1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + − + + + + + + + − '''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידיד משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפה מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא'''. − + + + − + − + − + + שורה 25:
שורה 33: − + שורה 33:
שורה 41: − + − + − + שורה 47:
שורה 55: − + + + + + − + + + + + + + + + + + + + + + + + − ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. − + + + + + + + שורה 82:
שורה 115: + + שורה 143:
שורה 178: + +
←א
=== ברכות פ"ב ה"ד ===
=== ברכות פ"ב ה"ד ===
====א====
====א====
'''פיסקא הקורא למפרע לא יצא. ר' יונה אמר תנא רב נחמן בר אדא ר' יוסי אומר תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו.'''
'''פיסקא הקורא למפרע לא יצא.'''
'''תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה [אסתר ט כז] ככתבם, ברם בהלילא בגין דכתיב [תהילים קיג ג] ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מה את שמע מינה?'''
רבי יונה אמר תנא רב נחמן בר אדא רבי יוסי אומר תנא נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהו.'''
'''תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה''' (אסתר ט, כז) '''ככתבם, ברם בהלילא בגין דכתיב''' (תהילים קיג, ג) '''ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. מה את שמע מינה?'''
'''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: "אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידי משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפת מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>לפני פסוק זה נאמר "כל גוים סבבוני", ודרשוהו במדרש תהלים (קיח, יב) על מלחמת גוג ומגוג, שעתידים לכנוס את כל האומות ולהעלותם על ירושלים. ועל כך ממשיך הפסוק ואומר "אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבתים" ("חג" היינו קרבן, עיין רש"י ורד"ק על הפסוק שם), דהיינו, לאחר שיאיר לנו ויושיענו נזבח זבחי תודה לה' (יפה מראה, מהר"א פולדא, עיין גם פני משה; ועיין הסבר נוסף בר"ש סיריליאו).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא''' לתחיית המתים<ref>מהלשון "אלי אתה" משמע שאומר כן לה' פנים אל פנים, והיינו לעתיד לבוא, כמו שאמרו (תענית לא, א) שעתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכל אחד מראה באצבע: הנה אלוקינו זה (יפה מראה, שדה יהושע, מהר"א פולדא). ועוד יש להוכיח מהמלה "ואודך" בלשון יחיד, שמשמע שדוד אומר כן על עצמו, שלאחר שיקום בתחיית המתים יודה הוא עצמו לה' (פני משה, קרבן העדה מגילה שם). [עיין בבלי פסחים קיח, א הדורש פסוקים אחרים בהלל כרומזים לתחיית המתים, חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג.]</ref>. כיון שכן, לזה רומז הפסוק: "ממזרח שמש", דהיינו מזריחת גאולתם של ישראל ביציאתם ממצרים, "עד מבואו", היינו עד קץ העולם, "מהלל שם ה'", כלומר כסדר הזה ראוי להלל את שם ה', ולא למפרע<ref>הגמרא מתרצת, שאמנם מהמשמעות הפשוטה של הפסוק "ממזרח שמש" אין ראיה שצריך לקרוא על הסדר, אולם הואיל ואנו רואים שפרקי ההלל נאמרו לפי סדר ימי עולם, אנו דורשים את הפסוק בענין זה, שיש להלל לה' לפי הסדר, מזריחת שמשו של עם ישראל ועד סוף העולם (חרדים. עיין גם מהר"א פולדא). עיין פירוש אחר לשאלת ותשובת הגמרא, בחילופי גירסאות וביאורים, א. [מהגמרא כאן מבואר שאין יוצאים ידי חובת הלל אם שינה סדר המזמורים, אף על פי שלא שינה את סדר הפסוקים שבכל מזמור (עיין פרי חדש תכב, ו). אמנם עיין במשנה ברורה שם, כו, הדן בזה.]</ref>.
----
====ב====
====ב====
אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה").
אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות:
'''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''<ref>כתב הטור (קטו): ומשום שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל, קבעוה [לברכת אתה חונן] ראה לאמצעיות". ועוד הביא שם בשם הירושלמי (לקמן נ, א): "אם אין דעה אין תפלה". עיין גם אבודרהם בשם ריב"א.</ref>; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''<ref>רק לאחר שביקשנו עד הדעה אנו יכולים לבקש על התשובה, שאם אין דעת אין תשובה, כי בלי דעת לא ידע להבחין בין רע לטוב (שדה יהושע ע"פ אבודרהם, מהר"א פולדא).</ref>; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"<ref>שאם לא שבנו בתשובה, כיצד יכולים אנו לבקש על סליחת העונות? (מהר"א פולדא, עיין שדה יהושע בשם אבודרהם).</ref>; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו<ref>אבל לפני שנסלחו עונותינו אין מקום לבקש על גאולה מצרותינו, שכל זמן שלא נסלחו העונות לא יסורו האויבים והצרות (שדה יהושע בשם אבודרהם).</ref>; לאחר ש'''גאלתנו''', '''רפא חליינו'''<ref>בלא גאולה מהצרות מה תועיל הרפואה, הרי ירדפוהו שונאיו ויטרידו את מנוחתו ויחלה שוב (שם).</ref>; '''ריפית חליינו''', "'''ברך שנותינו'''"<ref>אבל כל זמן שלא נתרפא והוא חולה ומעונה, מה תועלת בעושרו? (שם).</ref>; לאחר ש'''בירכת שנותינו''', "'''קבצינו''' מארבע כנפות הארץ"<ref>לאחר "ברך שנותינו" שהיא סיום בקשת צרכי היחיד, אנו מתחילים לבקש על צרכי הרבים, דהיינו גאולת ישראל, וקיבוץ גלויות הוא ראשית הגאולה (שם).</ref>; ואחר ש'''קיבצתנו''', "'''ש(ו)פטינו בצדק'''"<ref>כלומר, העמד לנו שופטים שישפטונו בצדק. שלאחר קיבוץ הגלויות, יזדקקו עם ישראל לשופטים כדי לשפוט את הרשעים (שם). ועיין עוד רבינו יונה יט, ב מדפי הרי"ף ד"ה והתועים.</ref>; כיון ש'''שפטתנו בצדק''', "'''הכנע קמינו'''"<ref>כי מינוי השופטים הוא כדי להכרית את הרשעים (שם).</ref>; וכיון ש'''הכנעת קמינו''', "'''צדקינו במשפט'''"<ref>צריך עיון מה השייכות של "צדקינו במשפט" לברכת "על הצדיקים" שעניני הרמת קרן הצדיקים. ובשדה יהושע מפרש: צדקינו במשפט, ונזכה להיות בין הצדיקים ולשמוח בכריתת הרשעים [והיינו "ושים חלקנו עמהם"].</ref>; לאחר ש'''צידקתנו''' אנו מבקשים: "'''בנה ביתך'''" ("בונה ירושלים"), '''ו'''"'''שמע עתירתינו'''" ("שמע קולנו"), '''ו'''"'''רצינו בתוכו'''" ("רצה")<ref>הגמרא אינה מזכירה כאן את ברכת "את צמח דוד". החרדים מפרש, שבני ארץ ישראל לא היו אומרים ברכה זו בפני עצמה אלא כללוה בברכת "בונה ירושלים" (עיין כוכבי יצחק, יד). ולפי זה, אנשי כנסת הגדולה תיקנו שבע עשרה ברכות בלבד, ורק בצירוף ברכת המינים ("ולמלשינים") שהוסיפו ביבנה, יש שמונה עשרה ברכות. וכן משמע בגמרא לקמן (בעמוד הבא, וכן מח, א-ב, לפי גירסת החרדים שם). אבל בני בבל היו אומרים את ברכת "את צמח דוד" בפני עצמה, ולדעתם יש תשע עשרה ברכות, ולפיכך נדחקו לפרש (בבלי כח, ב) את דברי המשנה (לקמן ד, ג): בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה, שהכוונה מלבד ברכת המינים שנתקנה אחר כך. וכן כתב תוספות רי"ד תענית יג, א. אבל עיין ר"ש סיריליאו ומהר"א פולדא לקמן שם.</ref>.
הגמרא תמהה על סדר שלשת הברכות האחרונות:
הגמרא תמהה על סדר שלשת הברכות האחרונות:
'''לית צורכה''' - האם לא כך היה צריך להיות הסדר: '''(דבנה ביתך ושמע עתירתינו) ["שמע תפילתנו" ו"בנה ביתך"] ו"רצינו בתוכו"'''?
'''לית צורכה''' - האם לא כך היה צריך להיות הסדר: '''(דבנה ביתך ושמע עתירתינו) ["שמע תפילתנו" ו"בנה ביתך"]'''<ref>ההגהה על פי כת"י רומי, פריס ולונדון, וכן הוא בנוסח סיריליאו.</ref>''' ו"רצינו בתוכו"'''? שהרי ראוי לסמוך "בנה ביתך" ל"רצינו בתוכו", וגם ראוי להקדים "שמע תפילתינו", שהרי אנו צריכים שישמע ה' תפילתנו גם לפני שיבנה בית המקדש<ref>ר"ש סיריליאו, מהר"א פולדא, עיין גם חרדים. ועיין פירוש אחר בחילופי גירסאות וביאורים, ב.</ref>.
