שינויים

ובס' 'הדרת מלך' (הל' מלכים פ"א סוף ה"ב) ביאר די"ל דכל הסדר האמור בג' מצות אלו אינו סדר בקיום המצוות עצמן, אלא הוא סדר רק '''בהנהגת העם''', שהעם ימנו מלך, ואח"כ ילחם את מלחמותם, ובנוחו יבנה את בית הבחירה בעת מנוחה. ולפי"ז ביאר דא"ש למה הביא הרמב"ם סדר זה בהל' מלכים ולא הביאו גם בהל' בית הבחירה, כיון שאין זה סדר ואיחור מצד זמן המצוה אלא יסודו הוא בהנהגת המדינה ושייך רק בהל' מלכים. ועפ"ז תירץ דעת הרמב"ן הנ"ל, דמצד עצם המצוה של בנין הבית אין עיכוב מצד שאר המצוות, ורק שעדיף כן מדין דהנהגת המדינה, אבל אם נדחו בהקמת מלך ומחיית עמלק, ומשכן ה' הולך מאהל לאהל, היו צריכים לקיים מצות בנין ביהמ"ק מיד.

ובס' 'הדרת מלך' (הל' מלכים פ"א סוף ה"ב) ביאר די"ל דכל הסדר האמור בג' מצות אלו אינו סדר בקיום המצוות עצמן, אלא הוא סדר רק '''בהנהגת העם''', שהעם ימנו מלך, ואח"כ ילחם את מלחמותם, ובנוחו יבנה את בית הבחירה בעת מנוחה. ולפי"ז ביאר דא"ש למה הביא הרמב"ם סדר זה בהל' מלכים ולא הביאו גם בהל' בית הבחירה, כיון שאין זה סדר ואיחור מצד זמן המצוה אלא יסודו הוא בהנהגת המדינה ושייך רק בהל' מלכים. ועפ"ז תירץ דעת הרמב"ן הנ"ל, דמצד עצם המצוה של בנין הבית אין עיכוב מצד שאר המצוות, ורק שעדיף כן מדין דהנהגת המדינה, אבל אם נדחו בהקמת מלך ומחיית עמלק, ומשכן ה' הולך מאהל לאהל, היו צריכים לקיים מצות בנין ביהמ"ק מיד.

אלא דבהשיחה שם (סעי' ו) האריך להוכיח בדעת {{הערה|הרמב"ם}} שלא כדבריו, דאין זה רק סדר קיום ביחס '''לישראל''', אלא זה פרט בגוף המצוה, וכמבואר שם ובהערה 32 שהדיוק בסדר זה הוא בג' ענינים: א) '''מצד הזמן''', דזמן חיוב הכרתת זרעו של עמלק הוא לאחר מינוי מלך וזמן חיוב בנין ביהב"ח הוא לאחר מלחמת עמלק. ב) מצד '''קיום המצוה''', דקיום '''מצות''' בנין ביהב"ח הוא לאחר קיום מצות מינוי מלך ומלחמת עמלק, ועד"ז לאידך דשלימות קיום מצות מינוי מלך היא כאשר מקיימים לאח"ז גם הכרתת זרעו של עמלק ובנין בית הבחירה. ג) שלימות '''בהחפצא''' דבית הבחירה כאשר הוא נעשה לאחר מינוי מלך ומלחמת עמלק וכו', עיי"ש.{{הערה|וראה גם ברשימות חוברת ז' עמ' 36 וחוברת י' עמ' 29 ואילך בענין הסדר במצוות אלו.}} וכן משמע בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ' (מצות בנין ביהמ"ק) ששם אכן הביא ברייתא זו ושמקודם צריך למנות מלך וכו' (הובא בהשיחה שם), ולהנ"ל נצטרך לומר דהרמב"ן חולק על זה?  

אלא דבהשיחה שם (סעי' ו) האריך להוכיח בדעת '''הרמב"ם''' שלא כדבריו, דאין זה רק סדר קיום ביחס '''לישראל''', אלא זה פרט בגוף המצוה, וכמבואר שם ובהערה 32 שהדיוק בסדר זה הוא בג' ענינים: א) '''מצד הזמן''', דזמן חיוב הכרתת זרעו של עמלק הוא לאחר מינוי מלך וזמן חיוב בנין ביהב"ח הוא לאחר מלחמת עמלק. ב) מצד '''קיום המצוה''', דקיום '''מצות''' בנין ביהב"ח הוא לאחר קיום מצות מינוי מלך ומלחמת עמלק, ועד"ז לאידך דשלימות קיום מצות מינוי מלך היא כאשר מקיימים לאח"ז גם הכרתת זרעו של עמלק ובנין בית הבחירה. ג) שלימות '''בהחפצא''' דבית הבחירה כאשר הוא נעשה לאחר מינוי מלך ומלחמת עמלק וכו', עיי"ש.{{הערה|וראה גם ברשימות חוברת ז' עמ' 36 וחוברת י' עמ' 29 ואילך בענין הסדר במצוות אלו.}} וכן משמע בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ' (מצות בנין ביהמ"ק) ששם אכן הביא ברייתא זו ושמקודם צריך למנות מלך וכו' (הובא בהשיחה שם), ולהנ"ל נצטרך לומר דהרמב"ן חולק על זה?  

