1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + + שורה 7:
שורה 10: − להמשך הסוגיא+ − − − − שורה 25:
שורה 24: − + + − + שורה 41:
שורה 41: − + שורה 55:
שורה 55: − + − + + שורה 66:
שורה 67: + − חתם סופר+ − אין משיח לישראל - האומר אין משיח וקים ליה כרבי הלל הרי הוא כופר בכלל התורה דכיילי אחרי רבים להטות כיון שרבו עליו חכמי ישראל ואמרו דלא כוותיה שוב אין אדם ראוי להמשך אחריו. כמו על דרך משל במקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים לעשות פחמין לעשות ברזל לצורך מילה (שבת קל, א) ואחר דאיפסקא הלכתא על פי רבים מחכמי ישראל דלא כוותיה העושה כן בשבת בעדים והתראה סקול יסקל ולא מצי למימר קים לי כרבי אליעזר.+ − ילקוט אליעזר (הרב אליעזר זוסמאן סופר / פאקש תרנ"ז) עמ' פה+ שורה 77:
שורה 79: − + + + − + שורה 89:
שורה 93: − + + שורה 108:
שורה 113: − להמשך הסוגיא+ − רש"י שורה 122:
שורה 126: − + − שורה 133:
שורה 136: − + − − − שורה 152:
שורה 152: − + − − שורה 161:
שורה 159: − יש משיח לישראל+ שורה 167:
שורה 165: − + שורה 174:
שורה 172: − + − + − +
אין תקציר עריכה
== חלק א' ==
[צט, א] תניא, רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר [תהלים צ"ה] ארבעים שנה אקוט בדור.
[צט, א] תניא, רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר [תהלים צ"ה] ארבעים שנה אקוט בדור.
רבי הילל אומר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. אמר רב יוסף: שרא ליה מריה [ימחול לו הקב"ה] לרבי הילל! חזקיה אימת הוה? בבית ראשון. ואילו זכריה קא מתנבי בבית שני ואמר [זכריה ט'] גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות.
רבי הילל אומר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. אמר רב יוסף: שרא ליה מריה [ימחול לו הקב"ה] לרבי הילל! חזקיה אימת הוה? בבית ראשון. ואילו זכריה קא מתנבי בבית שני ואמר [זכריה ט'] גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות.
=== רש"י ===
רש"י
אקוט בדור - אקח ישראל ואמלוך עליהם, כמו נקטיה. ארבעים שנה אקוט בדור - בדור קטן של ארבעים שנה שהוא משונה מדורות שלפניו, ומסתמא היינו משיח ששינוין גדולים יהיו בדורו, ופשטיה דקרא מיהא גבי מתי מדבר, אבל מדכתיב אקוט - משמע אף להבא היה מתנבא.
אקוט בדור - אקח ישראל ואמלוך עליהם, כמו נקטיה. ארבעים שנה אקוט בדור - בדור קטן של ארבעים שנה שהוא משונה מדורות שלפניו, ומסתמא היינו משיח ששינוין גדולים יהיו בדורו, ופשטיה דקרא מיהא גבי מתי מדבר, אבל מדכתיב אקוט - משמע אף להבא היה מתנבא.
מיוחד - חשוב.
מיוחד - חשוב.
ואלו זכריה מיהא מתנבא על משיח בבית שני - דכתיב בתרי עשר הנה מלכך יבא לך וגו' ולאו היינו זכריה בן יהוידע הכהן שניבא בבית ראשון, אלא זכריה בן ברכיה שהיה במלכות דריוש.
ואלו זכריה מיהא מתנבא על משיח בבית שני - דכתיב בתרי עשר הנה מלכך יבא לך וגו' ולאו היינו זכריה בן יהוידע הכהן שניבא בבית ראשון, אלא זכריה בן ברכיה שהיה במלכות דריוש.
חידושי הר"ן
=== חידושי הר"ן ===
רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה - אין כוונת רבי אליעזר למעט בכבודן של ישראל אלא להרבותו לפי שידוע הוא שימות המשיח הם מדרגה לתחיית המתים וסובר שאחר ארבעים שנה לימות המשיח יהיה זמן תחיית המתים.
רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה - אין כוונת רבי אליעזר למעט בכבודן של ישראל אלא להרבותו לפי שידוע הוא שימות המשיח הם מדרגה לתחיית המתים וסובר שאחר ארבעים שנה לימות המשיח יהיה זמן תחיית המתים.