מתרצת הגמרא:
מתרצת הגמרא:
'''אלא, כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא''' - כסדר שדיבר הפסוק בענינים אלו, כך דיברה גם המשנה, כלומר התנא שתיקן ברכות אלו סדר כסדר הפסוק. שנאמר (ישעי' נו ז) "'''והביאותים אל הר קדשי'''", היינו בנין בית המקדש, ואחר כך "ושמחתים בבית תפילתי", זהו עניין שמיעת תפילותינו, ולאחר מכן ["'''עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי'''"], דהיינו "רצנו בתוכו".
'''אלא, כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא''' - כסדר שדיבר הפסוק בענינים אלו, כך דיברה גם המשנה, כלומר התנא שתיקן ברכות אלו סדר כסדר הפסוק<ref>שדה יהושע.</ref>. שנאמר (ישעי' נו ז) "'''והביאותים אל הר קדשי'''", היינו בנין בית המקדש, ואחר כך "ושמחתים בבית תפילתי", זהו עניין שמיעת תפילותינו, ולאחר מכן ["'''עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי'''"]<ref>ההגהה על פי כת"י פריס ולונדון.</ref>, דהיינו "רצנו בתוכו".
הגמרא מביאה הסבר אחר בטעם סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה:
הגמרא מביאה הסבר אחר בטעם סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה<ref>בהסבר הקודם התפרש סדר הברכות מסברא, ואילו ההסבר הבא דורש את סדרן מהפסוקים (שדה יהושע).</ref>:
'''אמר רבי ירמיה: מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה).
'''אמר רבי ירמיה: מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה).
'''ומה ראו לסמוך "האל הקדוש" ל'''ברכת "'''חונן הדעת'''"? '''על שם''' שנאמר (ישעיהו כט, כג): "'''והקדישו את קדוש יעקב'''" (היינו "האל הקדוש"), '''מה כתיב בתריה''' - ומה כתוב אחריו (שם פסוק כד) "'''וידעו תועי רוח בינה'''" (זהו חונן הדעת).
'''ומה ראו לסמוך "האל הקדוש" ל'''ברכת "'''חונן הדעת'''"? '''על שם''' שנאמר (ישעיהו כט, כג): "'''והקדישו את קדוש יעקב'''" (היינו "האל הקדוש"), '''מה כתיב בתריה''' - ומה כתוב אחריו (שם פסוק כד) "'''וידעו תועי רוח בינה'''" (זהו חונן הדעת).
ומדוע סמכו '''דיעה''' ("חונן הדעת") '''לתשובה''' ("השיבנו")? על שם הפסוק (שם ו, י) "'''השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו''''", '''עד: "ולבבו יבין''' (היינו "דיעה") '''ושב'''" (היינו תשובה).
ומדוע סמכו '''דיעה''' ("חונן הדעת") '''לתשובה''' ("השיבנו")? על שם הפסוק (שם ו, י) "'''השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו''''", '''עד: "ולבבו יבין''' (היינו "דיעה") '''ושב'''" (היינו "תשובה").
ולמה קדמה '''תשובה לסליחה''' בברכות שמונה עשרה? על שם הפסוק (ישעי' נה, ז): "'''וישוב אל ה' וירחמהו''' ("תשובה") '''ואל אלהינו כי ירבה לסלוח''' ("סליחה").
ולמה קדמה '''תשובה לסליחה''' בברכות שמונה עשרה? על שם הפסוק (ישעי' נה, ז): "'''וישוב אל ה' וירחמהו''' ("תשובה") '''ואל אלהינו כי ירבה לסלוח''' ("סליחה").
מקשה הגמרא: '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - אם כן תאמר תחילה ברכת "רפאינו" שהרי הפסוק מקדים "הרפא לכל תחלואיכי" לפני "הגאולה משחת חייכי"?
מקשה הגמרא: '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - אם כן תאמר תחילה ברכת "רפאינו" שהרי הפסוק מקדים "הרפא לכל תחלואיכי" לפני "הגאולה משחת חייכי"?
מתרצת הגמרא: '''אמר רבי אחא:''' הקדימנו ברכת "גואל ישראל" כדי שתהיה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה. ו'''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית''', היינו בשנת השמיטה. ומנין המקור לכך? אמר '''רבי יונה בשם ר' אחא''': המזמור (תהלים קכו, א) '''"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", שירה שביעית היא''', היינו, המזמור השביעי מתוך חמשה עשר מזמורי "שיר המעלות" (קכ-קלד), '''להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''.
