שינויים

<strong>ביטול התפילות</strong>

<strong>ביטול התפילות</strong>

'''במדרש'''<ref>מדרש רבה – ויקרא ט, ז. </ref> נאמר, כי לעתיד לבוא יבטלו כל התפילות, מלבד מתפילת הודאה.

"'במדרש"'<ref>מדרש רבה – ויקרא ט, ז. </ref> נאמר, כי לעתיד לבוא יבטלו כל התפילות, מלבד מתפילת הודאה.

זה לשון המדרש: "ר' פנחס ור' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל, כל התפילות בטלות וההודאה אינה בטלה, הדא דכתיב (=זהו שכתוב) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה, מביאים תודה בית ה' זה קרבן תודה".

זה לשון המדרש: "ר' פנחס ור' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל, כל התפילות בטלות וההודאה אינה בטלה, הדא דכתיב (=זהו שכתוב) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה, מביאים תודה בית ה' זה קרבן תודה".

</ref>, בו מבואר 'שהפסוק "קול ברמה נשמע" מדבר על העולם הבא, כהמשך לביאור עניין התפילה בלחש ומובן שעניין התפילה בקול רם (קול ברמה), שייך לגאולה דווקא.

</ref>, בו מבואר 'שהפסוק "קול ברמה נשמע" מדבר על העולם הבא, כהמשך לביאור עניין התפילה בלחש ומובן שעניין התפילה בקול רם (קול ברמה), שייך לגאולה דווקא.

ובתוספת ביאור<ref>תרומה, דף קלד, א " . . כמה דאת אמר (זכריה יד) יהיה יי' אחד ושמו אחד, אחד לעילא בשית סטרין דכתיב (דברים ו) שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, הא שית תיבין לקבל שית סטרין, אחד לתתא בשית סטרין, (הדא הוא דכתיב) בשכמל''ו הא שית סטרין אחרנין בשית תיבין, יי' אחד לעילא ושמו אחד לתתא, ואי תימא הא כתיב אחד לעילא ולתתא לא כתיב אחד, ועד הוא אחד בחלופי אתוון, אתוון דדכורא לא מתחלפי, אתוון דנוקבא מתחלפי דהא שבחא דדכורא על נוקבא, ובגין דלא תשלוט עין הרע אנן מחלפי אתוון דלא אמרינן אחד באתגלייא, ובזמנא דאתי דיתעבר עין הרע מעלמא ולא תשלוט (בהדה) כדין יתקרי אחד באתגלייא, בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה לאו איהי אחד אלא דאנן מיחדין לה בלחישו ברזא דאתוון אחרנין ואמרי ועד, אבל בזמנא דאתי דיתפרש ההוא סטרא מינה ויתעבר מעלמא כדין יתקרי אחד ודאי דלא יהא בהדה שותפו ודביקו אחרא.

ובתוספת ביאור<ref>תרומה, דף קלד, א " . . כמה דאת אמר (זכריה יד) יהיה יי' אחד ושמו אחד, אחד לעילא בשית סטרין דכתיב (דברים ו) שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, הא שית תיבין לקבל שית סטרין, אחד לתתא בשית סטרין, (הדא הוא דכתיב) בשכמל"ו הא שית סטרין אחרנין בשית תיבין, יי' אחד לעילא ושמו אחד לתתא, ואי תימא הא כתיב אחד לעילא ולתתא לא כתיב אחד, ועד הוא אחד בחלופי אתוון, אתוון דדכורא לא מתחלפי, אתוון דנוקבא מתחלפי דהא שבחא דדכורא על נוקבא, ובגין דלא תשלוט עין הרע אנן מחלפי אתוון דלא אמרינן אחד באתגלייא, ובזמנא דאתי דיתעבר עין הרע מעלמא ולא תשלוט (בהדה) כדין יתקרי אחד באתגלייא, בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה לאו איהי אחד אלא דאנן מיחדין לה בלחישו ברזא דאתוון אחרנין ואמרי ועד, אבל בזמנא דאתי דיתפרש ההוא סטרא מינה ויתעבר מעלמא כדין יתקרי אחד ודאי דלא יהא בהדה שותפו ודביקו אחרא.