חידושי אגדות מהרש"א
=== חידושי אגדות מהרש"א ===
ארבעים שנה, שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור. דקרא איירי במשיח דכתיב לעיל מיניה היום אם בקולו תשמעו וגו' דהיינו היום אתי משיח אם בקולו תשמעו כדאמרינן לעיל. ואמר אל תקשו [לבבכם כמריבה] דהיינו לדורו של משיח אמר כן שלא יקשו לבבם כמריבה וגו'. אשר נסוני אבותיכם וגו' דהיינו כמו שעשו אבותיכם דור המדבר. ועל אותו דור של משיח אמר בלשון להבא אקוט בדור וגו' כפירוש רש"י וק"ל.
ארבעים שנה, שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור. דקרא איירי במשיח דכתיב לעיל מיניה היום אם בקולו תשמעו וגו' דהיינו היום אתי משיח אם בקולו תשמעו כדאמרינן לעיל. ואמר אל תקשו [לבבכם כמריבה] דהיינו לדורו של משיח אמר כן שלא יקשו לבבם כמריבה וגו'. אשר נסוני אבותיכם וגו' דהיינו כמו שעשו אבותיכם דור המדבר. ועל אותו דור של משיח אמר בלשון להבא אקוט בדור וגו' כפירוש רש"י וק"ל.
אין משיח לישראל - פירש רש"י שלא יהיה להם גואל אלא הקב"ה בעצמו. דודאי כמה וכמה נבואות הן בנביאים שלא נתקיימו עד בוא זמן הגאולה, ורבי הלל ודאי דמודה בזה, והיינו דהקב"ה בעצמו יגאל אותן. ולכך לא קאמר רב יוסף שרא ליה מרא כו' אלא מהאי קרא דזכריה דמפורש ביה ביאת המשיח הנה מלכך וגו' עני ורוכב כו' ודו"ק.
אין משיח לישראל - פירש רש"י שלא יהיה להם גואל אלא הקב"ה בעצמו. דודאי כמה וכמה נבואות הן בנביאים שלא נתקיימו עד בוא זמן הגאולה, ורבי הלל ודאי דמודה בזה, והיינו דהקב"ה בעצמו יגאל אותן. ולכך לא קאמר רב יוסף שרא ליה מרא כו' אלא מהאי קרא דזכריה דמפורש ביה ביאת המשיח הנה מלכך וגו' עני ורוכב כו' ודו"ק.
חידושי אגדות מהר"ל
=== חידושי אגדות מהר"ל ===
רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה - כי סבירא ליה לרבי אליעזר כי המשיח אינו רק [=אלא] שיוציא אותם מן הגליות, ואחר שהוציא אותם מן הגליות יהיה הקב"ה בעצמו ובכבודו מנהיג את ישראל. ודבר זה יהיה עוד מעלה יותר, רק כי עיקר ההוצאה מן הגלות הוא על ידי משיח. ולכך ימי המשיח ארבעים שנה כי תהיה ההוצאה מן הגלות עד שיבאו לכלל מנוחה והשקט ארבעים שנה, כמו שהיו כשיצאו ממצרים שהיו ארבעים שנה במדבר עד שבאו לכלל מנוחה.
רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה - כי סבירא ליה לרבי אליעזר כי המשיח אינו רק [=אלא] שיוציא אותם מן הגליות, ואחר שהוציא אותם מן הגליות יהיה הקב"ה בעצמו ובכבודו מנהיג את ישראל. ודבר זה יהיה עוד מעלה יותר, רק כי עיקר ההוצאה מן הגלות הוא על ידי משיח. ולכך ימי המשיח ארבעים שנה כי תהיה ההוצאה מן הגלות עד שיבאו לכלל מנוחה והשקט ארבעים שנה, כמו שהיו כשיצאו ממצרים שהיו ארבעים שנה במדבר עד שבאו לכלל מנוחה.
ואל תאמר כלל כי לדעת הילל היו כל הבטחות הטובות נאמר על חזקיהו חס ושלום שלא היו הטובות בימי חזקיה כל כך. אך רצונו לומר כי לא יהיה משיח לישראל כי מעלת המשיח, מעלה מיוחדת מצד המלכות שיהיה מלך שה' יתברך מפיל שונאיו לפניו, וקאמר שדבר זה לא יהיה לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה כי חזקיה היה מלך שהיה מפיל שונאיו לפניו, אבל ה' יתברך יגאל אותם בעצמו ולא יהיה על ידי מלך. וכמו דסבירא להו להנך תנאי שיהיה אחר דורו של המשיח, כך סבירא להילל שיהיה בתחלה הגאולה ולכך קבע דברי הילל אחר דבריהם והפסיק בדברי הנך תנאי דאמרי כי ימות המשיח גדול מאוד, כדלקמן.
