ה"ח בשינוי קצת בשמות המקומות. בבלי ב"ב נו א הגירסא ר' מאיר, ובמקום נבטייא נפחותא, ובבראשית רבה פמ"ד: רבי אומר. ועי' ר"מ איש שלום ב"ירושלים" לונץ תרמ"ז שהעיקר כגי' הירושלמי שביעית (הערה 217 באנצי' תלמודית שם).</ref>. רבי שמעון אומר '''אסיא ואספמיא ודמשק'''<ref>ירושלמי שביעית שם. בקדושין שם: דרמשק, ובבלי ב"ב שם: ערדיסקוס, ובב"ר שם: דרמסקוס. ועי' ר"מ א"ש ב"ירושלים" שם שהעיקר כגירסת הבראשית רבה (הערה 218 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אליעזר בן יעקב אומר '''אסייא וקרתיגני ותורקי'''<ref>ירושלמי שביעית שם וכן הוא בכל המקורות הנ"ל, מלבד בבבלי ב"ב שלא הובאה דעה זו כלל. לפי ר"מ א"ש שם ערבייא כו' הן בדרום א"י, ואסיא אספמיא כו' בצפון א"י, ואסיא קרתינגי כו' הן מדינות רחוקות מא"י (הערה 219 באנצי' תלמודית, ארץ ישראל פ"ו).</ref>. רבי אומר '''אדום ומואב וראשית בני עמון'''. (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א). הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז, אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ובמואב כתיב אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו<ref>פי' מהרז"ו, "כי עתה גם הם גלו ואינם במקומם [כמבואר בברכות כח, א - העורך] אלא לימות המשיח יחזרו למקומם וירשו אותם ישראל". ע"כ. וביפה תואר פירש שהכוונה בזה הוא ש''ארצותיהם'' ישובו לישראל. ע"כ. וע"פ מש"כ היפה תואר בד"ה קנז יומתק שהכוונה היא שארצות קיני קניזי וקדמוני שירשוה אדום מואב ועמון יחזרו ''מהם'' ויהיו לישראל (העורך).</ref> ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך (בראשית רבה פמ"ד).

את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר<ref>ישעיה יא, יד.</ref> אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י):  

את הקיני - עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר<ref>ישעיה יא, יד.</ref> אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (רש"י):  

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל. וכתב הר"מ איש-שלום<ref>עמ' 44.</ref> דנקט מקרא דדניאל לומר שמקרא זה מרמז שעתידים הם לחזור לישראל, שאל"כ למה לו להזכיר ואלה ימלטו מידי אדום וגו' כיון שעיקר החזיון על ישראל נאמר ומאי נפקא לן מינה שאלה ימלטו מידו אלא לפי שאף הם בכלל ארצם של ישראל. ע"כ.

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל. וכתב הר"מ איש-שלום<ref>עמ' 44.</ref> דנקט מקרא דדניאל לומר שמקרא זה מרמז שעתידים הם לחזור לישראל, שאל"כ למה לו להזכיר ואלה ימלטו מידי אדום וגו' כיון שעיקר החזיון על ישראל נאמר ומאי נפקא לן מינה שאלה ימלטו מידו אלא לפי שאף הם בכלל ארצם של ישראל. ע"כ.

* צ"ב מהי טעם המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. ובמהרז"ו ביאר כוונת המדרש בהבאת הפסוקים, אדום שנאמר כו' ובמואב כתיב כו' ד"מדהוצרך לומר טעם למה אינו נותן להם את ארץ שעיר וכן אמר טעם למה אינו נותן להם ארץ מואב וארץ בני עמון, אלא שהם ג' אומות קיני וקנזכי והקדמוני שהבטיח להם."  ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". אך ביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך.<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף". ותמצית דבריו, דלולי דברי חז"ל היה אפשר לומר (א) דנתקיים מאמר ה' לזרעך נתתי ע"י שזכו בהם עמון, מואב ואדום, דעשו הוא מזרע אברהם, ולוט עשאו כבנו יעו"ש. (ב) לגבי שיטת רבי, הרי אף אם מצינו שאדום מואב ועמון יינתנו לבנ"י, הרי יתכן שקני קניזי וקדמוני הם ארצות אחרות שגם הם יינתנו?</ref> והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאולי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עולי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ<ref>ולהעיר מדברי הפסיקתא לקמן ב"מקורות נוספים".</ref>.   