מתרצת הגמרא: '''אמר רבי אחא:''' הקדימנו ברכת "גואל ישראל" כדי שתהיה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה. ו'''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית''', היינו בשנת השמיטה<ref>בבבלי (סנהדרין צז, א) מובא שבאותו שבוע (מחזור של שבע שנים) שבו עתיד מלך המשיח לבוא יהיו מאורעות לא רגילים ובשנה השביעית תהיינה מלחמות גדולות, ובסוף שנה שביעית יבוא משיח בן דוד (ר"ש סיריליאו). אף על פי שברכת "גואל ישראל" אינה מתייחסת לגאולה העתידה, אלא לגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד (שהרי לגאולה העתידה נתייחדו ברכות אחרות: קבוץ גלויות, ובנין ירושלים), מכל מקום, הואיל ויש בה שם "גאולה", קבעוה בברכה השביעית (רש"י מגילה יז, ב, מובא בר"ש סיריליאו).</ref>. ומנין המקור לכך? אמר '''רבי יונה בשם ר' אחא''': המזמור (תהלים קכו, א) '''"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", שירה שביעית היא''', היינו, המזמור השביעי מתוך חמשה עשר מזמורי "שיר המעלות" (קכ-קלד), '''להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''.
'''אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמנה''' - והרך הנימול צריך רפואה, על שם (מלאכי ב, ה): '''"בריתי היתה אתו החיים"''', כלומר נתתי לו חיים, לרפואתו מברית המילה. מטעם זה מובן גם מה ששאלנו לעיל, מדוע לא הקדימו ברכת "רפאנו" לברכת גאולה.
'''אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמנה''' - והרך הנימול צריך רפואה, על שם (מלאכי ב, ה): '''"בריתי היתה אתו החיים"''', כלומר נתתי לו חיים, לרפואתו מברית המילה. מטעם זה מובן גם מה ששאלנו לעיל, מדוע לא הקדימו ברכת "רפאנו" לברכת גאולה.
'''אמר רבי אלכסנדרי: מפני מה התקינו "מברך השנים"''' ב'''ברכה תשיעית? כנגד "קול ה' שובר ארזים"''' (תהילים כט, ה), שהיא האזכרה התשיעית משמונה עשרה אזכרות של השם שבאותו הפרק. פסוק זה מלמד '''שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים''', אותם המפקיעים את שער התבואה וגורמים לרעב לעולם, והוא מענין ברכת השנים, שהיא תפילה להרבות שפע בעולם.
'''אמר רבי אלכסנדרי: מפני מה התקינו "מברך השנים"''' ב'''ברכה תשיעית? כנגד "קול ה' שובר ארזים"''' (תהילים כט, ה), שהיא האזכרה התשיעית משמונה עשרה אזכרות של השם שבאותו הפרק<ref>בגמרא לקמן (מח, א, וכן בבבלי כח, ב) אמרו ששמונה עשרה ברכות התפילה נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות של שם ה' שנאמרו במזמור זה. וכיון שהאזכרה התשיעית שבמזמור זה רומזת לברכת השנים כפי שהגמרא תפרש מיד, קבעוה כברכה תשיעית בתפילה (חרדים, מהר"א פולדא; עיין גם ר"ש סיריליאו).</ref>. פסוק זה מלמד '''שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים''', אותם המפקיעים את שער התבואה וגורמים לרעב לעולם<ref>המלה "ארזים" רומזת על העשירים ובעלי זרוע ומפקיעי שערים (מהר"א פולדא, עיין מדרש תהלים כט). עיין פירוש אחר בר"ש סיריליאו. ועיין עוד שדה יהושע. [בבבלי מגילה יז, ב הביאו בשם רבי אלכסנדרי דרשה מפסוק אחר על ענין זה. עיין מראה הפנים.]</ref>, והוא מענין ברכת השנים, שהיא תפילה להרבות שפע בעולם<ref>[יש לפרש עוד על פי דברי רש"י במגילה שם (ד"ה שבור), ששבירת זרועם של מפקיעי השערים היא על ידי שיביא הקב"ה שובע בעולם ויוזלו השערים, ולפיכך הוא ממש מענין ברכת השנים, שאנו מבקשים על ריבוי התבואה.]</ref>.
