386
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן לג׃ כל השירות עתידים ליבטל חוץ ממזמור לתודה (הצגת מקור)
גרסה מ־01:13, ט"ז באדר א' ה'תשע"ט
, 01:13, ט"ז באדר א' ה'תשע"טיצירת דף עם התוכן "== פי' החת"ס שהלוים בביהמ"ק יאמרו שירים אחרים == בפרק האחרון של מסכת תמיד (לג,ב) במשנה ג' תנן:..."
== פי' החת"ס שהלוים בביהמ"ק יאמרו שירים אחרים ==
בפרק האחרון של מסכת תמיד (לג,ב) במשנה ג' תנן: בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר היה עולה בכבש והסגן בימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו ... והשתחוו העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה, זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלקינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן" ואח"כ במשנה ד' ממשיך "השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה... בשבת היו אומרים (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" ובס' באר שבע תמה הא גם נוסח השיר הוא דין בעיקרי הקרבן, א"כ מ"ט לא נטר מלומר "זה הוא סדר התמיד וכו'" עד סוף המסכת אחר שנשנה נוסח השיר?
ובחידושי החת"ס על מסכת תמיד (נדפס בסוף ס' המאירי שם, ובסו"ס חי' חת"ס על מסכת גיטין ובסידור חתם סופר במוסף לשבת (ד"ה השיר) כתב וז"ל: ולפע"ד נ"ל פשוט, כי לעת"ל ישתנה הנוסח ההוא שהרי כתב הרב ב"י או"ח סו"ס נ"א בשם ארחות חיים שמזמור לתודה מצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן כדאמרינן כל השירות עתידים ליבטל חוץ ממזמור לתודה עכ"ל,{{הערה|וכ"כ בשו"ע אדה"ז שם סעי' א', וראה לקוטי שיחות חי"ב עמ' 29.}} א"כ הרי קמן שכל שירי הקרבן יתבטלו לעת"ל, פירוש ויאמר עליהם נוסחא אחריתא חוץ משיר שעל קרבן תודה, ולכן לא שייך על נוסח השיר הך לישנא דהך מתניתין "זהו עבודת התמיד שיבנה ב"ב" דלכשיבנה לעת"ל לא יאמר אותה הנוסחא עוד, וא"ש לישנא דמתני' לקמן השיר שהיו הלוים אומרים, פי' '''שהיו אומרים''' כן לשעבר, אבל לא יהי' כן לעת"ל, ומ"מ נ"ל דשיר של שבת לא ישתנה, ולכן מסיים התנא מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעת"ל, פי' זהו השיר יהי' גם לעת"ל משום דקאי על יום שכולו שבת ומנוחה שיהי' אחרי ימות המשיח, ובזה מיושב קושיית הבאר שבע שרצה למחוק הך נוסחא ממשנתינו כי מאי טעמא תפרש מתני' פירוש השיר של שבת יותר משארי שירים? ולפי הנ"ל א"ש, משום דקתני לעיל מיני' זהו עבודת התמיד וכו', דמזה מוכח שנוסח השירים הללו ישתנו, והי' ס"ד דגם של שבת כן הוא, ע"כ הוצרך לומר שזהו ג"כ מזמור שיר לעת"ל, ומפרש הטעם מפני שמרמז על שביתת מנוחת חיי העולמים עכ"ל, עיי"ש בהמשך בדבריו הנפלאים. (הובא [[ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן לב׃ אם יקריבו תמיד של בין הערבים לעת"ל|בסי' הקודם]]).
== שקו"ט בהמקור שכל השירות עתידות ליבטל ==
והנה בהא שהביא הב"י שם (ס"ק ט') ד"כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה" ציין (בב"י שם) המקור לזה לויק"ר פ"ט,ז, וכן ציינו בכ"מ (ראה באר הגולה וביאורי הגר"א שם ועוד) דאיתא שם: "רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה הה"ד (ירמיה לג,יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה ומביאין תודה בית ה' זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו,יג) עלי אלקים נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה". (וכן הוא בויק"ר פכ"ז,יב, ועוד).
ובפשטות אין לומר שהמקור ע"ז הוא מהא דקאמר "כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה", ובמילא מוכח מזה גם שכל השירות יתבטלו כמו כל התפלות, - כי הטעם דכל התפלות בטלות הוא כמ"ש באבודרהם (סדר תפלות של חול סוף שער הב') בשם הרד"ק וז"ל: שרצה לומר באמרו כי התפלות בטלות, שלא יצטרכו לשאול צרכי עולם, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים ואין להם אלא שבח והודאה לשם יתברך וכו', עכ"ל, וכ"כ במפרשי המדרש שם, ובאותן השירות שאמרו אין בהן "בקשת צרכיו" והם שבח להקב"ה, ובדוגמת השיר דה' מלך גאות לבש וגו' (תהלים צג), וא"כ ליכא הוכחה מהא דכל התפלות בטלות דגם כל השירות יתבטלו?
אלא בפשטות הכוונה במקור זה הוא, דכיון שכל הקרבנות יבטלו, הרי בדרך ממילא כל השירות שאומרים עליהם יתבטלו, דכיון דליכא קרבן ליכא שירה, אבל קרבן תודה שאינה בטלה, לא יבוטל גם השיר שלה.
אלא דלפי"ז קשה דאיך כתב החת"ס שהפירוש הוא שיאמרו לעת"ל '''על הקרבנות''' נוסחא אחריתא, הלא כל הקרבנות יבטלו לגמרי? בשלמא לולי דברי החת"ס יש לפרש דכיון שהקרבנות הבאות על חטא יבוטלו במילא גם השיר שלהם יבוטלו משא"כ מזמור לתודה לא יבוטל לעולם, אבל החת"ס הרי פירש שיאמרו עליהם שיר אחר?
עוד יל"ע, דב'יפה תואר' פ"ט שם פירש דהא דאמר כל הקרבנות בטלין ה"ז קאי רק על קרבנות '''של יחידים''' דומיא דקרבן תודה, דלפי שבאים על חטא להכי לעתיד שיבוקש עון ישראל ואיננו לא יקריבו קרבנות אלו, רק תודה והדומה לו מקרבנות שלמים שאינם באים אלא להודאה ולכבוד{{הערה|וממשיך אח"כ דאפילו קרבנות יחיד אין הכוונה שבטלין לגמרי, אלא משום דלעת"ל שיוסר לב האבן מבשרם (לשון הפסוק יחזקאל יא,יט) יהי' החטא נמצא על המעט, ולכן ימצאו שאר הקרבנות הבאים על חטא ע"ד הרחוק, ותודות יובאו תמיד, לזה יהיו '''כאילו''' שאר הקרבנות בטלים במיעוטם עיי"ש, ולפי"ז יש לתרץ קושיית מהרז"ו שם (פכ"ז) דצ"ע שהרי מפורש ביחזקאל פמ"ה ופמ"ו שיהיו לעת"ל אשם וחטאת וכו', ולפי פירוש היפה תואר שהכוונה שיבטלו במיעוט לא קשה קושייתו, ויש להוסיף לתרץ קושיא זו עוד, ע"פ מה שנת' בכ"מ דאי נימא דלעת"ל נצטרך להביא הקרבנות שחייבים בזמן הזה, וכהך דרבי ישמעאל בן אלישע שאמר (שבת יב,ב) כשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה (וכפי שנת' בחלק א' סי' כא) לפי"ז הרי יש מקום לומר שהקרבנות דאשמות וחטאות שבס' יחזקאל איירי אודות מה שנתחייבו בזמן הזה, וע"ד המבואר בלקוטי שיחות חכ"ד פ' שופטים ב' אודות הוספת ערי מקלט לעת"ל בשביל הורגי נפש בשוגג בזמן הזה עיי"ש, והפירוש בכל הקרבנות עתידין ליבטל היינו שלא יתחייבו בקרבנות חדשות כיון שלא יחטאו, ויל"ע.}} לא יבטלו, וכ"כ בעץ יוסף שם, וכן הוא במאמר ד"ה מזמור לתודה תשי"ז (תורת מנחם – התוועדויות חי"ח [תשי"ז ח"א] עמ' 241 - 242 ועמ' 248) שהביא מאמר המדרש הנ"ל, דכל הקרבנות בטלות לעתיד וכו' ופירש וז"ל: והנה מ"ש כל הקרבנות בטלות לעתיד קאי על קרבנות יחיד דוקא, שהרי קרבנות ציבור יהיו גם לעתיד, ואדרבה אז יהיו בתכלית השלימות, וכמו שאנו אומרים ושם נקריב לפניך כו' כמצות רצונך.. אמנם כל זה הוא קרבנות ציבור דוקא, אבל קרבנות יחיד יתבטלו לעתיד.. שהרי ענין הקרבנות כפשוטו הוא לכפר על החטאים ולעתיד הרי לא יהי' שייך כלל ענין החטאים, עכ"ל. וכ"כ בס' הדרש והעיון ויקרא מאמר ג'.
