שינויים

[ג] שהרי ר' עקיבא וכו' והוא היה אומר עליו שהוא מלך המשיח. במדרש איכה בפסוק בלע ד' ולא חמל. ונקוה שיקויים בנו מקרא שכתוב ובחמלתו הוא גאלם (ישעיהו ס"ג) ופסוק וחמלתי עליהם (מלאכי ג') במהרה בימינו אמן.

[ג] שהרי ר' עקיבא וכו' והוא היה אומר עליו שהוא מלך המשיח. במדרש איכה בפסוק בלע ד' ולא חמל. ונקוה שיקויים בנו מקרא שכתוב ובחמלתו הוא גאלם (ישעיהו ס"ג) ופסוק וחמלתי עליהם (מלאכי ג') במהרה בימינו אמן.

===מרכבת המשנה===

===מרכבת המשנה (חעלמא)===

[ג] ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח וכו'. עיין השגות וכ"מ ולח"מ. ובמדרש רבה איכה ובירושלמי פ"ד דתענית עיין שם. והנכון לדרך רבנו דמפרש דאין פלוגתא בין רבא דבבלי ובין הירושלמי דודאי מודה רבא דהאומות הרגוהו בביתר והיינו הרוגי ביתר אלא דבירושלמי ובמדרש רבה שם מבואר שר' אלעזר המודעי היה מתפלל ג' שנים ומחצה כל יום והיתה זכותו מגן על העיר שלא ילכוד אדריינוס קיסר את העיר ונלאה אדריינוס ורצה לילך מלהביא ביתר במצור. ואמר לו כותי אחד המתן ואני אלך אל העיר שתכבוש אותה. ונכנס הכותי ובא אל ר"א המודעי ומצאו עומד ומתפלל ועשה עצמו כלוחש באזניו ותפסוהו בני העיר והביאוהו אל בן כוזיבא ושאלו בן כוזיבא מה המתקת סוד עם ר"א המודעי והשיב הכותי אם אגיד לך או לא אגיד תהרגני מוטב שאגיד לך ותהרגני ואתה המלך תנצל והגיד בעלילה שר"א המודעי נתייעץ עמו למסור העיר ביד אדריאנוס והרג המלך את ר"א המודעי ולא קבל ממנו התנצלות מיד יצא בת קול הוי רועי אליל וכו' ונלכדה בו ביום ביתר ונהרג בן כוזיבא ע"כ. ולפ"ז הענין כפשוטו דאמר רבא דמורח ודאין דכתיב לא למראה עיניו ישפוט ושפט בצדק דלים פי' דלא יאונה לצדיק כל און לשפוך דם נקי באומד גרוע שהרג בחנם את ר"א המודעי והוברר דאין רוח הקודש שורה עליו לשפוט בצדק דלים והשלימו חכמים עם אדריינוס למסור העיר בידו וקטלוהו וזה נכון. ומ"מ שפיר קאמר רבנו דהם לא רצו לקבל ממנו אות אלא שאמרו נחזי אנן אי מורח ודאין פי' אם לא יבוא מכשול על ידו וכיון שנכשל במשפט ר"א המודעי שוב הסגירו העיר כמ"ש.

