1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 13:
שורה 13: + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
רבי יודה אמר שלמאה<ref>ראה הערה על '''שלמייה''' בבראשית רבה.</ref> שבייה<ref>אולי זהה ל''''ערבייה'''' לעיל בבראשית רבה, ראה שם בהערה.</ref> נבטייה<ref>ראה הערה על '''נוטייה''' בבראשית רבה.</ref>. רבי שמעון אמר אסייא<ref name="asia">מחוז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%A8 עציון גבר] (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת (יהודה אליצור).</ref> ואסטטיה<ref>בבראשית רבה הגירסא בדברי רבי שמעון היא: '''אספמייא'''. ראה בהערה לשם.</ref> ודרמשק<ref>מחוז דמשק בצפון מזרח - ראה [http://www.jstor.org/stable/23502457?seq=1#page_scan_tab_contents כאן].</ref>. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא<ref name="asia" /> וקרתיגנה<ref name="carthage">מנחת יהודה: Karthago היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%AA%D7%92%D7%95 קרתגו], עיר ומעצמה בנומידיה, בשטחה הנוכחי של תוניסיה.</ref> ותורקי<ref name="thrace">מנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Thrace Θράκη / Thrace], היינו '''[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%94 תראקיה]''' חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה).</ref>, רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון (ירושלמי קדושין פ"א ה"ח):
רבי יודה אמר שלמאה<ref>ראה הערה על '''שלמייה''' בבראשית רבה.</ref> שבייה<ref>אולי זהה ל''''ערבייה'''' לעיל בבראשית רבה, ראה שם בהערה.</ref> נבטייה<ref>ראה הערה על '''נוטייה''' בבראשית רבה.</ref>. רבי שמעון אמר אסייא<ref name="asia">מחוז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%A8 עציון גבר] (ביוונית Ασια, בארמית עסיא) בדרום, על מפרץ אילת (יהודה אליצור).</ref> ואסטטיה<ref>בבראשית רבה הגירסא בדברי רבי שמעון היא: '''אספמייא'''. ראה בהערה לשם.</ref> ודרמשק<ref>מחוז דמשק בצפון מזרח - ראה [http://www.jstor.org/stable/23502457?seq=1#page_scan_tab_contents כאן].</ref>. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא<ref name="asia" /> וקרתיגנה<ref name="carthage">מנחת יהודה: Karthago היינו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%AA%D7%92%D7%95 קרתגו], עיר ומעצמה בנומידיה, בשטחה הנוכחי של תוניסיה.</ref> ותורקי<ref name="thrace">מנחת יהודה: [https://en.wikipedia.org/wiki/Thrace Θράκη / Thrace], היינו '''[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%94 תראקיה]''' חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הצפונית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. היא נחלקת בין בולגריה (צפון תראקיה), יוון (מערב תראקיה) וחלקה האירופי של טורקיה (מזרח תראקיה).</ref>, רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון (ירושלמי קדושין פ"א ה"ח):
====מקורות נוספים====
קיני קנזי וקדמוני, עתיד ליתן להם, שנאמר ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך<ref>שמות כג, לא.</ref> (פסיקתא<ref>פסיקתא זוטרתא (לקח טוב).</ref>): '''את הקיני'''. זה שלמאי<ref>ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.</ref>: '''ואת הקניזי'''. ערביי<ref>ראה הערה על 'ערביה' בבראשית רבה.</ref>: '''ואת הקדמוני'''. טוטי<ref>במנחת יהודה כתב שצריך להיות: '''נווטי''' (ראה הערה על 'נוטייה' בבראשית רבה).</ref>, דברי ר"י, וחכמים אומרים אדום ומואב וראשית בני עמלק (שכל טוב - בובר): '''את הקיני את הקנזי ואת הקדמוני''' - ית שלמאי<ref>ראה הערה על 'שלמייה' בבראשית רבה.</ref> וית קנזאי<ref>העתיק את לשון הפסוק "הקניזי".</ref> וית קדמונאי<ref>העתיק את לשון הפסוק "הקדמוני".</ref> (אונקלוס, ותרגום יונתן): וית כל בְּנֵי מַדִינְחָא<ref>פירוש בני קדם. ראה יחזקאל מח, כג, "פאת קדימה", ותרגם יונתן "מרוח מדינחא".</ref> (תרגום ירושלמי):
את הקני - קראו על שם העיר שישבו בה תחלה כי שם העיר היה קין כמו שאמר וחבר הקני נפרד מקין<ref>שופטים ד', י"א.</ref> אולי הבונה אותה היה שמו קין וקרא העיר על שמו כמו, כשם בנו חנוך<ref>בראשית ד'.</ref> כשם דן אביהם<ref>יהושע י"ט.</ref> שומרון על שם שמר אדני ההר, והמשפחה ההיא נקראת קיני, קינים, ונתחתנו עם שבט יהודה עם משפחות רכב כמו שאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב<ref>דברי הימים א' ב, נה.</ref>. ואפשר כי זה הקני הנזכר הנה היה אחר, אלא שאונקלס תרגם ית שלמאי, כמו שתרגם וירא את הקני (רד"ק):
'''וקיני וקנזי וקדמוני''' מבני כנען, ויש להם שני שמות (אבן עזרא):
בראשית י, טו-יח - (טו) וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת: (טז) וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי: (יז) וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי: (יח) '''וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי''' וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי:
את הקיני וגו'. חשב כאן עשר אומות וכולם מכנען ובניו המוזכרים בפ' נח<ref>י, טו.</ref> משונים בשמותם, כי קיני קנזי קדמני דכאן הם ארודי צמרי חמתי דשם. פרזי דכאן הוא ערקי דשם, רפאים דכאן הוא חוי דשם, והא דלא חשב כאן גם צידון וסיני המוזכרים שם לבני כנען, כי רק אלו העשרה היו יושבים בתוך הארץ, ''אמנם צידון וסיני היו יושבים על הגבול''. סיני בדרום כמ"ש<ref>ישעיה מט, יב.</ref> מארץ סינים תרגומו מארעא דרומא, וצידון בצפון כמ"ש בגבול נפתלי, ולפי שהיו יושבים חוץ לא"י לא חשבם כאן, ולעתיד יתוספו גם אלו על נח[ל]ת א"י כמו שניבא יחזקאל שיתוסף לדרומה ולצפונה. (עיין ב"ר סוף פרשה מ"ד) וקנזי לקחו בני עשו, וקיני וקדמני לקחו עמון ומואב, כי היה ראוי לישראל, כמ"ש<ref>דברים א' ז'.</ref> פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו, ואמרו עליה בספרי זה עמון ומואב ואדום (כלומר קיני קנזי קדמני) ובחטא מרגלים לא ניתן להם מעשו ומעמון ומואב (לכן סמך הכתוב (בסדר דברים) אזהרת עשו ועמון ומואב לפרשת מרגלים) ולעתיד יירשו גם אלו כמ"ש, אדום ומואב משלוח ידם וגו', לכן בפרשת ואתחנן<ref>ז, א.</ref> לא נאמר רק ארץ שבעה עממים, ובמראות הסנה<ref>שמות ג, ח.</ref> לא נאמר רק ששה, כי הראה לו סוף המעשה, והגרגשי פנה מעצמו, וכן בפ' שופטים<ref>כ, יז.</ref> לא הזכיר גרגשי לפי שפנה מעצמו ואין עליו הצווי החרם תחרימם, ובפ' בא<ref>יג, ה.</ref> לא חשב רק חמשה כי שם אמר ארץ זבת חלב ודבש, ופרזי לא היה כן (הגר"א) (הכתב והקבלה):