1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 232:
שורה 232: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←הלכות תשובה פרק ח הלכה ה
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ה==
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ה==
===הגהות מיימוניות===
[ג] פירוש דבריו אלו כתבתי למעלה בראש פרק זה להרמב"ן ז"ל:
===לחם משנה===
[ה] הנקמה שאין נקמה גדולה הימנה וכו'. כבר תירץ הרמב"ן ז"ל מה שהקשה על רבינו ז"ל כאן בשער הגמול ונסתלקה לפי דבריו התפיסה שתפסו עליו הכל:
===ביאור חדש מספיק===
[ה] הנקמ' שאין נקמה גדולה ממנה וכו'. וז"ל הרמב"ן ז"ל בשער הגמול, צריכין אנו לחוש ולפרש דברי הר' הגדול רבי' משה בן הר' הדיין רבי' מיימון זצ"ל אשר כת' בספר המדות שכר הצדיקים היא שיזכו לנועם זה כו' עד אינה זוכה לחיי העה"ב עו"כ רבינו ז"ל הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה שתכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים כו' עד וההפסד שאינו חוזר לעולם, אלו דברי הרב ז"ל, מי שרואה דברים הללו לבו נוקפו שלא נטה דעת הרב ז"ל לומר שאין עונש ויסורין לנפש החוטאת ולא תשיג אותו צער בדרך חיצוני חו"ש אלא דברי הר' ז"ל על סוף האבדן ועל הכליון החרוץ שאין אחרי' עונש ונקמה והוא הכרת שהוא ביטול הנפש וכלל בה שהביטול הזה מלבד שנתיסרה תחלה בעונשי גיהנם ויסורים שבו יש עונש גדול ואבדון חמור לפי שאבדה הנועם הגדול שהי' ראוי לה מצד שהיא ברי' זכה שלוקחה ממקום הכבוד כמלאכים או למעלה מהן, והוא זכות הצדיקים ומעלתן שהן זוכין לה כמו שפי' הרב ז"ל וכמו שאנו עתידין לבאר, אף על פי שלא פי' הרב ז"ל כל צרכו בביטול זה שיהי' מתוך דין ויסורים יש ראי' ללמד עליו זכות שהרי כת' בפ' אחר מפרקי ספר הנזכר (פ"ג היל' ה' ו') כל הרשעי' שעוונותיהן מרובין דנין כו' עד שנאמ' ועמך כולם צדיקים כו' ואלו שאין להם חלק לעה"ב אלא נכרתין כו' עד והכופרים בתורה כו'. הרי שהפריש בין חייבי כרת, ובין הנדון ברשעו ולבסוף יש לו חלק לעה"ב הא אין הכוונה אלא כמו שפרשנו, ע"כ. וכתבו בזה בהגהות וז"ל ועוד נ"ל להביא ראי' לדבריו שכן דעת רבינו המחבר ז"ל מאשר כת' למעלה ברפ"ו יש חטא שהדין נותן כו' ויש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו לעה"ב כו' ויש חטא שנפרעין בעה"ז ובעה"ב, הרי כתוב שיש שם פרעון לעה"ב, ועוד דאטו הי' דעתו שאין חילוק בין מי שעבד עכו"ם כל ימיו למי שעבר על עבירה אחת כגון שאכל כזית חלב או עבר שאר עבירות מחייבי כריתות לרוב תאותו וגבורת יצרו חלילה וחס בזה א"צ להאריך אך גלוי ומפורסם הוא בכל דבריו שאינו כן ותאלמנה שפתי שקר הדוברים על צדיק עתק, וצורנו יאיר עינינו בתורתו, עכ"ל. הנה נודע לכל מי שיש לו חיך לטעום ועינים לראות ואזנים לשמוע יראה בעין שכלו שכל ד"ר ז"ל בזה ברורים ונקיים מכל סיג ואין עליו שום תפיס':
===מרכבת המשנה (אלפנדרי)===
[ה] הנקמה שאין נקמה גדולה וכו'. נ"ב הרדב"ז ז"ל בתשובות החדשות ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' קכ"ב.
===עבודת המלך===
[ה] הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה וכו' שנא' הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. עי' רדב"ז בלשונותיו סי' קכ"ב (דף נ"ה) ועי' היטב בירושלמי פ"א דפאה ה"א מה ת"ל עונה בה וכו' עיין שם.
===קרית מלך===
[ה] באר שחת ואבדון ותפתה ועלוקה כו', עירובין י"ט א' ז' שמות כו'.
===שו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם)===
[ה] שאלת ממני אודיעך פירוש לשון הרב בהלכות תשובה שכתב והנקמה שאין גדולה ממנה שתכרת הנפש וכו' וראית כל מה שכתבו הראשונים לתרץ כוונת הרב ז"ל בלשון ובפרט מה שכתב הרב הגדול הרמב"ן ז"ל אבל קשה עליך להלום סוף לשונו על דרך זה וז"ל האבדון הוא שקורין אותו הנביאים דרך משל באר שחת ואבדון ותפתה ועלוקה וכו' וכל זה הלשון מורה שאין שם גיהנם ולא עונש זולת הכרת.
תשובה ח"ו לומר על הרמב"ם דבר כיוצא בזה וכבר למד עליו הרמב"ן ז"ל זכות כאשר כתבת וכן מורה לשונו ז"ל שכתב הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה וכו' משמע שיש לנפשות נקמה אחרת אלא שזו גדולה מכולם ואין אחריה נקמה ואם היתה כוונתו למה שחשדוהו אחרים היה כותב נקמת הנפש שלא תזכה לאותם החיים וכו' וכן כתב הוא לעיל בפ"ג שכל הרשעים דנין אותם כפי חטאם וכו'. וכן כתב הרב הגדול לראיה ודברים ברורים הם ומבוארים מתוך לשונו. ומה שאמר הרב וזה האבדון הוא שקורין אותו הנביאים דרך משל וכו' לא היתה כוונת הרב להכחיש מציאות גיהנם ומקומותיו ופתחיו וחדריו והפרש העונשים אשר לנפשות הנכנסות שם כפי משפטו הצדק כאשר מבואר בדברי רז"ל אשר מנו שעריו והיכן הם ומדדו ארכו ורחבו ואם אין שם מקום מוכן לענוש את הרשעים ולדון אותם כפי רשעם מהו זה שכתב שכל הרשעים דנין אותם כפי חטאם אלא הענין מה שאגיד לך שלא אמר על מקום המשפט והעונש שהוא משל ח"ו אלא על קריאת השמות אמר שהם משל על הכרת הנפש וזהו שאמר וזה האבדון הוא שקורין אותו הנביאים דרך משל באר שחת שמורה על סוף השחתת הנפש וכן אבדון מורה על אבדן הנפש וכן תפתה שנאמר בו אש ועצים הרבה יש עד שתכלה הנפש ותאבד. וכן עלוקה שנאמר בה הב הב עד אבדן הנפשות אשר שם וזהו שסיים לשונו וכל לשון כלייה והשחתה קורין לו לפי שהיא הכלייה שאין אחריה תקומה והפסד שאינו חוזר לעולם ע"כ. נראה מפורש שאין דעתו וכוונתו אלא על סוף כליית הנפש ואחרית העונש ולזה התכלית והסוף מביא המשל לא על תחלת העונש ומקומו. סוף דבר אין לנטות ממה שכתב הרב הגדול בפי' דברי הרב ופוק חזי מלכותא דארעא מכין ועונשין ואחר כך הורגין והכל לפי חומר העון ודעהו:
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ו==
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ו==
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ז==
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ז==