ולפי"ז דגם לפי המדרש קרבנות ציבור לא יתבטלו לעתיד, א"כ הרי אפשר לומר – גם לפי מדרש זה – דשירות אלו שהיו אומרים בביהמ"ק על '''קרבנות ציבור''' לא יבטלו, וא"כ איך מוכח מכאן דכל השירות יתבטלו?
אלא דלפי"ז דהמדרש לא קאי על קרבנות ציבור אלא רק על קרבנות יחיד, א"כ גם לולי החת"ס צ"ע דמהיכן מוכח שכל השירות עתידות ליבטל, הלא אכתי יקריבו התמידין וכו' שאומרים הלויים עליהם שירה?
ואפשר דבלי החת"ס יש לומר ד"כל השירות בטלות" היינו הך ד"כל '''התפלות''' בטלות" והכוונה הוא אחד, והוא רק שינוי לשון בלבד, ובמדרש פכ"ז שם הלשון הוא "כל '''ההודיות''' בטלות" אבל לפי החת"ס שהוכיח מכאן שהשירות שעל הקרבנות ג"כ יתבטלו קשה.
ולכאורה הי' אפ"ל לפי החת"ס שיש לו ע"ז מקור ממדרש אחר{{הערה|דבס' המחכים (ד"ה קדיש קצר), ובכלבו סי' ד' ועוד הביאו זה בשם '''המדרש'''.}} דכל השירות בטלות לעתיד לבוא חוץ ממזמור לתודה, שתוכנו הוא דלעת"ל כשיקריבו קרבנות ציבור לא יאמרו אותם השירים שהיו אומרים, – ע"ד דכתיב שירו לה' שיר חדש וגו' (תהלים צו,א) – אלא יאמרו נוסחא אחריתי, חוץ ממזמור לתודה שאומרים על קרבן תודה שזה לא יתבטל,{{הערה|ואולי יש לקשר זה עם מ"ש הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ח): "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכו' שאינן בטלין לעולם", דכיון שיתבטלו נו"כ הרי במילא יצטרכו לומר מזמורים אחרים, ואף שכתב המגיה בגליון הרמב"ם הל' מגילה שם, שכוונת הרמב"ם במ"ש שיתבטלו הוא על קריאתן, דקריאת נביאים וכתובים לא יהיו על דרך החיוב עיי"ש, (וכדעת הראב"ד שם והמאירי מכות כג,ב), ונמצא לפי"ז דספרי נביאים וכתובים מצ"ע אכן קיימים לעולם גם לימות המשיח, הנה כבר דחה פירוש זה בלקוטי שיחות חכ"ו עמ' 222 הערה 34, וכתב דממ"ש הרמב"ם "כל ספרי הנביאים וכו'", משמע דלא קאי רק על הקריאה אלא על גוף הספר עיי"ש וכן האריך בשו"ת לב חיים ח"א סי' ל"ב (ד"ה וראיתי להרב המגיה) לדחות פירושו, עיי"ש. וראה לקמן סי' נט.}} אבל פשוט דקשה לומר כן.
ונראה לומר שהפירוש ב"כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה" הוא, שכל השירות שעיקרם '''שבח והילול''' להקב"ה יבטלו, ולעת"ל יהי' רק ענין '''ההודאה''' לה' בלבד, ובס' 'סדר הערוך' (ח"א עמ' תקצד) ובירחון המסורה (חוברת ז' ע' ח) הובא ביאור על זה מהגרי"ד ז"ל סולוביצ'יק, כל כל השירות הם "שבח" וכשעומדים מרחוק למלך מהללים ומשבחים אותו, אבל בקרבתו מודים לו על נפלאותיו, ולעת"ל נהי' קרובים אל ה' ועל כל הטובות שעשה עמנו נאמר "מזמור לתודה", דלפי"ז א"ש דברי החת"ס שכל השירות שבקרבנות יבטלו שיש בהם משום שבח והילול לה' חוץ ממזמור לתודה.
ועי' גם במאמר הנ"ל (אות ה-ו) שביאר ענין המיוחד של "הודאה" שהו"ע הביטול למעלה מטעם ודעת, וזה יהי' גם לעת"ל, ועפ"ז ביאר גם הא דהובא בכתבי האריז"ל (שער הפסוקים על הפסוק) ד"הריעו לה' כל הארץ (תהלים ק,א)" ר"ת הלכה, שגם בהלכות מצינו דהלכות של תורה שבעל פה אינן בטלין לעולם, (רמב"ם הלכות מגילה פ"ב הל' יח) כי גם ענין ההלכה הו"ע הביטול כדאיתא בגמ' (עירובין יג,ב) מפני מה זכו ב"ה שהלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב"ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן, ובגמרא סנהדרין (צג,ב) איתא והוי' עמו (שמואל-א טז,יח) שהלכה כמותו בכל מקום עיי"ש בארוכה, וזהו בהודאה ולא בשבח והילול.
וראה גם בספר הליקוטים מאדמו"ר הצ"צ (ערך "לעתיד לבוא" וערך "קרבנות") דלעת"ל לא יהי' ענין העליות – תפילות, כי יהי' גילוי העיקרי למטה דוקא, ויהי' רק '''תודה''' שאין ענינה העלאה אלא ענינה התבטלות.
ויש להוסיף בזה עוד ע"פ מה שביאר החת"ס בדרשות ח"א (ו,ג, (ד"ה מתני') הובא גם בחי' חת"ס על מסכת ר"ה לא,א, (ד"ה בראשון)) דז' מזמורים אלו הם נגד ז' זמנים של ימות עולם, בראשית ברא אלקים ע"מ שימלא כל הארץ כבודו, והיינו לה' הארץ ומלואה וגו', וקלקלו בני אדם מעשיהם עד שבחר בעם ה' וצמצם שכינת עזו בירושלים מקום המקדש, והיינו גדול ה' ומהולל וגו' (תהילם מח,ב) עיי"ש וכו', ויום הששי אחר מלחמת גוג ומגוג יכירו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלקים וכו' והיינו ה' מלך גאות לבש, עד שיום השביעי הוא יום שכולו שבת ומנוחה וכו' עיי"ש, דלפי"ז א"ש דלעת"ל לאחר שיבואו למזמור שיר ליום השבת שוב אין צורך להזכיר מאורעות הקודמות וכו'.
