שינויים

* לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]) בארוכה.

* לביאור שיטת רבי (ורש"י) ראה דעת מקרא ([http://torashageula.org/books/daas-mikra-lech-15.pdf לחץ להורדה]) בארוכה.

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל. וכתב הר"מ איש-שלום<ref>עמ' 44.</ref> דנקט מקרא דדניאל לומר שמקרא זה מרמז שעתידים הם לחזור לישראל, שאל"כ למה לו להזכיר ואלה ימלטו מידי אדום וגו' כיון שעיקר החזיון על ישראל נאמר ומאי נפקא לן מינה שאלה ימלטו מידו אלא לפי שאף הם בכלל ארצם של ישראל. ע"כ.

* צ"ב למה נקט רבי הלשון "אדום ומואב וראשית בני עמון" ולא אדום מואב ועמון? ופירש מהרז"ו (מדרש שם) שביטוי זה הוא פסוק בדניאל (יא, מא) וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ורישא דקרא ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי, היינו ארץ ישראל. עכ"ל. וכתב הר"מ איש-שלום<ref>עמ' 44.</ref> דנקט מקרא דדניאל לומר שמקרא זה מרמז שעתידים הם לחזור לישראל, שאל"כ למה לו להזכיר ואלה ימלטו מידי אדום וגו' כיון שעיקר החזיון על ישראל נאמר ומאי נפקא לן מינה שאלה ימלטו מידו אלא לפי שאף הם בכלל ארצם של ישראל. ע"כ.

* צ"ב מהי יסוד המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. וביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, כנ"ל) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף".</ref>. ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאלוי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עוי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ.   

* צ"ב מהי טעם המחלוקת שבין הדיעות השונות? ומהרז"ו כתב דטעם דעות אלו נעלם ממנו לבד דעת רבנן (לגירסת המדרש, ולגירסת הירושלמי - רבי) שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. וביפה תואר ד"ה ערבייא כתב "הכי גמירי ליה דאלו הן ''ואף רבנן'' (לגירסת המדרש, כנ"ל) מגמרא קאמרי דליכא למימר מסברא, עיי"ש דבריו באורך<ref>דבריו הועתקו גם בילקוט משיח וגאולה, ראה להלן במדור "לעיון נוסף".</ref>. ורש"י הביא ראיה לשיטת רבי מהפסוק "אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". והר"מ איש-שלום כתב בדעת ר' יהודה, דאלוי טעמו לפי שכתוב "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא) ואם כן כל הארץ בדרום עד ים סוף חוץ מהר שעיר שניתן לעשו ירושה היא בחלקם של ישראל, ולא מצאנו שכבשוה עולי מצרים ואינה מז' אומות, על כן פירש ר' יהודה שזו היא של קני קנזי וקדמוני, וכמו נמצא שם קני בין העמלקים ובין אלופי עשו נמצא אלוף קנז. ע"כ.   

* צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו.  

* צ"ב, שהרי בימי שלמה משלו ישראל עד נהר פרת, וא"כ מהי כוונת המדרש שאלו "ג' לא נתן להם בעוה"ז"? ופירש העץ יוסף, "זה לא היה בידם רק זמן קצר. ולעתיד יותן לישראל נחלה עולמית". ויהודה אליצור כתב<ref>ראה קישור למאמרו במדור "לעיון נוסף".</ref>, דלע"ל יהיה כיבוש והתיישבות לאפוקי מימי דוד ושלמה, שכבשו כיבוש של רדייה אבל לא יישבו.  

לפי יהודה אליצור, היינו מחוז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%A8 עציון גבר] (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת. ולהעיר שמימרא זו דר' שמעון מופיעה גם בבבלי (בבא בתרא נו,א) "רבי שמעון אומר: ערדיסקיס, אסיא, ואספמיא", ולפי גירסת התוס'<ref>יבמות קטו, א ד"ה אמר ר"ע. סנהדרין כו, א ד"ה לעבר. סנהדרין יא, ב ד"ה אין (אך שם הובא בסדר שונה "עדרסקים עסיא ואספמיא"). וראה גם תוס' ד"ה ערדיסקיס ב"ב שם.</ref> גרסינן '''עסיא''' ערדיסקיס אספמיא", ובדקדוקי סופרים (ב"ב שם) דכן הוא בכמה כת"י.

לפי יהודה אליצור, היינו מחוז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%A8 עציון גבר] (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת. ולהעיר שמימרא זו דר' שמעון מופיעה גם בבבלי (בבא בתרא נו,א) "רבי שמעון אומר: ערדיסקיס, אסיא, ואספמיא", ולפי גירסת התוס'<ref>יבמות קטו, א ד"ה אמר ר"ע. סנהדרין כו, א ד"ה לעבר. סנהדרין יא, ב ד"ה אין (אך שם הובא בסדר שונה "עדרסקים עסיא ואספמיא"). וראה גם תוס' ד"ה ערדיסקיס ב"ב שם.</ref> גרסינן '''עסיא''' ערדיסקיס אספמיא", ובדקדוקי סופרים (ב"ב שם) דכן הוא בכמה כת"י.