ואל תאמר כלל כי לדעת הילל היו כל הבטחות הטובות נאמר על חזקיהו חס ושלום שלא היו הטובות בימי חזקיה כל כך. אך רצונו לומר כי לא יהיה משיח לישראל כי מעלת המשיח, מעלה מיוחדת מצד המלכות שיהיה מלך שה' יתברך מפיל שונאיו לפניו, וקאמר שדבר זה לא יהיה לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה כי חזקיה היה מלך שהיה מפיל שונאיו לפניו, אבל ה' יתברך יגאל אותם בעצמו ולא יהיה על ידי מלך. וכמו דסבירא להו להנך תנאי שיהיה אחר דורו של המשיח, כך סבירא להילל שיהיה בתחלה הגאולה ולכך קבע דברי הילל אחר דבריהם והפסיק בדברי הנך תנאי דאמרי כי ימות המשיח גדול מאוד, כדלקמן.
=== יושר לבב ===
יושר לבב (רבי רפאל עמנואל חי ריקי - אמשטרדם ה'תצ"ז)
(רבי רפאל עמנואל חי ריקי - אמשטרדם ה'תצ"ז)
ימות המשיח ארבעים שנה . . שבעים שנה . . שלשה דורות [בהמשך הסוגיא יש עוד דעות בזה, ראה לקמן] - וירצו לומר דשינוי השלוה והשקט והשמחה שיהיה בימות המשיח מהטילטול והטירוד והעצב של הגלות יהיה כל כך גדול שיהיה נרגש כל אותן השנים למר כדאית ליה ולמר כדאיתי ליה ומשם ואילחך שכבר הורגלנו בו לא יהיה חשוב בעינינו כדבר חדש ולכן לא נקראנו עוד בשם ימות דמשיח.
ימות המשיח ארבעים שנה . . שבעים שנה . . שלשה דורות [בהמשך הסוגיא יש עוד דעות בזה, ראה לקמן] - וירצו לומר דשינוי השלוה והשקט והשמחה שיהיה בימות המשיח מהטילטול והטירוד והעצב של הגלות יהיה כל כך גדול שיהיה נרגש כל אותן השנים למר כדאית ליה ולמר כדאיתי ליה ומשם ואילחך שכבר הורגלנו בו לא יהיה חשוב בעינינו כדבר חדש ולכן לא נקראנו עוד בשם ימות דמשיח.
אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרבי הילל . . הנה מלכך יבוא לך - . . בתיבת לך סתר ר' יוחנן [לפי גירסתינו יוסף] פירוש אחר המתפרש בדברי ר' הלל והוא שאין משיח לישראל אלא לשמו הגדול המחולל בגוים יבא כי הבטחתו לישראל כבר אכלוהו בימי חזקיהו כדאמרן ואחריו לא עשו מצות שיהיו ראוים שיבא משיח להם ביד רמה בשבילם, אמר לאו שארי להיה מאריה על כי בלשונו הסתום נתן מקום לאפיקורוסים לטעות ולכפור בביאת המשיח ועוד שנגע בכבוד ישראל היפך מה שכתוב אחר חזקיה בתיבת לך דמשמע לישראל. [שם]
אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרבי הילל . . הנה מלכך יבוא לך - . . בתיבת לך סתר ר' יוחנן [לפי גירסתינו יוסף] פירוש אחר המתפרש בדברי ר' הלל והוא שאין משיח לישראל אלא לשמו הגדול המחולל בגוים יבא כי הבטחתו לישראל כבר אכלוהו בימי חזקיהו כדאמרן ואחריו לא עשו מצות שיהיו ראוים שיבא משיח להם ביד רמה בשבילם, אמר לאו שארי להיה מאריה על כי בלשונו הסתום נתן מקום לאפיקורוסים לטעות ולכפור בביאת המשיח ועוד שנגע בכבוד ישראל היפך מה שכתוב אחר חזקיה בתיבת לך דמשמע לישראל. [שם]
=== חתם סופר ===
אין משיח לישראל - האומר אין משיח וקים ליה כרבי הלל הרי הוא כופר בכלל התורה דכיילי אחרי רבים להטות כיון שרבו עליו חכמי ישראל ואמרו דלא כוותיה שוב אין אדם ראוי להמשך אחריו. כמו על דרך משל במקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים לעשות פחמין לעשות ברזל לצורך מילה (שבת קל, א) ואחר דאיפסקא הלכתא על פי רבים מחכמי ישראל דלא כוותיה העושה כן בשבת בעדים והתראה סקול יסקל ולא מצי למימר קים לי כרבי אליעזר.