כמה דאת אמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד באתגליא בהדי' ולא בלחישו ולא ברזא, ועל דא אנן מיחדין לה מההוא סטרא אחרא כמאן דזמין לאחרא למיהוי סהיד דיליה, בגין דדא איהו סהיד דילן וסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן, וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא, כיון דאתת אנן מעלין לה לחופה לגבי בעלה מלכא עלאה בכל רעותא וכוונא דלבא ועל דא איהו אחד, בשעתא דאיהי אתת בעולימתהא ובעאת לאתפרשא מסטרא אחרא לא אתת אלא כמאן דאזדמנת למחמי ביקרא דמלכא ולא יתיר והכי מכריזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא, כמה דאת אמר (שיר ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, פוקו למחמי ביקרא דמלכא כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה, כיון דאתת, כל אינון שמשהא עיילין לה לחופה בהדי מלכא עלאה בלחישו ברזא, דאלמלא לאו הכי לא יתפרש מינה ההוא סטרא אחרא ויתערב חדוותא,

כמה דאת אמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד באתגליא בהדי' ולא בלחישו ולא ברזא, ועל דא אנן מיחדין לה מההוא סטרא אחרא כמאן דזמין לאחרא למיהוי סהיד דיליה, בגין דדא איהו סהיד דילן וסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן, וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא, כיון דאתת אנן מעלין לה לחופה לגבי בעלה מלכא עלאה בכל רעותא וכוונא דלבא ועל דא איהו אחד, בשעתא דאיהי אתת בעולימתהא ובעאת לאתפרשא מסטרא אחרא לא אתת אלא כמאן דאזדמנת למחמי ביקרא דמלכא ולא יתיר והכי מכריזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא, כמה דאת אמר (שיר ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, פוקו למחמי ביקרא דמלכא כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה, כיון דאתת, כל אינון שמשהא עיילין לה לחופה בהדי מלכא עלאה בלחישו ברזא, דאלמלא לאו הכי לא יתפרש מינה ההוא סטרא אחרא ויתערב חדוותא,

אבל בזמנא דאתי דיתפרש מינה ההיא סטרא אחרא כדין ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, כיון דעאלת לחופה ואיהי בהדי מלכא עלאה כדין אנן מתערי חדוה דימינא ושמאלא כמה דאת אמר (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך וגו', והיה אם שמוע וגו' בלא דחילו כלל דהא סטרא אחרא לא יתקרב תמן ולית ליה רשו, כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי מלכא לחדוה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא בגין דלא ישתכח ברגלי (בר נש דגלי) צעדהא רמז דסטרא בישא ולא יתדבק בהדה ולא ישתכחון בבני רמז פסול כלל, והכי אמר יעקב לבנוי שמא חס ושלום אירע פסול (בזרעי או) בערסי כדין אינון אמרו כמה דלית בלבך אלא אחד כך וכו' לית לן דביקו בסטרא אחרא כלל דהא פרישא הוה מערסך ואנן ביחודא לגבי מלכא עלאה ולית לן דביקו כלל בסטרא אחרא דהא בפרישו מסטרא אחרא (נ''א הוינן ברעו) הוה רעותא ומחשבתא דילן, כיון דידע דסטרא אחרא לא אתדבק תמן כלל כדין עאלת אתתא לגבי בעלה בלחישו ברזא דיחודא דשית סטרין, פתח ואמר בשכמל''ו דהא איהי ברזא דאחד בעולימתהא בלא ערבובא כלל ולא שותפו דסטרא אחרא,