אלא דלפי"ז צ"ע דמהו המקור על זה מהמדרש, הרי בקרבנות הטעם הוא כפי שנת' משום שיבטל החטא, ובתפלות הטעם הוא שאז לא יצטרכו לשאול על צרכי עולם וכו', וא"כ איך מוכח מכאן שכל השירים שענינם שבח והילול יבטלו? ונראה שפירשו המדרש '''שכל''' התפלות יבטלו כולל גם אלו של שבח והילול, ובפרט ע"פ מ"ש אדה"ז בשו"ע (סי' קפ"ה סו"ס ב') דעיקר מצות התפלה היא סידור שבחיו של מקום,{{הערה|ראה לקוטי שיחות חכ"ב עמ' 117 הערה 34, ובחל"ה שם עמ' 195, וכן בפ' ויצא ב שם עמ' 128, עיי"ש.}} ולא רק מטעם האבודרהם משום שלא יצטרכו לשאול צרכי עולם.
ועי' לח"מ (הל' ת"ת פ"ד ה"א) שכתב: "שרבינו אינו אומר הדינים הנוהגים בזמן הזה בלבד אלא הדינים שינהגו בכל זמן אפילו אחר ביאת משיחנו בע"ה" היינו שמפרש הדינים ג"כ איך יהיו לעת"ל,{{הערה|הובא בלקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 36 הערה 46 וציין לשד"ח כרך ט' כללי הפוסקים ס"ה אות יא.}} וכיון שהרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ט) הביא השירים שהיו אומרים בביהמ"ק עיי"ש, לכאורה יש להוכיח מזה דסב"ל דגם לעתיד יאמרו שירים אלו.
== חידוש החת"ס שכשיביאו קרבן תודה יאמרו הלוים השיר דמזמור לתודה ==
עוד יוצא חידוש גדול מהחת"ס דלעת"ל כשיביאו קרבנות תודה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי"ב (פ' צו הערה 36) שעל עצם היציאה מגלות (וכן גלות זה האחרון) לא שייך חיוב הבאת תודה מצד חבוש בבית אסורים עיי"ש, וי"ל דאכתי שייך הבאת קרבן תודה בתורת '''נדר ונדבה''' וכו'. וראה ספר השיחות תנש"א ח"ב (עמ' 634) שבת מברכים החודש תמוז, וז"ל: ושם מקריבים לכל לראש קרבן תודה על היציאה דכל בנ"י ממאסר הגלות לגאולה שאין אחרי' גלות, עיי"ש. וכן בשיחת ש"פ חזון שבת ת"ב שם (עמ' 731) שיביאו קרבן תודה על היציאה מהגלות וכו', עיי"ש, וי"ל שזהו מצד נדר ונדבה, וכבר נת' בזה [[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן סג׃ הברכה שיברכו בתחיית המתים|בחלק א' סי' סג]]. וראה רד"ק תהלים (סט,לא) עה"פ אהללה שם אלהים בשיר וגו': "כשתוציאני מהגלות '''בתודה''', שאודה חסדו ואקריב לפניו קרבן תודה, וראה באברבנאל פ' צו (ז,יא), ובמה שייסד הפייטן בהפזמון דמעוז צור ישועתי אחרי הדלקת נר חנוכה "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח וכו'" ראה בס' מקראי קודש (פסח ח"ג ומילואים עמ' קעו) ובס' בנין אפרים (עמ' רסב) דזה קאי על קידוש בית שלישי שצריך ב' תודות עיי"ש.}} יאמרו הלויים השיר דמזמור לתודה, וכבר תמה שם המו"ל הר"א סופר בשוה"ג ע"ז, דהלא קרבן תודה אין בו שיר כלל, כמבואר בערכין יא,ב, וכן פסק הרמב"ם בהל' תמידין פ"ו ה"ח שאין שירה אלא לעולת צבור ושלמי ציבור שהן חובה עיי"ש, וכ"כ רש"י זבחים נה,א, (ד"ה ועל זבחי) ובכ"מ, וא"כ מה שייך שירה כלל בקרבן תודה שהוא קרבן יחיד?
וב'מנחת תמיד' (שעל הס' 'עולת תמיד') סוף מסכת תמיד, כתב לתרץ דאין כוונת החת"ס שיאמרו שירה על קרבנות תודה של היחיד, אלא על הא דמבואר בשבועות טו,ב שאין מוסיפין על העיר והעזרות אלא במלך ובשתי תודות ובשיר וכו', וכיון דמבואר בפסחים נ,א, ובכ"מ, דעתיד הקב"ה '''להוסיף''' על ירושלים וכו', הרי יצטרכו לזה ב' תודות ושיר, ועל זה קאי החת"ס דמזמור לתודה לא יתבטל לעת"ל כשיתוספו על העיר וכו', אבל לא איירי בקרבן יחיד, והביא שעד"ז כתב בשטמ"ק ערכין יא,ב בבעי דר' אבין עולת ציבור נדבה טעונה שירה או לא עיי"ש, וראה בס' מרגניתא דרבי מאיר להגר"מ שפירא ז"ל זבחים ה,א, (ד"ה עולה תוכיח).
אלא דמפשטות דברי החת"ס שכלל זה ביחד עם השירות שהיו אומרים בביהמ"ק לא משמע שנתכוון רק לזה, אלא שיאמרו כן הלויים '''בביהמ"ק''' בכל קרבן תודה של יחיד, ועוד ועיקר דבהדיא מצינו דסב"ל להחת"ס שהלוים אומרים שירה על קרבן תודה של יחיד, והוא בשו"ת חתם סופר (או"ח סימן נא ד"ה אמנם דהע"ה) וז"ל: אגב אעורר כי לכאורה ממזמור לתודה מוכח דאמרינן שירה על נדבת יחיד, תודה נדבה היא אלא דגילה לן ברוה"ק שעל אלו ראוי לנדב נדבת תודה אבל נדבה היא, וא"כ מוכח דאומרים על נדבת קרבן יחיד כהרמב"ם פ"ב ממעה"ק הל' ב' (יש מגיהים: הל' י"ב) דלא כהתוס' ר"ה ל,ב, בסוף הדיבור, ואם יאמרו תוס' דקאי אתודת ציבור כמו הביאו לי פר הודאה במס' תענית כ"ג ע"א, א"כ ק' תפשוט איבעיא דערכין י"א ע"ב אי נדבת ציבור טעון שירה או לא עכ"ל.
וכבר האריך מאד בזה בס' 'לקוטי הערות' שם אות ג', וכתב שיוצא מדבריו ב' חידושים הא' דמזמור לתודה הוא השיר שהיו הלוים אומרים על קרבן תודה, והב' דסובר הרמב"ם דאומרים שירה על קרבן יחיד, ולפי"ז הרי ברור שלזה נתכוון גם במ"ש בחי' למסכת תמיד, דלעת"ל כשיביא כל אחד קרבן תמיד יאמרו הלויים שירה על הקרבן, והשירה תהי' מזמור לתודה, ולשיטתו קאי.
אך הביא שכבר תמהו הרבה בזה על החת"ס{{הערה|ראה שו"ת בית נפתלי סי' כ"ה, ובס' חתן סופר על שו"ע או"ח שער הקרבנות פ"ט, ואבני נזר חאו"ח סי' ל"ט אות ג', ושו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פ"ח, ובס' גליוני הש"ס להגר"י ענגל ר"ה ל,ב, בתוד"ה ונתקלקלו, ובס' מספר הסופר סי' י"ח, ועי' גם בס' מכתב סופר ח"א עמ' יח, ובס' מעשי למלך הל' כלי המקדש פ"ג ה"ב סוף אות ב' ועוד.}} ועיקר תמיהתם הוא דלא מצינו דסב"ל להרמב"ם שאומרים שיר על נדבת יחיד, ואדרבה בפ"ו מהל' תמידין ה"ח כתב בהדיא: ד"אין אומרין שירה אלא על עולות '''הצבור''' וזבחי שלמיהם האמורין בתורה, אבל עולות נדבה שמקריבין ממותר תרומת הלשכה אף על פי שהן של צבור אין אומרין שירה עליהן וכו'", וכ"כ בהל' כלי המקדש (פ"ג ה"ב): "ומתי אומר שירה, על כל עולות הציבור החובה ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין וכו' אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ למזבח וכו' אין אומרין עליהם שירה" הרי כתב בהדיא שהשירה היא רק בקרבנות ציבור ולא על היחיד, ואף שהי' מביא נסכים לא אמרו שירה?