=== ילקוט אליעזר ===
(הרב אליעזר זוסמאן סופר / פאקש תרנ"ז) עמ' פה
אין משיח לישראל - בבראשית רבה (פרשה צ"ח) איתא: אמר רב חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה יא) אליו גוים ידרושו - לא ישראל. אם כן למה מלך המשיח בא ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל, וליתן להם שלשים מצות. וזהו כוונת המאמר אין משיח לישראל - כבר אכלוה בימי חזקיה: גם בלא ביאת משיח יוכל להיות כי מלאה הארץ דעת ה', כי כבר היה זאת בימי חזקיה כל ישראל בקיאים בדיני טהרה. עם כל זה אמר רב יוסף שרי ליה מריה, כי למדריגה גדולה צריך משיח (עי' באמרי שפר דף ס"ח).
אין משיח לישראל - בבראשית רבה (פרשה צ"ח) איתא: אמר רב חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה יא) אליו גוים ידרושו - לא ישראל. אם כן למה מלך המשיח בא ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל, וליתן להם שלשים מצות. וזהו כוונת המאמר אין משיח לישראל - כבר אכלוה בימי חזקיה: גם בלא ביאת משיח יוכל להיות כי מלאה הארץ דעת ה', כי כבר היה זאת בימי חזקיה כל ישראל בקיאים בדיני טהרה. עם כל זה אמר רב יוסף שרי ליה מריה, כי למדריגה גדולה צריך משיח (עי' באמרי שפר דף ס"ח).
ובספר ישועות משיח פירש אין משיח לישראל ולא אמר אין בן דוד בא, אבל רצה להודיע שלא יבא משיח בזכות ישראל כלומר בזמן האפשרות שזכרתי ולזה אמר אין להם משיח רצונו לומר אין להם שביא בזכותם לפי שנתמעטו זכיותיהם בעבור נס שנעשה בימי חזיקה במפלת סנחריב, וזה שכבר אכלהו - זכותם, אבל יבא בזמן ההכרח שהוא עת הגזור כמו שנא' אני ה' בעתה אחישנה, ורב יוסף אמר שיכפר ה' על זה, כי זכריה היה בבית שני אמר בפירוש גילי בת ציון הנה מלכך ביא לך, רצונו לומר בזכותך יבא.
ובספר ישועות משיח פירש אין משיח לישראל ולא אמר אין בן דוד בא, אבל רצה להודיע שלא יבא משיח בזכות ישראל כלומר בזמן האפשרות שזכרתי ולזה אמר אין להם משיח רצונו לומר אין להם שביא בזכותם לפי שנתמעטו זכיותיהם בעבור נס שנעשה בימי חזיקה במפלת סנחריב, וזה שכבר אכלהו - זכותם, אבל יבא בזמן ההכרח שהוא עת הגזור כמו שנא' אני ה' בעתה אחישנה, ורב יוסף אמר שיכפר ה' על זה, כי זכריה היה בבית שני אמר בפירוש גילי בת ציון הנה מלכך ביא לך, רצונו לומר בזכותך יבא.
אהבת הקדמונים (הרב יקותיאל אריה קאמלהאר - בילגוריי תרח"ץ) עמ' צ
=== אהבת הקדמונים ===
(הרב יקותיאל אריה קאמלהאר - בילגוריי תרח"ץ) עמ' צ
ימות המשיח ארבעים שנה . . שבעים שנה - . . הוא דבר פלא, האם על זמן קצר ייחל ישראל כאלפים שנה בגלות? אבל הוא הדבר אשר דברנו, דפליגי על ראשית "ימות המשיח" שהם רק הכנה להאושר המקווה שאז יתקימו הבטחות כל הנביאים בעצם תומן - "באחרית הימים"; על זה הזמן הראשון פליגי, חד אמר דלא יארכו "ימות המשיח הראשונים" רק ארבעים שנה, שבמשך הזמן הזה כבר יהיו ישראל ראוים לקבל פני משיח בן דוד עם כל בחינותיו, ולקבל כל הטובות הנפלאות שהבטיחו הנביאים על אחרית הימים, וחד אמר, שבעים שנה יארכו ימות המשיח הראשונים, הזמן של משיח בן יוסף, להכין את לבב ישראל לאביהם שבשמים, באופן שיהיו ראוים לכל הנחמות והיעודים הנפלאים של באחרית הימים.
