שינויים

וביאור נוסף<ref>רב ייבי חידושי תהלים ג ע' יג: "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני", נראה לפרש בעזה"י דהנה רז"ל אמרו בפרק חלק "שלשה באין בהסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב", וזה שייך אצל כל איש אפי' כשיש צרה ליחיד הוא נגאל ממנה אז הוא כאילו בא משיח אצלו וצריך להיות בהסח הדעת וזהו פי הפסוק אדלעיל קאי שאמר דוד שרוצה להיות בצרה שירדפו אותו שונאיו והש"י יעזור לו כשיתפלל אליו הגם שלפעמים יקרא והש"י אינו עונה לו תיכף לעזור לו מצרתו וקודם שיבוא לו הישועה מצריו צר לו מאוד וקל לנטות מדרך הטוב לכן אמר אני שכבתי דהיינו כשאני שוכב לפני שונאי שרודפים אותי ואינני יכול לעלות ולהתגבר עליהם אזי ואישנה דהיינו שאני מסיח דעת ממנה כמו האדם בשעת שינה מסיח דעת מן דברים הצריכים לו ואז כשאני מסיח דעת אני נגאל מן הצרה ודומה לי כאלו בא לי משיח כיון שנגאלתי מן הצרה וזהו הקיצותי והטעם שהגאולה באה בהיסח הדעת דכשהאדם בדעתו אזי מחשב פעולות להנצל מן הצרה ואין לו בטחון גמור על הש"י לכך אין לו עזר מן הש"י שהש"י אומר כיון שאתה רוצה להציל עצמך בפעולות אין אני רוצה לעזור לך ואראה איך אתה תוכל לעזור לך בעצמך אבל כשאדם מסיח דעת מן הצרה ואומר מה לי לעשות פעולות הש"י יעשה מה שרוצה אז עוזר לו הש"י וזהו כי ה יסמכני.</ref> הוא, שכל גאולה שיש לאדם, מכל צרה שהיא, נקרא כאילו משיח בא אצלו. וצריך הוא להיות ב'היסח הדעת' בשביל לזכות לגאולה, כלומר, שיהיה בבטחון גמור בה' שיעזור לו, ולא יסמוך על עצמו בפעולות שונות להנצל מצרה זו.

וביאור נוסף<ref>רב ייבי חידושי תהלים ג ע' יג: "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני", נראה לפרש בעזה"י דהנה רז"ל אמרו בפרק חלק "שלשה באין בהסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב", וזה שייך אצל כל איש אפי' כשיש צרה ליחיד הוא נגאל ממנה אז הוא כאילו בא משיח אצלו וצריך להיות בהסח הדעת וזהו פי הפסוק אדלעיל קאי שאמר דוד שרוצה להיות בצרה שירדפו אותו שונאיו והש"י יעזור לו כשיתפלל אליו הגם שלפעמים יקרא והש"י אינו עונה לו תיכף לעזור לו מצרתו וקודם שיבוא לו הישועה מצריו צר לו מאוד וקל לנטות מדרך הטוב לכן אמר אני שכבתי דהיינו כשאני שוכב לפני שונאי שרודפים אותי ואינני יכול לעלות ולהתגבר עליהם אזי ואישנה דהיינו שאני מסיח דעת ממנה כמו האדם בשעת שינה מסיח דעת מן דברים הצריכים לו ואז כשאני מסיח דעת אני נגאל מן הצרה ודומה לי כאלו בא לי משיח כיון שנגאלתי מן הצרה וזהו הקיצותי והטעם שהגאולה באה בהיסח הדעת דכשהאדם בדעתו אזי מחשב פעולות להנצל מן הצרה ואין לו בטחון גמור על הש"י לכך אין לו עזר מן הש"י שהש"י אומר כיון שאתה רוצה להציל עצמך בפעולות אין אני רוצה לעזור לך ואראה איך אתה תוכל לעזור לך בעצמך אבל כשאדם מסיח דעת מן הצרה ואומר מה לי לעשות פעולות הש"י יעשה מה שרוצה אז עוזר לו הש"י וזהו כי ה יסמכני.</ref> הוא, שכל גאולה שיש לאדם, מכל צרה שהיא, נקרא כאילו משיח בא אצלו. וצריך הוא להיות ב'היסח הדעת' בשביל לזכות לגאולה, כלומר, שיהיה בבטחון גמור בה' שיעזור לו, ולא יסמוך על עצמו בפעולות שונות להנצל מצרה זו.

ובתוספות השלם<ref>מגילות "ד"א, ופורץ גדר, זו אדום שהחריבה ירושלים ובית המקדש, ישכנו נחש זה המשיח הבא בהיסח הדעת כנחש, ופרץ גדר בגי' זה נבוכדנצר".</ref>רמז מהפסוק "ופורץ גדר ישכנו נחש", שפורץ גדר זו מלכות אדום שהחריבה את ירושלים, וישכנו נחש – הוא מלך המשיח הבא בהיסח הדעת, כנחש.</p>

ובתוספות השלם<ref>מגילות "ד"א, ופורץ גדר, זו אדום שהחריבה ירושלים ובית המקדש, ישכנו נחש זה המשיח הבא בהיסח הדעת כנחש, ופרץ גדר בגי' זה נבוכדנצר".</ref> רמז מהפסוק "ופורץ גדר ישכנו נחש", שפורץ גדר זו מלכות אדום שהחריבה את ירושלים, וישכנו נחש – הוא מלך המשיח הבא בהיסח הדעת, כנחש.

== בחסידות חב"ד ==

== בחסידות חב"ד ==