== הסוברים כדעת החת"ס ==
ועי' בסידור רש"י (אות תי"ז) שכתב וז"ל: וראיתי כתוב מפני מה אין אומרים מזמור לתודה בשבת לפי שעל קרבן תודה היו אומרים אותו '''הלוים במקדש''' ועל ידי זה תיקנו משה רבינו שהוא מהמזמורים הנאמרים על ידי משה וכו'".
ועי' גם 'לבוש' או"ח סי' תר"ד סעי' ב' וז"ל: וגם א"א (בערב יוהכ"פ) מזמור לתודה מפני שבזמן שהי' ביהמ"ק קיים לא היו יכולים להקריב קרבן תודה בערב יום הכיפורים שלא היו יכולים לקיים זמן אכילתו שהוא יום ולילה אחר חצות וכו', וכיון שלא היו יכולים לקיים כל זמן אכילתו לא היו יכולים להקריב אותו כלל כדי שלא למעט זמן אכילתו, ולכך אין לומר ג"כ המזמור שהיו '''הלוים אומרים בשיר על הדוכן בזמן הקרבתו שהוא מזמור לתודה''', כדי שאם יבנה ביהמ"ק במהרה בימינו לא יטעו להקריבו עכ"ל.{{הערה|ראה בענין זה שא"א מזמור לתודה בעיוהכ"פ בליקוטי שיחות חי"ז עמ' 426.}} וזהו בהדיא כדברי החת"ס, וראה גם מ"ש הלבוש בסי' נ"א סעי' ז'.{{הערה|בס' הדרש והעיון ויקרא (מאמר רמ"ז) הביא דברי הלבוש שבסי' נ"א שכתב שהיו אומרים מזמור לתודה בעת הקרבת קרבן תודה, ונסתפק בכוונתו מי אמר המזמור הזה הלויים או הבעלים? ומסיק שם דכוונתו להבעלים שהרי אין הלויים אומרים שירה על קרבן יחיד, ולא ראה שהלבוש עצמו בסי' תר"ד כתב בהדיא שהלויים היו אומרים שירה זו.}}
ועי' גם בס' חסידים סי' תתריד וז"ל: וכן ושר בשירים על לב רע (משלי כה,כ) כגון '''לוים שמשוררים על תודה''' של רשעים ולבם רע דכתיב (משלי כ"א כ"ז) זבח רשעים תועבה, ואף למשורר כן עכ"ל, [ר"ל שאף על המשורר על זבח רשעים, נאמר ג"כ תועבה], ועי' גם בס' מאור ושמש פ' שמיני ד"ה ויקריבו (ט,ט), ושם בד"ה וישא אהרן (ט,כב), וכן בפ' קרח ד"ה ועבד (יח,כג), דנראה דסב"ל ג"כ שהיו אומרים שירה גם על קרבן יחיד והביא כן מספר ברית מנוחה (הדרך השניה).
ובס' 'זבחי אפרים' זבחים ז,א, (יט,א מדפי הספר) הביא דברי החת"ס שהלוים היו אומרים השיר דמזמור לתודה על קרבן תודה של יחיד, וביאר עפ"ז מ"ש הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ו הי"ב): "כיצד מוסיפין על העיר עושין בית דין שתי תודות ולוקחין לחם חמץ שבהם והולכים בית דין אחר שתי התודות ושתי התודות זו אחר זו ועומדין בכנורות ובנבלים ובצלצל על כל פנה ופנה ועל כל אבן (ואבן) שבירושלים ואומר '''ארוממך י"י''' כי דליתני וגו' (תהלים ל,ב) עכ"ל, ולכאורה למה כתב שאומרים ארוממך וגו', ולא כתב שאומרים "מזמור לתודה" (ראה מל"מ שם) וכמ"ש רש"י שבועות טו,ב: "שיר של תודה - היו אומרים שם בכנורות וכו' ומהו שיר של תודה '''מזמור לתודה'''" וכ"כ רש"י בתהילים (ק,א) על מזמור לתודה: "להודיה '''לאומרו על זבחי תודה'''"? וכן הוא בתרגום שם: "'''שבחא על קורבן תודתא'''" ולפי החת"ס ניחא, כי סב"ל להרמב"ם שנדבת קרבן יחיד טעונה שירה, ומזמור לתודה קאי רק על '''קרבן תודה''' שמביא היחיד ולא על התודות כשמוסיפין על העיר וכו', אלא דאח"כ ממשיך לתמוה על החת"ס כנ"ל, שהרי מבואר ברמב"ם דחיוב שירה הוא רק על קרבן ציבור בלבד עיי"ש בארוכה.
ועי' רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות (פ"ג הל' טו): "כיצד מתודה .. היה הקרבן שלמים סומך בכל מקום שירצה מן העזרה במקום שחיטה, ויראה לי שאינו מתודה על השלמים אבל אומר '''דברי שבח'''" וכתב באור שמח שם, דדברי שבח הוא כמו מזמור לתודה, (וכ"כ בס' חיי אדם בסופו עיי"ש, ובכלל סט סעי' י', וביאר דזהו גם כוונת רש"י בתהילים שם עיי"ש{{הערה|ראה ליקוטי שיחות חי"ב שם עמ' 29 הערה 55.}}), וכתב דמה שכתב הלבוש (הנ"ל) דהלוים אומרים אותו על קרבן תודה אינו, דאין אומרים שירה על קרבן יחיד, (ולא הביא שכן הוא גם בסידור רש"י) וראה בפי' הגרי"פ על הרס"ג ח"א דף רס.
ובזהר (ויקרא ח,א) איתא: "רננה בליואי והכי היא דהא ליואי משתכחי על שיר לעלמין כמה דאוקמוה, ואלין קיימין עליה וביה אשתלים פולחנא לקב"ה" וב'ניצוצי זהר' שם הביא דב"אור החמה" כתב: תימא דמשמע שהי' שיר בקרבן יחיד, ואינו כי הקרבן יחיד אין בו שיר וכו'? והגר"ר מרגליות כתב דשיטת הזהר מתאים לשיטת החת"ס הנ"ל, וכ"כ בספרו 'שערי זהר' ערכין יא,א עיי"ש.
ובליקוטי הערות הביא לתרץ דברי החת"ס, שפי' דברי רש"י הנ"ל בתהילים ובשבועות ["לאומרו על זבחי תודה"] דזה קאי על הלוים שאמרו שיר זה על קרבן תודה, ומ"ש ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה (תהלים קז,כב) קאי על הבעלים שאחר הקרבת קרבן תודה, יספרו ויהללו לה' על מעשה הנס בעת שישירו הלוים השיר על הנסכים, ומ"ש הרמב"ם כנ"ל שאין אומרים שירה על '''נדבת עולת ציבור''' זהו רק בעולת ציבור, וסב"ל כפי' רבינו גרשום (ערכין שם) דהיינו כשנעשה להם נס ונדבו עולת נדבה, אבל '''יחיד שהביא קרבן תודה''' הי' טעון שיר הלוים מדברי קבלה של דוד המלך ע"ה, וז"ל רבינו גרשום שם: עולת נדבת ציבור שנעשה להן נס ונתנדבו להביא עולה, דעולת יחיד דתדירא '''ודאי טעונה שיר''' עכ"ל. והחת"ס גריס כן ברבינו גרשום ולמד דזהו גם שיטת הרמב"ם, ולכן סב"ל שאומרים שירה גם על קרבן יחיד עיי"ש.
