שינויים

אחד מייעודי הגאולה, בנוסף לביטול המוות (ע"ע) הוא תחיית המתים. אחרי ביאת המשיח, יקומו לתחייה כל ישראל הראויים לכך.

אחד מייעודי הגאולה, בנוסף ל[[ביטול המוות]] (ע"ע) הוא תחיית המתים. אחרי ביאת המשיח, יקומו לתחייה כל ישראל הראויים לכך.

אין הכוונה שה' יברא גוף חדש לאותם שמתו, אלא אותו הגוף עצמו יקום לתחי' וכמש"נ יחיו מתיך, ולא אמר יברא. כי עצם אחד נשאר מן הגוף, ובזמן התחי' הקב"ה מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף (זהר ח"ב כח, ב. וראה שם ח"ג קסט, סע"א).

אין הכוונה שה' יברא גוף חדש לאותם שמתו, אלא אותו הגוף עצמו יקום לתחי' וכמש"נ יחיו מתיך, ולא אמר יברא. כי עצם אחד נשאר מן הגוף, ובזמן התחי' הקב"ה מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף<ref>(זהר ח"ב כח, ב. וראה שם ח"ג קסט, סע"א)</ref>.

הטעם מדוע תהיה תחיית המתים, ולא די בנתינת שכר לנשמה לבדה בגן-עדן, הוא: תחיית המתים היא שלמות מין האדם ושלימות השכר על ההנהגה בזמן הגלות כפי רצון הבורא. כי תכלית הבריאה היא שתהיה דירה בתחתונים (ע"ע), ולכן שלמות השכר על העבודה בזמן הזה היא בגוף דווקא, כיוון שאין השכר הניתן כמו שכר פועל, אלא תוצאה מפעולת האדם במשך זמן הגלות.

הטעם מדוע תהיה תחיית המתים, ולא די בנתינת שכר לנשמה לבדה בגן-עדן, הוא: תחיית המתים היא שלמות מין האדם ושלימות השכר על ההנהגה בזמן הגלות כפי רצון הבורא. כי תכלית הבריאה היא שתהיה [[דירה בתחתונים]] (ע"ע), ולכן שלמות השכר על העבודה בזמן הזה היא בגוף דווקא, כיוון שאין השכר הניתן כמו שכר פועל, אלא תוצאה מפעולת האדם במשך זמן הגלות.

==זמנה==

==זמנה==

על-פי דברי חז"ל אחר בניית בית המקדש השלישי (ע"ע) וקיבוץ גלויות (ע"ע) תהיה תחיית המתים. במדרש נאמר כי קיבוץ הגלויות קודם 40 שנה לתחיית המתים. יחד עם זאת, יהיו צדיקים שיקומו לתחייה עוד קודם לכן, מיד עם ביאת משיח (ע"ע).

על-פי דברי חז"ל אחר בניית [[בית המקדש השלישי]] (ע"ע) ו[[קיבוץ גלויות]] (ע"ע) תהיה תחיית המתים. במדרש נאמר כי קיבוץ הגלויות קודם 40 שנה לתחיית המתים. יחד עם זאת, יהיו צדיקים שיקומו לתחייה עוד קודם לכן, מיד עם [[ביאת משיח]] (ע"ע).

==מקומה==

==מקומה==

בגמ' נחלקו רבי אלעזר ור' אילעא האם מתי חוץ-לארץ חיים או לא, אך לפי מסקנת הגמ' שגם לדעת רבי אלעזר צדיקים שנקברו בחוץ-לארץ קמים לתחייה (על-ידי שבאים במחילות לארץ-ישראל ושם קמים), אפשר לומר שאף לדעת ר' אלעזר כל המתים שנקברו בחוץ-לארץ עתידים לקום, רק שיהיה להם צער גלגול מחילות ויגיעו לארץ ישראל ושם יקומו לתחיה.

בגמ' נחלקו רבי אלעזר ור' אילעא האם מתי חוץ-לארץ חיים או לא, אך לפי מסקנת הגמ' שגם לדעת רבי אלעזר צדיקים שנקברו בחוץ-לארץ קמים לתחייה (על-ידי שבאים במחילות לארץ-ישראל ושם קמים), אפשר לומר שאף לדעת ר' אלעזר כל המתים שנקברו בחוץ-לארץ עתידים לקום, רק שיהיה להם צער גלגול מחילות ויגיעו לארץ ישראל ושם יקומו לתחיה.

הסיבה לכך שדווקא בארץ ישראל תהיה תחיית המתים ולא בחוץ-לארץ, מוסבר בזהר (ח"א דף קיד, א) כי דווקא ירושלים (שכל ארץ ישראל עתידה להכלל בה – ע"ע ארץ ישראל לעתיד לבוא) קיימת לנצח, לכן מקבלים את נשמתם במקום הקיים לעולם כדי שתהיה הנשמה קיימת בגוף לעולם.

