שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 35,488 בתים ,  22:55, ב' באייר ה'תשע"ו
שורה 99: שורה 99:     
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ב==
 
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ב==
 +
 +
===כסף משנה===
 +
[ב] העולם הבא אין בו גוף וכו':
 +
כתב הראב"ד דברי האיש הזה בעיני וכו'. ויהיו העטרות כמשמען ולא יהיה משל, עכ"ל:
 +
 +
ול"נ שאין חילוק בין רבינו להראב"ד אלא בשמות בלבד. דלרבינו העולם שלאחר המות נקרא העוה"ב וכמ"ש בסוף פרק זה ז"ל. זה שקראו אותו חכמים עוה"ב לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואח"כ יבא אותו העולם אין הדבר כן אלא הרי הוא מצוי ועומד שנאמר אשר צפנת ליראיך ולא קראוהו עוה"ב אלא מפני שאותם החיים באים לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף ונפש וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה, עכ"ל. וכל אותם המאמרים שהביא הראב"ד הם לעולם התחיה והראב"ד ז"ל קורא לעולם התחייה עוה"ב ובכך עלו דברי שניהם כהוגן ואלו ואלו דברי אלהים חיים:
 +
 +
כך אמרו חכמים הראשונים העוה"ב וכו'. מימרא דרב סוף פרק היה קורא (ברכות י"ז.):
 +
 +
===לחם משנה===
 +
[ב] העולם הבא אין בו גוף וגויה וכו'. בברכות (דף י"ז א) אמרו מרגלא בפומיה דרב העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתייה וכו'. ורבינו אזיל לטעמיה דסובר דעוה"ב ותחיית המתים תרי מילי נינהו ולכך כתב דבעוה"ב אין בו גוף כלל כי אינו אלא לנפשות שהוא העולם הבא לאדם אחר המות ולכן אמר רב דאין בו לא אכילה ולא שתייה אבל לעולם התחייה ודאי שיש גוף שהתחייה גם כן היא לגופות ויש שם אכילה ושתייה: והראב"ד ז"ל נדמה לו שרבינו סובר דעוה"ב היינו תחיית המתים ולכך תפס עליו דברי האיש הזה קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות מפני שהוא סובר דעוה"ב הוא עולם התחייה ולכך פירש דמאי דקאמר רב אין בו לא אכילה ולא שתייה אינו ר"ל שלא יהיה שם גוף אלא יהיה שם גוף אבל יהיה כגוף של מעלה שהוא זך שלא יהיה צריך אכילה ושתייה. וכבר נתבאר דעת רבינו ז"ל:
 +
 +
===אור הישר===
 +
[ב] העוה"ב אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת וכו'. עי' בראב"ד ומפרשים ובס' עטרת ראש לברכות דף ט' ע"ב.
 +
 +
===באר יהודה===
 +
[ב] העוה"ב אין בו גופות אלא לנשמות בלבד ואין בו אכילה ושתיה וכו'. והראב"ד ז"ל השיג וסובר דעוה"ב היינו העולם שלאחר התחיה ויש בו גם גופים והגופים יהיו חזקים כבריאת המלאכים וכגוית אליהו ז"ל וכתב הלח"מ דבודאי הרמב"ם מודה לזה שיהיה כן דלאחר התחיה יחיו גם הגופים ורק דס"ל דעוה"ב אינו מיקרי רק עולם הנשמות ע"כ, ונראה דהרמב"ם לשיטתו אזיל בזה דכתב בפי' המשנה בפ' חלק דאפילו לאחר התחיה שיאריכו ימיהם ויחיו בטוב מ"מ אין זה עיקר התכלית וימותו אח"כ והנשמה יתעדן בנועם הקדוש ברוך הוא אלא דאז יהיה הנקל לאדם לקנות שלימות לנשמתו דמלאה