[ג] ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח וכו'. עיין השגות וכ"מ ולח"מ. ובמדרש רבה איכה ובירושלמי פ"ד דתענית עיין שם. והנכון לדרך רבנו דמפרש דאין פלוגתא בין רבא דבבלי ובין הירושלמי דודאי מודה רבא דהאומות הרגוהו בביתר והיינו הרוגי ביתר אלא דבירושלמי ובמדרש רבה שם מבואר שר' אלעזר המודעי היה מתפלל ג' שנים ומחצה כל יום והיתה זכותו מגן על העיר שלא ילכוד אדריינוס קיסר את העיר ונלאה אדריינוס ורצה לילך מלהביא ביתר במצור. ואמר לו כותי אחד המתן ואני אלך אל העיר שתכבוש אותה. ונכנס הכותי ובא אל ר"א המודעי ומצאו עומד ומתפלל ועשה עצמו כלוחש באזניו ותפסוהו בני העיר והביאוהו אל בן כוזיבא ושאלו בן כוזיבא מה המתקת סוד עם ר"א המודעי והשיב הכותי אם אגיד לך או לא אגיד תהרגני מוטב שאגיד לך ותהרגני ואתה המלך תנצל והגיד בעלילה שר"א המודעי נתייעץ עמו למסור העיר ביד אדריאנוס והרג המלך את ר"א המודעי ולא קבל ממנו התנצלות מיד יצא בת קול הוי רועי אליל וכו' ונלכדה בו ביום ביתר ונהרג בן כוזיבא ע"כ. ולפ"ז הענין כפשוטו דאמר רבא דמורח ודאין דכתיב לא למראה עיניו ישפוט ושפט בצדק דלים פי' דלא יאונה לצדיק כל און לשפוך דם נקי באומד גרוע שהרג בחנם את ר"א המודעי והוברר דאין רוח הקודש שורה עליו לשפוט בצדק דלים והשלימו חכמים עם אדריינוס למסור העיר בידו וקטלוהו וזה נכון. ומ"מ שפיר קאמר רבנו דהם לא רצו לקבל ממנו אות אלא שאמרו נחזי אנן אי מורח ודאין פי' אם לא יבוא מכשול על ידו וכיון שנכשל במשפט ר"א המודעי שוב הסגירו העיר כמ"ש.

[ג] שהרי ר' עקיבא וכו' והוא היה אומר עליו שהוא מלך המשיח. במדרש איכה בפסוק בלע ד' ולא חמל. ונקוה שיקויים בנו מקרא שכתוב ובחמלתו הוא גאלם (ישעיהו ס"ג) ופסוק וחמלתי עליהם (מלאכי ג') במהרה בימינו אמן.

[ג] שהרי ר' עקיבא וכו' והוא היה אומר עליו שהוא מלך המשיח. במדרש איכה בפסוק בלע ד' ולא חמל. ונקוה שיקויים בנו מקרא שכתוב ובחמלתו הוא גאלם (ישעיהו ס"ג) ופסוק וחמלתי עליהם (מלאכי ג') במהרה בימינו אמן.

===מרכבת המשנה===

===מרכבת המשנה (חעלמא)===

[ג] ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח וכו'. עיין השגות וכ"מ ולח"מ. ובמדרש רבה איכה ובירושלמי פ"ד דתענית עיין שם. והנכון לדרך רבנו דמפרש דאין פלוגתא בין רבא דבבלי ובין הירושלמי דודאי מודה רבא דהאומות הרגוהו בביתר והיינו הרוגי ביתר אלא דבירושלמי ובמדרש רבה שם מבואר שר' אלעזר המודעי היה מתפלל ג' שנים ומחצה כל יום והיתה זכותו מגן על העיר שלא ילכוד אדריינוס קיסר את העיר ונלאה אדריינוס ורצה לילך מלהביא ביתר במצור. ואמר לו כותי אחד המתן ואני אלך אל העיר שתכבוש אותה. ונכנס הכותי ובא אל ר"א המודעי ומצאו עומד ומתפלל ועשה עצמו כלוחש באזניו ותפסוהו בני העיר והביאוהו אל בן כוזיבא ושאלו בן כוזיבא מה המתקת סוד עם ר"א המודעי והשיב הכותי אם אגיד לך או לא אגיד תהרגני מוטב שאגיד לך ותהרגני ואתה המלך תנצל והגיד בעלילה שר"א המודעי נתייעץ עמו למסור העיר ביד אדריאנוס והרג המלך את ר"א המודעי ולא קבל ממנו התנצלות מיד יצא בת קול הוי רועי אליל וכו' ונלכדה בו ביום ביתר ונהרג בן כוזיבא ע"כ. ולפ"ז הענין כפשוטו דאמר רבא דמורח ודאין דכתיב לא למראה עיניו ישפוט ושפט בצדק דלים פי' דלא יאונה לצדיק כל און לשפוך דם נקי באומד גרוע שהרג בחנם את ר"א המודעי והוברר דאין רוח הקודש שורה עליו לשפוט בצדק דלים והשלימו חכמים עם אדריינוס למסור העיר בידו וקטלוהו וזה נכון. ומ"מ שפיר קאמר רבנו דהם לא רצו לקבל ממנו אות אלא שאמרו נחזי אנן אי מורח ודאין פי' אם לא יבוא מכשול על ידו וכיון שנכשל במשפט ר"א המודעי שוב הסגירו העיר כמ"ש.