היוצא מכל הנ"ל – לשיטת החת"ס, דלעת"ל ישתנו כל השירים שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק, חוץ מ"מזמור לתודה" שיאמרוהו בעת הקרבת יחיד קרבן תודה, וכן המזמור דיום השבת.
בפרק האחרון של מסכת תמיד (לג,ב) במשנה ג' תנן: בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר היה עולה בכבש והסגן בימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו ... והשתחוו העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה, זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלקינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן" ואח"כ במשנה ד' ממשיך "השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה... בשבת היו אומרים (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" ובס' באר שבע תמה הא גם נוסח השיר הוא דין בעיקרי הקרבן, א"כ מ"ט לא נטר מלומר "זה הוא סדר התמיד וכו'" עד סוף המסכת אחר שנשנה נוסח השיר?
ובחידושי החת"ס על מסכת תמיד (נדפס בסוף ס' המאירי שם, ובסו"ס חי' חת"ס על מסכת גיטין ובסידור חתם סופר במוסף לשבת (ד"ה השיר) כתב וז"ל: ולפע"ד נ"ל פשוט, כי לעת"ל ישתנה הנוסח ההוא שהרי כתב הרב ב"י או"ח סו"ס נ"א בשם ארחות חיים שמזמור לתודה מצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן כדאמרינן כל השירות עתידים ליבטל חוץ ממזמור לתודה עכ"ל,{{הערה|וכ"כ בשו"ע אדה"ז שם סעי' א', וראה לקוטי שיחות חי"ב עמ' 29.}} א"כ הרי קמן שכל שירי הקרבן יתבטלו לעת"ל, פירוש ויאמר עליהם נוסחא אחריתא חוץ משיר שעל קרבן תודה, ולכן לא שייך על נוסח השיר הך לישנא דהך מתניתין "זהו עבודת התמיד שיבנה ב"ב" דלכשיבנה לעת"ל לא יאמר אותה הנוסחא עוד, וא"ש לישנא דמתני' לקמן השיר שהיו הלוים אומרים, פי' '''שהיו אומרים''' כן לשעבר, אבל לא יהי' כן לעת"ל, ומ"מ נ"ל דשיר של שבת לא ישתנה, ולכן מסיים התנא מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעת"ל, פי' זהו השיר יהי' גם לעת"ל משום דקאי על יום שכולו שבת ומנוחה שיהי' אחרי ימות המשיח, ובזה מיושב קושיית הבאר שבע שרצה למחוק הך נוסחא ממשנתינו כי מאי טעמא תפרש מתני' פירוש השיר של שבת יותר משארי שירים? ולפי הנ"ל א"ש, משום דקתני לעיל מיני' זהו עבודת התמיד וכו', דמזה מוכח שנוסח השירים הללו ישתנו, והי' ס"ד דגם של שבת כן הוא, ע"כ הוצרך לומר שזהו ג"כ מזמור שיר לעת"ל, ומפרש הטעם מפני שמרמז על שביתת מנוחת חיי העולמים עכ"ל, עיי"ש בהמשך בדבריו הנפלאים. (הובא [[ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן לב׃ אם יקריבו תמיד של בין הערבים לעת"ל|בסי' הקודם]]).
== שקו"ט בהמקור שכל השירות עתידות ליבטל ==
והנה בהא שהביא הב"י שם (ס"ק ט') ד"כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה" ציין (בב"י שם) המקור לזה לויק"ר פ"ט,ז, וכן ציינו בכ"מ (ראה באר הגולה וביאורי הגר"א שם ועוד) דאיתא שם: "רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה הה"ד (ירמיה לג,יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה ומביאין תודה בית ה' זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו,יג) עלי אלקים נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה". (וכן הוא בויק"ר פכ"ז,יב, ועוד).
ובפשטות אין לומר שהמקור ע"ז הוא מהא דקאמר "כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה", ובמילא מוכח מזה גם שכל השירות יתבטלו כמו כל התפלות, - כי הטעם דכל התפלות בטלות הוא כמ"ש באבודרהם (סדר תפלות של חול סוף שער הב') בשם הרד"ק וז"ל: שרצה לומר באמרו כי התפלות בטלות, שלא יצטרכו לשאול צרכי עולם, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים ואין להם אלא שבח והודאה לשם יתברך וכו', עכ"ל, וכ"כ במפרשי המדרש שם, ובאותן השירות שאמרו אין בהן "בקשת צרכיו" והם שבח להקב"ה, ובדוגמת השיר דה' מלך גאות לבש וגו' (תהלים צג), וא"כ ליכא הוכחה מהא דכל התפלות בטלות דגם כל השירות יתבטלו?
אלא בפשטות הכוונה במקור זה הוא, דכיון שכל הקרבנות יבטלו, הרי בדרך ממילא כל השירות שאומרים עליהם יתבטלו, דכיון דליכא קרבן ליכא שירה, אבל קרבן תודה שאינה בטלה, לא יבוטל גם השיר שלה.
אלא דלפי"ז קשה דאיך כתב החת"ס שהפירוש הוא שיאמרו לעת"ל '''על הקרבנות''' נוסחא אחריתא, הלא כל הקרבנות יבטלו לגמרי? בשלמא לולי דברי החת"ס יש לפרש דכיון שהקרבנות הבאות על חטא יבוטלו במילא גם השיר שלהם יבוטלו משא"כ מזמור לתודה לא יבוטל לעולם, אבל החת"ס הרי פירש שיאמרו עליהם שיר אחר?
עוד יל"ע, דב'יפה תואר' פ"ט שם פירש דהא דאמר כל הקרבנות בטלין ה"ז קאי רק על קרבנות '''של יחידים''' דומיא דקרבן תודה, דלפי שבאים על חטא להכי לעתיד שיבוקש עון ישראל ואיננו לא יקריבו קרבנות אלו, רק תודה והדומה לו מקרבנות שלמים שאינם באים אלא להודאה ולכבוד{{הערה|וממשיך אח"כ דאפילו קרבנות יחיד אין הכוונה שבטלין לגמרי, אלא משום דלעת"ל שיוסר לב האבן מבשרם (לשון הפסוק יחזקאל יא,יט) יהי' החטא נמצא על המעט, ולכן ימצאו שאר הקרבנות הבאים על חטא ע"ד הרחוק, ותודות יובאו תמיד, לזה יהיו '''כאילו''' שאר הקרבנות בטלים במיעוטם עיי"ש, ולפי"ז יש לתרץ קושיית מהרז"ו שם (פכ"ז) דצ"ע שהרי מפורש ביחזקאל פמ"ה ופמ"ו שיהיו לעת"ל אשם וחטאת וכו', ולפי פירוש היפה תואר שהכוונה שיבטלו במיעוט לא קשה קושייתו, ויש להוסיף לתרץ קושיא זו עוד, ע"פ מה שנת' בכ"מ דאי נימא דלעת"ל נצטרך להביא הקרבנות שחייבים בזמן הזה, וכהך דרבי ישמעאל בן אלישע שאמר (שבת יב,ב) כשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה (וכפי שנת' בחלק א' סי' כא) לפי"ז הרי יש מקום לומר שהקרבנות דאשמות וחטאות שבס' יחזקאל איירי אודות מה שנתחייבו בזמן הזה, וע"ד המבואר בלקוטי שיחות חכ"ד פ' שופטים ב' אודות הוספת ערי מקלט לעת"ל בשביל הורגי נפש בשוגג בזמן הזה עיי"ש, והפירוש בכל הקרבנות עתידין ליבטל היינו שלא יתחייבו בקרבנות חדשות כיון שלא יחטאו, ויל"ע.}} לא יבטלו, וכ"כ בעץ יוסף שם, וכן הוא במאמר ד"ה מזמור לתודה תשי"ז (תורת מנחם – התוועדויות חי"ח [תשי"ז ח"א] עמ' 241 - 242 ועמ' 248) שהביא מאמר המדרש הנ"ל, דכל הקרבנות בטלות לעתיד וכו' ופירש וז"ל: והנה מ"ש כל הקרבנות בטלות לעתיד קאי על קרבנות יחיד דוקא, שהרי קרבנות ציבור יהיו גם לעתיד, ואדרבה אז יהיו בתכלית השלימות, וכמו שאנו אומרים ושם נקריב לפניך כו' כמצות רצונך.. אמנם כל זה הוא קרבנות ציבור דוקא, אבל קרבנות יחיד יתבטלו לעתיד.. שהרי ענין הקרבנות כפשוטו הוא לכפר על החטאים ולעתיד הרי לא יהי' שייך כלל ענין החטאים, עכ"ל. וכ"כ בס' הדרש והעיון ויקרא מאמר ג'.