הארץ דעה מש"ה סובר דעוה"ב לא מיקרי רק עולם התכלית שיהיה לנשמות לבד. אבל הראב"ד ז"ל אזיל לשיטתו דס"ל דלאחר התחיה לא ימותו עוד וכמבואר בדבריו והוכיח כן ממאמר אליהו ז"ל המובא בגמ' מש"ה שפיר מיקרי גם זה עוה"ב. והנה בגמ' במס' שבת ובפ' חלק הביא מימרא דשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכות בלבד ופליג אדר"ח ב"א דאמר כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה וכו' והנה נראה מזה דאליבא דשמואל התנבאו הנביאים על ימות העוה"ב ולכאורה קשה דא"כ האיך מתרץ שמואל להך קרא דעין לא ראתה ובפרט דהרמב"ם ז"ל בהל' ז' לקמן ביאר הדבר מילתא בטעמא דמפני שהשכר זה הוא שכר רוחני מש"ה אין שום כח באדם גשמי להשיג ולצייר זה השכר אפילו הנביא אינו יכול להשיג דוגמתו ובודאי האיך שמואל יחלוק ע"ז. ולכן נלפע"ד ברור דסובר הרמב"ם דבזה הסברא פליגי הני אמוראי דשמואל ס"ל דבימות המשיח לא ישתנה שום דבר רק שעבוד מלכות לבד ורק הנביאים התנבאו על עוה"ב שאחר התחיה דגם זה מיקרי עוה"ב לשיטתו וקרא דעין לא ראתה קאי לדידי' על עולם הנשמות שיהי' אח"כ כמש"כ בפי' המשניות הנ"ל והנבואה דכתיב בלע המות לנצח ע"כ הוא מרמז לאיזה טובה גדולה שיהי' בעולם שלאחר התחיה וכן כל דברי הנביאים שהן למעלה מן הטבע הוויין ג"כ בדרך רמז ומרמז לאיזה טובה גדולה שיהי' כמו שביאר הכל בפי' המשנה וגם בחיבורו כאן ובה' מלכים ע"ש ומייתי הוכחה לזה מדכתיב כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ומפרש ליה דהיינו אביונים ממש שלא יחדלו מקרב הארץ כל ימי העוה"ז והיינו גם בימות המשיח שקודם התחיה וע"כ דאז לא יהיה שינוי רק שעבוד מלכיות לחוד. אבל רחב"א סובר דעוה"ב מיקרי רק עולם הנשמות אבל הזמן שאחר התחיה ג"כ מיקרי עוה"ז וע"כ הנביאים לא התנבאו על עולם הנשמות דענין זה השכר אינו מושג לשום נביא כמש"כ בעצמו עין לא ראתה וע"כ דהתנבאו על זמן שקודם העוה"ב ומאחר דגם הזמן שאחר התחיה בכלל עוה"ז נחשב מש"ה לא מסתבר לפלוג עוד בין הזמנים של קודם התחיה ובין הזמן שלאחר התחיה כיון דתרווייהו ימות המשיח מיקרי ומש"ה גם בזמן ימות המשיח שקודם התחי' יתקיימו דברי הנביאי' אותן הטובות שהן ע"פ הטבע יתקיימו כפשטן ואותן הנבואות שיצאו חוץ לגדר הטבע יתקיימו בדרך רמז לאיזה טובה דוגמתה והמלחמות ישבתו אז לגמרי דגם זה אינו יוצא מגדר הטבע וקרא דלא יחדל אביון מתפרש ג"כ על אותו הזמן ורק שלא יהיו אביונים ממש רק בגדר העשירים יקראו אלו האביונים אבל כולן יחיו בטוב. ומש"ה שפיר אמר הגמ' דאליבא דשמואל לא יתבטלו כלי זיין בעוה"ז דאע"ג דגם שמואל מודה דע"כ הנביאים התנבאו לזמן שאחר התחיה דאלו בעולם הנשמות אין השכר מושג מ"מ כיון דלדידי' מיקרי הזמן שאחר התחיה בכלל העוה"ב וא"כ כל ימי העוה"ז לא יתבטלו ושפיר שייך בזה דלא יתבטלו משא"כ אליבא דר"ח ב"א דלדידיה גם הזמן שאחר התחיה לא מיקרי העוה"ב וע"כ דהנביאים התנבאו גם משכר העוה"ז והמלחמות ישבתו א"כ הכלי זיין יתבטל גם בעוה"ז [וממילא לדידיה גם קודם התחיה יתבטלו וכמש"כ לעיל דהא בהא תליא] מש"ה לא מיקרי תכשיט ופוסק הרמב"ם ז"ל כרחב"א משום דרבנן דר"א במס' שבת כוותיה סברי דלא מיקרי תכשיט וכ"פ בפי"ט מה' שבת דכלי זיין לא מיקרי תכשיט ואם הוציא חייב חטאת מש"ה פי' כאן דעוה"ב מיקרי רק עולם הנשמות וכרחב"א ועל אותו השכר נאמר עין לא ראתה ומה שהביא כאן דברי שמואל דאין בין עוה"ז וכו' הוא כפי' הלח"מ דהוא רק להוכיח דגם אליבא דרחב"א לא יצא הדבר בעוה"ז לגמרי מדרך הטבע דלא יפלגו בפלוגתא רחוקה כ"כ וממילא ניחא הא דדחי הרמב"ם ז"ל הך מימרא דאליהו ז"ל דאיתא בגמ' דהמתים שיחיו אין חוזרין לעפרן דס"ל דע"כ הך קרא דעין לא ראתה דהוא מרמז ע"כ על עולם הנשמות וכדפי' הרמב"ם ז"ל הטעם ממילא מוכרח הוא דעיקר התכלית הוי עולם הנשמות. [והנה לכאורה היה נראה להוכיח מדרחב"א גופי' דע"כ הנבואות בדרך רמז נאמרו דאל"כ למ"ל להוכיח דהנביאים לא התנבאו בעולם הנשמות מקרא דעין לא ראתה תיפוק ליה הא בלא"ה אי אפשר לפרש דהנבואות כפשטן יהיו על עולם הנשמות וע"כ דרק בדרך רמז נאמרו ושפיר הוצרך להוכיח מקרא דעין לא ראתה דגם בדרך רמז לא שייכי להתנבאות. אכן זה יש לדחות ולומר דאי הוי אמרינן דהתנבאו על עולם הנשמות הוי מפרשינן דהויין בדרך רמז אבל כיון דאמרינן דהתנבאו גם על עוה"ז שפיר הוי נוכל לומר דהויין נבואות כפשטן מש"ה צריך הרמב"ם ז"ל להוכיח מקרא דאין כל חדש תחת השמש]. אכן עדיין קשה במאי דרמי הגמ' קראי אהדדי דכתיב והיה אור הלבנה וכו' וכתיב וחפרה הלבנה וכו' ומתרץ ל"ק הא בימות המשיח והא בעוה"ב ומקשה לשמואל דאמר אין בין עוה"ז לימות המשיח וכו' והשתא הא גם לרחב"א ק' דע"כ חד קרא לא מיירי בעוה"ב דהיינו עולם הנשמות לדידי' דהרי אז לא שייך להתנבאות אפילו בדרך רמז דאל"כ גם לשמואל הוי מצי לתרוצי הא בעוה"ב שאחר התחיה דלדידי' קרי אז עוה"ב והא בעולם הנשמות א"ו משום דאז לא שייך נבואה גם ברמז וא"כ גם לרחב"א ק'. [ומה שהקשה הלח"מ בזה דלרחב"א מי ניחא משום דבימות המשיח אף לדידיה לא יהיה דבר שינוי טבע ע"ש אינו מובן לפע"ד דמ"מ נוכל לפרש הך קרא ג"כ בדרך רמז כשאר כל הנבואות דהם חוץ לטבע דמפרש הרמב"ם ז"ל דהם ברמז נאמרין ומ"מ קשיין קראי אהדדי מחמת שינוי הלשון דבקראי]. וי"ל בדוחק משום דמ"מ לרחב"א הוי מצי לתרוצי הא בזמן שקודם התחיה והא בזמן שלאחר התחיה דג"כ יהיו משונים בטובותיהן ואף על גב דכתבתי לעיל דלרחב"א לא מסתברא כלל לחלק בשניהם כיון דהכל קרוי עוה"ז אבל מ"מ הוי אפשר לומר כן ורק לשמואל ק' דס"ל דבימות המשיח שקודם התחיה לא יהי' שום שינוי רק שעבוד לחוד אבל לא מסתבר כלל דעיקר ההכרח דאמרינן דרחב"א פליג אדשמואל דגם בימות המשיח שקודם התחיה יהיה שינוי גדול לטובה הוי משום דלא מסתבר לדידי' לחלק בין זמן שקודם התחיה להזמן שאחר התחיה א"כ ק' כנ"ל ועיין. והראב"ד ז"ל סובר דשמואל סובר דעוה"ב מיקרי לאחר התחיה ועל אותו הזמן התנבאו הנביאים דאלו בעולם הנשמות עין לא ראתה דא"א להשיג שכר רוחני