 

הסיבה לכך שדווקא בארץ ישראל תהיה תחיית המתים ולא בחוץ-לארץ, מוסבר בזהר<ref>(ח"א דף קיד, א)</ref> כי דווקא ירושלים (שכל ארץ ישראל עתידה להכלל בה – ע"ע [[ארץ ישראל לעתיד לבוא]]) קיימת לנצח, לכן מקבלים את נשמתם במקום הקיים לעולם כדי שתהיה הנשמה קיימת בגוף לעולם.

==הזוכים לה==

==הזוכים לה==

המשנה (תחילת פרק חלק בסנהדרין) אומרת בצורה סתמית: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (חוץ מאותם המנויים במשנה). אך גם על אותם שנאמר עליהם בפירוש שאין להם חלק לעולם הבא, מצינו כמה הסברים שאף הם יזכו לכך: לכל לראש במדרש תלפיות (ענף חלק לעוה"ב, בשם הרקנטי ורבינו בחיי) נאמר כי הפירוש "אין להם חלק לעוה"ב" שאין להם חלק מיוחד משלהם, אבל ניזונים מאוצרות צדקה הגנוזים לאלו שלא זכו.

המשנה<ref>(תחילת פרק חלק בסנהדרין)</ref> אומרת בצורה סתמית: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (חוץ מאותם המנויים במשנה). אך גם על אותם שנאמר עליהם בפירוש שאין להם חלק לעולם הבא, מצינו כמה הסברים שאף הם יזכו לכך: לכל לראש במדרש תלפיות<ref>(ענף חלק לעוה"ב, בשם הרקנטי ורבינו בחיי)</ref> נאמר כי הפירוש "אין להם חלק לעוה"ב" שאין להם חלק מיוחד משלהם, אבל ניזונים מאוצרות צדקה הגנוזים לאלו שלא זכו.

נוסף על כך, מבואר ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג) שכל אותן עבירות שנשנו במשנה, מדובר דווקא שלא שב בתשובה לפני מותו, אבל אם חזר בתשובה יש לו חלק לעוה"ב, אפילו אם חזר בתשובה רק בסתר.

נוסף על כך, מבואר ברמב"ם<ref>(הל' תשובה פ"ג)</ref> שכל אותן עבירות שנשנו במשנה, מדובר דווקא שלא שב בתשובה לפני מותו, אבל אם חזר בתשובה יש לו חלק לעוה"ב, אפילו אם חזר בתשובה רק בסתר.

יתירה מזו, נאמר בגמרא (סנהדרין קד, א) כי בכח הבן לזכות את אביו, ואפילו לא בנו – אלא כל מי שמשתדל עבורו (כמו שמצינו גבי ר' יוחנן לאלישע בן אבויה).

יתירה מזו, נאמר בגמרא<ref>(סנהדרין קד, א)</ref> כי בכח הבן לזכות את אביו, ואפילו לא בנו – אלא כל מי שמשתדל עבורו (כמו שמצינו גבי ר' יוחנן לאלישע בן אבויה).

עוד, מי שעבר עבירות כאלו שבגינן לא יקום לתחיה, אם נפרעו ממנו בעולם הזה – דבר זה מועיל שיזכה לתחיית המתים.

עוד, מי שעבר עבירות כאלו שבגינן לא יקום לתחיה, אם נפרעו ממנו בעולם הזה – דבר זה מועיל שיזכה לתחיית המתים.

==אופן הקימה==

==אופן הקימה==

חז"ל אמרו: "כשם שאדם הולך כך הוא בא: הולך עור – ובא עור, חרש – ובא חרש, אלם – ובא אלם. כשם שהוא הולך לבוש בא לבוש כו' אמר הקב"ה יעמדו כמו שהלכו ואחר-כך אני מרפא אותן" (ב"ר פצ"ה. זח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב).

חז"ל אמרו: "כשם שאדם הולך כך הוא בא: הולך עור – ובא עור, חרש – ובא חרש, אלם – ובא אלם. כשם שהוא הולך לבוש בא לבוש כו' אמר הקב"ה יעמדו כמו שהלכו ואחר-כך אני מרפא אותן"<ref>(ב"ר פצ"ה. זח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב)</ref>.

נחלקו בכוונת הדברים "כשם שהוא הולך לבוש – בא לבוש", האם הכוונה לאותו בגד ממש איתו נקבר, או שבאים לבושים בבגדים שהיו רגילים בהם בחייהם.

נחלקו בכוונת הדברים "כשם שהוא הולך לבוש – בא לבוש", האם הכוונה לאותו בגד ממש איתו נקבר, או שבאים לבושים בבגדים שהיו רגילים בהם בחייהם.

רק לאחר שיקומו לתחייה עם מומיהם, יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה ומרפא בה אותם.

רק לאחר שיקומו לתחייה עם מומיהם, יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה ומרפא בה אותם.

==סדרה==

==סדרה==

מֵתי ארץ-ישראל חיים תחלה ואחר-כך מתי חוץ-לארץ (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג וכתובות שם) ואח"כ דור המדבר (או לפי דעות אחרות: דור המדבר תחילה), ויש-אומרים האבות (זהר ח"א קיג, א). והטעם פי' בס' אבקת רוכל (ספר שני, ח"ד) כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים. אבל יש דעות שהאבות קמים תחילה.