ולפי"ז דגם לפי המדרש קרבנות ציבור לא יתבטלו לעתיד, א"כ הרי אפשר לומר – גם לפי מדרש זה – דשירות אלו שהיו אומרים בביהמ"ק על '''קרבנות ציבור''' לא יבטלו, וא"כ איך מוכח מכאן דכל השירות יתבטלו?
אלא דלפי"ז דהמדרש לא קאי על קרבנות ציבור אלא רק על קרבנות יחיד, א"כ גם לולי החת"ס צ"ע דמהיכן מוכח שכל השירות עתידות ליבטל, הלא אכתי יקריבו התמידין וכו' שאומרים הלויים עליהם שירה?
ואפשר דבלי החת"ס יש לומר ד"כל השירות בטלות" היינו הך ד"כל '''התפלות''' בטלות" והכוונה הוא אחד, והוא רק שינוי לשון בלבד, ובמדרש פכ"ז שם הלשון הוא "כל '''ההודיות''' בטלות" אבל לפי החת"ס שהוכיח מכאן שהשירות שעל הקרבנות ג"כ יתבטלו קשה.
ולכאורה הי' אפ"ל לפי החת"ס שיש לו ע"ז מקור ממדרש אחר{{הערה|דבס' המחכים (ד"ה קדיש קצר), ובכלבו סי' ד' ועוד הביאו זה בשם '''המדרש'''.}} דכל השירות בטלות לעתיד לבוא חוץ ממזמור לתודה, שתוכנו הוא דלעת"ל כשיקריבו קרבנות ציבור לא יאמרו אותם השירים שהיו אומרים, – ע"ד דכתיב שירו לה' שיר חדש וגו' (תהלים צו,א) – אלא יאמרו נוסחא אחריתי, חוץ ממזמור לתודה שאומרים על קרבן תודה שזה לא יתבטל,{{הערה|ואולי יש לקשר זה עם מ"ש הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ח): "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכו' שאינן בטלין לעולם", דכיון שיתבטלו נו"כ הרי במילא יצטרכו לומר מזמורים אחרים, ואף שכתב המגיה בגליון הרמב"ם הל' מגילה שם, שכוונת הרמב"ם במ"ש שיתבטלו הוא על קריאתן, דקריאת נביאים וכתובים לא יהיו על דרך החיוב עיי"ש, (וכדעת הראב"ד שם והמאירי מכות כג,ב), ונמצא לפי"ז דספרי נביאים וכתובים מצ"ע אכן קיימים לעולם גם לימות המשיח, הנה כבר דחה פירוש זה בלקוטי שיחות חכ"ו עמ' 222 הערה 34, וכתב דממ"ש הרמב"ם "כל ספרי הנביאים וכו'", משמע דלא קאי רק על הקריאה אלא על גוף הספר עיי"ש וכן האריך בשו"ת לב חיים ח"א סי' ל"ב (ד"ה וראיתי להרב המגיה) לדחות פירושו, עיי"ש. וראה לקמן סי' נט.}} אבל פשוט דקשה לומר כן.
ונראה לומר שהפירוש ב"כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה" הוא, שכל השירות שעיקרם '''שבח והילול''' להקב"ה יבטלו, ולעת"ל יהי' רק ענין '''ההודאה''' לה' בלבד, ובס' 'סדר הערוך' (ח"א עמ' תקצד) ובירחון המסורה (חוברת ז' ע' ח) הובא ביאור על זה מהגרי"ד ז"ל סולוביצ'יק, כל כל השירות הם "שבח" וכשעומדים מרחוק למלך מהללים ומשבחים אותו, אבל בקרבתו מודים לו על נפלאותיו, ולעת"ל נהי' קרובים אל ה' ועל כל הטובות שעשה עמנו נאמר "מזמור לתודה", דלפי"ז א"ש דברי החת"ס שכל השירות שבקרבנות יבטלו שיש בהם משום שבח והילול לה' חוץ ממזמור לתודה.
ועי' גם במאמר הנ"ל (אות ה-ו) שביאר ענין המיוחד של "הודאה" שהו"ע הביטול למעלה מטעם ודעת, וזה יהי' גם לעת"ל, ועפ"ז ביאר גם הא דהובא בכתבי האריז"ל (שער הפסוקים על הפסוק) ד"הריעו לה' כל הארץ (תהלים ק,א)" ר"ת הלכה, שגם בהלכות מצינו דהלכות של תורה שבעל פה אינן בטלין לעולם, (רמב"ם הלכות מגילה פ"ב הל' יח) כי גם ענין ההלכה הו"ע הביטול כדאיתא בגמ' (עירובין יג,ב) מפני מה זכו ב"ה שהלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב"ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן, ובגמרא סנהדרין (צג,ב) איתא והוי' עמו (שמואל-א טז,יח) שהלכה כמותו בכל מקום עיי"ש בארוכה, וזהו בהודאה ולא בשבח והילול.
וראה גם בספר הליקוטים מאדמו"ר הצ"צ (ערך "לעתיד לבוא" וערך "קרבנות") דלעת"ל לא יהי' ענין העליות – תפילות, כי יהי' גילוי העיקרי למטה דוקא, ויהי' רק '''תודה''' שאין ענינה העלאה אלא ענינה התבטלות.
ויש להוסיף בזה עוד ע"פ מה שביאר החת"ס בדרשות ח"א (ו,ג, (ד"ה מתני') הובא גם בחי' חת"ס על מסכת ר"ה לא,א, (ד"ה בראשון)) דז' מזמורים אלו הם נגד ז' זמנים של ימות עולם, בראשית ברא אלקים ע"מ שימלא כל הארץ כבודו, והיינו לה' הארץ ומלואה וגו', וקלקלו בני אדם מעשיהם עד שבחר בעם ה' וצמצם שכינת עזו בירושלים מקום המקדש, והיינו גדול ה' ומהולל וגו' (תהילם מח,ב) עיי"ש וכו', ויום הששי אחר מלחמת גוג ומגוג יכירו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלקים וכו' והיינו ה' מלך גאות לבש, עד שיום השביעי הוא יום שכולו שבת ומנוחה וכו' עיי"ש, דלפי"ז א"ש דלעת"ל לאחר שיבואו למזמור שיר ליום השבת שוב אין צורך להזכיר מאורעות הקודמות וכו'.
אלא דלפי"ז צ"ע דמהו המקור על זה מהמדרש, הרי בקרבנות הטעם הוא כפי שנת' משום שיבטל החטא, ובתפלות הטעם הוא שאז לא יצטרכו לשאול על צרכי עולם וכו', וא"כ איך מוכח מכאן שכל השירים שענינם שבח והילול יבטלו? ונראה שפירשו המדרש '''שכל''' התפלות יבטלו כולל גם אלו של שבח והילול, ובפרט ע"פ מ"ש אדה"ז בשו"ע (סי' קפ"ה סו"ס ב') דעיקר מצות התפלה היא סידור שבחיו של מקום,{{הערה|ראה לקוטי שיחות חכ"ב עמ' 117 הערה 34, ובחל"ה שם עמ' 195, וכן בפ' ויצא ב שם עמ' 128, עיי"ש.}} ולא רק מטעם האבודרהם משום שלא יצטרכו לשאול צרכי עולם.