וכמש"כ הרמב"ם ז"ל מש"ה ס"ל דקודם התחיה לא ישתנה רק בשעבוד לחוד ורחב"א מודה דאחר התחיה מיקרי עולם הבא ורק דסובר דלא ימותו עוד ויחיו בהגופים לעולם ועל אותו השכר דיהי' אז ג"כ נאמר דעין לא ראתה ולא הוי מטעם דהוי שכר רוחני אלא דבלא"ה לא הראה הקדוש ברוך הוא אותו לשום ברי' וע"כ הנביאים התנבאו לימות המשיח שקודם התחיה ואליבא דשמואל לא יתבטלו כלי זיין בעוה"ז רק לאחר התחיה דאז כבר מיקרי עוה"ב אבל לרחב"א יתבטלו בימות המשיח שקודם התחיה מש"ה פוסק כרחב"א וכרבנן דר"א במס' שבת מש"ה סובר כמאמר אליהו ז"ל דהמתים שיחיו לא ימותו עוד רק יחיו בהגופים ועוה"ב מיקרי בעולם הגופים דבזה תרוייהו מודו. ולשיטת הראב"ד ז"ל יש ליישב קצת הא דהקשיתי לעיל דשפיר מתרץ הגמ' לרחב"א הא בעוה"ב דאע"ג דלא הראה הקדוש ברוך הוא אותו השכר לשום ברי' ה"ד גוף השכר אבל זה אינו מעיקר השכר ושפיר ראו הנביאים וכ"ז נלפע"ד נכון וברור בס"ד:
 +
 +
===ביאור חדש מספיק===
 +
[ב] העה"ב אין בו גוף וכו'. בברכות ד' י"ז א' אמרו מרגלה בפומי' דרב כו' העה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיי' כו'. ורבי' אזיל לטעמי' דסוב' דעה"ב ותחיית המתים תרי מילי נינהו וכמ"ש למעלה בביאור שלם ולכך כת' דבעה"ב אין בו גוף כלל כי אינו אלא לנפשות שהוא העה"ב לאדם אחר המות ולכן אמ' רב דאין בו לא כו' אבל לעולם התחיי' ודאי שיש גוף שהתחיי' ג"כ הוא לגופות ויש שם אכילה ושתיי'. והר"א ז"ל טעה בעיונו ונדמה לו שרבי' סובר דעה"ב היינו תחיית המתים ולכך תפס עליו דברי האיש כו' אלא לנשמות, מפני שהוא סובר דעה"ב הוא עולם התחיי' ולכך פי' דמאי דקאמ' רב אין בו לא אכילה ולא שתיי' אינו ר"ל שלא יהי' שם גוף אלא יהי' אבל יהי' כגוף של מעלה שהוא זך שלא יהי' צריך אכילה ושתיי', זהו דעתו ז"ל. אבל אנו כבר כתבנו דעתו ודבריו הנכבדים של רבי' וישרים למוצאי דעת:
 +
 +
===המאיר לארץ===
 +
[ב] כ"מ, והראב"ד ז"ל, וכו'. נ"ב וכן השיג ג"כ באורך, הרדב"ז ח"ו תשובה רס"ז.
 +
 +
===יד המלך (לנדא)===
 +
[ב] העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת. הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה.
 +
 +
והשיג הראב"ד על רבינו בזה וזה לשון השגתו, א"א דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחית המתים לגופות אלא נשמות לבד. וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה שהרי אמרו [כתובות קיא, ב] עתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהם ק"ו מחטה כו'. וכתב מרן הכ"מ ז"ל ע"ז וז"ל ולי נראה דאין חילוק בין רבינו והראב"ד רק בשמות בלבד, דלרבינו העולם שאחר המות נקרא עוה"ב כו'. (ובאמת מורה כן גם כוונת הגמרא נדה דף ס"א [ע"ב] דקאמר שם דמצות בטלות לעתיד לבוא והיינו לאחר מיתת האדם וכמו שאמר [תהילים פח, ו] במתים חפשי. דכיון שמת [אדם] נעשה חפשי מן המצות). וכל אותן המאמרים שהביא הראב"ד הם לעולם התחיה, והראב"ד ז"ל קורא לעולם התחיה עוה"ב ע"כ.