ימות המשיח ארבעים שנה . . שבעים שנה - . . הוא דבר פלא, האם על זמן קצר ייחל ישראל כאלפים שנה בגלות? אבל הוא הדבר אשר דברנו, דפליגי על ראשית "ימות המשיח" שהם רק הכנה להאושר המקווה שאז יתקימו הבטחות כל הנביאים בעצם תומן - "באחרית הימים"; על זה הזמן הראשון פליגי, חד אמר דלא יארכו "ימות המשיח הראשונים" רק ארבעים שנה, שבמשך הזמן הזה כבר יהיו ישראל ראוים לקבל פני משיח בן דוד עם כל בחינותיו, ולקבל כל הטובות הנפלאות שהבטיחו הנביאים על אחרית הימים, וחד אמר, שבעים שנה יארכו ימות המשיח הראשונים, הזמן של משיח בן יוסף, להכין את לבב ישראל לאביהם שבשמים, באופן שיהיו ראוים לכל הנחמות והיעודים הנפלאים של באחרית הימים.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
=== כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ===
ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור - דהנה "לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין" (עבודה זרה ה,ב), וביאר רש"י "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה" (רש"י עה"פ דברים כט, ו). ואין הכוונה לרב בשר ודם דוקא אלא גם להקב"ה, שהרי הדבר נלמד מהפסוק "ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר גו' ולא נתן ה' לכם לב לדעת גו' עד היום הזה" (דברים כט, ג-ד) וביאר רש"י שם לב לדעת - להכיר את חסדי הקב"ה ולהדבק בו".
ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור - דהנה "לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין" (עבודה זרה ה,ב), וביאר רש"י "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה" (רש"י עה"פ דברים כט, ו). ואין הכוונה לרב בשר ודם דוקא אלא גם להקב"ה, שהרי הדבר נלמד מהפסוק "ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר גו' ולא נתן ה' לכם לב לדעת גו' עד היום הזה" (דברים כט, ג-ד) וביאר רש"י שם לב לדעת - להכיר את חסדי הקב"ה ולהדבק בו".
שלשה דורות - יש לקשר זה עם מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק "והמשיח ימות וימלוך בנו תחתיו ובן בנו, וכבר ביאר הנביא את מיתתו לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ויאריך מלכותו ימים רבים עד מאד, ויארכו חיי בני האדם גם כן לפי שכשיסורו הדאגות והיגונות יארכו ימי האדם, ואין לתמוה שתתקיים מלכותו אלפים מן השנים, לפי שהחכמים אמרו כי הקיבוץ הטוב כשיתקבץ לא במהרה יפריד." (המלך במסיבו ח"ב עמ' רנ. וראה בשיחת תשמ"ה הנ"ל. ויומתק ע"פ דברי המהרש"א לעיל ד"ה דור דורים.)
שלשה דורות - יש לקשר זה עם מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק "והמשיח ימות וימלוך בנו תחתיו ובן בנו, וכבר ביאר הנביא את מיתתו לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ויאריך מלכותו ימים רבים עד מאד, ויארכו חיי בני האדם גם כן לפי שכשיסורו הדאגות והיגונות יארכו ימי האדם, ואין לתמוה שתתקיים מלכותו אלפים מן השנים, לפי שהחכמים אמרו כי הקיבוץ הטוב כשיתקבץ לא במהרה יפריד." (המלך במסיבו ח"ב עמ' רנ. וראה בשיחת תשמ"ה הנ"ל. ויומתק ע"פ דברי המהרש"א לעיל ד"ה דור דורים.)
עוד מראי מקומות
=== עוד מראי מקומות ===
שרא ליה מריה - בספר הגאולה שער ראשון פרק ז' ואילך אסף הרמב"ן את פסוקים המדברים באופן ברור על הגאולה ולא על חזקיה. ועיין אגדות מהרש"א כאן, ובספר ראש אמנה מהרב אברבנאל פרק י"ד. ובספר אמונות ודעות לר' סעדיה גאון פרק ז-ח. ובספר עקרים לרבנו יוסף אלבו, מאמר רביעי פרק מ"ב באריכות. ראה בתולדות תנאים ואמוראים ח"א (היימאן) עמ' 374 שמדובר כאן על הלל בנו רבן גמליאל בר רבי.