ועי' לח"מ (הל' ת"ת פ"ד ה"א) שכתב: "שרבינו אינו אומר הדינים הנוהגים בזמן הזה בלבד אלא הדינים שינהגו בכל זמן אפילו אחר ביאת משיחנו בע"ה" היינו שמפרש הדינים ג"כ איך יהיו לעת"ל,{{הערה|הובא בלקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 36 הערה 46 וציין לשד"ח כרך ט' כללי הפוסקים ס"ה אות יא.}} וכיון שהרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ט) הביא השירים שהיו אומרים בביהמ"ק עיי"ש, לכאורה יש להוכיח מזה דסב"ל דגם לעתיד יאמרו שירים אלו.
== חידוש החת"ס שכשיביאו קרבן תודה יאמרו הלוים השיר דמזמור לתודה ==
עוד יוצא חידוש גדול מהחת"ס דלעת"ל כשיביאו קרבנות תודה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי"ב (פ' צו הערה 36) שעל עצם היציאה מגלות (וכן גלות זה האחרון) לא שייך חיוב הבאת תודה מצד חבוש בבית אסורים עיי"ש, וי"ל דאכתי שייך הבאת קרבן תודה בתורת '''נדר ונדבה''' וכו'. וראה ספר השיחות תנש"א ח"ב (עמ' 634) שבת מברכים החודש תמוז, וז"ל: ושם מקריבים לכל לראש קרבן תודה על היציאה דכל בנ"י ממאסר הגלות לגאולה שאין אחרי' גלות, עיי"ש. וכן בשיחת ש"פ חזון שבת ת"ב שם (עמ' 731) שיביאו קרבן תודה על היציאה מהגלות וכו', עיי"ש, וי"ל שזהו מצד נדר ונדבה, וכבר נת' בזה [[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן סג׃ הברכה שיברכו בתחיית המתים|בחלק א' סי' סג]]. וראה רד"ק תהלים (סט,לא) עה"פ אהללה שם אלהים בשיר וגו': "כשתוציאני מהגלות '''בתודה''', שאודה חסדו ואקריב לפניו קרבן תודה, וראה באברבנאל פ' צו (ז,יא), ובמה שייסד הפייטן בהפזמון דמעוז צור ישועתי אחרי הדלקת נר חנוכה "תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח וכו'" ראה בס' מקראי קודש (פסח ח"ג ומילואים עמ' קעו) ובס' בנין אפרים (עמ' רסב) דזה קאי על קידוש בית שלישי שצריך ב' תודות עיי"ש.}} יאמרו הלויים השיר דמזמור לתודה, וכבר תמה שם המו"ל הר"א סופר בשוה"ג ע"ז, דהלא קרבן תודה אין בו שיר כלל, כמבואר בערכין יא,ב, וכן פסק הרמב"ם בהל' תמידין פ"ו ה"ח שאין שירה אלא לעולת צבור ושלמי ציבור שהן חובה עיי"ש, וכ"כ רש"י זבחים נה,א, (ד"ה ועל זבחי) ובכ"מ, וא"כ מה שייך שירה כלל בקרבן תודה שהוא קרבן יחיד?
וב'מנחת תמיד' (שעל הס' 'עולת תמיד') סוף מסכת תמיד, כתב לתרץ דאין כוונת החת"ס שיאמרו שירה על קרבנות תודה של היחיד, אלא על הא דמבואר בשבועות טו,ב שאין מוסיפין על העיר והעזרות אלא במלך ובשתי תודות ובשיר וכו', וכיון דמבואר בפסחים נ,א, ובכ"מ, דעתיד הקב"ה '''להוסיף''' על ירושלים וכו', הרי יצטרכו לזה ב' תודות ושיר, ועל זה קאי החת"ס דמזמור לתודה לא יתבטל לעת"ל כשיתוספו על העיר וכו', אבל לא איירי בקרבן יחיד, והביא שעד"ז כתב בשטמ"ק ערכין יא,ב בבעי דר' אבין עולת ציבור נדבה טעונה שירה או לא עיי"ש, וראה בס' מרגניתא דרבי מאיר להגר"מ שפירא ז"ל זבחים ה,א, (ד"ה עולה תוכיח).
אלא דמפשטות דברי החת"ס שכלל זה ביחד עם השירות שהיו אומרים בביהמ"ק לא משמע שנתכוון רק לזה, אלא שיאמרו כן הלויים '''בביהמ"ק''' בכל קרבן תודה של יחיד, ועוד ועיקר דבהדיא מצינו דסב"ל להחת"ס שהלוים אומרים שירה על קרבן תודה של יחיד, והוא בשו"ת חתם סופר (או"ח סימן נא ד"ה אמנם דהע"ה) וז"ל: אגב אעורר כי לכאורה ממזמור לתודה מוכח דאמרינן שירה על נדבת יחיד, תודה נדבה היא אלא דגילה לן ברוה"ק שעל אלו ראוי לנדב נדבת תודה אבל נדבה היא, וא"כ מוכח דאומרים על נדבת קרבן יחיד כהרמב"ם פ"ב ממעה"ק הל' ב' (יש מגיהים: הל' י"ב) דלא כהתוס' ר"ה ל,ב, בסוף הדיבור, ואם יאמרו תוס' דקאי אתודת ציבור כמו הביאו לי פר הודאה במס' תענית כ"ג ע"א, א"כ ק' תפשוט איבעיא דערכין י"א ע"ב אי נדבת ציבור טעון שירה או לא עכ"ל.
וכבר האריך מאד בזה בס' 'לקוטי הערות' שם אות ג', וכתב שיוצא מדבריו ב' חידושים הא' דמזמור לתודה הוא השיר שהיו הלוים אומרים על קרבן תודה, והב' דסובר הרמב"ם דאומרים שירה על קרבן יחיד, ולפי"ז הרי ברור שלזה נתכוון גם במ"ש בחי' למסכת תמיד, דלעת"ל כשיביא כל אחד קרבן תמיד יאמרו הלויים שירה על הקרבן, והשירה תהי' מזמור לתודה, ולשיטתו קאי.
אך הביא שכבר תמהו הרבה בזה על החת"ס{{הערה|ראה שו"ת בית נפתלי סי' כ"ה, ובס' חתן סופר על שו"ע או"ח שער הקרבנות פ"ט, ואבני נזר חאו"ח סי' ל"ט אות ג', ושו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' פ"ח, ובס' גליוני הש"ס להגר"י ענגל ר"ה ל,ב, בתוד"ה ונתקלקלו, ובס' מספר הסופר סי' י"ח, ועי' גם בס' מכתב סופר ח"א עמ' יח, ובס' מעשי למלך הל' כלי המקדש פ"ג ה"ב סוף אות ב' ועוד.}} ועיקר תמיהתם הוא דלא מצינו דסב"ל להרמב"ם שאומרים שיר על נדבת יחיד, ואדרבה בפ"ו מהל' תמידין ה"ח כתב בהדיא: ד"אין אומרין שירה אלא על עולות '''הצבור''' וזבחי שלמיהם האמורין בתורה, אבל עולות נדבה שמקריבין ממותר תרומת הלשכה אף על פי שהן של צבור אין אומרין שירה עליהן וכו'", וכ"כ בהל' כלי המקדש (פ"ג ה"ב): "ומתי אומר שירה, על כל עולות הציבור החובה ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין וכו' אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ למזבח וכו' אין אומרין עליהם שירה" הרי כתב בהדיא שהשירה היא רק בקרבנות ציבור ולא על היחיד, ואף שהי' מביא נסכים לא אמרו שירה?