ראה עוד על ישוב זה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3817 כאן].

ראה עוד על ישוב זה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3817 כאן].

ולדעת מאיר בן-שלום "אסיא" המוזכרת בדברי ר' שמעון נמצאת באיזור אספמיה ודמשק <ref name="asia-alt" />. ולפי הרד"ל (בחידושיו למדרש רבה פמ"ד ד"ה ואספמיה) היינו אסיא הקטנה (ראה להלן "אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)".

ולדעת מאיר איש-שלום "אסיא" המוזכרת בדברי ר' שמעון נמצאת באיזור אספמיה ודמשק <ref name="asia-alt" />. ולפי הרד"ל (בחידושיו למדרש רבה פמ"ד ד"ה ואספמיה) היינו אסיא הקטנה (ראה להלן "אסיא (דר' אליעזר בן יעקב)".

===דמשק===

===דמשק===

===קרתיגנא===

===קרתיגנא===

מנחת יהודה: Karthago היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%AA%D7%92%D7%95 קרתגו], בשטחה הנוכחי של תוניסיה. וכ"כ הר"מ בן שלום עמ' 43, שקרתיגנא היא בארץ אפריקא.

מנחת יהודה: Karthago היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%AA%D7%92%D7%95 קרתגו], בשטחה הנוכחי של תוניסיה. וכ"כ הר"מ איש שלום עמ' 43, שקרתיגנא היא בארץ אפריקא.

===תורקי===

===תורקי===

מנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Thrace Θράκη / Thrace], היינו '''[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%94 תראקיה]''' חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה). וכן כתב הר"מ בן שלום (עמ' 43) שתורקי היא בארץ יון, שכן תרגמו המתרגם תירס של בני יפת תרקי.

מנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Thrace Θράκη / Thrace], היינו '''[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%94 תראקיה]''' חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה). וכן כתב הר"מ איש שלום (עמ' 43) שתורקי היא בארץ יון, שכן תרגמו המתרגם תירס של בני יפת תרקי.

== מקורות נוספים ==

== מקורות נוספים ==

===בראשית רבה, לך לך פרשה מד===  

===בראשית רבה, לך לך פרשה מד===  

  לעיל הועתק רק חלקו, ועתה יועתק כולו. וראה דברי הר"מ בן שלום בענין חילופי הגירסאות בין המדרש לבין הירושלמי.   

  לעיל הועתק רק חלקו, ועתה יועתק כולו. וראה דברי הר"מ איש שלום בענין חילופי הגירסאות בין המדרש לבין הירושלמי.   

'''כב''' ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, ר' יודן ורבי יוחנן בן זכאי ור"ע, חד אמר העולם הזה גלה לו אבל העולם הבא לא גלה לו, ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העוה"ב גלה לו, ר' ברכיה אר"א ור' יוסי בר חנינא חד אמר עד היום הזה גלה לו ואוחרנא אמר עד היום ההוא גלה לו, לזרעך נתתי וגו', ר' הונא ור' דוסתאי בשם רשב"ג אף מאמרו של הקדוש ברוך הוא מעשה שנא' לזרעך נתתי אתן את הארץ הזאת אין כתיב כאן אלא נתתי את הארץ הזאת, רבי יודן בשם רבי אבא בר כהנא אמר (תהלים קז) יאמרו גאולי ה' אשר הוא גואלם לא נאמר אלא אשר גאלם א"ר אבון כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן אלא (ירמיה לא) כי פדה ה' את יעקב, רבנן אמרי (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם, כי אפדם אין כתיב כאן אלא כי פדיתים, אמר רבי יהושע (ישעיה ד) ויברא ה' על כל מכון הר ציון אין כתיב כאן אלא ברא כבר היא ברואה ומתוקנת.  

'''כב''' ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, ר' יודן ורבי יוחנן בן זכאי ור"ע, חד אמר העולם הזה גלה לו אבל העולם הבא לא גלה לו, ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העוה"ב גלה לו, ר' ברכיה אר"א ור' יוסי בר חנינא חד אמר עד היום הזה גלה לו ואוחרנא אמר עד היום ההוא גלה לו, לזרעך נתתי וגו', ר' הונא ור' דוסתאי בשם רשב"ג אף מאמרו של הקדוש ברוך הוא מעשה שנא' לזרעך נתתי אתן את הארץ הזאת אין כתיב כאן אלא נתתי את הארץ הזאת, רבי יודן בשם רבי אבא בר כהנא אמר (תהלים קז) יאמרו גאולי ה' אשר הוא גואלם לא נאמר אלא אשר גאלם א"ר אבון כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן אלא (ירמיה לא) כי פדה ה' את יעקב, רבנן אמרי (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם, כי אפדם אין כתיב כאן אלא כי פדיתים, אמר רבי יהושע (ישעיה ד) ויברא ה' על כל מכון הר ציון אין כתיב כאן אלא ברא כבר היא ברואה ומתוקנת.