שרא ליה מריה - בספר הגאולה שער ראשון פרק ז' ואילך אסף הרמב"ן את פסוקים המדברים באופן ברור על הגאולה ולא על חזקיה. ועיין אגדות מהרש"א כאן, ובספר ראש אמנה מהרב אברבנאל פרק י"ד. ובספר אמונות ודעות לר' סעדיה גאון פרק ז-ח. ובספר עקרים לרבנו יוסף אלבו, מאמר רביעי פרק מ"ב באריכות. ראה בתולדות תנאים ואמוראים ח"א (היימאן) עמ' 374 שמדובר כאן על הלל בנו רבן גמליאל בר רבי.
== חלק ב'==
(המשך)
(המשך)
רב נחמן בר יצחק אמר: כימי נח עד עכשיו, שנאמר [ישעיהו נ"ד] כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי.
רב נחמן בר יצחק אמר: כימי נח עד עכשיו, שנאמר [ישעיהו נ"ד] כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי.
=== רש"י ===
רבי אומר שלש מאות ששים וחמש כמנין ימות החמה, דכתיב כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה - [ליום נקם של מרגלים - ארבעים יום. מה יום נקם של מרגלים] שנה אחת בכל יום כדכתיב (במדבר יד) יום לשנה יום לשנה וגו' כך שנת גאולי באה - שנה ליום שנה ליום, שלכל יום ויום של שנה זו הכתובה שנת גאולי במקרא זה - נותנים שנה אחת.
רבי אומר שלש מאות ששים וחמש כמנין ימות החמה, דכתיב כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה - [ליום נקם של מרגלים - ארבעים יום. מה יום נקם של מרגלים] שנה אחת בכל יום כדכתיב (במדבר יד) יום לשנה יום לשנה וגו' כך שנת גאולי באה - שנה ליום שנה ליום, שלכל יום ויום של שנה זו הכתובה שנת גאולי במקרא זה - נותנים שנה אחת.
ואית דגרסי רבי אומר: שלש מאות ששים וחמשה אלפים שנה, דכתיב שנת גאולי באה ושנה של הקדוש ברוך הוא הכי הוי דכתיב (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום.
ואית דגרסי רבי אומר: שלש מאות ששים וחמשה אלפים שנה, דכתיב שנת גאולי באה ושנה של הקדוש ברוך הוא הכי הוי דכתיב (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום.
כי מי נח - כמו כימי נח, כחשבון השנים שנמצא בידו לאותו זמן שנשבע ה' מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי - כפי אותו חשבון נשבעתי מקצף עליך ומגער בך - שלא אחריב את עולמי לאחר שיבא משיח עד שיכלה זה הזמן.
כי מי נח - כמו כימי נח, כחשבון השנים שנמצא בידו לאותו זמן שנשבע ה' מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי - כפי אותו חשבון נשבעתי מקצף עליך ומגער בך - שלא אחריב את עולמי לאחר שיבא משיח עד שיכלה זה הזמן.
חידושי אגדות מהרש"א
=== חידושי אגדות מהרש"א ===
ארבע מאות שנה . . ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה - לולי דבורו של אברהם במה אדע כי אירשנה וגו' לא היה נגזר עליהם ענוי ארבע מאות והיו זוכים מיד להבטחת הקב"ה לתת לו ולזרעו ארץ כנען. ומדה טובה מפי הקב"ה אינה חוזרת וימלא להן אותן ד' מאות שנה לימות המשיח וק"ל.
ארבע מאות שנה . . ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה - לולי דבורו של אברהם במה אדע כי אירשנה וגו' לא היה נגזר עליהם ענוי ארבע מאות והיו זוכים מיד להבטחת הקב"ה לתת לו ולזרעו ארץ כנען. ומדה טובה מפי הקב"ה אינה חוזרת וימלא להן אותן ד' מאות שנה לימות המשיח וק"ל.
כמיום שנברא העולם ועד עכשיו - רצונו לומר עכשיו אותו זמן שיבוא משיח ומייטתי ליה מדכתיב כימי שמים וגו' דהאי קרא בלעתיד קמשתעי מדכתיב ביה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם וגו' ודרשינן לעיל אין כתיב אלא להם כו'. וכן כימי נח עד עכשיו - היינו עד זמן שיבא משיח והענין בשניהם שלא יהיו ימי המשיח פחותים מימות עולם הזה וק"ל.