 +
 +
והנה אם אמנם כי איני כדאי לדבר דבר בענין נשגב ונעלם כזה, בכל זאת יש לנו ראי' מפורשת מדברי רבינו בעצמו כי כן כוונת דעתו, וכמו שהבין בו מרן הכ"מ ז"ל שדבריו כאן המה על חיי העוה"ב והמעותד לאדם לאחר מיתתו, אבל בעולם התחיה גם דעת רבינו הוא דגם הגופות יעוררו ויקומו. דביסוד הראשון מהשלשה עשר יסודות שהביא רבינו בפירושו למשנה ראשונה של מסכת אבות כתב רבינו וז"ל, ותחית המתים הוא יסוד מיסודי מרע"ה, ואין דת ולא דביקות בדת יהודית למי שלא יאמין זה, אבל הוא לצדיקים. וכן הוא לשון ב"ר גבורות גשמים לצדיקים ולרשעים, ותחית המתים לצדיקים בלבד, ואיך יחיו הרשעים והם מתים אפילו בחייהם. וכן אמרו רשעים אפילו בחייהם קרוים מתים צדיקים אפילו במיתתן קרוים חיים ע"כ. ואם נאמר כמו שהבין הראב"ד בדעת רבינו דהתחיה לא יהיה להגויות רק להנפשות לבד, א"כ אין מקום להק"ו כלל, דמה שהרשעים בחייהם קרוים מתים המה מרוע תכונת נפשם הבא להם מצד משכנות בית חומר אשר הנפש שוכן אתם בתוך טומאותם, אבל לאחר הפרד הנפש מהגויה ונזדכך מחלאת הטומאה יכול להיות כי גם נפשות הרשעים יזכו לעולם התחיה. אלא ודאי דגם דעת רבינו הוא דעולם התחיה יהיה גם לגופות, אמנם בהזדככות ובתכונה נפלאה שלא יהיה מתנגד הגוף להנפש עוד, ולא יהיה עוד מונע להנפש מהשגותיה העליונות, ויהיה קישור נפלא ביניהם להיות אגודים צמודים יחד באהבה ושלום, וכאשר ייעד לנו הנביא על הימים האלה [ישעיה יא, ח] ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הזה. ועל דיעה זאת שפיר כתב רבינו בפירוש המשנה שהבאתי דגויות הרשעים לא יזכו לעולם התחיה, ואשר שכב לא יוסיף לקום, כי אם גם בחייהם היה גופם וגויתם קרוים מתים איך יזכו הגויות האלה אחר מיתתן שיהיו עוד חיים.
 +
 +
שוב ראיתי דבפרק אלו דברים [פסחים] דף ס"ח [ע"א] מבואר בגמרא בהדיא דהתחיה יהיה לגופות, דמייתי שם את הנאמר בנבואת זכריה [ח, ד] עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו. וילפינן מג"ש דבאלישע כתיב [מלכים ב ד, כט] ושמת משענתי על פני הנער. מה להלן תחית המתים אף כאן תחית המתים. ותחית המתים האלה בודאי להגוף הם. ואולי כוונת הגמ' דעתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהם היינו בתמונתן וצורתן ממש שהי' להם קודם מיתתן, וממילא יהי' כל תכונת הוית גופם ממש [כמו] תכונת הוי' זו שהי' להם קודם לכן כי צורת האדם אשר לו איננה באה מצד הגוף רק מכח הנפש, וכמו שדרשו [ברכות י, א] אין צור כאלקינו [שמואל א ב, ב] אין צייר כאלקינו. וכיון דנפש האדם איננה נפסדת במיתתו ותשאר קיים לעד, וכמו שנאמר [קהלת יב, ז] והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה. אזי ממילא גם הצורה אשר נתפעל באדם מצד פעולות והרגשות כוחות נפשו גם היא לא תפסד במות הגוף, ותשאר קיים עד קיום הנפש, וכאשר לעת התחי' ישובו נפשות הצדיקים בשובה ונחת אל המקום אשר הי' שם אהלם בתחילה אזי גם הצורה הזאת ממש אשר היתה נתפעלת מכח כוחות הנפש הזאת תשוב גם היא לחדש אורה כבראשונה, וממילא גם חברת הגוף אשר תחובר אל הנפש ההיא תהי' בזיו והדר תכונה [זו] שהי' לו קודם לכן, אבל אין לנו שום חילוק והפרש מאיזו חומר ועפר נבנה בנין החומרי של הגוף, ואם הוא אותו חומר עפר של הגוף הראשון או לא.