[ג] ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח וכו'. עיין השגות וכ"מ ולח"מ. ובמדרש רבה איכה ובירושלמי פ"ד דתענית עיין שם. והנכון לדרך רבנו דמפרש דאין פלוגתא בין רבא דבבלי ובין הירושלמי דודאי מודה רבא דהאומות הרגוהו בביתר והיינו הרוגי ביתר אלא דבירושלמי ובמדרש רבה שם מבואר שר' אלעזר המודעי היה מתפלל ג' שנים ומחצה כל יום והיתה זכותו מגן על העיר שלא ילכוד אדריינוס קיסר את העיר ונלאה אדריינוס ורצה לילך מלהביא ביתר במצור. ואמר לו כותי אחד המתן ואני אלך אל העיר שתכבוש אותה. ונכנס הכותי ובא אל ר"א המודעי ומצאו עומד ומתפלל ועשה עצמו כלוחש באזניו ותפסוהו בני העיר והביאוהו אל בן כוזיבא ושאלו בן כוזיבא מה המתקת סוד עם ר"א המודעי והשיב הכותי אם אגיד לך או לא אגיד תהרגני מוטב שאגיד לך ותהרגני ואתה המלך תנצל והגיד בעלילה שר"א המודעי נתייעץ עמו למסור העיר ביד אדריאנוס והרג המלך את ר"א המודעי ולא קבל ממנו התנצלות מיד יצא בת קול הוי רועי אליל וכו' ונלכדה בו ביום ביתר ונהרג בן כוזיבא ע"כ. ולפ"ז הענין כפשוטו דאמר רבא דמורח ודאין דכתיב לא למראה עיניו ישפוט ושפט בצדק דלים פי' דלא יאונה לצדיק כל און לשפוך דם נקי באומד גרוע שהרג בחנם את ר"א המודעי והוברר דאין רוח הקודש שורה עליו לשפוט בצדק דלים והשלימו חכמים עם אדריינוס למסור העיר בידו וקטלוהו וזה נכון. ומ"מ שפיר קאמר רבנו דהם לא רצו לקבל ממנו אות אלא שאמרו נחזי אנן אי מורח ודאין פי' אם לא יבוא מכשול על ידו וכיון שנכשל במשפט ר"א המודעי שוב הסגירו העיר כמ"ש.

ועוד קשה דאף אם תדחוק לפרש לשונו שבהלכות אלו שהוא מביא ראיה מ"מ לשונו שבסוף פ"ט מהל' תשובה מורה באצבע דלא העתיק דברי שמואל לשום ראיה דהרי לשם לא דבר דבר שיצטרך להביא עליו ראיה. ועוד קשה על גוף ההכרח דמה היא ראיה זו מדשמואל לרבי חייא דוכי גברא אגברא קרמית. ועוד דלמה הוכרח ר' חייא לחלק בין דברים שהם היפך מן הטבע ובין דברים שהם היפך מן המנהג כיון דס"ל דיש הבדל רב בין עוה"ז לימות המשיח למה לא יהא הבדל גם לדברים היוצאין חוץ מן הטבע, סוף דבר דשיטת הרב לח"מ ז"ל לא יכולתי להולמה והוא ג"כ הרי חזר בו מכח אותה הקושיא דפסחים ודחלק יעו"ש ועל עיקר קושיתו מהך דפסק רבינו כחכמים בהל' שבת אינה קושיא אפי' לגבי פשט הסוגיא כדכתיבנא לעיל דלחכמים אין הקושיא אלא אם תכשיטין הן למה יהיו בטלין על כל זמן שיצוייר ביטולן שפיר תחול קושייתן ומכל שכן לפי מה שביארנו בשיטת רבינו ז"ל דיתיישב ביותר והיא השיטה האמתית לפי חסרון דעתי:

ועוד קשה דאף אם תדחוק לפרש לשונו שבהלכות אלו שהוא מביא ראיה מ"מ לשונו שבסוף פ"ט מהל' תשובה מורה באצבע דלא העתיק דברי שמואל לשום ראיה דהרי לשם לא דבר דבר שיצטרך להביא עליו ראיה. ועוד קשה על גוף ההכרח דמה היא ראיה זו מדשמואל לרבי חייא דוכי גברא אגברא קרמית. ועוד דלמה הוכרח ר' חייא לחלק בין דברים שהם היפך מן הטבע ובין דברים שהם היפך מן המנהג כיון דס"ל דיש הבדל רב בין עוה"ז לימות המשיח למה לא יהא הבדל גם לדברים היוצאין חוץ מן הטבע, סוף דבר דשיטת הרב לח"מ ז"ל לא יכולתי להולמה והוא ג"כ הרי חזר בו מכח אותה הקושיא דפסחים ודחלק יעו"ש ועל עיקר קושיתו מהך דפסק רבינו כחכמים בהל' שבת אינה קושיא אפי' לגבי פשט הסוגיא כדכתיבנא לעיל דלחכמים אין הקושיא אלא אם תכשיטין הן למה יהיו בטלין על כל זמן שיצוייר ביטולן שפיר תחול קושייתן ומכל שכן לפי מה שביארנו בשיטת רבינו ז"ל דיתיישב ביותר והיא השיטה האמתית לפי חסרון דעתי:

===מרכבת המשנה===

===מרכבת המשנה (חעלמא)===

[א] אל יעלה על הלב וכו'. עיין השגות נראה כוונתו דדברי תורה אין לפרש דרך משל (כמו נביאים) ואין מקרא שבתורה יוצא מידי פשוטו ואין זה קושיא דשפיר בישראל שרויים על אדמתם והיא מיושבת הרי כתיב ונתתי מוראכם וחתכם שהחיות בורחות מהיישוב ואם בחמת קרי ונסתם ואין רודף והארץ תשם אז ירבה חית השדה בטבע וזה פשוט.

[א] אל יעלה על הלב וכו'. עיין השגות נראה כוונתו דדברי תורה אין לפרש דרך משל (כמו נביאים) ואין מקרא שבתורה יוצא מידי פשוטו ואין זה קושיא דשפיר בישראל שרויים על אדמתם והיא מיושבת הרי כתיב ונתתי מוראכם וחתכם שהחיות בורחות מהיישוב ואם בחמת קרי ונסתם ואין רודף והארץ תשם אז ירבה חית השדה בטבע וזה פשוט.