כמיום שנברא העולם ועד עכשיו - רצונו לומר עכשיו אותו זמן שיבוא משיח ומייטתי ליה מדכתיב כימי שמים וגו' דהאי קרא בלעתיד קמשתעי מדכתיב ביה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם וגו' ודרשינן לעיל אין כתיב אלא להם כו'. וכן כימי נח עד עכשיו - היינו עד זמן שיבא משיח והענין בשניהם שלא יהיו ימי המשיח פחותים מימות עולם הזה וק"ל.
=== חדושי אגדות מהר"ל ===
חדושי אגדות מהר"ל
ארבע מאות שנה כתיב הכא ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה, וכתיב התם: שמחנו כימות עניתנו - פירוש ענוי הקצוב, לאפוקי גלות אדום שאין קצבה ידוע. ועוד כי גלות זה נקרא גלות ולא ענוי, אבל ענוי לא היה רק במצרים דכתיב (בראשית ט"ו) וענו אותם ארבע מאות שנה, וכנגד זה ימי השמחה. שאלמלא לא היה שמחה כנגד הענוי, היה חס ושלום הרע יותר בעולם מן הטוב, כי במצרים היו ארבע מאות שנה ענוי כדכתיב מפורש, ואי אפשר שלא יהיה הטוב בעולם כמו הרע, ולפיכך אמר ימי המשיח ארבע מאות שנה.
ארבע מאות שנה כתיב הכא ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה, וכתיב התם: שמחנו כימות עניתנו - פירוש ענוי הקצוב, לאפוקי גלות אדום שאין קצבה ידוע. ועוד כי גלות זה נקרא גלות ולא ענוי, אבל ענוי לא היה רק במצרים דכתיב (בראשית ט"ו) וענו אותם ארבע מאות שנה, וכנגד זה ימי השמחה. שאלמלא לא היה שמחה כנגד הענוי, היה חס ושלום הרע יותר בעולם מן הטוב, כי במצרים היו ארבע מאות שנה ענוי כדכתיב מפורש, ואי אפשר שלא יהיה הטוב בעולם כמו הרע, ולפיכך אמר ימי המשיח ארבע מאות שנה.
שלש מאות ששים וחמש כמנין ימות החמה - הוא ענין גדול מאוד, כי הגאולה האחרונה בערך הגאולה הראשוה הוא כמו ערך כחמה [נגד הלבנה], וזה כי (כל) הלבנה היא מאירה וחוזרת ומאפלת, כן היתה גאולה ראשונה שאחר הגאולה היה חושך של גלות כמו הלבנה שמאירה וחוזרת ומאפלת, אבל הגאולה האחרונה שהיא תמיד, הגאולה הזאת נגד החמה שהיא נשארת כך תמיד בלא שנוי, ולכך אמרו כי ימי המשיח שס"ה שנים כנגד ימי החמה . .
שלש מאות ששים וחמש כמנין ימות החמה - הוא ענין גדול מאוד, כי הגאולה האחרונה בערך הגאולה הראשוה הוא כמו ערך כחמה [נגד הלבנה], וזה כי (כל) הלבנה היא מאירה וחוזרת ומאפלת, כן היתה גאולה ראשונה שאחר הגאולה היה חושך של גלות כמו הלבנה שמאירה וחוזרת ומאפלת, אבל הגאולה האחרונה שהיא תמיד, הגאולה הזאת נגד החמה שהיא נשארת כך תמיד בלא שנוי, ולכך אמרו כי ימי המשיח שס"ה שנים כנגד ימי החמה . .
שבעת אלפים שנה שנאמר כמשוש חתן על כלה - פירוש שמחה שלימה שהרי החתן ראוי שיהיה לו שמחה שלימה עם אשתו לכך שמחתו שבעת ימים, ויומו של הקב"ה אלף שנה - ישמח עם ישראל שמחה שלימה שבעת אלפים שנה, שכל שבעה הוא מספר שלם וזה ידוע.
שבעת אלפים שנה שנאמר כמשוש חתן על כלה - פירוש שמחה שלימה שהרי החתן ראוי שיהיה לו שמחה שלימה עם אשתו לכך שמחתו שבעת ימים, ויומו של הקב"ה אלף שנה - ישמח עם ישראל שמחה שלימה שבעת אלפים שנה, שכל שבעה הוא מספר שלם וזה ידוע.