הגמרא ממשיכה לפרש מדוע נסדרה לאחר מכן ברכת קיבוץ הגלויות:
הגמרא ממשיכה לפרש מדוע נסדרה לאחר מכן ברכת קיבוץ הגלויות:
אמר '''רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא מה ראו לסמוך "מברך השנים" ל"מקבץ נדחי ישראל" על שם''' (יחזקאל לו, ח) '''"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" למה? "כי קרבו לבוא" ''' - לשוב לארץ ישראל. הרי שקיבוץ גלויות יהיה בעת שיתברכו השנים וישאו ההרים פרי.
אמר '''רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא מה ראו לסמוך "מברך השנים" ל"מקבץ נדחי ישראל" על שם''' (יחזקאל לו, ח) '''"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" למה? "כי קרבו לבוא" ''' - לשוב לארץ ישראל. הרי שקיבוץ גלויות יהיה בעת שיתברכו השנים וישאו ההרים פרי<ref>רש"י מגילה יז, ב; עיין גם סנהדרין צח, א. </ref>.
הגמרא מסבירה את טעם סמיכות שלשת הברכות הבאות:
הגמרא מסבירה את טעם סמיכות שלשת הברכות הבאות:
'''נתקבצו הגליות''', '''ו'''אז '''הדין נעשה''' ברשעים (היינו "מלך אוהב צדקה ומשפט"), ומתוך כך '''הזידים נכנעין''' ("שובר אויבים ומכניע זדים"), '''והצדיקים שמחים''' ("משען ומבטח לצדיקים").
'''נתקבצו הגליות''', '''ו'''אז '''הדין נעשה''' ברשעים (היינו "מלך אוהב צדקה ומשפט"), ומתוך כך '''הזידים נכנעין''' ("שובר אויבים ומכניע זדים"), '''והצדיקים שמחים''' ("משען ומבטח לצדיקים").
'''ותני עלה''' - ושנינו על כך בברייתא: '''כולל של מינים ושל רשעים ב"מכניע זידים". ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים". ושל דוד ב"בונה ירושלים"''' שנאמר (הושע ג, ה) '''"אחר ישובו בני ישראל''' [לירושלים] '''ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"''', הרי שביאת דוד כרוכה בבנין ירושלים.
ברייתא המרחיבה בנוסח שתי הברכות האחרונות והברכה שאחריהם:
'''ותני עלה''' - ושנינו על כך בברייתא: '''כולל של מינים ושל רשעים ב"מכניע זידים"'''<ref>כגון, "ולמינים ולמלשינים אל תהי תקוה", או "וכל המינים כרגע יאבדו". וכגון, "וכל הרשעה כרגע תאבד", או "ומלכות הרשעה מהרה תעקר" (עיין חרדים). עיין פירוש מחודש בדברי הירושלמי האלו, בתשובות מלמד להועיל לרבי דוד צבי הופמן, חלק ג, ס.</ref>'''. ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים"'''<ref>דהיינו, "ועל זקני עמך [בית] ישראל... ועל גרי הצדק" (עיין חרדים).</ref>'''. ושל דוד ב"בונה ירושלים"'''<ref>כלומר, אינו מזכיר "את צמח דוד" כברכה בפני עצמה, אלא כוללה בתוך ברכת "בונה ירושלים"; עיין חרדים בעמוד הקודם ד"ה צדקנו, ובהערה 22 שם. אבל אחרים מפרשים שהכוונה ל"וכסא דוד..." הנאמר בברכת "בונה ירושלים" (שדה יהושע), [לפי שמלכות דוד היא חלק בלתי נפרד מבנין ירושלים (עיין ב"ח אורח חיים קיח, ב, ומרן רי"ז הלוי על התורה, עמוד נד).]</ref> שנאמר (הושע ג, ה) '''"אחר ישובו בני ישראל''' [לירושלים] '''ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"''', הרי שביאת דוד כרוכה בבנין ירושלים<ref>עיין בבלי מגילה שם. ועיין חרדים.</ref>.
----
====ג====
====ג====
רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מי חייא הוא דוד שמיה אין מי דמכייא הוא דוד שמיה. א"ר תנחומא אנא אמרית טעמא [תהילים יח נא] ועושה חסד למשיחו לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם.
הגמרא מביאה מימרא בנוגע לפסוק האחרון:
'''רבנן אמרי''' - חכמים אומרים: '''אהן מלכא משיחא''' - מלך המשיח זה, '''אין מי חייא הוא''' - אם מן החיים הוא, '''דוד שמיה'''; '''אין מי דמכייא הוא''' - ואם מן המתים הוא<ref>כלומר, אם המשיח יהיה מן הקמים בתחיית המתים [עיין יפה מראה שדבר זה תלוי בשאלה אם תחיית המתים תהיה בימות המשיח או זמן רב אחרי כן]. עיין גם בבלי סנהדרין צח, ב, ורש"י שם ד"ה אי מן חייא.</ref>, '''דוד שמיה'''. כלומר, לעולם שמו של מלך המשיח הוא "דוד" - בין אם הוא עתיד להיות אחד מן החיים באותו דור, ובין אם הוא דוד המלך בעצמו שיקום לתחיה<ref>פני משה, עיין רד"ק ירמיהו ל, ט. להסבר ענין זה, שיקרא מלך המשיח דוד, עיין בספר אגדת אליהו.</ref>.