 +
 +
לכן הנראה לי את הנכון בזה דודאי גם דעת רבינו הוא דעולם התחיה אשר לימות המשיח הוא גם לגופות, והעוה"ב שכתב רבינו כוונתו הוא על התחיה השניה שתהיה לעתיד לבא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיים העולמים, ועל תחיה זו נאמר [דניאל יב, ב] ורבים מישיני עפר יקיצו. וכן כתב הריטב"א הביאו הרדב"ז בתשובותיו סימן תרמ"ד כי כן היה קבלה בידו מרבותיו. גם הרדב"ז בעצמו הסכים שם כן. וכן מורה בכמה מקומות בתלמוד כי כן דעתם דיהיו שתי תחיות, אחת לימות המשיח, ותחיה השנית לעתיד לבא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, ועל התחיה השניה הזו היתה כוונת רבינו בהלכה זו.
 +
 +
===יד יעבץ===
 +
[ב] העולם הבא אין בו גוף וגוויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף. ובהשגות הראב"ד דבריו קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד וכו', עיין שם. אמנם מודה הרמב"ם בתחיית הגוף ממש כמו שהניח ז"ל ליסוד ועיקר ושורש משרשי הדת והאמונה, ואמר עוד שמי שכופר בזה אין לו חלק עמנו אולם לא יודה בנצחיות הגוף אחר התחיה, כי הוא ז"ל סובר שלא יצאו באדם כלי אברי החושים ההרגשים לבטלה, ולא הוצרכה תחיות הגופות רק לימות המשיח, שאין ביניהם לעולם הזה אלא שעבוד מלכויות, וישתמשו אז בכל הרגש החושים לצורך קיום הגוף הגשמי שיזכה לעבוד את ה' באותו זמן בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, מה שאין כן בעולם הבא אחר שכלו ימות המשיח אין אלא נפשות קיימות בלבד כמו שיראה ממרגלא, וכן מפשט הכתוב, וכמו שהוא מוכרח גם כן מן הסברא ומן השכל כי כל מורכב יתפרד, ואמנם אין תשובה לזה מן האומר שצדיקים עתידין לחיות אינן חוזרין לעפרן, כי הכוונה רק על ימות המשיח בלבד, אף על פי שיש שם מיתה כמו שאמר הכתוב הנער בן מאה שנה ימות, אבל אין הכרח מיתה בצדיקים כל אותו זמן עם שיארך מאוד לא יזיקנו ולא תשלוט בהם חולשה ואפיסת כוחות מרוב ימים, לא יפקדו ולא יעדרו עד שיחדש הקדוש ברוך הוא עולמו ויפשוט כתונת החומר, כי אז אין עוד שם שכר לגוף אלא לנפש ואין צורך בכלים הגשמיים שאין לו עוד הנאה בהם ואין שם אלא הנאה רוחנית נצחית:
 +
 +
===מוסר השכל לשון הזהב===
 +
[ב] והם בגוף האפל וכו'. הן האדם בעודנו חי והוא שוכן בתי חומר אשר בעפר יסודם תהי' השגתו מאמתת הבורא ית' כמי שנכנס למדינה ושואל היש מלך אמרו לו יש ויש אומר מה המופת על זה אמרו היות זה השלחני כאשר תראה איש חלוש צעיר הגוף לפניו זה ההמון הרב מן הזהובים זה האיש האחד עצום הגוף החזק העני עומד לפניו ישאל ממנו שיעשה לו צדקה במשקל שעורה ולא יעשה אבל יגער בו וידחהו מעליו בדבריו ולולי פחד המלך היה מתחיל לריב עמו לדחתו ולקחת מה שבידו מן הממון וזאת ראיה על היות זאת המדינה בעלת מלך הנה זה האיש השיג במופת נאמן מציאת המלך מסדור עניני המדינ' אשר סבתה פחד המלך ויראתו אפס כי לא תפארת ידיעתו שלימה כמי שנכנס לחצר המלך ורואה את המלך עין בעין והנה ממין השגה הראשונה היא השגת האדם בעודנו חי אולם כאשר יפשיט אדרת החומר מעליו ויעל בסער' השמימה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו עם בני ביתו מלאכיו רוחות אז ישר יחזה פנימו ועם שהמשל אינו דומה בכל עניניו אין ספק כי הענין המושג לנו בחיים הגרועים הללו הלא מזער הוא ואיננו כי אם ניצוץ אחד מתנוצץ מעין דוגמת אור הבהיר הצח והמצוחצח אשר יהנה אחר כך ממנו מדי עלותו בבית ה' אחרי הפרד הגוף מעמו ותחי נפשו נצח סלה וזה שאמר רבינו שיודעין ומשיגין מאמתת הבורא ב"ה מה שאין יודעין והם בגוף האפל השפל מ"נ ח"א פ' מו:
 +
 +
[ב] והיא העטרה שלהם וכו'. ולפי דברי רבינו יומתק מאד דברי חז"ל שאמרו צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינ' כי בהשקפ' ראשונה יש לדייק כי אות הבי"ת שעל הרוב היא בי"ת הכלי מורה על המקום שהדבר המתקומם בו הוא מונח בתוכו וא"כ לא היה לו לומר ועטרותיהם בראשיה' ויותר הי' צודק ועטרותיה' על ראשיהם כמו (יחזקאל כג) ועטרת תפארת על ראשיהן אבל דעת חז"ל שהצדיקים עטרותיהם בראשיהם בתוך ראשיהם ממש כי המושכלות שהשיגו המה להם לעטרות ולצבי תפארת כד"א:
 +
 +
===מעשה ניסים===
 +
[ב - ג] העולם הבא אין בו גוף וכו'. עיין בהשגות ובמרן עיין שם והנה יש מקומות מהגמרא דמוכחי כרבינו דלגן עדן קורא העוה"ב ולעולם התחיה אינו קורא העוה"ב כי אם ימות המשיח כמו באגדה דפרק חלק א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות ע"כ הרי דלעולם התחיה אינו קורא עוה"ב אלא דלג"ע קורא עוה"ב וכן אמרו ז"ל מלוה ברבית לא יקום לתחית המתים וכן בעל גאוה אמרו ז"ל הגאה אין עפרו ננער ר"ל שלא יקום לתחיית המתים ואם איתא לדברי הראב"ד הו"ל למימר אין להם חלק לעוה"ב אלא ודאי עולם התחיה אינה קרויה עוה"ב וכדעת רבינו ועוד יש לתמוה על הראב"ד ז"ל מפרק חלק שאמרו ז"ל ואלו שאין להם חלק וכו' עיין שם ואם איתא דעוה"ב הוא עולם התחיה אמאי לא מני התם מלוי ברבית ובעלי הגאוה אלא ודאי כדברי רבינו ז"ל וכמה מקומות יש שמורין כרבינו ומהם קשה להראב"ד ויש מקומות דלימות המשיח קורא עוה"ב כהראב"ד והוא בסוף כתובות דף קי"א ע"ב וז"ל ודם ענב תשתה חמר אמרו לא כעוה"ז העוה"ב העוה"ז יש בו צער לבצור ולדרוך העוה"ב מביא ענבה אחת בקרון וכו' הרי דלעולם התחיה קורא העוה"ב שלא כדעת רבינו וכמה מקומות שמורים כהראב"ד ועל הכל צ"ע גדול. ומ"מ דברי רבינו יש ליישב בטוב טעם ודעת אמנם אין הפנאי מסכים להאריך לא כן דברי הראב"ד ז"ל שלא נ"ל בה שום ישוב עתה וצ"ע ומ"ש הראב"ד והצדיק אמר שלא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגויתן אינו ר"ל שלא ישובו לעולם עפר כי זה אינו שהרי חיליה דהר"א היא מההוא עובדא דאחאי בר יאשיה דשבת והרי אמר התם שהכל ישובו לעפר שנאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב אך דיש לחלק בין צדיק לשאינו צדיק דהצדיק אינו חוזר לעפר כי אם שעה אחת קודם התחיה אבל מי שאינו צדיק משמת הוא נעשה עפר עד זמן התחיה וא"כ על כרחך כונת הר"א שכתב הצדיקים שלא ישובו לעפר ר"ל כל ימי היותם בקבר הרי הם קיימים בגויתם עד שעה אחת קודם תחית המתים ולאחר שעה הם עומדים בגויתם.
 +
 +
===מרכבת המשנה (חעלמא)===
 +
[ב] העוה"ב. ובהשגות ודבריו תמוהין דבהדיא כתב רבנו פ"ג ה"ו דהכופר בתחייה אין לו חלק לעוה"ב ועל כרחך כוונת רבנו כמ"ש הלח"מ דעוה"ב לחוד ועולם התחייה לחוד.
 +
 +
===עבודת המלך===
 +
[ב] העולם הבא אין בו גוף וגויה וכו'. עי' אגרת מאמר תחית המתים לרבנו ועי' פי' המשנה בסנהדרין חלק עיין שם ותחזה נועם דברי רבנו ועי' מ"ש רבנו פ"ג ה"ו דהכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעולם הבא ועל כרחך כהלח"מ.