== הסוברים כדעת החת"ס ==
ועי' בסידור רש"י (אות תי"ז) שכתב וז"ל: וראיתי כתוב מפני מה אין אומרים מזמור לתודה בשבת לפי שעל קרבן תודה היו אומרים אותו '''הלוים במקדש''' ועל ידי זה תיקנו משה רבינו שהוא מהמזמורים הנאמרים על ידי משה וכו'".
ועי' גם 'לבוש' או"ח סי' תר"ד סעי' ב' וז"ל: וגם א"א (בערב יוהכ"פ) מזמור לתודה מפני שבזמן שהי' ביהמ"ק קיים לא היו יכולים להקריב קרבן תודה בערב יום הכיפורים שלא היו יכולים לקיים זמן אכילתו שהוא יום ולילה אחר חצות וכו', וכיון שלא היו יכולים לקיים כל זמן אכילתו לא היו יכולים להקריב אותו כלל כדי שלא למעט זמן אכילתו, ולכך אין לומר ג"כ המזמור שהיו '''הלוים אומרים בשיר על הדוכן בזמן הקרבתו שהוא מזמור לתודה''', כדי שאם יבנה ביהמ"ק במהרה בימינו לא יטעו להקריבו עכ"ל.{{הערה|ראה בענין זה שא"א מזמור לתודה בעיוהכ"פ בליקוטי שיחות חי"ז עמ' 426.}} וזהו בהדיא כדברי החת"ס, וראה גם מ"ש הלבוש בסי' נ"א סעי' ז'.{{הערה|בס' הדרש והעיון ויקרא (מאמר רמ"ז) הביא דברי הלבוש שבסי' נ"א שכתב שהיו אומרים מזמור לתודה בעת הקרבת קרבן תודה, ונסתפק בכוונתו מי אמר המזמור הזה הלויים או הבעלים? ומסיק שם דכוונתו להבעלים שהרי אין הלויים אומרים שירה על קרבן יחיד, ולא ראה שהלבוש עצמו בסי' תר"ד כתב בהדיא שהלויים היו אומרים שירה זו.}}
ועי' גם בס' חסידים סי' תתריד וז"ל: וכן ושר בשירים על לב רע (משלי כה,כ) כגון '''לוים שמשוררים על תודה''' של רשעים ולבם רע דכתיב (משלי כ"א כ"ז) זבח רשעים תועבה, ואף למשורר כן עכ"ל, [ר"ל שאף על המשורר על זבח רשעים, נאמר ג"כ תועבה], ועי' גם בס' מאור ושמש פ' שמיני ד"ה ויקריבו (ט,ט), ושם בד"ה וישא אהרן (ט,כב), וכן בפ' קרח ד"ה ועבד (יח,כג), דנראה דסב"ל ג"כ שהיו אומרים שירה גם על קרבן יחיד והביא כן מספר ברית מנוחה (הדרך השניה).
ובס' 'זבחי אפרים' זבחים ז,א, (יט,א מדפי הספר) הביא דברי החת"ס שהלוים היו אומרים השיר דמזמור לתודה על קרבן תודה של יחיד, וביאר עפ"ז מ"ש הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ו הי"ב): "כיצד מוסיפין על העיר עושין בית דין שתי תודות ולוקחין לחם חמץ שבהם והולכים בית דין אחר שתי התודות ושתי התודות זו אחר זו ועומדין בכנורות ובנבלים ובצלצל על כל פנה ופנה ועל כל אבן (ואבן) שבירושלים ואומר '''ארוממך י"י''' כי דליתני וגו' (תהלים ל,ב) עכ"ל, ולכאורה למה כתב שאומרים ארוממך וגו', ולא כתב שאומרים "מזמור לתודה" (ראה מל"מ שם) וכמ"ש רש"י שבועות טו,ב: "שיר של תודה - היו אומרים שם בכנורות וכו' ומהו שיר של תודה '''מזמור לתודה'''" וכ"כ רש"י בתהילים (ק,א) על מזמור לתודה: "להודיה '''לאומרו על זבחי תודה'''"? וכן הוא בתרגום שם: "'''שבחא על קורבן תודתא'''" ולפי החת"ס ניחא, כי סב"ל להרמב"ם שנדבת קרבן יחיד טעונה שירה, ומזמור לתודה קאי רק על '''קרבן תודה''' שמביא היחיד ולא על התודות כשמוסיפין על העיר וכו', אלא דאח"כ ממשיך לתמוה על החת"ס כנ"ל, שהרי מבואר ברמב"ם דחיוב שירה הוא רק על קרבן ציבור בלבד עיי"ש בארוכה.
ועי' רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות (פ"ג הל' טו): "כיצד מתודה .. היה הקרבן שלמים סומך בכל מקום שירצה מן העזרה במקום שחיטה, ויראה לי שאינו מתודה על השלמים אבל אומר '''דברי שבח'''" וכתב באור שמח שם, דדברי שבח הוא כמו מזמור לתודה, (וכ"כ בס' חיי אדם בסופו עיי"ש, ובכלל סט סעי' י', וביאר דזהו גם כוונת רש"י בתהילים שם עיי"ש{{הערה|ראה ליקוטי שיחות חי"ב שם עמ' 29 הערה 55.}}), וכתב דמה שכתב הלבוש (הנ"ל) דהלוים אומרים אותו על קרבן תודה אינו, דאין אומרים שירה על קרבן יחיד, (ולא הביא שכן הוא גם בסידור רש"י) וראה בפי' הגרי"פ על הרס"ג ח"א דף רס.
ובזהר (ויקרא ח,א) איתא: "רננה בליואי והכי היא דהא ליואי משתכחי על שיר לעלמין כמה דאוקמוה, ואלין קיימין עליה וביה אשתלים פולחנא לקב"ה" וב'ניצוצי זהר' שם הביא דב"אור החמה" כתב: תימא דמשמע שהי' שיר בקרבן יחיד, ואינו כי הקרבן יחיד אין בו שיר וכו'? והגר"ר מרגליות כתב דשיטת הזהר מתאים לשיטת החת"ס הנ"ל, וכ"כ בספרו 'שערי זהר' ערכין יא,א עיי"ש.
ובליקוטי הערות הביא לתרץ דברי החת"ס, שפי' דברי רש"י הנ"ל בתהילים ובשבועות ["לאומרו על זבחי תודה"] דזה קאי על הלוים שאמרו שיר זה על קרבן תודה, ומ"ש ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה (תהלים קז,כב) קאי על הבעלים שאחר הקרבת קרבן תודה, יספרו ויהללו לה' על מעשה הנס בעת שישירו הלוים השיר על הנסכים, ומ"ש הרמב"ם כנ"ל שאין אומרים שירה על '''נדבת עולת ציבור''' זהו רק בעולת ציבור, וסב"ל כפי' רבינו גרשום (ערכין שם) דהיינו כשנעשה להם נס ונדבו עולת נדבה, אבל '''יחיד שהביא קרבן תודה''' הי' טעון שיר הלוים מדברי קבלה של דוד המלך ע"ה, וז"ל רבינו גרשום שם: עולת נדבת ציבור שנעשה להן נס ונתנדבו להביא עולה, דעולת יחיד דתדירא '''ודאי טעונה שיר''' עכ"ל. והחת"ס גריס כן ברבינו גרשום ולמד דזהו גם שיטת הרמב"ם, ולכן סב"ל שאומרים שירה גם על קרבן יחיד עיי"ש.
היוצא מכל הנ"ל – לשיטת החת"ס, דלעת"ל ישתנו כל השירים שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק, חוץ מ"מזמור לתודה" שיאמרוהו בעת הקרבת יחיד קרבן תודה, וכן המזמור דיום השבת.