1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 46:
שורה 46: + + + +
←מילואים: אלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי
פ' תולדות דף קל"ח ע"א במדרש הנעלם שם ענין לא ירעו ולא ישחיתו שהיצה"ר נצרך לעולם כמטרא לארעא ''ויהי' גם בימות המשיח'' אך לא יהי' מנוול כמו עתה להחטיא את האדם ח"ו כי אם לעורר הזיווג בקדושה עם אשתו{{הערה|להעיר שכאן לא הזכיר מענין חדוותא דשמעתא, ולהעיר מניצוצי זהר (להר"ר ראובן מרגליות) על הזהר שם: ע' ב"ר פ"ט ז' טוב מאד זה יצה"ר כו', והגרד"ל בנפש דוד כ' להגיה הכא חדוותא דשעתא לא ליהוי ור"ל של אותה שעת הזווג דלעיל, שרחוק לפרש גי' דשמעתא בהא דרבה דאמר מילתא בדיחותא והדר פתח בשמעתא (פ"ב דשבת) או כדרב המנונא סבא דאמר מלין מפרקא דשטותא משום יתרון האור מן החושך כו'. עכ"ל. אך קצת דוחק שצ"צ גריס כן, שהרי אדה"ז הזכיר ענין חדוותא דשמעתא לעיל. (העורך)}}, ועיין מה שכתוב על פסוק וייצר בשני יודין שהם יצר טוב ויצר הרע אבל נברא באופן שיהי' כפוף להיצ"ט והיינו מה שכתוב בזח"ג נשא קי"א ב' וייצר בשני יודין שיהי' כפוף להיצר טוב, הם ע"ק [עתיקא קדישא] וז"א ורצה לומר משם נמשך היצר טוב והיצר הרע כי ז"א נק' אלקים לגבי ע"ק, והנה בע"ק הוא הטוב והמטיב, משא"כ ___{{הערה|אולי צריך להיות "בז"א". (העורך)}} נמשך לפעמים מדת הדין כו' אבל גם זו לטובה, לכן מזה נשתלשל היצר הרע שלגבי היצר הטוב נקרא רע{{הערה|היינו שאין הכוונה שיהי' יצר ''''רע'''' בימות המשיח, ונקרא בשם 'רע' רק ביחס ליצר הטוב. (העורך)}} כו' וקודם אכילת עץ הדעת לא הי' כלל כמו שהוא עכשיו ועל ידי עץ הדעת נתגשם היצר הרע שיהי' רע גמור, ולעתיד לבא יזדכך וזהו לא ירעו ולא ישחיתו והיינו כמו ערך הגבורה שלמעלה לגבי סיגי הגבורה כו' {{הערה|אור התורה - נ"ך חלק א' עמ' קפט}}.
פ' תולדות דף קל"ח ע"א במדרש הנעלם שם ענין לא ירעו ולא ישחיתו שהיצה"ר נצרך לעולם כמטרא לארעא ''ויהי' גם בימות המשיח'' אך לא יהי' מנוול כמו עתה להחטיא את האדם ח"ו כי אם לעורר הזיווג בקדושה עם אשתו{{הערה|להעיר שכאן לא הזכיר מענין חדוותא דשמעתא, ולהעיר מניצוצי זהר (להר"ר ראובן מרגליות) על הזהר שם: ע' ב"ר פ"ט ז' טוב מאד זה יצה"ר כו', והגרד"ל בנפש דוד כ' להגיה הכא חדוותא דשעתא לא ליהוי ור"ל של אותה שעת הזווג דלעיל, שרחוק לפרש גי' דשמעתא בהא דרבה דאמר מילתא בדיחותא והדר פתח בשמעתא (פ"ב דשבת) או כדרב המנונא סבא דאמר מלין מפרקא דשטותא משום יתרון האור מן החושך כו'. עכ"ל. אך קצת דוחק שצ"צ גריס כן, שהרי אדה"ז הזכיר ענין חדוותא דשמעתא לעיל. (העורך)}}, ועיין מה שכתוב על פסוק וייצר בשני יודין שהם יצר טוב ויצר הרע אבל נברא באופן שיהי' כפוף להיצ"ט והיינו מה שכתוב בזח"ג נשא קי"א ב' וייצר בשני יודין שיהי' כפוף להיצר טוב, הם ע"ק [עתיקא קדישא] וז"א ורצה לומר משם נמשך היצר טוב והיצר הרע כי ז"א נק' אלקים לגבי ע"ק, והנה בע"ק הוא הטוב והמטיב, משא"כ ___{{הערה|אולי צריך להיות "בז"א". (העורך)}} נמשך לפעמים מדת הדין כו' אבל גם זו לטובה, לכן מזה נשתלשל היצר הרע שלגבי היצר הטוב נקרא רע{{הערה|היינו שאין הכוונה שיהי' יצר ''''רע'''' בימות המשיח, ונקרא בשם 'רע' רק ביחס ליצר הטוב. (העורך)}} כו' וקודם אכילת עץ הדעת לא הי' כלל כמו שהוא עכשיו ועל ידי עץ הדעת נתגשם היצר הרע שיהי' רע גמור, ולעתיד לבא יזדכך וזהו לא ירעו ולא ישחיתו והיינו כמו ערך הגבורה שלמעלה לגבי סיגי הגבורה כו' {{הערה|אור התורה - נ"ך חלק א' עמ' קפט}}.
===פרי צדיק===
לעתיד מביא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו (סוכה נ"ב א) והיינו שמיצר הרע של תאוה ישאר לעתיד חשק לדברי תורה וכמו שנברא לתכלית זה - אלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי, וזה ישאר לעתיד. וזה ענין הסעודה שיעשה לצדיקים מלויתן{{הערה|עיי"ש דהוא קליפת התאווה ע"פ [[בבא בתרא עד, ב]] לגבי הלויתן - דגים פריצי, ולכן הרג הנקבה עיי"ש.}}, דהיינו שישאר המטעמים חמידו דאורייתא שעל זה התכלית נברא יצר של התאוה שיהיה חשק לדברי תורה. וכן איתא בגמרא (בבא בתרא ע"ה א) עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן וכו', ומשור הבר לא מצינו שישאר מה. והוא שמחשק התאוה ישאר בקדושה להיות חמידו דאורייתא וזה שאמרו והשאר פורסו הקדוש ברוך הוא על חומות ירושלים וזיוו מבהיק וכו'. מה שאין כן שור הבר שמרמז על קליפת הקנאה והרציחה ומזה לא ישאר כלל לעתיד וכמו שנאמר (עובדיה א', י"ח) ולא יהיה שריד וגו'.{{הערה|פרשת תולדות ס"ד, עיי"ש בארוכה, ויתר דבריו הובאו ב[[זהר פרשת תולדות דף קלה, ב]].}}
===בן יהוידע===
===בן יהוידע===