− | פ' תולדות דף קל"ח ע"א במדרש הנעלם שם ענין לא ירעו ולא ישחיתו שהיצה"ר נצרך לעולם כמטרא לארעא ''ויהי' גם בימות המשיח'' אך לא יהי' מנוול כמו עתה להחטיא את האדם ח"ו כי אם לעורר הזיווג בקדושה עם אשתו{{הערה|להעיר שכאן לא הזכיר מענין חדוותא דשמעתא, ולהעיר מניצוצי זהר (להר"ר ראובן מרגליות) על הזהר שם: ע' ב"ר פ"ט ז' טוב מאד זה יצה"ר כו', והגרד"ל בנפש דוד כ' להגיה הכא חדוותא דשעתא לא ליהוי ור"ל של אותה שעת הזווג דלעיל, שרחוק לפרש גי' דשמעתא בהא דרבה דאמר מילתא בדיחותא והדר פתח בשמעתא (פ"ב דשבת) או כדרב המנונא סבא דאמר מלין מפרקא דשטותא משום יתרון האור מן החושך כו'. עכ"ל. אך קצת דוחק שצ"צ גריס כן, שהרי אדה"ז הזכיר ענין חדוותא דשמעתא לעיל. (העורך)}}, ועיין מה שכתוב על פסוק וייצר בשני יודין שהם יצר טוב ויצר הרע אבל נברא באופן שיהי' כפוף להיצ"ט והיינו מה שכתוב בזח"ג נשא קי"א ב' וייצר בשני יודין שיהי' כפוף להיצר טוב, הם ע"ק [עתיקא קדישא] וז"א ורצה לומר משם נמשך היצר טוב והיצר הרע כי ז"א נק' אלקים לגבי ע"ק, והנה בע"ק הוא הטוב והמטיב, משא"כ ___{{הערה|אולי צריך להיות "בז"א". (העורך)}} נמשך לפעמים מדת הדין כו' אבל גם זו לטובה, לכן מזה נשתלשל היצר הרע שלגבי היצר הטוב נקרא רע{{הערה|היינו שאין הכוונה שיהי' יצר ''''רע'''' בימות המשיח, ונקרא בשם 'רע' רק ביחס ליצר הטוב. (העורך)}} כו' וקודם אכילת עץ הדעת לא הי' כלל כמו שהוא עכשיו ועל ידי עץ הדעת נתגשם היצר הרע שיהי' רע גמור, ולעתיד לבא יזדכך וזהו לא ירעו ולא ישחיתו והיינו כמו ערך הגבורה שלמעלה לגבי סיגי הגבורה כו' {{הערה|אור התורה - נ"ך חלק א' עמ' קפט}}. | + | [מבואר בזהר] פ' תולדות דף קל"ח ע"א במדרש הנעלם שם ענין לא ירעו ולא ישחיתו שהיצה"ר נצרך לעולם כמטרא לארעא ''ויהי' גם בימות המשיח'' אך לא יהי' מנוול כמו עתה להחטיא את האדם ח"ו כי אם לעורר הזיווג בקדושה עם אשתו{{הערה|להעיר שכאן לא הזכיר מענין חדוותא דשמעתא, ולהעיר מניצוצי זהר (להר"ר ראובן מרגליות) על הזהר שם: ע' ב"ר פ"ט ז' טוב מאד זה יצה"ר כו', והגרד"ל בנפש דוד כ' להגיה הכא חדוותא דשעתא לא ליהוי ור"ל של אותה שעת הזווג דלעיל, שרחוק לפרש גי' דשמעתא בהא דרבה דאמר מילתא בדיחותא והדר פתח בשמעתא (פ"ב דשבת) או כדרב המנונא סבא דאמר מלין מפרקא דשטותא משום יתרון האור מן החושך כו'. עכ"ל. אך קצת דוחק שצ"צ גריס כן, שהרי אדה"ז הזכיר ענין חדוותא דשמעתא לעיל. (העורך)}}, ועיין מה שכתוב על פסוק וייצר בשני יודין שהם יצר טוב ויצר הרע אבל נברא באופן שיהי' כפוף להיצ"ט והיינו מה שכתוב בזח"ג נשא קי"א ב' וייצר בשני יודין שיהי' כפוף להיצר טוב, הם ע"ק [עתיקא קדישא] וז"א ורצה לומר משם נמשך היצר טוב והיצר הרע כי ז"א נק' אלקים לגבי ע"ק, והנה בע"ק הוא הטוב והמטיב, משא"כ [בז"א[{{הערה|בדפוס יש כאן רווח, ואולי צריך להיות "בז"א". (העורך)}} נמשך לפעמים מדת הדין כו' אבל גם זו לטובה, לכן מזה נשתלשל היצר הרע שלגבי היצר הטוב נקרא רע{{הערה|היינו שאין הכוונה שיהי' יצר ''''רע'''' בימות המשיח, ונקרא בשם 'רע' רק ביחס ליצר הטוב. (העורך)}} כו' וקודם אכילת עץ הדעת לא הי' כלל כמו שהוא עכשיו ועל ידי עץ הדעת נתגשם היצר הרע שיהי' רע גמור, ולעתיד לבא יזדכך וזהו לא ירעו ולא ישחיתו והיינו כמו ערך הגבורה שלמעלה לגבי סיגי הגבורה כו' {{הערה|אור התורה - נ"ך חלק א' עמ' קפט}}. |
| + | הנה כתיב (ישעי' י"א) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה כו'. שישתנה הטבעיות גם אצל בע"ח שיהי' וגר זאב עם כבש כו' (שם). וא"כ כל שכן שגם באדם ישתנה ויתהפך הטבע דנה"ב. ואין הפי' שיתבטל היצה"ר לגמרי כ"א שיה' באופן אחר לגמרי ע"ד שהי' קודם החטא דכתיב (בראשית ב, ז) וייצר הוי' אלקים כו' ששרשם ב' שמות הוי' אלקים חו"ג. ופעולת היצה"ר לע"ל יהי' עדמ"ש בזה (ח"ב ל, א) רוחא דצפון אתער כו' חביבותא לגבי מטרוניתא כמ"ד שמאלו תחת לראשי (שה"ש ב, ו) שהגבורות מעוררים רשפי אש וחמימות האהבה על זווג עליון כו'. גם ע"ד שאמרז"ל ''אלמלא היצה"ר חדוותא דשמעתא לא ליהוי''. והיינו משום שלעתיד הלילה יעשה יום ועי"ז יתהפך גם החשך דנה"ב. וזהו ג"כ הטעם שיהי' וגר זאב עם כבש. דהנה כתיב (תלים קד) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער. שעיקר יניקתם מבחי' לילה. משא"כ לעתיד. ולכן ביצי"מ שהרע לא נתברר הי' צ"ל חפזון שהגאולה הוא רק בחי' נר להאיר את החשך. שהחשך נשאר כו'. ובחי' חפזון מוחין דקטנות זהו שרש ומקור לבחי' חיות הטורפים ומזיקים. שאלו הי' להזאב איזה בחי' ישוב הדעת לא הי' טורף כלל את השה. שהשה ג"כ בע"ח כמוהו כו' ולכן לעתיד לא ירעו כו' משום כי מלאה הארץ דעה כו' שיומשך מוחין דגדלות וכמו"כ לא יהי' חפזון כלל. כ"א כמ"ש בשובה ונחת תושעון.{{הערה|מגן אבות (קאפוסט) פ' בא.}} |