אבל בזמנא דאתי דיתפרש מינה ההיא סטרא אחרא כדין ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, כיון דעאלת לחופה ואיהי בהדי מלכא עלאה כדין אנן מתערי חדוה דימינא ושמאלא כמה דאת אמר (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך וגו', והיה אם שמוע וגו' בלא דחילו כלל דהא סטרא אחרא לא יתקרב תמן ולית ליה רשו, כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי מלכא לחדוה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא בגין דלא ישתכח ברגלי (בר נש דגלי) צעדהא רמז דסטרא בישא ולא יתדבק בהדה ולא ישתכחון בבני רמז פסול כלל, והכי אמר יעקב לבנוי שמא חס ושלום אירע פסול (בזרעי או) בערסי כדין אינון אמרו כמה דלית בלבך אלא אחד כך וכו' לית לן דביקו בסטרא אחרא כלל דהא פרישא הוה מערסך ואנן ביחודא לגבי מלכא עלאה ולית לן דביקו כלל בסטרא אחרא דהא בפרישו מסטרא אחרא (נ"א הוינן ברעו) הוה רעותא ומחשבתא דילן, כיון דידע דסטרא אחרא לא אתדבק תמן כלל כדין עאלת אתתא לגבי בעלה בלחישו ברזא דיחודא דשית סטרין, פתח ואמר בשכמל"ו דהא איהי ברזא דאחד בעולימתהא בלא ערבובא כלל ולא שותפו דסטרא אחרא,

ותא חזי בההיא שעתא יעקב ובנוי הוו בדיוקנא עלאה לתתא בהדי שכינתא, יעקב הוה ברזא דשית סטרין דעלמא עלאה ברזא חד, בנו הוו בדיוקנא דשית סטרין דעלמא תתאה, ואיהו בעא לגלאה לון ההוא קץ כמה דאוקימנא דאית קץ ואית קץ אית (קכא א) קץ הימין ואית קץ הימים, קץ הימין דא מלכות קדישא רזא דמהימנותא רזא דמלכו דשמיא, קץ הימים דא רזא דמלכו חייבא רזא דסטרא אחרא דאקרי קץ כל בשר, והא אוקימנא, כיון דחמא דאסתלקת שכינתא מניה וכו', אינון אמרו כמה דלית בלבך אלא אחד דאנת ברזא דעלמא עלאה ואיהו אחד, אוף אנן דאנן ברזא דעלמא תתאה איהו אחד, ועל דא אדכרו תרי לבבות רזא דעלמא עלאה דאיהו לבא דיעקב ורזא דעלמא תתאה דאיהו לבא דבנוי כדין אעיל לה בלחישו,

ותא חזי בההיא שעתא יעקב ובנוי הוו בדיוקנא עלאה לתתא בהדי שכינתא, יעקב הוה ברזא דשית סטרין דעלמא עלאה ברזא חד, בנו הוו בדיוקנא דשית סטרין דעלמא תתאה, ואיהו בעא לגלאה לון ההוא קץ כמה דאוקימנא דאית קץ ואית קץ אית (קכא א) קץ הימין ואית קץ הימים, קץ הימין דא מלכות קדישא רזא דמהימנותא רזא דמלכו דשמיא, קץ הימים דא רזא דמלכו חייבא רזא דסטרא אחרא דאקרי קץ כל בשר, והא אוקימנא, כיון דחמא דאסתלקת שכינתא מניה וכו', אינון אמרו כמה דלית בלבך אלא אחד דאנת ברזא דעלמא עלאה ואיהו אחד, אוף אנן דאנן ברזא דעלמא תתאה איהו אחד, ועל דא אדכרו תרי לבבות רזא דעלמא עלאה דאיהו לבא דיעקב ורזא דעלמא תתאה דאיהו לבא דבנוי כדין אעיל לה בלחישו,

וכמה דאינון אתייחדו רזא דעלמא עלאה באחד ורזא דעלמא תתאה באחד, אוף הכי אנן צריכין ליחדא עלמא עלאה באחד וליחדא עלמא תתאה ברזא דאחד, דא בשית סטרין ודא בשית סטרין, ובגין כך שית תיבין הכא ברזא דשית סטרין ושית תיבין הכא ברזא דשית סטרין (זכריה יד) יי' אחד ושמו אחד".

וכמה דאינון אתייחדו רזא דעלמא עלאה באחד ורזא דעלמא תתאה באחד, אוף הכי אנן צריכין ליחדא עלמא עלאה באחד וליחדא עלמא תתאה ברזא דאחד, דא בשית סטרין ודא בשית סטרין, ובגין כך שית תיבין הכא ברזא דשית סטרין ושית תיבין הכא ברזא דשית סטרין (זכריה יד) יי' אחד ושמו אחד".