הגמרא מפרשת את המקור לכך:
'''אמר רבי תנחומא: אנא אמרית טעמא''' - אני הבאתי מקור לזה מהפסוק (שמואל-ב כב, נא; תהילים יח, נא): "'''ועושה חסד למשיחו לדוד''', מכאן שלעולם שם משיחו יהיה דוד<ref>באיכה רבה (א, נא) התפרש הלימוד, כיון שלא נאמר בפסוק: "למשיחו ולדוד", אלא "למשיחו לדוד", מוכח שלעולם שם המשיח הוא דוד.</ref>.
דעות אחרות לגבי שמו של מלך המשיח:
'''רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו'''<ref>שנאמר (זכריה ו, יב): "איש צמח שמו" (איכה רבה שם).</ref>. '''רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר מנחם שמו'''<ref>שנאמר (איכה א, טז): "כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" (בבלי סנהדרין שם, איכה רבה שם). שמות אלו מורים על מהותו של המשיח. "צמח", להורות שהוא נצר מבית דוד ויצמח ויפרה מאוד, כמאמר הפסוק (ישעיהו יא, א): "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" (ענף יוסף איכה רבתי א, נא; עיין עוד רד"ק ירמיהו כג, ה). ו"מנחם" על שם שיתן מנוחה לישראל מצרותיהם (ענף יוסף שם; עיין פירוש נוסף להלן). [עיין בבלי סנהדרין צח, ב, ובמדרש (איכה שם, משלי יט), שם הובאו דעות נוספות לגבי שמו של משיח.]</ref>.
הגמרא דנה בשתי הדעות האחרונות:
'''אמר חנינה בריה דרבי אבהו ולא פליגי''' - ולא נחלקו שתי הדעות הללו, שכן '''חושבניה דהדין כחושבניה דהדין''' - חשבון סכום האותיות (גימטריא) של שם זה הוא כחשבון סכום האותיות של שם זה; חשבון כל אחד משני השמות יוצא מאה שלשים ושמונה; לפיכך, '''הוא צמח הוא מנחם'''<ref>כלומר אחד הוא, ונקרא בשני השמות (יפה מראה).</ref>.
====ד====
====ד====
א"ר בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא [ישעי' י לד] והלבנון באדיר יפול מה כתיב בתריה [שם יא א] ויצא חוטר מגזע ישי.
הגמרא מביאה מעשה המסייע לדעה האחרונה:
'''ודא מסייעא להו''' - המעשה הבא מסייע לאותם הסוברים ששמו של מלך המשיח הוא מנחם<ref>[כפי שאמרנו, שתי הדעות האחרונות הם בעצם דעה אחת, משום כך הגמרא נוקטת כאן לשון רבים: "מסייעא להו", להוציא מהדעה הראשונה ששמו "דוד" (עיין ביאור הגר"ח קנייבסקי).] המעשה הבא מופיע בשינויים מעטים במדרש איכה רבה שם. ובאיכה זוטא, א, ב, נוסח ב, מופיע מעשה זה בשינויים רבים.</ref>, '''דמר''' (דאמר) '''רבי יודן בריה דרבי אייבו: עובדא הוה בחד יהודאי''' - מעשה היה ביהודי אחר '''דהוה קאים רדי''' - שהיה עומד וחורש בשדהו, '''געת תורתיה קומוי''' - געה שורו לפניו. '''עבר חד ערביי ושמע קלה''' - עבר שם ערבי אחד ושמע את קולו, '''אמר ליה''' הערבי: "'''בר יודאי בר יודאי''' - יהודי יהודי! '''שרי תורך ושרי קנקנך''' - התר את שורך והתר את כל המחרישה שלך, כלומר, הפסק עבודתך, משום אבילות, '''דהא חריב בית מוקדשא''' - לפי שנחרב עתה בית המקדש<ref>עיין מהר"א פולדא. אותו ערבי היה מבין בלשון בעלי חיים (יפה מראה, מהר"א פולדא), כפי שמצינו בכמה מקומות שהיו יודעים להבין שפת בעלי חיים (ראה גיטין מה, א; ועיין מהר"ל, נצח ישראל פרק כו). עיין במהר"ל שם, בהסבר הדבר שהבהמה ידעה דברים אלו.</ref>". '''געת זמן תניינות''' - שוב געה השור פעם שנית, '''אמר ליה''' הערבי: "'''בר יודאי בר יודאי''' - יהודי יהודי! '''קטור תוריך וקטור קנקניך''' - קשור שורך וקשור את כלי מחרישתך וחזור לחרוש, '''דהא יליד מלכא משיחא''' - שהרי עתה נולד המלך המשיח". '''אמר ליה''' היהודי: "'''מה שמיה''' - מה שמו של המשיח?" ענה לו הערבי: '''מנחם'''. '''אמר ליה: "ומה שמיה דאבוי''' - ומה שם אביו?" '''אמר ליה "חזקיה''' שמו"<ref>וכן אמרו בבבלי (סנהדרין צח, ב): מנחם בן חזקיה שמו. הציפיה למשיח היא מקור נחמה לעם ישראל בגלותם, לפיכך נקרא שמו "מנחם". ולפי שהתנחומים נותנים חיזוק וכח למקבלם, לכן נקרא "בן חזקיה" (מהר"ל שם). </ref>. '''אמר ליה: "מן הן''' - מהיכן '''הוא'''?" '''אמר ליה''' הערבי: '''"מן בירת מלכא דבית לחם יהודה". אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי''' - הלך היהודי ומכר את שורו ומכר את מחרישתו, '''ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא''' - ונעשה מוכר מלבושי תינוקות<ref>ויש מפרשים שם דברים שמשחקים בהם התינוקות (מהר"א פולדא).