 +
 +
וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן וכו'. מדויק תיבת בראשיהם ולא אמר על ראשיהם.
 +
 +
===ציוני מהר"נ===
 +
[ב] העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה. עי' בהשגת הראב"ד, והנה שיטת רבינו ז"ל מבוארת להדיא במדרש הנעלם בזוה"ק פ' תולדות בלשונו ממש של רבינו ז"ל:
 +
 +
===קרית מלך===
 +
[ב] העולם הבא אין בו גוף וגוי' אלא נפשות הצדיקים כו', כ"ז מבואר במדרש הנעלם פ' תולדות (מהר"ן) ע"ש דף קל"ה א' ועי' כלה רבתי פ"ב תני עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' ולא פו"ר אלא צדיקים יושבים כו' מיתיבי יהי פיסת בר כו' ממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ואי ס"ד כדתניא פרנסה למה להו ועוד כו' אלא האי דקתני קודם תחיית המתים והתם לימות המשיח ע"ש.
 +
כלומר נפשות הצדיקים מצויין כו' ומהו זה שאמרו כו' כ"ה בדפו"י (רד"ש).
 +
 +
===שארית נתן===
 +
[ב] במגדל עוז סוף הקטע השני וע"ד האמת יעקב אבינו לא מת רמזו כלו ז"ל. עיין גור אריה למהר"ל פ' שמות עה"פ כי מתו כל האנשים, ד"ה והעני חשוב כמת.
 +
 +
===שו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם)===
 +
[ב] שאלת על מה שהשיג הראב"ד ז"ל פרק שמיני מהלכות תשובה וז"ל דברי האיש הזה קרובים בעיני למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד וכו'. ושאלת מהיכן למד זה מדברי רבינו ז"ל.
 +
תשובה דע כי הראב"ד סובר שלא נקרא עולם הבא אלא הבא אחר התחייה דאילו העולם הבא אחר המות נקרא גן עדן או גיהנם כל אדם כפי דינו. ולפיכך היה קשה עליו לומר שכל אותם המאמרים יהיו דרך חידה ומשל כיון שהתחייה היא בגוף ונפש למה לא יהיו הדברים כפשוטן ולפיכך לא גמר אומר לומר שדעת רבינו זה אלא קרובים דבריו לזה. ואני שמעתי ולא אבין איך יצוייר תחיית המתים לנשמות ולא לגופות והלא אין הנשמות מתות אלא חיות ולא שייך לומר תחיית המתים אלא לגופות שהם מתים ונהפך כל יסוד ליסודו וא"כ מי שמאמין בתחיית המתים ובהשארות הנפש אי אפשר שיאמר שאין התחייה אלא לנשמות ולא לגופות ושני עקרים אלו רבינו בקי בהם ובסודותם וכתב אותם בכל חבוריו וא"כ תמהתי [איך] יאמר עליו דבר כזה ודעתו ז"ל כי עוה"ב נקרא עוה"ב לאדם אחר המיתה ובזה העולם הוא מדבר שהרי אנו רואין הגוף מוטל לפנינו כאבן דומם בלתי הרגשה וא"כ אין העונש והשכר אלא לנפש וכיון שאין שם אלא הנשמות ואין שם ממאורעי הגוף על כרחנו לומר שהם דרך חידה ומשל ועל זה דבר רבינו בזה הפרק אבל בעולם הבא אחר התחייה לא דבר כיון שיש שם גוף וגויה לא יקשה אם יהיו הדברים כפשוטן כאשר כתב הראב"ד וכן אמרו ז"ל מתים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות הקדוש ברוך הוא עושה להם כנפים ושטין מסוף העולם ועד סופו ואפילו לדעת האומר חוזרין לעפרן בעוד שלא חזרו מ"מ יחיו חיים ארוכים ויהיו הדברים כפשוטן וכמשמען ואין רבינו מכחיש זה ח"ו וכבר שבחוהו על זה חכמי לוניל ואחרים ועיין במה שכתב הרמב"ן בשער הגמול וכבר העתיקו דבריו מפרשי דברי רבינו ועיין בדבריהם ואני לא באתי אלא לומר שאין דבריו אלא בעולם הבא לאדם אחר המיתה מיד:
 +
 
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ג==
 
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ג==
 
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ד==
 
==הלכות תשובה פרק ח הלכה ד==

תפריט ניווט