מֵתי ארץ-ישראל חיים תחלה ואחר-כך מתי חוץ-לארץ<ref>(ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג וכתובות שם)</ref>ואח"כ דור המדבר (או לפי דעות אחרות: דור המדבר תחילה), ויש-אומרים<ref>(זהר ח"א קיג, א)</ref> האבות. והטעם פי' בס' אבקת רוכל<ref>(ספר שני, ח"ד)</ref> כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים. אבל יש דעות שהאבות קמים תחילה.

צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני-אדם (זהר שם קמ, א), מארי תורה [בעלי תורה] ואח"כ מארי מצות [בעלי מצוות] (שם קפב, א ובביאורי הזהר). ובמדרש איתא (הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה) שיקומו ויקראו אותם על שמם על-פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.

צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני-אדם<ref>(זהר שם קמ, א)</ref>, מארי תורה [בעלי תורה] ואח"כ מארי מצות [בעלי מצוות] (שם קפב, א ובביאורי הזהר). ובמדרש איתא (הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה) שיקומו ויקראו אותם על שמם על-פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.

==האנשים שיהיו בזמן תחה"מ==

==האנשים שיהיו בזמן תחה"מ==

כתב רבנו סעדי' גאון (בס' אמונות ודעות סוף מאמר ז') בעבור שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה כו' . . שלשה דרכים: יש מי שאומר שאין מתים כלל, ונתלה באמרו בלע המות לנצח. ויש מי שאומר ימותו ויחיו, כדי להשתוות עם המחויים ההם, ויש מי שאומר יחיו שנים רבות וימותו ולא יחיו עד העולם הבא".

כתב רבנו סעדי' גאון<ref>(בס' אמונות ודעות סוף מאמר ז')</ref>בעבור שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה כו' . . שלשה דרכים: יש מי שאומר שאין מתים כלל, ונתלה באמרו בלע המות לנצח. ויש מי שאומר ימותו ויחיו, כדי להשתוות עם המחויים ההם, ויש מי שאומר יחיו שנים רבות וימותו ולא יחיו עד העולם הבא".

אך בזהר נאמר (ח"ב קח, ב): "עד השתא מותא הוות מסטרא אחרא, מכאן ולהלאה אני אמית ואחי', מכאן דבההוא זמנא כל אינון דלא טעמי טעמא דמותא, מיני (מהקב"ה) תהי לון מותא, ויקים לון מיד. אמאי, בגין דלא ישתאר מההוא זוהמא בעלמא כלל ויהא עלמא חדתא בעובדוי ידוי דקוב"ה".

אך בזהר נאמר<ref>(ח"ב קח, ב)</ref>: "עד השתא מותא הוות מסטרא אחרא, מכאן ולהלאה אני אמית ואחי', מכאן דבההוא זמנא כל אינון דלא טעמי טעמא דמותא, מיני (מהקב"ה) תהי לון מותא, ויקים לון מיד. אמאי, בגין דלא ישתאר מההוא זוהמא בעלמא כלל ויהא עלמא חדתא בעובדוי ידוי דקוב"ה".

אך מבארים כי דבר זה יכול להתקיים על-ידי עבודה רוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה", ולכן שייכת מציאות שלא יצטרכו למות בפועל  לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים (תו"מ - התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ד' עמוד 112).

אך מבארים כי דבר זה יכול להתקיים על-ידי עבודה רוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה", ולכן שייכת מציאות שלא יצטרכו למות בפועל  לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים<ref>(תו"מ - התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ד' עמוד 112)</ref>.

==החיים אחר תחה"מ==

==החיים אחר תחה"מ==

לפי דעת רבים מחכמי ישראל, העולם לאחר שיחיו המתים אין בו לא אכילה ולא שתי' ולא פריה-ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה (ברכות יז, א) ואינן חוזרים לעפרם (סנהדרין צב, א) וקיימים לעולמים.

לפי דעת רבים מחכמי ישראל, העולם לאחר שיחיו המתים אין בו לא אכילה ולא שתי' ולא פריה-ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה <ref>(ברכות יז, א)</ref> ואינן חוזרים לעפרם<ref>(סנהדרין צב, א)</ref> וקיימים לעולמים.

אבל לפי דעת הרמב"ם ועוד, עניינים אלו מדברים על עולם הנשמות, אך לאחר שיחיו המתים עולם כמנהגו נוהג וימותו אחרי אריכות ימים ושנים.

אבל לפי דעת הרמב"ם ועוד, עניינים אלו מדברים על עולם הנשמות, אך לאחר שיחיו המתים עולם כמנהגו נוהג וימותו אחרי אריכות ימים ושנים.

הקבלה והחסידות פסקו כדעה הראשונה, שעיקר השכר הוא עולם התחייה ולא בגן עדן.

הקבלה והחסידות פסקו כדעה הראשונה, שעיקר השכר הוא עולם התחייה ולא בגן עדן.