[מהשמטות] הבאתי דברי האחרונים שחידשו לחלק בספק דס"ל לרבינו דהוא מן התורה לקולא הוא רק בספק לא תעשה אבל ספק בעשה מודה רבינו דאזלינן לחומרא דהתורה לא דברה רק בדבר ברור לא תעשה ברורה או עשה ברורה. הנה מצאתי לזה מסייע בדברי רבינו הרשב"א ז"ל שכתב חילוק זה במס' יבמות (דף מ ע"א) וז"ל תמיה לי אמאי שבקיה ללא תאפה חמץ דנקט ברישא והיה לו לומר אי לאו מצה היא לא תאפה חמץ אמר רחמנא, וניחא לי דחמץ משמע חמץ ברור וחלוט אפילו תמצא לומר שאינה מצה חמץ ברור אינו להכי נקיט מצות אמר רחמנא כלומר מצה ברורה עכ"ל. והוא ממש כמו שחידשו בזה האחרונים דעל לא תעשה אמרינן דהתורה אמרה ברורה וכן עשה הוא בדבר ברור דוקא כמבואר ודוק:

[מהשמטות] הבאתי דברי האחרונים שחידשו לחלק בספק דס"ל לרבינו דהוא מן התורה לקולא הוא רק בספק לא תעשה אבל ספק בעשה מודה רבינו דאזלינן לחומרא דהתורה לא דברה רק בדבר ברור לא תעשה ברורה או עשה ברורה. הנה מצאתי לזה מסייע בדברי רבינו הרשב"א ז"ל שכתב חילוק זה במס' יבמות (דף מ ע"א) וז"ל תמיה לי אמאי שבקיה ללא תאפה חמץ דנקט ברישא והיה לו לומר אי לאו מצה היא לא תאפה חמץ אמר רחמנא, וניחא לי דחמץ משמע חמץ ברור וחלוט אפילו תמצא לומר שאינה מצה חמץ ברור אינו להכי נקיט מצות אמר רחמנא כלומר מצה ברורה עכ"ל. והוא ממש כמו שחידשו בזה האחרונים דעל לא תעשה אמרינן דהתורה אמרה ברורה וכן עשה הוא בדבר ברור דוקא כמבואר ודוק:

===מרכבת המשנה===

===מרכבת המשנה (חעלמא)===

זה מיוחס כהן וכו'. מבואר מזה דבזמן משיח הותר ממזרות פסולי קהל דמשפחה שנטמעה נטמעה אבל איסור חללות פסולי כהונה במקומה עומדת ובזה יומתק נבואת יחזקאל בהפטרת אמור ואלמנה וגרושה וכו' לא יקחו הכהנים כי אם בתולות מזרע ישראל וגו' והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו וחז"ל דרשו מכהן מקצת כהן ר"ל הדיוט ולפ"ז דחוק לשון והאלמנה אשר תהיה אלמנה אלא דלכהן מיוחס אסור ליקח אלמנת אדם משום חשש חללה ודוקא אלמנה אשר תהיה להבא אלמנה מכהן מיוחס יקחו ויומתק נמי דוקא בתולה מזרע ישראל דאין חללה אלא מאיסורי כהונה וחשש ממזרות שרי משא"כ בתולה מזרע כהן שאינו מיוחס אסור משום חשש חללות ודוק ובדרושים הארכתי כן יזכנו השם לביאת המצרף.

זה מיוחס כהן וכו'. מבואר מזה דבזמן משיח הותר ממזרות פסולי קהל דמשפחה שנטמעה נטמעה אבל איסור חללות פסולי כהונה במקומה עומדת ובזה יומתק נבואת יחזקאל בהפטרת אמור ואלמנה וגרושה וכו' לא יקחו הכהנים כי אם בתולות מזרע ישראל וגו' והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו וחז"ל דרשו מכהן מקצת כהן ר"ל הדיוט ולפ"ז דחוק לשון והאלמנה אשר תהיה אלמנה אלא דלכהן מיוחס אסור ליקח אלמנת אדם משום חשש חללה ודוקא אלמנה אשר תהיה להבא אלמנה מכהן מיוחס יקחו ויומתק נמי דוקא בתולה מזרע ישראל דאין חללה אלא מאיסורי כהונה וחשש ממזרות שרי משא"כ בתולה מזרע כהן שאינו מיוחס אסור משום חשש חללות ודוק ובדרושים הארכתי כן יזכנו השם לביאת המצרף.