| פתח ואמר [לפרש מה שכתוב] כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה<ref>חבקוק ב, יא. לפי פשוטו מדבר שם על גזלות שהגוים גוזלים, ואמר כי כל אבן תזעק מהקיר לומר גזולה אני ביד הבונה, וגם חתיכת עץ מן הקורה הנקראה כפיס יענה אל האבן ויאמר גם אני מגזילה (מצודות).</ref>, [והקדים ואמר] כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי דלא יחטא קמי קודשא בריך הוא [כמה צריך האדם להזהר מעונותיו שלא יחטא לפני הקב"ה], ואי יימא מאן יסהיד ביה [ואם יאמר מי יעיד בו מה שעשה בחדרי משכבו], הא אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה [הרי אבני ביתו ועצי ביתו יעידו בו, רצה לומר עתיד הקב"ה להביא את הרשעים למשפט, וכדי שיתביישו ממעשיהם יתן הקב"ה רוח באבני ביתו שיעידו בפניו ויכלם ממה שעשה], ולזמנין דקודשא בריך הוא עביד בהו שליחותא [ולפעמים הקב"ה עושה בהם שליחותו, ורצה לומר הגם שהקב"ה יודע כל תעלומות והוא העד והוא הדיין, אבל הקב"ה רוצה שעדים גשמיים יעידו בו]. | | פתח ואמר [לפרש מה שכתוב] כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה<ref>חבקוק ב, יא. לפי פשוטו מדבר שם על גזלות שהגוים גוזלים, ואמר כי כל אבן תזעק מהקיר לומר גזולה אני ביד הבונה, וגם חתיכת עץ מן הקורה הנקראה כפיס יענה אל האבן ויאמר גם אני מגזילה (מצודות).</ref>, [והקדים ואמר] כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי דלא יחטא קמי קודשא בריך הוא [כמה צריך האדם להזהר מעונותיו שלא יחטא לפני הקב"ה], ואי יימא מאן יסהיד ביה [ואם יאמר מי יעיד בו מה שעשה בחדרי משכבו], הא אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה [הרי אבני ביתו ועצי ביתו יעידו בו, רצה לומר עתיד הקב"ה להביא את הרשעים למשפט, וכדי שיתביישו ממעשיהם יתן הקב"ה רוח באבני ביתו שיעידו בפניו ויכלם ממה שעשה], ולזמנין דקודשא בריך הוא עביד בהו שליחותא [ולפעמים הקב"ה עושה בהם שליחותו, ורצה לומר הגם שהקב"ה יודע כל תעלומות והוא העד והוא הדיין, אבל הקב"ה רוצה שעדים גשמיים יעידו בו]. |
− | ::'''אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה''' - כשאדם לומד תורה - חודר קול התורה לא רק אותו אלא אפילו את כתלי הבית שבו לומד, כמארז"ל<ref>תענית יא, א וש"נ. זח"ב כח, א.</ref> שלעתיד "קורות ביתו של אדם מעידים בו", כיון ''שעתה'' סופגים הם את דיבוריו ומעשיו; אלא שעתה ענין זה הוא בהעלם (העלם שיש לו מקום גם ע"פ תורה, תורת ''אמת'', שמטעם זה ישנם חילוקים בהלכה - ולדוגמא בהנוגע לצניעות - אם עושים דבר בחדרי חדרים או בגלוי), ולעתיד יזעקו הכתלים והקורות ("ארויסשרייען") מה שספגו עתה - "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". ואף ששם המדובר הוא בנוגע עשיותיו של אדם ''שהיפך'' הטוב כו' - הרי מובן מזה במכ"ש בנוגע לתומ"צ, כי מרובה מדה טובה<ref>סוטה, יא, א.</ref>. (כ"ק אדמו"ר<ref>לקו"ש ח"ד ע' 1096 בתרגום חפשי מאידיש, ועיי"ש שמעין גילוי זה דלעתיד ישנו גם עתה אצל צדיקים כו'. </ref>) | + | ::'''אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה''' - כשאדם לומד תורה - חודר קול התורה לא רק אותו<ref>וכמארז"ל (ברכות כב, א) מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע וכפי שמבאר רבנו הזקן (תו"א יתרו סו, ב וראה גם ויצא כב, ב) שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות ופב"פ דבר ה' משא"כ התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו ויש בזה שהאימה והיראה כו' לא היתה מצד התורה אלא מצד הגילוי דוירד הוי' על הר סיני שהי' קודם לנתינת התורה ומבאר כי גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני וכמארז"ל ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד) "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו", שזהו ע"ד הענין ד"וירד הוי' על הר סיני" אלא ''שהוא'' לא רואה זאת בעיני בשר אבל תושבע"פ מגלה שכן היא המציאות (מהנחה בלתי מוגה). |
| + | </ref> אלא אפילו את כתלי הבית שבו לומד, כמארז"ל<ref>תענית יא, א וש"נ. זח"ב כח, א.</ref> שלעתיד "קורות ביתו של אדם מעידים בו", כיון ''שעתה'' סופגים הם את דיבוריו ומעשיו; אלא שעתה ענין זה הוא בהעלם (העלם שיש לו מקום גם ע"פ תורה, תורת ''אמת'', שמטעם זה ישנם חילוקים בהלכה - ולדוגמא בהנוגע לצניעות<ref>וכיון שעכ"פ בהעלם ישנו לכן יש ענין בזה ש"לא ראו ''קורות ביתי'' קלעי שערי (יומא מז, א) דלכאורה איזו ראי' ישנה כאן ומה צניעות שייכת בזה ''ועיין'' טושו"ע ובשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס ב</ref> - אם עושים דבר בחדרי חדרים או בגלוי), ולעתיד יזעקו הכתלים והקורות ("ארויסשרייען") מה שספגו עתה - "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". ואף ששם המדובר הוא בנוגע עשיותיו של אדם ''שהיפך'' הטוב כו' - הרי מובן מזה במכ"ש בנוגע לתומ"צ, כי מרובה מדה טובה<ref>סוטה, יא, א.</ref>. (כ"ק אדמו"ר<ref>לקו"ש ח"ד ע' 1096 בתרגום חפשי מאידיש, ועיי"ש שמעין גילוי זה דלעתיד ישנו גם עתה אצל צדיקים כו'. </ref>) |