</ref>, כדי שיבואו האמהות לקנות ומתוך כך יוכל למצוא את אותו תינוק. '''והוה עייל קרייה ונפקא קרייה''' - והיה נכנס ויוצא מעיר לעיר, '''עד דעל לההוא קרתא''' - עד שבא לאותה העיר שהזכיר הערבי. '''והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה''' - והיו כל הנשים קונות בגדים לתינוקיהם ואילו אמו של מנחם לא קנתה. '''שמע קלן דנשייא אמרין''' - שמע את קולן של הנשים שהיו אומרות: '''"אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך"''' - אמו של מנחם, אמו של מנחם, בואי לקנות לבנך". '''אמרה''' להן אמו של מנחם: '''"בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''' - רוצה אני לחנוק את שונאיהם של ישראל [אמרה כן על בנה, בלשון נקייה], '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''' - שביום שנולד, נחרב בית המקדש". '''אמר לה''' אותו מוכר: '''"רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי''' - בטוחים אנו שכשם שלרגלו [בבואו לעולם] נחרב בית המקדש, כך גם לרגלו יבנה שוב". '''אמרה ליה''' אמו: '''לית לי פריטין''' - אין לי מעות כדי לקנות", '''אמר לה: "והוא מה איכפת ליה"''' - מה איכפת לו [כלומר: לעצמי] אם אין לך מעות? '''איתיי זובנין ליה''' - בואי וקני עבורו, '''אין לית קומך יומא דין''' - ואם אין לפניך כסף לשלם היום, '''בתר יומין אנא אתי ונסיב''' - לאחר ימים אבוא ואטול את התשלום". '''בתר יומין עאל לההיא קרתא''' - לאחר ימים בא שוב לאותה העיר, ו'''אמר לה''' לאמו של מנחם: '''"מהו מיינוקא עביד''' - מה מעשיו של התינוק?" '''אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני''' - מאותה שעה שראיתני בפעם הקודמת, '''אתון רוחין ועלעולי''' - באו רוחות וסערות '''וחטפיניה מן ידיי''' - וחטפוהו מידי"<ref>עיין מהרש"א סנהדרין צח, ב (ד"ה שילה) שמצינו במדרשים שהשמיח נלקח לגן עדן זמן קצר לאחר לידתו (עיין מדרש שוחר טוב. עיין גם יפה מראה בשם רמב"ן (מאמר הוויכוח, מ). ולכאורה צריך להבין, מהו התועלת בלידת המשיח, אם נלקח מיד? ויש מפרשים, שעל ידי שנולד כבר המשיח, שוב לא יחזור בו הקב"ה מהבאת המשיח אף אם לא יהיו ישראל ראויים לכך (אגדת אליהו, עיין תירוצים נוספים שם). המהר"ל (שם) מפרש מה שאמרו למעלה שהמשיח נולד ביום שחרב בית המקדש, שאין הכוונה בזה ללידה ממש, אלא שמאותה שעה "נולד" כח המשיח בעולם. שכל זמן שקיים בית המקדש אין מקום להוייתו של משיח, והעדרו של המקדש הוא סיבה להויה חדשה. ולפיכך, אף על פי שעדיין לא נשלמה הווייתו של המשיח, משום שיש מונע ומעכב מצד אחר, לפי שכוחות הטומאה עדיין גוברים בעולם, מכל מקום נולד דבר שלא היה קודם, שלפני החורבן לא היה ראוי כלל שיהיה המשיח בעולם (עיין גם יפה מראה בשם הרמב"ם והרמב"ן). וזהו מה שאמרו שבאו רוחות ונטלוהו, היינו רוחות ושדים, כי כוחות הטומאה בעולם מתנגדים לענין המשיח, ומחמתם נמנעת ומתעכבת ביאתו. אולם סוף סוף, לאחר שיעביר ה' יתברך את כוחות הטומאה מן העולם, תושלם הוייתו (עיין גם פרי צדיק, פינחס ט ודברים יג). עיין עוד, ישועות משיחו לאברבנאל, עיון ב, פרק א, המאריך בהסבר מעשה זה, באופנים שונים.</ref>.