אלא דבהערה 28 שם נסתפק בהא דג' מצוות אלו תלויות זו בזו, דאפשר שיהי' רק לכתחילה אבל אינו מעכב או דילמא גם לעכב, עיי"ש. ולפי"ז אפ"ל דהרמב"ן יסבור ג"כ כפי שנת' בדעת הרמב"ם שזהו סדר מצד גוף המצוות, אלא דסב"ל דבדיעבד אינם מעכבים זא"ז, ולפי המצב דאז שהי' הארון נוסע ממקום למקום, הי' להם לישראל לבנות ביהמ"ק מיד, ולכן נענשו.  

אלא דבהערה 28 שם נסתפק בהא דג' מצוות אלו תלויות זו בזו, דאפשר שיהי' רק לכתחילה אבל אינו מעכב או דילמא גם לעכב, עיי"ש. ולפי"ז אפ"ל דהרמב"ן יסבור ג"כ כפי שנת' בדעת הרמב"ם שזהו סדר מצד גוף המצוות, אלא דסב"ל דבדיעבד אינם מעכבים זא"ז, ולפי המצב דאז שהי' הארון נוסע ממקום למקום, הי' להם לישראל לבנות ביהמ"ק מיד, ולכן נענשו.  

ובס' 'מרגליות הים' (סנהדרין שם אות כ) כתב בזה, דהרמב"ן סב"ל שלענין בנין ביהמ"ק דין '''שופט כמלך''', ולכן סב"ל דנענשו גם על הזמן של שופטים שלא בנו ביהמ"ק. ויש להוסיף על דבריו, שהרמב"ם כתב שם (פ"ה ה"א) דרק מלך נלחם במלחמת מצוה ומלחמת רשות, אבל הרמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ (שכחת הלאוין ד"ה ואתה), כתב וז"ל: ויש לי ענין מצוה מסתפק עלי, והוא שייראה לי שמצוה על המלך '''או על השופט ומי שהעם ברשותו''' להוציאם לצבא במלחמת רשות או מצוה, להיות שואל באורים ותומים ועל פיהם יתנהג בעניינם . . יצוה ביהושע שהוא המושל הראשון אשר הוא פקיד על העדה שישאל בעניינם באורים ותומים ועל פי משפטם יוציאם ויביאם, וכן בכל '''השופטים''' והמלכים לדורות, עכ"ל. ונראה דסב"ל להרמב"ן דגם שופט דינו כמלך לענין מלחמות וכו'. וא"כ אולי י"ל דלשיטתי' אזיל גם לענין בנין ביהמ"ק שכשיש שופט חל קיום המצוה על הציבור, וא"ש.

ובס' 'מרגליות הים' (סנהדרין שם אות כ) כתב בזה, דהרמב"ן סב"ל שלענין בנין ביהמ"ק דין '''שופט כמלך''', ולכן סב"ל דנענשו גם על הזמן של שופטים שלא בנו ביהמ"ק. ויש להוסיף על דבריו, שהרמב"ם כתב שם (פ"ה ה"א) דרק מלך נלחם במלחמת מצוה ומלחמת רשות, אבל הרמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ (שכחת הלאוין ד"ה ואתה), כתב וז"ל: ויש לי ענין מצוה מסתפק עלי, והוא שייראה לי שמצוה על המלך '''או על השופט ומי שהעם ברשותו''' להוציאם לצבא במלחמת רשות או מצוה, להיות שואל באורים ותומים ועל פיהם יתנהג בעניינם . . יצוה ביהושע שהוא המושל הראשון אשר הוא פקיד על העדה שישאל בעניינם באורים ותומים ועל פי משפטם יוציאם ויביאם, וכן בכל '''השופטים''' והמלכים לדורות, עכ"ל. ונראה דסב"ל להרמב"ן דגם שופט דינו כמלך לענין מלחמות וכו'. וא"כ אולי י"ל דלשיטתי' אזיל גם לענין בנין ביהמ"ק שכשיש שופט חל קיום המצוה על הציבור, וא"ש.