שבעת אלפים שנה . . כמיום שנברא העולם ועד עכשיו . . כימי נח עד עכשיו - שמעתי מרבי מאיר גידיליא שהקשו המפרשים והא קיימא לן (סנהדרין צז, ב) שיתא אלפי שני הוי עלמא? ותירצו שיארך היום כל כך עד שיהיה בו כמה שנים. [בהוצאת תשס"ד נדפס בעמ' תמה]
שבעת אלפים שנה . . כמיום שנברא העולם ועד עכשיו . . כימי נח עד עכשיו - שמעתי מרבי מאיר גידיליא שהקשו המפרשים והא קיימא לן (סנהדרין צז, ב) שיתא אלפי שני הוי עלמא? ותירצו שיארך היום כל כך עד שיהיה בו כמה שנים. [בהוצאת תשס"ד נדפס בעמ' תמה]
=== תורת הסוד ===
תורת הסוד
אורך ימות המשיח - עיין שלום ירושלים עמ' רל-רלה (הרב שלום מזרחי עדני - ירושלים תרנ"ט) ביאור כל הדיעות ע"פ הסוד.
אורך ימות המשיח - עיין שלום ירושלים עמ' רל-רלה (הרב שלום מזרחי עדני - ירושלים תרנ"ט) ביאור כל הדיעות ע"פ הסוד.
== חלק ג'- לאפוקי מדרבי הלל ==
[צח, ב] אמר רב גידל אמר רב: עתידין ישראל דאכלי שני משיח [פירוש להתענג מהשפע שיהיה בימות המשיח].
[צח, ב] אמר רב גידל אמר רב: עתידין ישראל דאכלי שני משיח [פירוש להתענג מהשפע שיהיה בימות המשיח].
אמר רב יוסף: פשיטא! ואלא מאן אכיל להו? חילק ובילק אכלי להו [מי יזכה לימות המשיח אם לא בני ישראל, חילק ובילק]?! לאפוקי מדרבי הילל [בא להוציא מדעת רבי הלל] דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה.
אמר רב יוסף: פשיטא! ואלא מאן אכיל להו? חילק ובילק אכלי להו [מי יזכה לימות המשיח אם לא בני ישראל, חילק ובילק]?! לאפוקי מדרבי הילל [בא להוציא מדעת רבי הלל] דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה.
רש"י
=== רש"י ===
עתידין ישראל דאכלי שני משיח - שובע שיהיה באותן הימים, לישראל יהיה.
עתידין ישראל דאכלי שני משיח - שובע שיהיה באותן הימים, לישראל יהיה.
לישנא אחרינא: חילק ובילק - שני דייני סדום שהיו שמותיהן כך.
לישנא אחרינא: חילק ובילק - שני דייני סדום שהיו שמותיהן כך.
חידושי אגדות מהרש"א
=== חידושי אגדות מהרש"א ===
חילק ובילק - פירש רש"י שני דייני סדום, וכן הוא בערוך בעררך חילק . . ואפשר דנקט הנהו דיינו סדום על פי מה שכתוב לקמן (קז, ב) רעים וחטאים רעים בעולם הזה וחטאים לעולם הבא ואם כן לא אכלי שני משיח, וק"ל.
'''חילק ובילק''' - פירש רש"י שני דייני סדום, וכן הוא בערוך בעררך חילק . . ואפשר דנקט הנהו דיינו סדום על פי מה שכתוב לקמן (קז, ב) רעים וחטאים רעים בעולם הזה וחטאים לעולם הבא ואם כן לא אכלי שני משיח, וק"ל.
בן יהוידע
=== בן יהוידע ===
אלא חילק ובילק אכלי להו? בני אדם פחותים וגרועים מאד שהיו בזמנם ששמותם היו כך, אחד שמו חילק ואחד שמו בילק, וכן אומרים בלשון ערבי על בני אדם פחותים ג'יעיט ומע'יט, וגם אלו הם שמות שני בני אדם שהיו בארצות הערב אלו בזמן קדמון ששמותם כך . . מיהו נראה לי בס"ד כיונו בתלמודא שמות אלו על אדום וישמעאל [עיי"ש ההסבר].
אלא חילק ובילק אכלי להו? בני אדם פחותים וגרועים מאד שהיו בזמנם ששמותם היו כך, אחד שמו חילק ואחד שמו בילק, וכן אומרים בלשון ערבי על בני אדם פחותים ג'יעיט ומע'יט, וגם אלו הם שמות שני בני אדם שהיו בארצות הערב אלו בזמן קדמון ששמותם כך . . מיהו נראה לי בס"ד כיונו בתלמודא שמות אלו על אדום וישמעאל [עיי"ש ההסבר].