רבי בון מעיר על מעשה זה:
'''אמר רבי בון: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה? ו'''כי '''לא מקרא מלא הוא'''? (ישעי' י, לד) "'''והלבנון באדיר יפול'''", דהיינו חורבן בית המקדש<ref>בית המקדש נקרא "לבנון", שמלבין עונותיהם של ישראל (יומא לט, ב).</ref>, ו'''מה כתיב בתריה''' - ומה כתוב מיד לאחריו (שם יא, א) "'''ויצא חוטר מגזע ישי'''", היינו מלך המשיח. הרי שמיד עם חורבן הבית, נולד המשיח.
==מסכת כלאים ==
==מסכת כלאים ==
והטיבך והרבך מאבותיך ... ר"א מאבותיך פתר לה לעתיד לבא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם ר' יוחנן אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממין ואתם עתידין לירש של עשר עממים תלתי חורנייתא אילן אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני ר"י אומר ערביי' שלמייא נבטייא רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק ראב"י אומר אסייא וקרתיגנא ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון מאבותיך אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו אבל אתם משאת' נגאלים עוד אין אתם משתעבדין מה טעם [ירמי' ל ו] שאלו נא וראו אם יולד זכר כשם שאין הזכר יולד כך אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין.
והטיבך והרבך מאבותיך ... ר"א מאבותיך פתר לה לעתיד לבא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם ר' יוחנן אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממין ואתם עתידין לירש של עשר עממים תלתי חורנייתא אילן אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני ר"י אומר ערביי' שלמייא נבטייא רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק ראב"י אומר אסייא וקרתיגנא ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון מאבותיך אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו אבל אתם משאת' נגאלים עוד אין אתם משתעבדין מה טעם [ירמי' ל ו] שאלו נא וראו אם יולד זכר כשם שאין הזכר יולד כך אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין.
[ראה ביאור ל[[בראשית פרק טו]] לביאור מאמר זה בארוכה].
===שביעית פ"ו ה"א===
===שביעית פ"ו ה"א===
[הלכה ח] והטיבך והרבך מאבותיך ... מה מקיים רבי לעזר מאבותיך פתר לה לעתיד לבוא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ ז' עממים ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים תלתי אחרנייתא אילין אינון [בראשית טו יט] את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני רבי יודה אמר שלמאה שכייה נכטייה רבי שמעון אמר אסייא ואסטטיה ודרמשק רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגנה ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון מאבותיך אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין מה טעמא [ירמי' ל ו] שאלו נא וראו אם יולד זכר כשם שאין זכר יולד כך אתם משאתם נגאלין אין אתם משתעבדים.
[הלכה ח] והטיבך והרבך מאבותיך ... מה מקיים רבי לעזר מאבותיך פתר לה לעתיד לבוא דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ ז' עממים ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים תלתי אחרנייתא אילין אינון [בראשית טו יט] את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני רבי יודה אמר שלמאה שכייה נכטייה רבי שמעון אמר אסייא ואסטטיה ודרמשק רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגנה ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון מאבותיך אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין מה טעמא [ירמי' ל ו] שאלו נא וראו אם יולד זכר כשם שאין זכר יולד כך אתם משאתם נגאלין אין אתם משתעבדים.
[ראה לעיל שביעית פ"ד ה"א, וש"נ]
==מסכת סנהדרין==
==מסכת סנהדרין==