* צ"ב מהי טעם המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. ובמהרז"ו ביאר כוונת המדרש בהבאת הפסוקים, אדום שנאמר כו' ובמואב כתיב כו' ד"מדהוצרך לומר טעם למה אינו נותן להם את ארץ שעיר וכן אמר טעם למה אינו נותן להם ארץ מואב וארץ בני עמון, אלא שהם ג' אומות קיני וקנזכי והקדמוני שהבטיח להם."  ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". אך ביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך.<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף". ותמצית דבריו, דלולי דברי חז"ל היה אפשר לומר (א) דנתקיים מאמר ה' לזרעך נתתי ע"י שזכו בהם עמון, מואב ואדום, דעשו הוא מזרע אברהם, ולוט עשאו כבנו יעו"ש. (ב) לגבי שיטת רבי, הרי אף אם מצינו שאדום מואב ועמון יינתנו לבנ"י, הרי יתכן שקני קניזי וקדמוני הם ארצות אחרות שגם הם יינתנו?</ref> והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאולי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עולי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ<ref>ולהעיר מדברי הפסיקתא לקמן ב"מקורות נוספים".</ref>.   

[[קובץ:3lands.jpg|ממוסגר|מרכז|זיהוי המקומות - דעת ר' יהודה צבוע בירוק. דעת ר' שמעון בכחול. דעת ר' אליעזר בן יעקב באדום. ודעת רבי בוָרוד.]]

[[קובץ:3lands.jpg|ממוסגר|מרכז|זיהוי המקומות - דעת ר' יהודה צבוע בירוק. דעת ר' שמעון בכחול. דעת ר' אליעזר בן יעקב באדום. ודעת רבי בוָרוד.]]

המפה נערכה ע"פ מפה שהכין יהודה אליצור ([http://torashageula.org/images/8/80/3lands-map-elittzur.jpg להורדת מפה המקורית]) במאסף לעניני חינוך והוראה ח"ה עמ' 206, ופי' [http://torashageula.org/books/midrash-ta-lech-15.pdf מנחת יהודה לבראשית רבה]. (ודעת מאיר איש-שלום, 'אסיה' המוזכרת בדברי רבי שמעון הוא מצפון לארץ ישראל באיזור אספמיה ודמשק<ref name="asia-alt">ירושלים (לונץ), ב עמ' 104, "היה נחלק כל המחוז הצפוני של ארץ ישראל לשלשה שמות ... דמשק הוא הארץ היותר דרומית בסוריא, ואספמיה הוא נמשך למערבה עד לחוץ היום, ואסיא היא לצפון דמשק מקיף את אספמיא ממזרחה ונמשך כלפי צפון אספמיה, ואולי על שם עיר איסוס היו קוראין כל המחוז אסיא. ועמוד 43 שם הדגיש "יראה שאין אסיא דראב"י כאסיא דר' שמעון עיי"ש.</ref>). וראה גם המפות שבסוף אנצי' תלמודית כרך ב'. למה של עמון מואב ואדום ראה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9F#/media/File:Levant_830-HE.svg כאן].

המפה נערכה ע"י מערכת 'תורת הגאולה' ע"פ מפה שהכין יהודה אליצור ([http://torashageula.org/images/8/80/3lands-map-elittzur.jpg להורדת מפה המקורית]) במאסף לעניני חינוך והוראה ח"ה עמ' 206, ופי' [http://torashageula.org/books/midrash-ta-lech-15.pdf מנחת יהודה לבראשית רבה]. (ודעת מאיר איש-שלום, 'אסיה' המוזכרת בדברי רבי שמעון הוא מצפון לארץ ישראל באיזור אספמיה ודמשק<ref name="asia-alt">ירושלים (לונץ), ב עמ' 104, "היה נחלק כל המחוז הצפוני של ארץ ישראל לשלשה שמות ... דמשק הוא הארץ היותר דרומית בסוריא, ואספמיה הוא נמשך למערבה עד לחוץ היום, ואסיא היא לצפון דמשק מקיף את אספמיא ממזרחה ונמשך כלפי צפון אספמיה, ואולי על שם עיר איסוס היו קוראין כל המחוז אסיא. ועמוד 43 שם הדגיש "יראה שאין אסיא דראב"י כאסיא דר' שמעון עיי"ש.</ref>). וראה גם המפות שבסוף אנצי' תלמודית כרך ב'. למפה מפורטת של עמון מואב ואדום ראה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9F#/media/File:Levant_830-HE.svg כאן].

