שינויים

* מאירי, אבות פרק ב - וכל מעשיך יהיו לשם שמים והוא מאמר חשוב וכולל מאד עניינו שהאדם בודאי צריך להתעסק בענייני העולם ובישוב המדינה לצורכי הגוף והזהירו שאף כשמתעסק בעניינים אלו לא יהא כונתו אלא להשלמת הנפש ונמצאת זוכה אפילו בעת מעשה ההוא אחר שכונתך בו אינה לשם המעשה ההוא אלא לשלמת הנפש והוא ענין אומרו (ברכות סג, א) בכל דרכיך דעהו - אפילו לדבר עבירה{{הערה|תן לב אם צורך מצוה הוא, כגון אליהו בהר הכרמל, עבור עליה - רש"י ד"ה דעהו}}. קרא התעסק באומניות{{הערה|זה לשון הגמרא שם: דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה - בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך. אמר רבא: אפילו לדבר עבירה. דרש בר קפרא: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה. מה היא? אמר רב חסדא: מחטא דתלמיותא. }} דבר עבירה והוא ג"כ אומרם שם נ"ד א' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ט וביצה"ר כלומר שאפילו בעת שתעסק בפעולת היצר תהיה כונתך לתכלית טוב ועל זה הצד יקרא היצר הרע טוב כאומרם ז"ל ב"ר פ"ט וירא אלהים את כל כו' והנה טוב זה יצה"ר וכי יצה"ר טוב מלמד שאלמלא יצר הרע לא היה העולם מתקיים והוא ג"כ אצלי אומרם ז"ל ברכות ח' ב' כל האוכל בט' כאלו התענה תשיעי ועשירי כלומר שאחר שאכילתו בתשיעי היתה לכונה כדי שיוכל להתענות כראוי בעשירי נמצא שהוא זוכה באכילתו והוי כאלו התענה תשיעי ועשירי.  

* מאירי, אבות פרק ב - וכל מעשיך יהיו לשם שמים והוא מאמר חשוב וכולל מאד עניינו שהאדם בודאי צריך להתעסק בענייני העולם ובישוב המדינה לצורכי הגוף והזהירו שאף כשמתעסק בעניינים אלו לא יהא כונתו אלא להשלמת הנפש ונמצאת זוכה אפילו בעת מעשה ההוא אחר שכונתך בו אינה לשם המעשה ההוא אלא לשלמת הנפש והוא ענין אומרו (ברכות סג, א) בכל דרכיך דעהו - אפילו לדבר עבירה{{הערה|תן לב אם צורך מצוה הוא, כגון אליהו בהר הכרמל, עבור עליה - רש"י ד"ה דעהו}}. קרא התעסק באומניות{{הערה|זה לשון הגמרא שם: דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה - בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך. אמר רבא: אפילו לדבר עבירה. דרש בר קפרא: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה. מה היא? אמר רב חסדא: מחטא דתלמיותא. }} דבר עבירה והוא ג"כ אומרם שם נ"ד א' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ט וביצה"ר כלומר שאפילו בעת שתעסק בפעולת היצר תהיה כונתך לתכלית טוב ועל זה הצד יקרא היצר הרע טוב כאומרם ז"ל ב"ר פ"ט וירא אלהים את כל כו' והנה טוב זה יצה"ר וכי יצה"ר טוב מלמד שאלמלא יצר הרע לא היה העולם מתקיים והוא ג"כ אצלי אומרם ז"ל ברכות ח' ב' כל האוכל בט' כאלו התענה תשיעי ועשירי כלומר שאחר שאכילתו בתשיעי היתה לכונה כדי שיוכל להתענות כראוי בעשירי נמצא שהוא זוכה באכילתו והוי כאלו התענה תשיעי ועשירי.  

* דברי שלום (לרבי שלום פרלוב מבראהין, פ' וישלח) - שמעתתא לא דוקא, דהוא הדין תרי"ג מצוות, וזהו פירוש עם לבן גרתי בגימטריא תרי"ג (דלבן הוא כי כינוי היצר לעתיד - כדברי הזהר לעיל), וע"י שמחת החומר תתפעל גם הנפש, וכמשל הבעש"ט בזה על בן מלך שנתן יי"ש לבני הכפר כו'. עיי"ש.

* באגלי טל בהקדמה כתב: ומדי דברי זכור אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה, אבל הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו. ובאמת זה טעות מפורסם ואדרבא כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי תורה נבלעין בדמו ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה [ועיין פירש"י סנהדרין נ"ח ד"ה ודבק]. ובזוה"ק דבין יצה"ט ובין יצה"ר אינן מתגדלין אלא מתוך שמחה יצה"ט מתגדל מתוך שמחה של תורה יצה"ר כו'. ואם אמרת שע"י השמחה שיש לו מהלימוד נקרא שלא לשמה או עכ"פ לשמה ושלא לשמה, הרי שמחה זו עוד מגרע כח המצוה ומכהה אורה ואיך יגדל מזה יצה"ט? וכיון שיצה"ט מתגדל מזה בודאי זה הוא עיקר המצוה. ומודינא דהלומד לא לשם מצות הלימוד רק מחמת שיש לו תענוג בלימודו הרי זה נקרא לימוד שלא לשמה כהא דאוכל מצה שלא לשם מצוה רק לשם תענוג אכילה ובהא אמרו לעולם יעסוק אדם כו' שלא לשמה שמתוך כו אבל הלומד לשם מצוה ומתענג בלימודו הרי זה לימוד לשמה וכולו קודש כי גם התענוג מצוה.

==מראי מקומות==

==מראי מקומות==