==בביאור דעת ר' אליעזר בן יעקב==

==בביאור דעת ר' אליעזר בן יעקב==

* תורה שלמה ([http://torashageula.org/books/torah-shleima-lech-15.pdf לחץ להורדה]).

* תורה שלמה ([http://torashageula.org/books/torah-shleima-lech-15.pdf לחץ להורדה]).

* אוסף מפרשים על פסוקים אלו ראה ילקוט משיח וגאולה ([http://torashageula.org/books/yalkut-lech-15.pdf לחץ להורדה]), וש"נ. וראה ביאור נוסף מהצמח צדק בספר הליקוטים, ע' ארץ ישראל אות ו'. וראה גם שיחת ש"פ לך לך תשנ"ב.

* לאוסף מפרשים על פסוקים אלו ראה ילקוט משיח וגאולה ([http://torashageula.org/books/yalkut-lech-15.pdf לחץ להורדה]), וש"נ. וראה ביאור נוסף מהצמח צדק בספר הליקוטים, ע' ארץ ישראל אות ו'. וראה גם שיחת ש"פ לך לך תשנ"ב.

* דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]).

* דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]).

* 'מנחת יהודה' על מדרש רבה ([http://torashageula.org/books/midrash-ta-lech-15.pdf להורדה]).

* 'מנחת יהודה' על מדרש רבה ([http://torashageula.org/books/midrash-ta-lech-15.pdf להורדה]).

* [http://torashageula.org/books/maasef-yehuda-elitzur.pdf גבולות הארץ במסורת ישראל], יהודה אליצור, מאסף לעניני חנוך והוראה חלק ה' (למהורדה מקוונת עם מפות משופרות, אך ללא ההערות ראה [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/gvul-eli-1.htm כאן]).

* [http://torashageula.org/books/maasef-yehuda-elitzur.pdf גבולות הארץ במסורת ישראל], יהודה אליצור, מאסף לעניני חנוך והוראה חלק ה' (למהדורה מקוונת עם מפות משופרות, אך ללא ההערות ראה [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/gvul-eli-1.htm כאן]).

* מאמרו של ר"מ איש-שלום, ירושלים (לונץ), ח"ב (שנת תרמ"ז). ([http://torashageula.org/books/yerushalayim2.pdf לחץ להורדה]).

* מאמרו של ר"מ איש-שלום, ירושלים (לונץ), ח"ב (שנת תרמ"ז). ([http://torashageula.org/books/yerushalayim2.pdf לחץ להורדה]).

* מאמר על 'קיני קניזי וקדמוני' מתוך ספר הנה ימים באים ([http://torashageula.org/books/hinei-lech-15.pdf לחץ להורדה]).

* מאמר על 'קיני קניזי וקדמוני' מתוך ספר הנה ימים באים ([http://torashageula.org/books/hinei-lech-15.pdf לחץ להורדה]).

===נוטייא===

===נוטייא===

במנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Nabataean_kingdom Ναβαταία], היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%AA הממלכה הנבטית], דרומית לערבייא. ([http://books.openedition.org/ifpo/docannexe/image/4896/img-1-small700.jpg מפה]).

במנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Nabataean_kingdom Ναβαταία] / Nabatea, היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%98%D7%99%D7%AA הממלכה הנבטית], דרומית לערבייא ([http://books.openedition.org/ifpo/docannexe/image/4896/img-1-small700.jpg מפה]).

===אסיא (דר' שמעון)===

===אסיא (דר' שמעון)===

===אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)===

===אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)===

אנטוליא, [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94 אסיא הקדמית] או אסיה הקטנה, בפי הרומים Asia (יהודה אליצור, בביאור הדעה הרביעית).

אנטוליא, [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94 אסיא הקדמית] או אסיה הקטנה (יהודה אליצור, בביאור הדעה הרביעית).

===קרתיגנא===

===קרתיגנא===

===תורקי===

===תורקי===

מנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Thrace Θράκη / Thrace], היינו '''[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%94 תראקיה]''' חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה). וכן כתב הר"מ איש שלום (עמ' 43) שתורקי היא בארץ יון, שכן תרגמו המתרגם תירס של בני יפת תרקי.

מנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Thrace Θράκη / Thrace], היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%94 תראקיה] חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה). וכן כתב הר"מ איש שלום (עמ' 43) שתורקי היא בארץ יון, שכן תרגמו המתרגם תירס של בני יפת תרקי.

== מקורות נוספים ==

== מקורות נוספים ==